פסקי דין על חזן עמיר | פסקי דין על חזן נורית | פסקי דין על עו"ד גבע אהרון

24278/99 א     22/09/2004




א 24278/99 חזן עמיר, חזן נורית נ' עו"ד גבע אהרון




1
בתי המשפט

א 024278/99
בית משפט השלום ירושלים
22/09/2004
תאריך:
כב' השופט ראובן שמיע

בפני
:
1 . חזן עמיר

2 . חזן נורית

בעניין:
התובעים
ממן צפורה

ע"י ב"כ עוה"ד
נגד
עו"ד גבע אהרון
הנתבע
ביניש יחזקאל

ע"י ב"כ עוה"ד




פסק דין
לפני תביעה במסגרתה מבקשים התובעים לחייב את הנתבע בסכום של 182,500 ₪ .

על פי כתב הנטען בכתב התביעה רכשו התובעים דירה בת חדר וחצי ברח' טוביה 2 , גונן ד' בירושלים מאת בעליה, חיים ותמר תם, עפ"י הסכם מכר מיום 27.5.99 (להלן:"ההסכם")
תכלית העסקה היתה בניית דירת מגורים גדולה במקום הדירה הקטנה והמיושנת שהתובעים רכשו, וזאת לאור תוכניות מאושרות ע"י הוועדה לתכנון ובנייה שהיו בידי המוכרים בעת ניהול המו"מ ושלפיהן הותר להם לבנות תוספות בנייה לדירה הקיימת.
לאור הנתונים הנ"ל הגיעו הצדדים להסכמה לפיה ישלמו התובעים למוכרים תמורת מלוא הזכויות בדירה סכום השווה בש"ח ל-115,000 דולר ארה"ב.
לפיכך, ובסמוך לסיכום הנ"ל , פנו התובעים לנתבע בבקשה שיטפל בהסכם המכר וביצועו.
הנתבע זימן את הצדדים למשרדו לצורך עריכת ההסכם והבהיר להם כי יש לשלם היטל השבחה לעיריית ירושלים בגין מימוש זכויות הבנייה.
התובעים הודיעו כי הם מתנגדים לשלם תוספת כלשהי בטענה כי תשלום היטל ההשבחה חל על המוכרים. הנתבע טען שמדובר באלפי שקלים בודדים בלבד. המוכרים מצדם הסכימו להפחית 1000 דולר כך שהדירה תימכר תמורת 114,000 דולר, ואילו התובעים הסכימו לשלם היטל השבחה בסכום של עד 10,000 ₪ בלבד.
הצדדים הגיעו להסכמה והנתבע, לטענת התובעים, הכין הסכם מכר בלי שערך כל בדיקה מוקדמת ביחס לזכויות המוכרים, ובלי שערך בדיקה בעיריית ירושלים בעניין היטל ההשבחה.
התובעים חתמו על ההסכם ושילמו למוכרים את מלוא התמורה עבור הדירה בסך-114,000 דולר וקיבלו את החזקה בה במחצית השנייה של חודש יוני.
לאחר קבלת הדירה פנו התובעים לעיריית ירושלים כדי לשלם את האגרות הדרושות להוצאות היתר הבנייה הפורמלי. בעירייה נמסר לתובעים כי מאחר ומדובר בשומה ישנה יש לעדכן את החשבון ולשערכו לפי עליית המדד. כעבור חודש קיבלו תשובה בעל פה כי היטל ההשבחה מסתכם בסכום של - 24,000 ₪ . התובעים פנו לנתבע ולמוכרים. הנתבע אמר להם לא לסמוך על ההודעה שנמסרה בעל פה, וכי יש לחכות לדרישת תשלום בכתב. המוכרים מצדם לא התחמקו מאחריות ונתנו לתובעים סכום של 12,000 ₪ עבור היטל ההשבחה.
התובעים פנו שוב לעירייה אך בשלב זה נודע לפקידי העירייה כי התובעים רכשו את הדירה מהמוכרים (כך שמימוש זכויות הבנייה לא נעשה ע"י הבעלים), ולכן הודיעו להם כי בנסיבות אלה תשלום היטל ההשבחה גבוה יותר ועומד על סך של 78,000 ₪ .
לאחר שפנו התובעים לנתבע לשם בירור העניין, ומשערך הנתבע בירור הודיע הוא לתובעים כי בהסכם המכר לקחו על עצמם את תשלום היטל השבחה ללא הגבלה בסכום ולכן הם חייבים לשלם את הסכום הנדרש.
בנסיבות שנוצרו התובעים מצאו עצמם, לטענתם, ללא קורת גג. התובעים שקלו הגשת השגה אולם נאמר להם שאין טעם להגיש השגה ושהסכום סביר.
לתובעים אין יכולת לגייס את הסכום הדרוש ולכן הקפיאו את פרוייקט הבנייה.
בעקבות כך, נטש הקבלן (שנקשר עם התובעים בהסכם לביצוע בנייה) את אתר העבודה , מה שהסב לתובעים נזקים נוספים.
עד כאן טענות התובעים בכתב התביעה.

