פסקי דין על נילי אסולין | פסקי דין על bnp paribas sa

43224-10/12 סעש     22/06/2013




סעש 43224-10/12 נילי אסולין נ' bnp paribas sa








בית דין אזורי לעבודה בתל אביב - יפו

סע"ש 43224-10-12



22 יוני 2013
לפני:
כב' השופטת סיגל דוידוב-מוטולה


המבקשת

:

נילי אסולין
ע"י ב"כ עוה"ד ליאור קשלס
ורוני קשלס



-

המשיבה
:

bnp paribas sa

ע"י ב"כ עוה"ד עופר שפירא
ותרזה לס-גרוס

החלטה

פתיח וטענות הצדדים

1.
לפני בקשה להורות למשיבה לקיים "הליכי ביניים להבהרת כתב הטענות" (להלן – הבקשה), במסגרתה מבוקשים הצווים הבאים: צו לגילוי מסמכים ספציפיים; צו למתן תשובות לשאלון; וצו למתן תשובות לדרישה להודיה בעובדות מפורשות ובמסמכים מפורשים. יצוין, כי התבקש בנוסף צו למסירת מסמכים הכלולים בתצהיר גילוי המסמכים הכללי של המשיבה, אך בקשה זו התייתרה לאחר שהוחלפו הדדית מסמכים בין הצדדים (סעיף 5 לתשובת המבקשת).

2.
המבקשת עבדה כבנקאית בכירה בסניף הישראלי של המשיבה, שהינה תאגיד בנקאי זר, מיום 16.8.10 ועד ליום 19.1.12. בכתב התביעה נטען בין היתר, כי סוכם בין הצדדים על מתן תגמול נוסף ומשתנה למבקשת בהתאם לביצועיה המקצועיים, שלא ניתן לה בגין שנת 2011. המשיבה הכחישה את קיומו של סיכום כאמור מכל וכל, והפנתה להסכם עבודתה של המבקשת בו נקבע כי זכאותה ל"בונוס" ושיעורו כפופה להחלטת המשיבה בהתאם לשיקול דעתה הבלעדי.


הבקשה לגילוי מסמכים ספציפיים

3.
המסמכים המבוקשים מן המשיבה הינם כדלקמן:


א.
התכתבויות בין הצדדים, לרבות תכתובות בדואר אלקטרוני.
ב.
התכתבויות בין הבנק ונציגיו, לבין כל צד ג' בקשר עם המבקשת, עבודתה, יכולותיה, וכל מסמך הקשור בה.
ג.
התכתבויות פנימיות בין הבנק ונציגיו הקשורות במבקשת, ובכלל זה התכתבויות שקדמו לכניסתה לעבודה, התכתבויות מהתקופה שבסמוך לפיטוריה, והתכתבויות מהתקופה שלאחר פיטוריה.
ד.
סיכומי פגישות עם המבקשת, ובכלל זה סיכומי פגישות שקדמו לכניסתה לעבודה.
ה.
סיכומי ראיונות עבודה שנערכו למבקשת.
ו.
מסמכים לעניין הגדרת תפקיד המבקשת, הגדרת ההיררכיה בתוכה תפעל המבקשת, והגדרת תיק לקוחותיה.
ז.
מסמכים לעניין הגדרת דרך תגמול המבקשת.
ח.
תמלול מלא ומאומת של ישיבת השימוע שקיים הבנק למבקשת.
ט.
החלטת הבנק בדבר סגירת סניף הבנק בישראל וכל החלטות הוועדות אשר דנו בסגירת סניף הבנק בישראל.
י.
דו"חות חודשיים של המבקשת לכל תקופת עבודתה ובהם מפורטים העסקאות שביצעה.
יא.
החלטות הבנק בדבר חלוקת בונוסים ו/או תגמול מכל סוג שהוא בגין ביצועים בשנת 2011 בהתייחס לכלל העובדים בסניף הבנק בארץ, ובהתייחס לבנקאים בכירים בכל סניפי הבנק בעולם.
יב.
קווים מנחים לחלוקת בונוסים ו/או תגמול מכל סוג שהוא בגין ביצועים בשנת 2011 בהתייחס לכלל העובדים בסניף הבנק בארץ, ובהתייחס לבנקאים בכירים בכל סניפי הבנק בעולם.
יג.
מסמכים הקשורים בעסקאות שנוהלו על ידי המבקשת בשנת 2011, מהותן, היקפן, והתשואות שהניבו לבנק.
יד.
מסמכים הקשורים בעסקאות שנוהלו על ידי המבקשת בשנת 2010, מהותן, היקפן, והתשואות שהניבו לבנק.
טו.
פרטי עובדי סניף הבנק בישראל והבנקאים הבכירים בכל סניפי הבנק בעולם, שקיבלו בונוסים ו/או תגמול מכל סוג שהוא בגין ביצועים בשנת 2011, ובכלל זה סכומי התגמול ו/או בונוס שקיבלו והיקף התשואות שהניבו אותם עובדים לבנק בשנת 2011.

