פסקי דין על יסמין דוד

572-11/11 פל     11/06/2013




פל 572-11/11 מדינת ישראל נ' יסמין דוד








בית משפט השלום לתעבורה בתל אביב - יפו



פ"ל 572-11-11 מדינת ישראל
נ' דוד




בפני

שופטת שרית קריספין-אברהם


בעניין:

מדינת ישראל



המאשימה



נגד


יסמין דוד



הנאשמ
ת ע"י ב"כ עו"ד קישאווי


הכרעת דין

כנגד הנאשמת הוגש כתב אישום המייחס לה עבירות של נהיגה בזמן פסילה, עבירה על סעיף 67 לפקודת התעבורה, נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף, עבירה על סעיף 10(א) לפקודת התעבורה ונהיגה ללא ביטוח תקף, עבירה על סעיף 2(א) לפקודת ביטוח רכב מנועי.

על פי עובדות כתב האישום, ביום 26.7.11, בסמוך לשעה 11:15, נהגה נאשמת ברכב, על אף היותה פסולה מנהיגה על ידי רשות הרישוי ועל אף העובדה כי דבר הפסילה הודע לה ורישיונה הופקד במשרד הרישוי.

הנאשמת הודתה בנהיגה במקום ובזמן וכפרה ביתר העובדות המנויות בכתב האישום, בדגש על חוקיות הפסילה והידיעה עליה והתיק נקבע לשמיעת ראיות.

מטעם המאשימה, הובאו הראיות הבאות -

עד תביעה מס' 1 – המתנדב טלבי משה, מטעמו הוגשו דו"ח פעולה, שסומן ת/1 ודו"ח מעצר שסומן ת/2
עד תביעה מספר 2 – רס"ב גבי שמואל, מטעמו הוגש דו"ח פנימי, שסומן ת/3
עד תביעה מספר 3 – רס"מ מוטי בוזגלו, מטעמו הוגשו תעודת עובד ציבור ומסמכים נלווים של רשות הרישוי, בעניינה של הנאשמת, שסומנו ת/6
כמו כן, הוגשו בהסכמה 2 הודעות הנאשמת במשטרה, שסומנו ת/4 ו- ת/5, בהתאמה.


להלן גרסת המאשימה, כעולה מכתב האישום, העדויות שנשמעו בבית המשפט והראיות שהוגשו מטעמה:
ביום 27.6.11, בשעה 17:35 לערך, נהגה הנאשמת ברכב באור יהודה, בצומת הרחובות דוד רמז- יחזקאל קזז ונעצרה על ידי ע"ת 2, בגין עבירת תנועה.
במהלך רישום הדו"ח, בבדיקה במסוף המשטרתי, התברר כי הנאשמת פסולה מנהיגה על ידי רשות הרישוי ורישיונה של הנאשמת נתפס על ידי העד.
ביום 26.7.11, בסמוך לשעה 11:15, נהגה נאשמת ברכב ביהוד, בצומת הרחובות מנחם בגין – יצחק שדה ונעצרה על ידי ע"ת 1, בגין עבירת תנועה.
במהלך רישום הדו"ח, בבדיקה במסוף המשטרתי, התברר כי הנאשמת פסולה מנהיגה.
הנאשמת נעצרה בחשד לעבירה של נהיגה בזמן פסילה, לאחר שהעד וידא עם אגף התנועה כי הנאשמת אכן פסולה מנהיגה והנאשמת הועברה לתחנת המשטרה.