לעומתם נטען ע"י הנתבע בכתב ההגנה ששני הצדדים ידעו בוודאות בעת חתימת ההסכם כי חלה חובת תשלום של היטל השבחה. כמו כן, טוען הנתבע כי הבהיר לצדדים כי איננו יודע ואינו יכול לדעת את גובה סכום השומה, גם לא בקירוב.
בנוסף, טוען הנתבע כי הציע לצדדים לדחות החתימה על העסקה במספר ימים לצורך ברור העניין,(בדיקת הזכויות בטאבו) אך הצדדים סרבו.
הנתבע טוען כי הקונים הסכימו לשלם היטל השבחה למרות שהובהר להם שהחובה לשלמו מוטלת על המוכרים.
כמו כן,טוען הנתבע שהקונים הסכימו שלא להגביל את סכום היטל ההשבחה ושלא להתנות התשלום בבדיקה כלשהי.
עוד מוסיף הנתבע וטוען שמדובר בחוסר כדאיות העסקה בגדר היחסים בין הקונה למוכר ואין לבוא בטענות אליו כעורך דין שערך את ההסכם.
בתחילת הדיונים סוכם בין ב"כ הצדדים שהתובעים יגישו לעיריה השגה על הסכום, ואכן כתוצאה מפניית התובעים בסיוע השמאי תמוז מטעמם, הסתבר שבעקבות תיקון 53 לחוק התכנון והבניה התשכ"ה - 1965 (מיום 14.12.00) ולאור נסיבות מקרה זה הרי שבדיעבד
אין התובעים חייבים כל תשלום בגין היטל השבחה (ראה מכתב יוחנן בר גרא למר מנחם גרשוני מיום 23.1.01 ומכתב אוהד עיני מטעם העיריה מיום 23.5.03) .
ביום 1.7.04 הודיעו הצדדים לבית המשפט כי הגיעו להסכמה לפיה בית המשפט ייתן את פסיקתו לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט (נוסח משולב) התשמ"ד- 1984, על דרך הפשרה וללא צורך בהנמקה ולאחר שב"כ הצדדים יסכמו את טענותיהם בקצרה.
בנוסף, הורה ביהמ"ש לשמאי, מר תמוז להמציא לביהמ"ש את כל החומר שקשור להשגה שהוגשה ע"י משפחת חזן לעיריית ירושלים בגין היטל השבחה והנמצא בידיו ובכלל זה: חוות דעתו, חוות דעת שמאי העירייה, התב"ע, פרוטוקול הדיונים, אם היו כאלה והחלטות העירייה בעניין ההשגה וכן קבלות על הכספים שגבה מאת משפחת חזן בגין פעולותיו בקשר להשגה ובקשר לחוות הדעת.
השמאי העביר לבית המשפט את החומר שבידו והצדדים נצלו את זכותם והמציאו לבית המשפט עמדתם לענין החמר שנשלח ע"י השמאי.
מהשלמות ב"כ התובעים, שהוגשו כאמור, עולה שהשמאי לא המציא את כל הקבלות בגין התשלומים שהועברו אליו.
לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ובכל החומר שהוגש לבית המשפט (כולל התמלילים) ושמעתי את סיכומי ב"כ הצדדים ובהתחשב, בין היתר, בהשתלשלות העניינים בין הקונים (התובעים) למוכרים (משפחת תם) החל מהמו"מ לחתימת ההסכם וכלה בהעברת תשלום סך 12,000 ₪ ע"י המוכרים לתובעים לחסול הסכסוך ביניהם בענין היטל ההשבחה וכן בהתחשב בקבלות שהוצגו בפני
בית המשפט ובתיקון של חוק התכנון והבניה (מיום 14.12.00) שבעקבותיו נמצאו התובעים פטורים מתשלום, הנני מורה לנתבע לשלם לתובעים סך של 10,600 ₪ כסכום כולל.
סכום זה יישא ריבית והצמדה כחוק החל מיום פסה"ד ועד לתשלום בפועל.

ניתן היום ז' בתשרי, תשס"ה (22 בספטמבר 2004) בהעדר הצדדים.
המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.
זכות ערעור תוך 45 יום לבית המשפט המחוזי.
מותר לפרסום מיום 22.9.04.

ראובן שמיע
, שופט
024278/99א 130 ראובן שמוע








א בית משפט שלום 24278/99 חזן עמיר, חזן נורית נ' עו"ד גבע אהרון (פורסם ב-ֽ 22/09/2004)