4.
בתגובתה, התייחסה המשיבה למסמכים המבוקשים. לגבי חלקם (ס"ק א', ז' ו – ח') ציינה כי הם אמורים להיות בחזקת המבקשת (לגבי ס"ק ז' – יש בידיה את הסכם העבודה בין הצדדים, המפרט את תנאי עבודתה; לגבי ס"ק ח' – יש בידיה את קלטת ישיבת השימוע, אותה תוכל לתמלל באופן עצמאי במידת הצורך). לגבי חלקם (ס"ק ב' ו – ג') טענה כי אינם רלוונטיים שכן המשיבה אינה חולקת על שביעות הרצון מתפקוד המבקשת. ביחס לחלק מהמסמכים (ס"ק ד' – ו') טענה המשיבה כי משאין מחלוקת על קיומו של הסכם עבודה תקף בין הצדדים, המפרט את תנאי העבודה של המבקשת, לא ברורה הרלוונטיות שלהם. ביחס למסמכים המפורטים בס"ק ט' נטען כי לא ברור מקור זכותה של המבקשת לדרשם וכי גילויים טומן בחובו פגיעה באינטרסים של צדדים שלישיים. ביחס למסמכים המפורטים בס"ק יא' ו – יב' נטען כי אינם רלוונטיים נוכח טענת המבקשת בכתב התביעה לפיה הינה זכאית לגמול נוסף על בסיס הסכם, ולא בשל אפליה או נוהג.

ביחס למסמכים המפורטים בס"ק טו' ציינה המשיבה כי נדרשו בכתב התביעה כסעד למתן חשבונות, ומשכך ברור כי המבקשת אינה זכאית לקבלם במסגרת הליך גילוי מסמכים וטרם שהוכיחה את זכאותה לכך. בנוסף נטען כי מדובר בדרישה לייצר מסמכים למען המבקשת. לגבי שאר המסמכים ציינה המשיבה כי לא הובהר במסגרת הבקשה מדוע הם רלוונטיים; כי גילוי חלקם טומן בחובו פגיעה במשיבה עקב חשיפת מסמכים חסויים או סודות מסחריים שלה (ס"ק י' – טו'); פוגע באינטרסים של צדדים שלישיים (ס"ק ט' ו – יב') ואינו עולה בקנה אחד עם חסיון בנק - לקוח (י', יג' ו – יד'). לטענת המשיבה, משטרם הוכיחה המבקשת את זכאותה העקרונית לתגמול נוסף ומשתנה אין להתיר פגיעה באינטרסים מנוגדים כאמור. בנוסף, מדובר לטענתה בבקשה כוללנית, בבחינת "מסע דייג" אסור.

5.
בתשובתה טענה המבקשת כי הבנק לא הצביע על האינטרסים הספציפיים העשויים להיפגע בגין גילוי המסמכים המבוקשים, וכן לא הוכיח כי מדובר בסודות מסחריים. המבקשת ציינה כי תסכים לכל פתרון סביר שיאפשר את גילוי המסמכים מבלי לפגוע באינטרסים של המשיבה או של צדדים שלישיים. ביחס למסמכים המפורטים בס"ק א' ו - ח' חזרה בה המבקשת מן הבקשה. ביחס למסמכים המפורטים בס"ק טו' טענה המבקשת כי טענת המשיבה לעניין סעד למתן חשבונות לא נטענה על ידה בתשובתה הראשונית לדרישת הגילוי וממילא התביעה אינה רק למתן חשבונות אלא גם לסעד כספי.