בחקירתה , הודתה הנאשמת כי נהגה ברכב וכי בחודש יוני הודע לה על ידי שוטר כי היא פסולה מנהיגה על ידי רשות הרישוי. לטענתה, סברה כי היא יכולה לנהוג כיוון שעברה מבחן תיאוריה וכי יש לה אישור בהתאם, אך לא הציגה את האישור האמור.
באשר להיות הנאשמת פסולה מנהיגה, הרי שמ- ת/6, עולה כי הודעה על פסילה בגין שיטת הניקוד נשלחה אל כתובתה של הנאשמת, רחוב לוי אשכול 161 קריית אונו, במהלך חודש אפריל 2011 ונמסרה לנמען הרשום, דהיינו, לנאשמת עצמה.
ביום 12.7.11, נערך לנאשמת שימוע ברשות הרישוי, במסגרת הליך של החלטת מנהל לאחר טיפול חריג ולאור מצבו הרפואי של אביה של הנאשמת ומסמכים שהביאה בפני
המנהלת, סדרינס רחל, נקבע כי על הנאשמת לרצות 44 ימי פסילה, החל מיום 12.7.11.
בתום פרשת התביעה, טען ב"כ הנאשמת כי "אין להשיב לאשמה", אך כמפורט בפרוטוקול הדיון, הטענה נדחתה.

הנאשמת ויתרה על זכותה להעיד להגנתה ולא הובאו מטעמה ראיות כלשהן.

דיון והכרעה
לאחר ששמעתי עדויות הצדדים וסיכומיהם ובחנתי הראיות שהוגשו מטעמם, לא נותר בליבי ספק כי הנאשמת עברה את העבירות המיוחסות לה בכתב האישום.
כאמור לעיל, הסוגיה היחידה שבמחלוקת בין הצדדים, הנה האם הפסילה הייתה כדין ואם הודע לנאשמת, כנדרש על פי חוק, על היותה פסולה מנהיגה.
סעיף 67 לפקודת התעבורה,

קובע בזו הלשון

:
"מי שהודע

(ההדגשה שלי) לו שנפסל מקבל או מהחזיק רישיון נהיגה, וכל עוד הפסילה בתקפה הוא נוהג ברישיון שנהיגתו אסורה בלי רישיון לפי פקודה זו, או מי שנוהג בניגוד לתנאים שנוספו ברישיונו כל עוד הם בתקפם, או מי שהודע לו כי נפסל מהחזיק ברישיון רכב וכל עוד הפסילה בתקפה הוא משתמש באותו רכב או מרשה להשתמש בו, או מי שנהגה או הרשה לאחר לנהוג ברכב בניגוד להודעת איסור שימוש או צו איסור שימוש, דינו – מאסר שלוש שנים או קנס מאה אלף לירות, או שני הענשים כאחד".
תקנה 550 (א) -(ב) לתקנות התעבורה, קובעת בזו הלשון:
"(א) צבר הנהג נקודות במספר המחייב אמצעי תיקון כאמור בתקנה 549, תודיע לו על כך רשות הרישוי וההודעה תכלול פרטים בדבר אופן ביצועו; היה אמצעי התיקון פסילת רישיון, תפרט בהודעה את מועד תחילת פסילת הרישיון ואת החובה להפקידו; ההודעה תישלח לנהג בדואר רשום, לפי הכתובת הרשומה במאגר נתוני הנהגים שבמשרד התחבורה, או תימסר אישית לידיו.
(ב) הודעה על אמצעי תיקון לפי תקנה 549 (א) ו-(ב) שנשלחה כאמור בתקנת משנה (א), יראו אותה כמסורה לנהג בתום 15 ימים מיום משלוחה, זולת אם הוכיח שלא קיבל את ההודעה מסיבות שאינן תלויות בו ולא עקב הימנעותו מלקבלה

".

