פסקי דין על חסון שמואל | פסקי דין על חסון שמואל | פסקי דין על משה חדיף בניין והשקעות בע"מ

7449/00 א     20/09/2004




א 7449/00 חסון שמואל, חסון שמואל נ' משה חדיף בניין והשקעות בע"מ




7
בתי המשפט

א 007449/00
בית משפט השלום חיפה
20/09/2004
תאריך:
כב' השופט א. טובי

בפני
:

1 . חסון שמואל
2 . חסון אסתר
בעניין:
התובעים
גיגי

ע"י ב"כ עוה"ד
נ ג ד
משה חדיף בניין והשקעות בע"מ
הנתבעת
פורת

ע"י ב"כ עוה"ד
פסק דין
1. בחודש דצמבר 1994 רכשו התובעים מאת הנתבעת, דירת מגורים הנמצאת ברחוב היסמין שבקרית אתא (להלן: "הדירה"). לאחר שקיבלו את החזקה לידיהם, נתגלו בדירה לטענתם ליקויים אשר עלות תיקונם נאמדה על ידי מומחה מטעמם בסך של 87,400 ש"ח.

עוד טענו התובעים כי בניגוד להסכם המכירה שבו נקבע כי שטחה של החצר הצמודה לדירתם יהיה 230 ממ"ר, הרי שבפועל עומד שטחה של חצר זו על 154.66 ממ"ר. בנוסף, מיקומו של הבית שונה ועקב כך קטנה החצר הקדמית בכ- 75 ממ"ר. כתוצאה מהזזה זו ועקב הגריעה משטח החצר, נגרמה לדירתם ירידת ערך שנאמדה בסך 15,375 דולר ארה"ב.

בגין אלה הוגשה התביעה המונחת בפני
י.

2. בשלב מוקדם של הדיון נתמנה המהנדס, מר רונן שטרנברג, כמומחה מטעם בית המשפט (להלן: "המומחה"). בחוות דעתו מיום 01.05.03 קבע המומחה כי בדירת התובעים נמצאו ליקויים שעלות תיקונם הוערכה על ידו בסך 7,847 ש"ח לרבות מע"מ ופיקוח הנדסי.

הואיל ובמסגרת השאלות שעלו לדיון נכללו גם עניינים הדורשים חוות דעת שמאית לגבי ירידת ערך הדירה, מינה המומחה את מר לירן קלדרון, שמאי מקרקעין, על מנת שיחווה דעתו בכל הקשור לירידת הערך כאמור.

3. בסיכומי טענותיהם לא חלקו הצדדים על ממצאי המומחה, ככל שאלה התייחסו לליקויים בדירה. הטענות היחידות שהעלו לעניין זה נגעו לזכותה של הנתבעת לבצע התיקונים הנדרשים בעצמה.

לטעמי, אין מקום בנסיבות המקרה לאפשר לנתבעת לבצע את התיקונים. זאת בשים לב לפרק הזמן הארוך שחלף מאז נמסרה החזקה בדירה לידי התובעים, ובהתחשב בכך שנעשו על ידה תיקונים בעבר שלא צלחו לגמרי וכן בהתחשב בסכומים הנמוכים שנקבעו על ידי המומחה. (ראה: רע"א 4744/01 מצלאוי בע"מ נ' אולפן ראובן ואח', תק-על 2002(1), 796 ; ע"א 472/95 זלוצקין נ' דיור לעולה, פד"י נ(2), 858).

4. בתשובתו לשאלות ההבהרה מיום 06.11.03 אישר המומחה כי המחירים שקבע בחוות דעתו נכונים למקרה שבו תעשה העבודה על ידי הנתבעת. מקום שהתיקונים יבוצעו על ידי בעלי מקצוע מטעם התובעים, יש להוסיף לסכומים שקבע 30%.

ניתן לקבוע אם כן, כבר בשלב זה, כי על הנתבעת לפצות את התובעים בגין ליקויי הבניה בסך של 8,645 ש"ח בתוספת מע"מ כדין.

