פסקי דין על עו"ד גד ויסקינד | פסקי דין על עו"ד דורית ויסקינד | פסקי דין על נידר | פסקי דין על חברה לבניין ולפיתוח | פסקי דין על עו"ד אמיר ברטוב | פסקי דין על עו"ד יעקב אמסטר ואח' |

2081/13 רעא     21/06/2013




רעא 2081/13 עו"ד גד ויסקינד, עו"ד דורית ויסקינד נ' נידר, חברה לבניין ולפיתוח בע"מ, עו"ד אמיר ברטוב, עו"ד יעקב אמסטר ואח'




החלטה בתיק רע"א 2081/13

בבית המשפט העליון


רע"א 2081/13



לפני:

כבוד השופט נ' סולברג


המבקשים:

1. גד ויסקינד
, עו"ד


2. דורית ויסקינד
, עו"ד



נ


ג


ד



המשיבים:

1. נידר
, חברה לבניין ולפיתוח בע"מ
(בהקפאת הליכים)


2. עו"ד אמיר ברטוב
(נאמן)


3. עו"ד יעקב אמסטר (נאמן)


4. כונס הנכסים הרשמי, מחוז ירושלים


5. הרמטיק נאמנות (1975) בע"מ


6. משמרת, חברה לשירותי נאמנות בע"מ


7. דוד רחמין


8. יאיר רחמין


9. נחום רחמין


בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים בפש"ר 59344-01-12 מיום 7.2.2013 שניתנה על ידי כבוד השופט ד' מינץ

בשם המבקשים:
בעצמם


בשם המשיבים 3-1:
עו"ד יוסי מנדלבאום


בשם המשיב 4:
עו"ד טובה פריש


בשם המשיבות 6-5:
עו"ד אופיר נאור; עו"ד טלי שלו

בשם המשיבים 9-7:
עו"ד שי ניידרמן


החלטה


1.
בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים (השופט
ד' מינץ
) בפש"ר 59344-01-12 מיום 7.2.2013, במסגרתה נדחתה בקשה לקביעת אופן חלוקת הדיבידנד לנושים הבלתי מובטחים לפי הסדר הנושים של חברת נידר
חברה לבניין ולפיתוח בע"מ
(להלן:
החברה
) שאושר ביום 23.10.2012.

עיקרי העובדות
2.
ביום 27.7.2008 ניתן בבית המשפט המחוזי בירושלים (פש"ר 5235/08) במעמד צד אחד צו הקפאת הליכים זמני (להלן:
הצו
) נגד החברה לפי סעיף 350 לחוק החברות. ביום 3.8.2008 הוארך הצו לתקופה נוספת עד למתן החלטה אחרת, וביום 6.8.2008 הוארך הצו פעם נוספת עד ליום 11.9.2008. ביום 7.8.2008 הוסמכו הנאמנים לפעול בשם החברה לתקופת הקפאת ההליכים, וביום 18.5.2009 הוארך צו ההקפאה עד למתן החלטה אחרת.

3.
ביום 20.6.2010 נעתר בית המשפט המחוזי לבקשת הנאמנים לכינוס אסיפת נושים לצורך אישור ההסדר המוצע. בימים 5.1.2011-2.1.2011 התקיימו ארבעה ימי מסחר בודדים בניירות הערך של החברה כתנאי מוקדם למחיקתם מן המסחר. באופן זה, נוצרו שלושה סוגי מחזיקי אג"ח: (א) מחזיקים שרכשו אג"ח עד למועד מתן צו הקפאת ההליכים; (ב) מחזיקים שרכשו אג"ח בתקופה שממועד הכרזת הקפאת ההליכים ועד ליום 1.1.2011; (ג) מחזיקים שרכשו אג"ח בארבעת ימי המסחר האמורים לפי שער שנע בין 7.1 אג' ל-12.72 אג', ביחס לאגרת חוב אחת שערכה הנקוב הוא 100 אג'.