כעולה מהראיות שהובאו בפני
, אני קובעת כי הודע לנאשמת דבר היותה פסולה מנהיגה, הן על ידי רשות הרישוי והן על ידי ע"ת 2.
כאמור בתקנה 550(א) לעיל, ההודעה בדבר הפסילה תשלח לכתובתו של הנהג, כפי שהיא מופיעה במאגר הנהגים של משרד התחבורה, כפי שנעשה במקרה שבנדון ובחלוף 15 יום, כאמור בתקנה 550(ב), תחשב ההודעה כאילו נמסרה כדין.
כאמור לעיל, הנאשמת בחרה שלא להעיד להגנתה ומכאן, שלא הובאו כל ראיות שיש בהן לסתור חזקת המסירה, כמפורט בסעיף 550(א) לתקנות התעבורה.
מכאן, שלנאשמת הודע לראשונה, בסוף חודש אפריל 2011, כי היא פסולה מנהיגה על ידי רשות הרישוי.
בנוסף, הודע לה שוב על היותה פסולה, על ידי ע"ת 2, במהלך רישום ת/3, כפי שהודתה הנאשמת עצמה, בחקירתה במשטרה, כעולה מ- ת/4.
ביום 12.7.11, התייצבה הנאשמת במשרד הרישוי, טענה טענותיה, כפי שפורט לעיל ונקבע כי עליה לרצות 44 ימי פסילה מיום 12.7.11.
למרות זאת, בחרה הנאשמת לנהוג ביום 26.7.11, כאילו לא קרה דבר ואף טענה כי ניתן לה אישור לנהוג, אישור שלא הוצג עד היום.
כאמור לעיל, בחרה הנאשמת שלא להעיד להגנתה והדבר מחזק את ראיות המאשימה נגדה.

בסיכומיו, טען ב"כ הנאשמת ארוכות כנגד העובדה כי מסמכים של רשות הרישוי, הוגשו באמצעות ע"ת 3, שהנו שוטר ולא עובד רשות הרישוי וכי מדובר ב"עדות מפי השמועה".

לעניין זה, הרי שבסעיף 36 לפקודת הראיות (נוסח חדש) התשל"א-1971, נקבע חריג לכלל הפוסל עדות שמיעה באשר לרשומה מוסדית, הקבילה גם כן להוכחת אמיתות תוכנה.
בסעיף 35 לפקודת הראיות הוגדרה רשומה מוסדית כ"מסמך, לרבות פלט, אשר נערך על-ידי מוסד במהלך פעילותו הרגילה של המוסד".
בספרו של כב' השופט קדמי "על הראיות", חלק שני עמוד 845, התייחס המחבר להגדרה רחבה של המושג "רשומה מוסדית" כדלקמן:
"סיכומם של דברים: רשומה מוסדית, בהקשר הנידון כאן, הינה רשומה של כל מוסד, לאמור כל גוף מגופי המדינה, כל גוף מגופי רשות מקומית כלשהי, כל עסק במשמעות הרחבה הנ"ל וכל מי שמספק שירות לציבור - לרבות פלט של מחשב – שנערכה במהלך הפעילות הרגילה של אותו מוסד".
מכאן, שהמסמכים שהוגשו כ-ת/6, הנם רשומה מוסדית וככאלו, איני רואה מניעה שיוגשו על ידי מי שהוסמך על ידי אותה רשות להנפיק את הרשומות, לחתום עליהן ולהעיד באשר לתוכנן.
יודגש, כי טענת ב"כ הנאשמת לפיה לנאשמת לא נערך כלל שימוע, אינה סבירה וזאת בלשון המעטה, בשים לב לכך שבמהלך אותו שימוע הוצגו מסמכים רפואיים הנוגעים לאביה של הנאשמת וקשה להעלות על הדעת כי המנהלת מטעם רשות הרישוי, תמציא טיעונים ואף תזייף מסמכים נלווים, כל זאת כדי לבוא לקראת הנאשמת ולקצר את משך הפסילה אותו אמורה הייתה לרצות.
כמפורט לעיל, נמנעה הנאשמת מלעלות על דוכן העדים ולהציג גרסתה זו ויש לשער כי טעמיה עמה.

לאור כל האמור לעיל, אני
מקבלת גרסת המאשימה ומרשיעה את הנאשמת בעבירות המיוחסות לה בכתב האישום.



ניתנה היום,
ג' תמוז תשע"ג , 11 יוני 2013, במעמד הצדדים









פל בית משפט לתעבורה 572-11/11 מדינת ישראל נ' יסמין דוד (פורסם ב-ֽ 11/06/2013)