פסקי דין על עלי קאסם חמאד | פסקי דין על אברהים נעמה נאסר | פסקי דין על סהר חברה לביטוח |

3438/95 א     07/06/2004




א 3438/95 עלי קאסם חמאד נ' אברהים נעמה נאסר, סהר חברה לביטוח בע"מ




25
בתי המשפט
א 003438/95
בית משפט השלום נצרת
07/06/2004
תאריך:
כב' השופטת הלמן אסתר
- ס. נשיא
בפני
:
עלי קאסם חמאד

בעניין:
התובע

נגד
1. אברהים נעמה נאסר

2. סהר חברה לביטוח בע"מ
הנתבעות
פסק דין
התובע נפגע ביום 21/6/94 במהלך עבודתו בעת שימוש במשאבה ליציקת בטון על גג בניין בנצרת.

המחלוקות העובדתיות והמשפטיות באשר לנסיבות התאונה וסווגה כתאונת דרכים הוכרעו בהחלטתה של כב' השופטת - ס. הנשיא בית נר מיום 5/9/99, בקובעה כי התאונה מהווה תאונת דרכים כהגדרתה בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה - 1975. (להלן:"חוק הפלת"ד").

מאז ועד כה (במשך קרוב ל - 5 שנים), מתכתשים הצדדים בשאלת גובה הנזק, ובפרט בברור השאלה האם הותירה התאונה נכות צמיתה לתובע.

קביעת המל"ל (בגדר סעיף 6 ב לחוק הפלת"ד), היתה כי לתובע לא נותרה כל נכות עקב התאונה.
בירור ההליך נדחה מפעם לפעם בכדי לאפשר לתובע למצות הליכים של החמרת מצב וערעור במסגרת המל"ל.

בקשות התובע להתיר לו הבאת ראיות לסתור את קביעת המל"ל נדחו על ידי בית המשפט (החלטת כב' השופטת בית נר מיום 13/1/00 והחלטת כב' השופט בן חמו מיום 25/2/02, שבקשת רשות ערעור לגביה נדחתה).

משלא השכילו הצדדים לגשר על המחלוקות ביניהם בשאלת גובה הנזק הובאו בפני
בית המשפט ראיות בעניין זה, ובו בלבד עוסק פסק הדין.

רקע עובדתי

התובע יליד 1942, נפגע בתאונת הדרכים ב - 21/6/94 בהיותו כבן 52.
התובע כיום כבן 62 שנה.
המצב הרפואי

ביום התאונה אושפז התובע בבית חולים נצרת למשך יומיים לאחר שהתלונן על חבלה בראשו, ללא איבוד הכרה או הקאות, אך בלווית בחילות, וחבלות בכל חלקי גופו. לא נמצאו שברים והתובע שוחרר לביתו ביום 23/6/94, במצב כללי טוב עם המלצה למנוחה למשך 7 ימים ומעקב רפואי (ת/1).

המוסד לביטוח לאומי הכיר בתאונה כתאונת עבודה וקבע לו תקופות אי כושר כדלקמן:
(ראה נ/3).

א. אי כושר מוחלט לתקופה מיום 21/6/94 ועד 20/12/94. (6 חודשים).

ב. נכות זמנית בשיעור 20% לתקופה מ - 21/12/94 ועד 28/2/95.

ג. נכות זמנית בשיעור 10% מ - 21/3/95 עד 31/7/95.

ד. נקבע כי החל מ - 1/8/95 לא נותרה לתובע נכות צמיתה.

התובע המשיך להתלונן על סחרחורות וכאבים במשך תקופה ארוכה לאחר התאונה, נבדק וטופל כמתועד במסמכים הרפואיים שהומצאו (ת/1).

הנכות התפקודית

התובע טוען כי לא חזר לעבודתו כנהג משאית מאז התאונה, ורשיונו לנהוג במשאית נשלל, עקב מגבלותיו בעקבות התאונה. התובע מבקש לשייך את הפסד כושר השתכרותו לתאונה הנדונה, ולפצותו בהתאם.