4.
ביום 1.7.2012 נעתר בית המשפט המחוזי שוב לבקשת הנאמנים לכנס אסיפת נושים סביב ההסדר המוצע אך ציין כי יש להבהיר לנושים, בין היתר, כי אסיפות הנושים יהיו לגבי כל הנושים, ולא רק לגבי מחזיקי אג"ח, וכי בעלי השליטה בחברה טרם נתנו את הסכמתם להסדר המוצע. ביום 31.7.2012 פורסם דיווח מיידי באתר המגנ"א בהתאם לתקנות הדיווח על אודות הודעה בדבר זימון לאסיפות נושים של החברה לצורך הצבעה על הצעת הסדר הנושים. ביום 20.8.2012 פורסם דיווח מיידי נוסף לפיו המועד הקובע למחזיקי האג"ח לצורך קביעת הזכאות לקבלת תשלומים על-פי ההסדר הוא מועד האסיפה ביום 6.9.2012.

5.
ביום 9.10.2012 הוגשה בקשה מטעם הנאמנים לפי סעיף 350 לחוק החברות לבית המשפט המחוזי לצורך אישור הסדר נושים שנערך בין החברה באמצעות נאמניה לבין נושיה הבלתי מובטחים ובעלי השליטה בה. ביום 9.10.2012 הורה בית המשפט המחוזי כי הבקשה תידון במעמד הצדדים בדיון שנקבע ליום 16.10.2012. ביום 23.10.2012 אישר בית המשפט המחוזי את הסדר הנושים באופן עקרוני, בכפוף לתיקונים נקודתיים. ביום 29.10.2012 קבע בית המשפט המחוזי כי יש בהסדר הנושים המקורי ובהחלטתו מיום 23.10.2012 כדי להוות הסדר כולל ומלא ועל-כן מועד אישור ההסדר הוא מועד מתן ההחלטה, קרי – 23.10.2012. סעיף 3.1 בפרק 3:
"רכישת חובות החברות לנושים בלתי מובטחים"
להסדר הנושים קובע כך:

"החברה ו/או חברות בנות שלה ו/או בעלי השליטה לאחר ההסדר (להלן: "הרוכשים") ירכשו את כלל החובות להסדר כלפי הנושים הבלתי מובטחים (להלן: "הנושים הרגילים") בדרך של המחאת זכויות בלתי חוזרת, וכן באמצעות רכישת כל אגרות החוב, בתמורה המשקפת סך של 31.4 אגורות נטו בגין כל 1 ₪ ע.נ. אגרות חוב או סך כולל של 35,000,000 ₪ (הגבוה מביניהם) ("התמורה למחזיקי אגרות החוב"), וכן סכום המשקף זכות זהה לשאר הנושים הרגילים של החברה, בשיעור המהווה החזר דיבידנד של כ-28.91% מסכום תביעת החוב שיאושר להם ע"י הנאמנים ו/או ע"י בית המשפט המוסמך, לפי העניין (להלן: "תמורת החוב"), אשר ישולמו להם בטרם כל תשלום מכל סוג שהוא לבעלי השליטה".

6.
ביום 6.12.2012, בחלוף יותר משנתיים ממועד אישור הסדר הנושים, הגישו המבקשים, במעמדם כנושים בלתי מובטחים של החברה, לבית המשפט המחוזי
"בקשה לקביעת אופן חלוקת הדיבידנד בקבוצת הנושים הבלתי מובטחים"
. המבקשים טענו כי שיעור הדיבידנד ביחס למחזיקי האג"ח צריך להיות מחושב מסכום עלות הרכישה בפועל ולא מהערך הנקוב של אגרת החוב. לדידם, אגרת חוב היא התחייבות חוזית עתידית של החברה לתשלום הערך הנקוב בה רק במקום בו החברה היא בת פירעון וסולבנטית. בו ביום דחה בית המשפט המחוזי את הבקשה וקבע כי ההסדר שאושר באסיפות הנושים ובהמשך בבית המשפט (בשינויים קלים) אינו מתייחס לערך עלות הרכישה בפועל של האג"ח, ומשכך מאוחר מדי להעלות הסתייגויות על אודות ההסדר. יחד עם זאת, נקבע כי היה ויוכח כי נפלה טעות בהבנת בית המשפט את ההסדר וקיימת סברה פרשנית אחרת (בכפוף להצטיידות המבקשים בתגובות הנאמנים, ב"כ מחזיקי האג"ח והכנ"ר), ישקל העניין מחדש.