5. אין חולקין כי על פי נספח ב' להסכם ההתקשרות - תרשים סביבה, חניות וטבלת הצמדות שטחים, התחייבה הנתבעת למסור ולהעביר לתובעים חצר בשטח של 230 ממ"ר ברוטו. בפועל שטחה של החצר כפי שנמדדה על ידי המומחה הינו 143.7 ממ"ר. ההבדל בשטחים נובע מכך שהנתבעת כללה בחישוב שטח החצר גם מסלעה ששטחה 81 ממ"ר. לטענת הנתבעת ידעו התובעים היטב בעת שרכשו את הדירה את דבר קיומה של המסלעה שכן בשלב שבו נכרת ההסכם היה שלד הבניין קיים וכן הגדר האחורית המצויה למרגלות המסלעה.
6. בעדותה בפני
י סיפרה התובעת על נסיבות ביקורה לראשונה באתר הבניה, באמרה:

"נגשנו לשטח, השלד עמד ומאחור שמנו לב כי ישנה חומה בנויה בצד אחד של שני מטרים והשני ארבעה מטרים. מאחורי החומה, היתה עזובה של סלעים ענקיים וצמחייה פראית והנחתי כי החצר שלנו מתחילה מהחומה. אף אחד לא הולך לטפס על שניים וארבעה מטרים כדי להגיע לגינה. זה היה ברור ולא חשבתי אפילו לשאול. הדבר לא נאמר לי במפורש וכן לא צויין בשרטוט שראינו, ולא ניתן היה להבין כי הסלעים מאחור זה שטח החצר שלי. הגדרות עוד לא היו מתוחמים ומדובר היה באתר משותף לכל הבתים. לא ניתן היה לאמוד בעין את שטח החצר" (עמ' 6 פסקה ראשונה לפרוטוקול).

7. עיון בתצלומים שצורפו לחוות דעתו של המומחה שטרנברג, מלמד כי החצר האחורית מגודרת בגדר אבנים, זו שהיתה קיימת בעת הביקור שערכו התובעים בשטח, ומעבר אליה קיימת המסלעה.

לא מצאתי לקבל את טענת התובעים כי יש להתעלם משטח המסלעה ולא להכלילו בגדר שטח החצר, כיוון שלא ניתן לעשות בו כל שימוש. הנתבעת התחייבה להצמיד לדירת התובעים חצר בשטח 230 ממ"ר אך לא נאמר בשום מקום במסמכי ההתקשרות כי מדובר בשטח מישורי או מרוצף. חצר יכולה לכלול מעברים, שבילים מדשאות וגם מסלעה ששטחה צמוד באופן בלעדי לדירת התובעים. אילו תפסה המסלעה את כל שטח החצר, ניתן היה לקבל את טענת התובעים כי אכן מדובר בשטח שלא ניתן לנצלו כחצר במשמעות הרגילה של הדברים. כיוון שמדובר בחצר שלמעלה משני שליש משטחה מישורי, איני רואה כל דופי בכך שחלקה מהווה מסלעה לנוי.

יתר על כן, עיון בנספח ב' לחוזה הכולל תרשים סביבה, הצמדות ושטחים, מלמד כי שטח המסלעה סומן בעיגולים קטנים, בשונה משתי היחידות הסמוכות בהן נבנה קיר תומך. קיר זה מסומן באופן בולט ובשונה מן המסלעה ולא נדרש ידע מקצועי או ניסיון הנדסי על מנת להיווכח בשוני בתכנון החצר העורפית של היחידות הסמוכות. בנוסף, אותה מסלעה הוקמה גם ביחידות המסוכות לדירת התובעים מצד מערב והיא מתחייבת מן המבנה הטופוגרפי של השטח. נתונים אלה לא נעלמו מעיני התובעים בעת רכישת הדירה.

8. לא מצאתי אף יסוד לטענת התובעים כי הנתבעת הבטיחה להם להקים בחצרם העורפית קיר תומך בדומה לשתי היחידות הסמוכות לדירתם ממזרח. טענה זו לא זו בלבד שלא הוכחה כדבעי, אלא שהיא מנוגדת להיגיון כלכלי. במה דברים אמורים? בנייתו של קיר תומך במקום בו קיימת המסלעה היתה כרוכה בעלויות גבוהות, שלא ברור מדוע תסכים הנתבעת לשאת בהן. התרשים שצורף להסכם הרכישה מלמד כי מלכתחילה תוכננו שני הבניינים המזרחיים ביותר בפרוייקט לכלול קיר תומך בעוד שבחצר התובעים, כמו גם ביתר היחידות מצדה המערבי, תוכננה מסלעה. וודאי לא מדובר בהחלטה אקראית ולא בגחמה רגעית, אלא כך תוכנן הפרוייקט מלכתחילה. לפיכך, לא ברור מדוע תבחר הנתבעת להבטיח לתובעים הקמת קיר תומך בניגוד לתוכנית הקיימת, תוך שהיא סופגת העלויות הכרוכות בכך. אין בטענה זו הגיון רב ובהעדר תשתית ראייתית לתמוך בה, דינה להדחות.