אין חולק כי במקרים מתאימים מוסמך בית המשפט לפסוק פיצוי עבור אובדן כושר השתכרותו של נפגע, גם באם לא נמצא כי נותרה לו נכות רפואית צמיתה. (ראה ע"א 146/87 - מדינת ישראל נ' רם רוזנברג , פ"ד מג(3), 421 ). הדברים אמורים במקרים חריגים בהם הוכח כי הנפגע סובל ממגבלות ו/או כאבים המשליכים על תפקודו ופוגמים בכושר השתכרותו, אף אם אינם מגיעים כדי נכות.

הכלל הוא עם זאת, כי: " בדרך כלל, לא ייפסק לנפגע פיצוי בגין הפסד כושר השתכרות, אלא אם הוכיח קיומה של נכות רפואית. הנכות הרפואית הינה המדד באמצעותו יכול בית המשפט לקבוע, מהי הנכות התפקודית ממנה סובל הנפגע, ומהי השלכתה על כושר השתכרותו לעתיד. לכלל זה קיים חריג, והוא מצומצם ביותר בהקפו. על פיו, גם בהעדר נכות רפואית ניתן לפסוק פיצוי, אם השתכנע בית המשפט שהנפגע עלול להתקל בקשיים בביצוע עבודתו בעתיד, למרות העדר נכות רפואית צמיתה" (ע"א 8513 ,8388/99 - הסנה ואח' נ' מימי בן-ארי תק-על 2002(2), 1760 ,עמ' 1771).

לעניין זה יפים הדברים שנאמרו ב ע"א 473/88 - מיכל צנעני (קטינה) נ' מנחם צנעני ואח', תק-על 90(3), 642 ובע"א 5779/90 - הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ נ' טיארה עבדול אחמד , פ"ד מה(4), 77, שם הובהר כי המקרים החריגים בהם יסטה בית המשפט מן כלל מתקיימים כאשר מומחה רפואי קובע שלא ניתן לכמת את שעור הנכות הרפואית באחוז נכות מסוים, אך נותרה הגבלה שיש בה להפריע לתיפקוד.

בכדי לברר האם נכנס המקרה הנדון לגדר תחולתה של ההלכה, יש לקבוע:
א. כי לתובע נותרה מגבלה עקב התאונה.
ב. כי בעקבות מגבלה זו נשללה ממנו יכולתו להמשיך ולתפקד כנהג משאית.

תלונותיו של התובע ביחס לכאבי ראש וסחרחורות נבדקו על ידי וועדות המל"ל השונות.
ד"ר שאהין - נוירולוג קבע ב - 25/5/95 שאין נסטגמוס והבדיקה הנוירולוגית תקינה.
ב - 5/10/95 בוצעה לתובע בדיקה נוספת ושוב נקבעו ממצאים דומים.
ב - 16/12/96 נבדק התובע על ידי הנוירולוג ד"ר ברנזון במסגרת ועדה רפואית לעררים, ובבדיקתו התלונן על כאבי ראש ולפעמים סחרחורות, תלונותיו נבדקו אך לא אובחנה בעיה נוירולוגית.
בטרם סיכמה הוועדה מסקנותיה, נשלח התובע לבדיקות נוספות וביום 17/3/97 שבה וקבעה העדר נכות נוירולוגית.

בפני
בית המשפט אין קביעה רפואית בדבר מגבלה שממנה סובל התובע, כאבי ראש או סחרחורות בעקבות התאונה, ולהיפך, למרות תלונותיו החוזרות והנשנות של התובע בבדיקות שנעשו לו לא נמצא ממצא בלתי תקין ואף נשללה טענתו לניד.

טענתו העקרית של התובע לפיה פרנסתו קופחה מחמת העובדה שרשיונו לנהיגה על משאית נשלל בשל הבעיה הרפואית הנ"ל נמצאה לא מבוססת.
על פי נ/9 החזיק התובע ברשיון נהיגה מסוג 03 (משא) עד לתאריך 25/11/96, אז הורדה דרגת הרשיון ל - 02 פרטי בלבד, והתובע חוייב בביצוע בדיקות נוספות.

