פסקי דין על נוריאל חנניה

1638/99 פ     22/09/2004




פ 1638/99 מדינת ישראל נ' נוריאל חנניה




1
בתי המשפט

פ 001638/99
בית משפט השלום ירושלים
22/09/2004
לפני כב' השופט דוד מינץ

המאשימה
מדינת ישראל
בעניין:
- נגד -
הנאשם
נוריאל חנניה
ב"כ המאשימה עו"ד ע' כהן

הנאשם וב"כ עו"ד ד' ילוז

נוכחים:
החלטה
כתב האישום הוגש כנגד הנאשם ביום 4.3.99 והוא ייחס לו ייצור, הכנה והפקה של סמים מסוכנים, בכך שגידל בביתו סמים מסוג קאנביס. הנאשם לא התייצב למשפטו, אך לאחר שהוצאו כנגדו שני צווי הבאה, ביום 9.1.00 הוא התייצב לדיון ובמעמד קריאת כתב האישום הודה בעבירה המיוחסת לו. לאחר שהורשע בדין, ב"כ המאשימה, מפאת גילו של הנאשם (אז בן 19), ביוזמתה, בקשה כי יוכן תסקיר קצין מבחן אודותיו.

לדיון שנקבע ליום 9.4.00 התייצבה נציגת שירות המבחן והודיעה לבית המשפט שהנאשם לא היה בקשר עם השירות ולא התייצב למפגשים הקבוצתיים שהוזמן אליהם. הנאשם גם לא התייצב לדיון האמור, וניתן נגדו צו הבאה נוסף.

לדיון שהתקיים ביום 18.6.00 התייצב הנאשם אך התברר, שוב, שהוא לא היה בקשר עם שירות המבחן. חרף זאת, ניתנה לו הזדמנות נוספת שיעשה כן. הדיון נקבע להמשך ליום 21.9.00 אך גם הפעם הנאשם לא התייצב לדיון בה בשעה שביום 20.9.00 הודיעה קצינת המבחן שאין באפשרותה להכין תסקיר אודותיו הואיל וגם בפעם ההיא הוא לא יצר קשר עם השירות ולא הגיע למפגשים שנקבעו לו.

לאחר שמונתה לו סנגורית, זו בקשה ביום 7.1.01 להימנע מלגזור את עונשו של הנאשם בטענה כי ברצונו לצרף תיקים נוספים לתיק זה ולכן עתרה לדחיית מועד הדיון. ברם, הנאשם לא התייצב לדיון הבא שנקבע לו ביום 28.1.01 והדיון נדחה שוב. ביום 8.7.01 ומשהנאשם נאות להתייצב בבית המשפט, צורפו מספר רב תיקים לתיק זה והוא הורשע בארבע עבירות נוספות של שימוש בסמים לצריכה עצמית, באספקת סמים והחזקת כלים, בשתי עבירות של הכשלת שוטר בעת מילוי תפקידו, בהעלבת עובד ציבור, ובהחזקת רכוש החשוד כגנוב. בשולי הדיון, שוב נתבקש שירות המבחן לערוך תסקיר אודות הנאשם.

לבסוף אפוא, ביום 25.9.01 הוכן תסקיר ובו נאמר כי קצינת המבחן התרשמה כי הנאשם לקח על עצמו אחריות על חלקו בעבירות והביע חרטה עליהן. ברם, הרושם שנתקבל היה כי לא היה לנאשם המוטיבציה להיגמל מהתמכרותו לסמים קשים ולכן לא ניתנה המלצה טיפולית אודותיו. חרף עמדת קצינת המבחן, בית המשפט נעתר לבקשת הנאשם ודחה את המועד לטיעונים לעונש על מנת לאפשר לו הזדמנות נוספת להיות בקשר עם השירות.