7.
ביום 10.12.2012 הגישו המבקשים
"הבהרה ובקשה למתן הוראות לנאמנים עד להחלטה בדבר קביעת אופן חלוקת הדיבידנד בקבוצת הנושים הבלתי מובטחים"
. המבקשים הבהירו כי
"אין בבקשה כוונה כלשהי 'להעלות הסתייגויות' כלשון ההחלטה מיום 6.12.2012, או לשנות במשהו את הסדר הנושים. המבקשים תומכים בהסדר הנושים וכל מבוקשם הוא ליישמו ולפעול על פיו, לפי פרשנותו הראויה והנכונה...
".
ביום 11.12.2012 הורה בית המשפט המחוזי כי המבקש יפעל כמותווה בהחלטה מיום 6.12.2012 וכי אין מקום לעת הזו למתן החלטות נוספות.

8.
להשלמת התמונה העובדתית יצויין כי בשלב מסוים רשות המיסים (מע"מ) ביקשה להצטרף לבקשה בכובעה בחלק הנשייה מול החברה כנושה רגיל, ולצורך כך הגישה ביום 10.12.2012
"הודעת הצטרפות מטעם מע"מ לבקשת המבקשים ובקשה למתן הוראות".
למחרת הורה בית המשפט המחוזי כי הנאמנים יגיבו לבקשה תוך 14 יום, אלא שביום 27.12.2012 הודיעה מע"מ כי היא מושכת את בקשת ההצטרפות לאור ההסכמות אליהן הגיעה עם הנאמנים. בו ביום הגישו המבקשים
"בקשה להורות על מתן תגובות בסוגית אופן חלוקת הדיבידנד בקבוצת הנושים הבלתי מובטחים"
. למחרת קבע בית המשפט המחוזי כי ההחלטה מיום 11.12.2012 איננה עומדת עוד בעינה, שכן רשויות מע"מ והנאמנים הגיעו לכלל הסכמה. יחד עם זאת, בית המשפט המחוזי מצא לנכון להורות כי הנאמנים והכנ"ר יגישו את עמדתם בקשר לאופן חלוקת הדיבידנד תוך 14 יום וכי על המבקשים להודיע לבית המשפט על אודות קשריהם עם בעלי השליטה בחברה. ביום 7.2.2013, לאחר שהוגשו תגובת הנאמנים, תשובת המבקשים ותגובת הכנ"ר, ניתנה החלטת בית המשפט המחוזי הדוחה את הבקשות שעניינן בקביעת אופן חלוקת הדיבידנד בקבוצת הנושים הבלתי מובטחים.

החלטת בית המשפט המחוזי
9.
לאחר שבית המשפט המחוזי נדרש ללשונו של סעיף 3.1 להסדר הנושים, וקבע כי פרשנותו היא ברורה, קרי – מתייחסת לערך הנקוב ולא לערך עלות הרכישה של האג"ח, עבר לדון בשאלה האם נכון להורות על תיקון ההסדר באופן שיהיה תואם לדרך החלוקה "השוויונית" לה טענו המבקשים ובהכפפתו לעלות הרכישה באופן יחסי.

10.
בהסתמך על ההלכה הפסוקה, קבע בית המשפט המחוזי כי דרכי התקיפה של החלטה המאשרת הסדר נושים יהיו באותן דרכי תקיפה שבהן ניתן לתקוף

פסק דין
המאשר הסדר פשרה בהליך אזרחי, קרי – באמצעות הגשת ערעור לערכאה המוסמכת או באמצעות נקיטת הליך לביטול בשל פגם שנפל בכריתת הסדר הפשרה. ואולם, בנסיבות שלפנינו, נקבע כי המבקשים לא ערערו ולא השיגו על החלטת בית המשפט שאישרה את ההסדר, ועל-כן יש לראותה כ