יתכן והמניע לבדיקת העיניים שבוצעה לתובע הייתה תלונותיו בנוגע לסחרחורות, אם כי התובע הכחיש זאת וטען כי זומן לבדיקות מיוזמת משרד הרישוי (עמ' 23 לפרוטוקול), אך הסיבה שבעטיה הורד סוג הרשיון נעוצה בבעיות ראיה מהן סובל התובע ללא קשר לתאונה.
(במאמר מוסגר יש לציין כי במסגרת ת/3 בשאלון לגבי סחרחורות, דיווח התובע למשרד הרישוי, כי איבד הכרתו שנתיים קודם לכן ומאז הינו סובל מסחרחורות וזאת על אף שלא היה כלל איבוד הכרה בתאונה הנדונה).

במסמך ת/10 הומלץ שלא לחדש רשיונו של התובע לדרגת 03 מן הסיבה ליקויי ראייה.
בהערות - פירטה ד"ר וינר מנהלת המכון הרפואי לבטיחות בדרכים את ליקוי הראיה והוסיפה "ראיה בלתי מספקת".
למסמך זה צירפה תוצאות הבדיקה המלמדות על כך שבפני
הרופאה עמדו תלונות התובע לסחרחורות והן גם נרשמו כעילה לדרישה לבדיקות רפואיות תקופתיות, מאחר ורשיונו על רכב פרטי לא נשלל, אך לא היו הגורם להורדת סוג הרשיון.

לא שוכנעתי כי נסיבותיו של המקרה נכנסות לגדר ההלכה המאפשרת במקרים חריגים להכיר בנכותו התפקודית של נפגע שלא נותרה לו נכות צמיתה.

הנזק

הפסד שכר בעבר:
הצדדים הסכימו כי השכר הרבע שנתי שנקבע במל"ל בסך 7,606 ₪ משקף את כושר השתכרותו של התובע, נכון למועד התאונה, משמע 2,535 ₪ לחודש.
סכום זה משוערך להיום, מגיע ל - 4,142 ₪ ברוטו, ו - 3,742 ₪ נטו.

עבור ששת החודשים הראשונים לאחר התאונה זכאי התובע לפיצוי בסך 22,452 ₪.
עבור תקופת אי הכושר החלקי הכוללת זכאי התובע לפיצויים בסך של 3,543 ₪.

סך כל הפסדי השכר בעבר מגיע ל: 25,995 ₪.

הוצאות עבר ועזרת צד ג'
בהתחשב בכך שמדובר בתאונה שהוכרה על ידי המל"ל כתאונת עבודה, ולאור הטיפולים שעבר התובע והבדיקות הרבות לשם ברור מכאוביו, אני פוסקת לתובע עבור הוצאות העבר ועזרת צד ג', סך של 5,000 ₪.
כאב וסבל
נוכח מהות הפגיעה, גילוי של התובע, וימי האשפוז, אני פוסקת לתובע עבור ראש נזק זה, סך של 14,000 ₪, כולל ריבית מיום הארוע.

סה"כ הנזק: 44,995 ₪ בניכוי תגמולי המל"ל משוערכים להיום 24,567 ₪, סך הכל: 20,428 ₪.

אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובע סכום של 20,428 ₪. בנוסף תשלם הנתבעת לתובע הוצאות משפט בסך 2,500 ₪ ושכ"ט עו"ד בשיעור 13% מן הסכום שנפסק, בצירוף מע"מ כדין. סכומים אלה ישאו הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

המזכירות תמציא העתק פסק הדין לב"כ הצדדים.

ניתן היום, י"ח בסיון, תשס"ד (7 ביוני 2004) בהעדר הנוכחים.

הלמן אסתר
- שופטת
ס. נשיא
מירית








א בית משפט שלום 3438/95 עלי קאסם חמאד נ' אברהים נעמה נאסר, סהר חברה לביטוח בע"מ (פורסם ב-ֽ 07/06/2004)