דיון והכרעה
6.
נקודת המוצא הינה כי צדדים להליך משפטי מחויבים לגלות זה לזה את המסמכים הרלוונטיים למחלוקות הנדונות בהליך, וזאת על מנת להגשים את התכליות של גילוי האמת, עשיית צדק וייעול הדיון. חובת הגילוי נובעת גם מיחסי האמון שבבסיסם של יחסי העבודה, ומעקרון היסוד של שקיפות (ע"ע 28222-05-10 מכתשים מפעלים כימיים בע"מ – יהודה פלצ'י, מיום 21.9.10).

7.
בהתאם להלכה הפסוקה, השאלה הראשונה שיש לברר בעת דיון בבקשה לגילוי מסמכים היא שאלת הרלוונטיות של המסמכים המבוקשים להליך – וזאת בהתבסס על מבחן כפול, צר ורחב (ע"ע 494/06 מדינת ישראל, נציבות המים – קלרה אבנצ'יק, מיום 28.3.07). ככל שמתקיים מבחן הרלוונטיות על שני היבטיו, יש לעבור ולבחון אם קיימים אינטרסים נגדיים המצדיקים למנוע את הגילוי או לצמצמו – דוגמת הכבדה, פגיעה בפרטיות וכיו"ב - תוך עריכת איזון המתאים לנסיבותיו של כל מקרה ומקרה.

מלאכת האיזון נעשית על פי אמת המידה של מידתיות, כאשר שלבי הבדיקה משליכים זה על זה, היינו – "ככל שהמסמך המבוקש רלוונטי יותר למחלוקות מושא ההליך וחיוני יותר לצורך גילוי האמת – ייתכן שהאינטרס לגלותו יגבר על אינטרסים אחרים מעורבים, ולהיפך" (ע"ע 22749-09-10 טבע תעשיות פרמצבטיות בע"מ - עיזבון המנוחה טלי אורן בלזר ז"ל, מיום 27.1.11).

8.
בהתבסס על האמור לעיל, ולאחר שקילת טענות הצדדים, להלן החלטתי:

א.
ביחס למסמכים המפורטים בס"ק ב' ו – ג' – נוכח הצהרת המשיבה כי אין מחלוקת בין הצדדים לעניין שביעות הרצון מעבודת המבקשת, לא מדובר בפלוגתא המצריכה בירור. משכך, הבקשה נדחית.
ב.
ביחס למסמכים המפורטים בס"ק ד' ו – ה' – אלו נדרשים לצורך הוכחת טענתה של המבקשת כי סוכמה מולה זכאות לתגמול נוסף. לאור זאת, ככל שקיימים סיכומי פגישות עם המבקשת ובכלל זה סיכומי פגישות שקדמו לכניסתה לעבודה וכן סיכומי ראיונות עבודה שנערכו למבקשת, על המשיבה להמציאם לב"כ המבקשת תוך 21 יום מהיום. ככל שלא מצויים בידי המשיבה מסמכים כאמור, תאמת זאת בתצהיר בו תפרט האם המסמכים היו בידיה; מתי יצאו מרשותה ובאלו נסיבות; והאם באפשרותה להשיגם כיום.
ג.
ביחס למסמכים המפורטים בס"ק ו' – אני מקבלת את טענת המשיבה כי המבקשת לא הבהירה מדוע דרושים לה מסמכים נוספים לעניין הגדרת תפקידה, וכיצד הם עשויים לתרום לבירור המחלוקות בין הצדדים. משכך, הבקשה נדחית.
ד.
ביחס למסמכים המפורטים בס"ק ז' – אלו נדרשים לצורך בירור טענת המבקשת לעניין זכאותה לתגמול נוסף. לאור זאת, ככל שקיימים מסמכים לעניין הגדרת דרך תגמול המבקשת מעבר להסכם העבודה – על המשיבה להמציאם לב"כ המבקשת תוך 21 יום מהיום. ככל שלא מצויים בידי המשיבה מסמכים כאמור, תאמת זאת בתצהיר בו תפרט האם המסמכים היו בידיה; מתי יצאו מרשותה ובאלו נסיבות; והאם באפשרותה להשיגם היום.
ה.
ביחס למסמכים המפורטים בס"ק ט' – לא שוכנעתי כי הינם רלוונטיים למחלוקות באופן המצדיק את חיוב המשיבה לחשפם.
ו.
ביחס למסמכים המפורטים בסעיף י' – מחד, המבקשת טרם הוכיחה זכאות לקבלת "תגמול נוסף" המתבסס על ביצועיה; מאידך, ככל שתוכיח את זכאותה במהלך דיון ההוכחות – תהא רלוונטיות לדו"חות החודשיים המלמדים על עבודתה לצורך כימות הסעד. לכאורה, לפיכך, ואלא אם יוחלט על פיצול הדיון – קיימת רלוונטיות למסמכים המבוקשים כבר בשלב זה, אם כי בעוצמה מופחתת, ויש לבחון כיצד ניתן לחשפם תוך הכבדה מינימאלית על המשיבה ופגיעה מינימאלית בסודיות ובפרטיות של צדדים שלישיים. הצדדים ישוחחו ביניהם על מנת למצוא פתרון פרקטי שיאפשר את חשיפת הדו"חות החודשיים; ככל שלא יעלה בידם להגיע להסכמה - יתברר הנושא בדיון המוקדם.
ז.
ביחס למסמכים המפורטים בסעיפים י"א ו-ט"ו – הבקשה כפי שנוסחה גורפת, וטומנת בחובה פגיעה ממשית בפרטיותם של צדדים שלישיים, כל זאת מבלי שהמבקשת הוכיחה – נכון לשלב זה – את זכאותה לקבלת התגמול הנוסף, וכאשר בכתב התביעה לא ניתן למצוא טענה מפורשת בדבר הפליה ו/או נוהג. משכך, בקשות אלו נדחות.
ח.
המסמכים המפורטים בסעיף י"ב - רלוונטיים לכאורה להליך, וזאת גם לשיטת המשיבה (שכן משהושאר, לשיטתה, מתן הבונוסים לשיקול דעתה, ומשאין מחלוקת על אופן תפקודה הטוב של המבקשת בשנת 2011 - עשויה להיות רלוונטיות למדיניות חלוקת הבונוסים של המשיבה לצורך בחינת אופן הפעלתו של שיקול הדעת). לאור זאת, ככל שקיימים "קווים מנחים" לחלוקת בונוסים ו/או תגמול בגין ביצועים בהתייחס לשנת 2011 – אני סבורה כי יש להם רלוונטיות של ממש ולפיכך על המשיבה להמציאם לב"כ המבקשת תוך 21 יום, תוך מחיקת סודות מסחריים ככל שישנם. ככל שלא מצויים בידי המשיבה מסמכים כאמור, תאמת זאת בתצהיר בו תפרט האם המסמכים היו בידיה; מתי יצאו מרשותה ובאלו נסיבות; והאם באפשרותה להשיגם היום.
ט.
ביחס למסמכים המפורטים בסעיף י"ג – יחול האמור בסעיף-קטן ו' לעיל.
י.
ביחס למסמכים המפורטים בסעיף י"ד – המבקשת לא הוכיחה, נכון לשלב זה, רלוונטיות כלשהי לעסקאות שביצעה בשנת 2010 ולפיכך הבקשה בקשר לכך נדחית.






הבקשה למסירת שאלון

9.
השאלות עליהן התבקשה המשיבה לענות מפורטות בנספח ב' לבקשה. מפאת אורך הרשימה, לא אפרטה במסגרת החלטה זו.

10.
תקנה 46(ב) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב – 1991 (להלן: התקנות) קובעת כי "בית הדין או הרשם רשאי, מטעמים מיוחדים שיירשמו, ליתן לבקשת בעל דין צו למסירת שאלון לבעל דין אחר, אם היה סבור שיש בכך כדי לאפשר לבית הדין להכריע בשאלות שהן באמת השאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין".

11.
בעניין שלפניי – המבקשת לא הצביעה על טעמים מיוחדים לבקשה (אף לא בתשובתה לתגובת המשיבה), ודי בכך כדי לדחותה. לגופו של עניין, החלק הארי של השאלות מתייחס להיקף זכאותה הלכאורית של המבקשת לתגמול נוסף משתנה, וכפי שהוסבר לעיל – טרם הוכחה זכאות כזו. שאר השאלות תוכלנה להישאל במסגרת החקירה הנגדית. בהתחשב בכך, לא מצאתי כי קיימים טעמים מיוחדים המצדיקים להיענות לבקשה.