היוצא ממקבץ האמור הנו כי הנתבעת לא הפרה את ההסכם עם התובעים שעה שהצמידה לדירתם חצר בשטח 230 ממ"ר הכוללת מסלעה, ואין יסוד לגורע את שטחה של המסלעה משטח החצר.

9. טענתם האחרונה של התובעים מתייחסת לתזוזה אשר נעשתה לדבריהם במיקום דירתם. המומחה מטעם בית המשפט בחן טענה זו ומצא כי הדירה אכן ממוקמת בתזוזה של 3.5 מטרים מן הבנין הסמוך ועקב כך נגרע שטח של כ- 35 מטרים מן החצר הקדמית של הבית. למען הסר ספק, מובהר בזאת, כי לא מדובר בגריעה מן השטח הכולל אותו התחייבה הנתבעת להצמיד לדירת התובעים, אלא בהזזת מיקומה של הדירה באופן ששטחה של החצר הקדמית קטן על חשבון שטח החצר האחורית.

בעדותו בפני
י התייחס לכך עד הנתבעת, מר עופר דבוש, באומרו: "הבית של התובעים לא הוזז כפי טענתם. הבית ממזרח הוא שהוזז. אם הייתי מזיז את בית התובעים לאחור, הייתי נכנס בתוך המסלעה לפי השרטוט הקיים ואם קדימה, הייתי מגיע למדרכה" (עמ' 11 לפרוטוקול).

10. גרסה זו של עד הנתבעת אינה מקובלת עליי ודינה להדחות, שכן אין היא עולה בקנה אחד עם התוכנית שצורפה להיתר הבניה. הן לפי תוכנית זו והן לפי נספח ב' לחוזה, ברור כי דירתם של התובעים צריכה היתה להיות בחזית אחידה עם הבנין הסמוך לה ממזרח. בפועל, לא כך הם פני הדברים שכן אין מחלוקת שדירתם של התובעים ממוקמת בסטייה של 3.5 מטרים לערך מקו החזית של הבנין הסמוך. כתוצאה מתזוזה זו קטן שטחה של החצר הקדמית הצמודה לדירתם. על פי חוות דעתו של השמאי קלדרון ירידת הערך בגין כך מסתכמת בסך 3,000 דולר ארה"ב השווים כיום סך 13,500 ש"ח. קביעה זו של השמאי, על נימוקיה, מקובלת עליי ועל כן אני קובע כי התובעים זכאים לפיצוי בגובה הסכום האמור בגין הקטנת חצרם הקדמית.

11. בנסיבות העניין לא מצאתי יסוד לחייב הנתבעת בפיצוי בגין הפסד ימי עבודה או עגמת נפש. המדובר כאמור בליקויים קלים שעלות תיקונם נמוכה ואינם מחייבים פינוי הדירה כלל.

12. על יסוד הנימוקים שמניתי לעיל הנני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעים יחד ולחוד סך 23,615 ש"ח ובנוסף הוצאות משפט בסך 2,500 ש"ח וכן שכ"ט עו"ד בסך 3,500 ש"ח בתוספת מע"מ. הסכומים הנ"ל ישולמו תוך 30 יום מהיום, שאם לא כן ישאו הפרשי ריבית והצמדה כחוק החל מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

ניתן היום ה' בתשרי, תשס"ה (20 בספטמבר 2004) בהעדר הצדדים.
המזכירות תמציא העתק פסק הדין לב"כ הצדדים.
א. טובי
, שופט

הקלדנית: ח.ב.












א בית משפט שלום 7449/00 חסון שמואל, חסון שמואל נ' משה חדיף בניין והשקעות בע"מ (פורסם ב-ֽ 20/09/2004)