פסק דין
חלוט. עוד הוסיף בית המשפט המחוזי וציין כי המבקשים גם לא הצביעו על פגם כלשהו בכריתתו של ההסדר אלא דווקא הבהירו כי הם מסכימים לו באופן עקרוני. לפי עמדת בית המשפט המחוזי, משאושר הסדר הנושים והמבקשים לא התנגדו לו ולא שטחו את הטענות שהם מעלים נגדו כיום, לא באסיפות הנושים ולא בפני
בית המשפט, הרי שאין כל הצדקה לשינוי הוראות ההסדר כיום. ביחס לשיטת המסחר בניירות ערך מסוג אגרות חוב בשוק ההון, העיר בית המשפט המחוזי וציין כי אין מקום ליתן משמעות לרווחיות רכישת האג"ח על ידי כל אחד מנושי החברה.

11.
בהערת אגב ציין בית המשפט המחוזי כי שעה שמדובר בחברה חדלת פירעון המצויה בפירוק או בהקפאת הליכים, יש לתת משקל להשפעת ההסדר על נושי החברה בכללם, ולבחון את המהות הכלכלית האמיתית המהותית של העסקה. מכאן הסיק בית המשפט המחוזי כי יתכן והיה מקום מלכתחילה לקבוע בהסדר הוראות שונות באשר למחזיקי האג"ח שרכשו את האג"ח בארבעת ימי המסחר שלאחר מתן צו ההקפאה, אך לדידו מקומן של טענות אלו היה בשלב שקדם לאישור ההסדר. עוד נקבע כי גם אם הייתה מתקבלת פרשנות המבקשים, מי שהיה נהנה מכך הם בעלי השליטה ולא המבקשים. מכאן בקשת רשות הערעור שלפנינו.

דיון והכרעה
12.
למקרא בקשת רשות הערעור על נספחיה ולאחר שעיינתי בתגובות המשיבים, הגעתי לכלל מסקנה כי דינה של בקשת רשות הערעור להידחות.

מחלוקת (א):
13.
המחלוקת הראשונה בין הצדדים נוגעת לשאלת סיווג ההליך שלפנַי, קרי – כבקשה למתן רשות לערער או ערעור בזכות. הלכה ידועה היא כי זכות הערעור על החלטת 'תיקון' או 'הבהרה' נתונה, במקרה שבית המשפט נעתר לבקשה לתיקון או להבהרה ומורה על תיקון פסק הדין או הבהרתו,

ואילו במקרה ההפוך, בו דוחה בית המשפט את הבקשה לתיקון או להבהרה, כבמקרה דנא, תסווג הדחייה כהחלטה אחרת ומכאן שאין זכות ערעור על ההחלטה כחלק מן הפסק (ראו למשל: בש"א 2832/90
לוי נ' לוי
, פ"ד מ"ד(4) 212, 216 (1990); להרחבה ראו א' גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי (מהדורה תשיעית, התשס"ז-2007) 372; ח' בן-נון, ט' חבקין, הערעור האזרחי (מהדורה שלישית, התשע"ג-2012), בעמודים 102, 104-106, 137).

14.
לצורך סיווג הדרך להשיג על החלטות בית המשפט הדן בהליך של הסדר נושים יש להחיל אותם כללים המיושמים במסגרת הליך פירוק חברה. דיני הערעור לפי חוק החברות ופקודת החברות הולכים בתלם דיני הערעור הרגילים המבחינים בין "

פסק דין
" ל"החלטה אחרת" (ראו למשל: רע"א 627/88
סולל בונה בע"מ נ' אחים גולדשטין חברה לשיכון ופיתוח בע"מ
, פ"ד מב(4), 393 (1989); רע"א 10215/01
עו"ד יוחנן בלש בתפקידו כמנהל מיוחד נ' כונס הנכסים הרשמי
(23.6.2005), פסקה 4 לפסק דינו של השופט

י' טירקל
).