הבקשה להודיה בעובדות ובמסמכים

12.
העובדות בהן התבקשה המשיבה להודות הינן:
א.
הודיה באמור בסעיף 6 לכתב התביעה לעניין הגדרת תפקיד ה –
senior banker
ולחלופין הצגת תפקיד ה –
senior banker
לפי הבנת המשיבה.
ב.
הודיה באמור בסעיף 10 לכתב התביעה, לעניין העובדה כי שכר הבנקאים הבכירים במשיבה מבוסס גם על תגמול נוסף משתנה.
ג.
הודיה באמור בסעיף 14.3 לכתב התביעה, לעניין העובדה כי המבקשת זכתה לתשבחות רבות על ביצועיה המרשימים מהנהלת הבנק בפריז, מקהל לקוחותיה ומההנהלה בישראל.
ד.
הודיה באמור בסעיף 14.4 לכתב התביעה, לעניין העובדה כי המבקשת יזמה ויישמה עסקאות רבות עבור המשיבה, שהניבו לבנק בשנת 2011 תשואות בסך של כ – 15,000,000 יורו.
ה.
הודיה באמור בסעיף 14.5 לכתב התביעה, לעניין העובדה כי המבקשת יזמה והובילה עסקה בתחום "
securitization
" שנחתמה בדצמבר 2011, וזיכתה את הבנק המשיב בתשואה מעל 10,000,000 יורו פרוס למשך 5 שנים.

13.
המסמכים בהם נדרשה המשיבה להודות הינם:
א.
הודיה בנספח א' לכתב התביעה, שהינו העתק מהסכם ההעסקה של המבקשת.
ב.
הודיה בעמוד הראשון לנספח ב' לכתב התביעה, שהינו פירוט תיק הלקוחות של המבקשת במועד תחילת עבודתה אצל הבנק המשיב – ביחס למסמך זה חזרה בה המבקשת מן הבקשה בתשובתה לתגובת המשיבה.
ג.
הודיה בעמודים השני והשלישי לנספח ב' לכתב התביעה, שהינם מסמכי הבנק המשיב, נערכי על ידי הבנק המשיב ונמסרו למבקשת על ידי הבנק המשיב.
ד.
הודיה בנספח ד' לכתב התביעה, שהינו מכתב הבנק המשיב למבקשת מיום 28.2.11 ועניינו תשלום תגמול נוסף עבור ביצועים בשנת 2010.

14.
תקנה 46(ג) לתקנות, עליה ביססה המבקשת את הבקשה להודיה בעובדות ובמסמכים, קובעת כי:
"בהחליטו בבקשה כאמור בתקנת משנה (א) או (ב), ישקול בית הדין או הרשם, כל הצעה שתבוא מצד בעל דין למסור פרטים או להודות בעובדות או להראות או להמציא מסמכים".

15.
בעניין שלפניי – הבקשה אינה יכולה להתבסס על התקנה הנ"ל, שכן לפי לשונה מתייחסת התקנה להצעת בעל דין להודות בעובדות מטעמו. מעבר לדרוש יצוין, כי כאמור אין מחלוקת בין הצדדים ביחס לשביעות הרצון מעבודתה של המבקשת ולנוסח ההסכם שצירפה המבקשת כנספח א' לכתב התביעה (ראו למשל סעיף 32.7 לתגובת המשיבה). אימות מסמכים נוספים יוכל להיעשות במהלך החקירה הנגדית, וכך גם בירורים נוספים הדרושים למבקשת, מבלי שמצאתי כי דרישת המבקשת להודיה בעובדות תקדם את ההליך או תייעל אותו. בהתחשב בכך, הבקשה נדחית.

16.
סוף דבר – הבקשה לגילוי מסמכים ספציפיים מתקבלת באופן חלקי, כמפורט בסעיף 8 לעיל. הבקשה למסירת שאלון והבקשה להודיה בעובדות ובמסמכים – נדחות.
הוצאות הבקשה תיקבענה במהלך הדיון המוקדם.


ניתנה היום, י"ד תמוז תשע"ג,
(
22 יוני 2013), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.










סעש בית דין אזורי לעבודה 43224-10/12 נילי אסולין נ' bnp paribas sa (פורסם ב-ֽ 22/06/2013)