15.
כאמור, הסדר הנושים שלפנינו אושר על ידי בית המשפט המחוזי ביום 23.10.2012 בהתאם לתקנה 36 לתקנות החברות (בקשה לפשרה או להסדר):
"פשרה או הסדר שאישר בית המשפט, דינם כדין

פסק דין
..."
. החלטת בית המשפט המחוזי מיום 7.2.2012, נשוא בקשת רשות ערעור זו, ניתנה לאחר אישורו של הסדר הנושים. מכאן שאמות המידה שיש ליישם בענייננו הן אלה המבחינות בין החלטה שניתנה לאחר מתן

פסק דין
, שהיא טפלה לפסק הדין העיקרי שקדם לה, לבין החלטה אשר מבחינת מהותה היא

פסק דין
, שיש מקום להכיר לגביו בערעור בזכות (ראו למשל: ע"א 6947/03
שמעוני נ' קו-אופ הריבוע הכחול אגודה צרכנית שיתופית בע"מ
(27.1.2004)).

16.
דעתי היא אפוא כי בנסיבות הענין דנן, ההחלטה בבקשה להבהרה היא טפלה להחלטה המאשרת את הסדר הנושים ומכאן כי מדובר ב"החלטה אחרת" אשר הערעור עליה טעון רשות (ראו והשוו: ע"א 1027/07
אופימן נ' הייסם כרוף בע"מ
(23.7.2007), פסקאות 3-4 להחלטת הרשמת
ש' ליבוביץ
).

מחלוקת (ב):
17.
המחלוקת השנייה ממוקדת סביב הודעת הבורסה מיום 13.12.2010 על קיום ארבעה ימי מסחר בימים 5.1.2011-2.1.2011 בניירות הערך של החברה בהקפאת הליכים. המבקשים טוענים כי הידיעה על קיומם של "נושים מתעשרים" בהסדר הנושים נודעה להם רק לאחר אישורו העקרוני של הסדר הנושים מיום 23.10.2012 וכי משנודע להם הדבר, קרי – במחצית השנייה של חודש נובמבר 2012, הגישו לבית המשפט המחוזי את ה
"בקשה לקביעת אופן חלוקת הדיבידנד בקבוצת הנושים הבלתי מובטחים"
. ואולם, לאחר שעיינתי בבקשה מיום 6.12.2012 ובפרט בסעיף 8.3 לבקשה ובהבהרה מיום 10.12.2012 ובפרט בסעיף 2 להבהרה, נתחוור לי כי הטענה על אודות אי-הידיעה בנוגע לארבעת ימי המסחר בניירות הערך של החברה והמחדלים שאפיינו לכאורה את פעולות הנאמנים היא בגדר טענה
חדשה
שהובאה לראשונה בהליך שלפנַי.
די לטעמי בנימוק זה כדי להביא לדחיית בקשת רשות הערעור על הסף. הדרך המתאימה להשגה על הסדר הנושים שאושר על-ידי בית המשפט המחוזי הייתה
באמצעות הגשת ערעור במועד הקבוע בדין לערכאה המוסמכת. זאת ועוד:
לא שוכנעתי כי המבקשים הצליחו להוכיח התקיימותם של טעמים מיוחדים המצדיקים הליך ערעורי בדמות בקשת רשות ערעור בשעה שאת הנסיבות לכאורה שהיו קיימות עוד במועד מתן ההחלטה המקורית מיום 7.2.2013, ובפרט – אי הידיעה לכאורה על אודות ארבעת ימי המסחר והמחדלים בפעולות הנאמנים, בחרו המבקשים לפרטן
לראשונה
כאן. לכאורה, ניתן גם לנמק את דחיית הבקשה דנן על הסף בשל שימוש לרעה בהליכי משפט משום ש
"אין היא פורשת את מלוא היריעה והיא לוקה בהיעדר תום לב"
(ראו: אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי (מהדורה תשיעית, התשס"ז-2007) 174).

18.
לגופו של עניין, כשם שבית המשפט המחוזי קבע כי פרשנותו של סעיף 3.1 היא ברורה, גם אני סבור כי מן הראוי כי במקום בו לשון ההסדר היא ברורה וחד- משמעית, כגון המקרה שלפנינו, יש ליתן לה משקל מכריע בפרשנות ההסדר (ראו למשל: ע"א 5856/06
לוי נ' נורקייט בע"מ
(28.1.2008), פסקה 27 לפסק-דינו של השופט
י' דנציגר
; להרחבה נוספת על אודות היחס בין לשון החוזה לנסיבות כריתתו – ראו ע"א 3894/11
דלק – חברת הדלק הישראלית בע"מ נ' בן שלום
(6.6.2013)). מסקנתי זו מקבלת משנה-תוקף שעה שלשון ההסכם הברורה והחד-משמעית מתיישבת עם ההיגיון המסחרי בשוק ההון ביחס לאגרות חוב ועולה בקנה אחד עם עיקרון ההסתמכות של כלל ציבור המשקיעים בניירות ערך ובפרט הסתמכותם של יתר מחזיקי האג"ח בחברה בנוגע למתווה ההסדר ועקרונותיו, לרבות לערך ההתחייבות הנקוב באגרת החוב.

19.
נתתי דעתי גם על החלטת בית המשפט המחוזי (השופט
א' אורנשטיין
) מיום 4.10.2012 בפר"ק 49085-11-11 בעניין
קווי אשראי לישראל שירותים פיננסיים משלימים בע"מ (בפירוק)
, עליה ביקשו המבקשים להסתמך בטענתם כי התעוררות הביקושים לאג"ח של חברה הנמצאת בהליכי חדלות פירעון בסמוך להגשת הבקשה לאישור הסדר נושים מעוררת פליאה רבה ולמצער חייבה את בדיקת בית המשפט המחוזי. ואולם מעיון בהחלטה האמורה, נקל להבחין כי מדובר בטענות שהושמעו במסגרת בקשה לאישור הסדר נושים שהוגשה לבית המשפט לפי סעיף 350 לחוק החברות.
כאמור, אין זה מצב הדברים בענין שלפנינו
– בית המשפט המחוזי אישר את הסדר הנושים עוד ביום 23.10.2012 ומאז זרמו מים רבים בנהר.

20.
התלבטתי באשר לשאלה האם בנסיבות מסויימות קיימת הצדקה לערוך הבחנה בהסדר הנושים בין רוכשי אג"ח בשלב שקדם לכניסת החברה להליכי חדלות פירעון לבין רוכשי אג"ח לאחר שניתן צו הקפאת הליכים (פסקה 18 להחלטת בית המשפט המחוזי). על פני הדברים נראה כי רשות ניירות ערך טרם נדרשה לשאלה זו, לא במסגרת עמדת סגל מתאימה ולא במסגרת הליכים המתנהלים בבתי המשפט, אך כשלעצמי דומני כי במקום בו נרכש כוח הצבעה
מכריע
ביחס לקבוצת נושים מסוימת, לאחר שניתן צו הקפאת ההליכים - כזה שיש בכוחו כדי להשפיע על ניסוחו של הסדר הנושים וסעיפיו ביחס לאותה קבוצת נושים, רשאי בית המשפט לבחון את המהות הכלכלית האמיתית המהותית העומדת מאחורי ההסדר והנסיבות הספציפיות שהובילו לכריתתו. הכל כאמור בכפוף לעמידה בסדרי הדין ובפרט במועדים הקבועים ביחס להגשת ערעור על החלטה המאשרת הסדר נושים – המהווה

פסק דין
חלוט לכל דבר ועניין.

21.
לאור האמור, לא מצאתי עילה – פורמלית או מהותית – להתערב בהחלטתו המנומקת של בית המשפט המחוזי. בקשת רשות הערעור נדחית. המבקשים ישלמו למשיבים 2 ו-3 הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך של 15,000 ש"ח; למשיב 4 סך של 5,000 ש"ח; ולמשיבות 5 ו-6 סך של 5,000 ש"ח.


ניתנה היום, י"ג בתמוז התשע"ג (21.6.2013).




ש ו פ ט





_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.

13020810_o05.doc

עב

+הג
מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט,

www.court.gov.il






רעא בית המשפט העליון 2081/13 עו"ד גד ויסקינד, עו"ד דורית ויסקינד נ' נידר, חברה לבניין ולפיתוח בע"מ, עו"ד אמיר ברטוב, עו"ד יעקב אמסטר ואח' (פורסם ב-ֽ 21/06/2013)