בתסקיר המשלים שניתן ביום 4.7.02 נאמר כי במספר בדיקות שתן שבוצעו לנאשם נמצאו שרידי סם, אך הואיל והוא גילה מוטיבציה מסוימת לשקם את עצמו, קצינת המבחן שינתה קמעה את דעתה, והומלץ שיוטל עליו צו של"צ. בשולי התסקיר נתבקש בית המשפט לדחות את המשך הדיון למשך חודש ימים על מנת לבדוק מספר בדיקות שתן של הנאשם ולאשר את תכנית השל"צ. לשם כך נדחו הטיעונים לעונש למועד אחר. לקראת אותו מועד, שב וביקש שירות המבחן דחייה נוספת על מנת לבדוק את רצינותו של הנאשם להתמיד בהליך טיפולי, הואיל והקשר שלו עם השירות היה רופף. אף הפעם הלך בית המשפט לקראת הנאשם ודחה את הדיון בעניינו למועד אחר. גם לקראת הדיון הנדחה הוגש תסקיר משלים ובו שבה קצינת המבחן לעמדתה המקורית ונאמר כי להערכתה הקשר של הנאשם עם השירות שטחי, והיא נמנעה מלתת המלצה טיפולית אודותיו, למרות שההתרשמות הייתה שהנאשם עשה מאמצים לתפקד באופן תקין ולהימנע מביצוע עבירות.

ביום 12.1.03 נשמעו הטיעונים לעונש וב"כ המאשימה בקשה כי יושת על הנאשם מאסר בפועל, מאסר על תנאי ולפסול אותו מלנהוג (מפאת הסכנה הכרוכה בנהיגה תחת השפעת סמים). בית המשפט בחר ללכת לקראת הנאשם פעם נוספת ואימץ את דעת הסנגורית, ועוד עובר למתן גזר דינו ביקש משירות המבחן לעקוב אחר בדיקות השתן של הנאשם והשתתפותו בקבוצה טיפולית. במקביל נתבקש הממונה על עבודות השירות לחוות את דעתו על הנאשם. הנאשם לא נעתר להזמנת הממונה ולא התייצב לראיון שנקבע לו.

חלפה לה שנה נוספת ולקראת הדיון שהתקיים ביום 16.12.03 הוגש תסקיר משלים נוסף. בשולי התסקיר חזרה קצינת המבחן על עמדתה כי אין מקום לתהליך טיפולי, והיא המליצה על הטלת מאסר בעבודות שירות. ביום הדיון עצמו, צירף הנאשם תיק סמים נוסף והוא הורשע בהחזקת סמים שלא לצריכה עצמית. בשולי הדיון נגזר דינו לארבעה חודשי מאסר בעבודות שירות, ומאסר על תנאי. בגין העבירה בה הורשע בתיק שצורף באותו יום, הוטל עליו מבחן טהור למשך שנה.

התיק התגלגל לפתחו של מותב זה לנוכח פניית שירות המבחן מיום 10.5.04 אשר דיווח שהנאשם חזר להשתמש בסמים וכי אינו עומד בתנאי המבחן הטהור שהוטל עליו. בדיון שהתקיים לפני ביום 8.9.04 שפך ב"כ המאשימה קיתון של רותחין על ראשו של הנאשם וטען כי אין לאפשר לו הפעם להימלט מעונש ראוי. לטענתו, הפיתרון היחיד שהנאשם ראוי לו, הוא מאסר בפועל ממש ולו לתקופה קצרה. מנגד, הסנגורית טענה שאין להתייאש מהנאשם וכי יש לתת לו הזדמנות אחרונה להוכיח את עצמו.

פרסתי את מלוא היריעה על מנת שאפשר יהיה להתרשם ממכלול ההליכים שהתנהלו כנגד הנאשם ועד כמה צעד בית המשפט לקראתו, וזאת חרף סאת העוונות הכבדה אותה הוא נושא. בית המשפט אכן התחשב בו מעל ומעבר. כל אימת שמאן דהוא ביקש את דחיית המשפט על מנת לאפשר לנאשם להשתקם - הייתה זו המאשימה, היה זה הנאשם או היה זה שירות המבחן - בית המשפט נעתר לבקשה. הכל על מנת להציל את הנאשם מהתדרדרות אותה יהיה קשה לו לבלום.

אכן תהליך של גמילה מסמים אינו תהליך קל. הוא כרוך במאמץ עילאי של המכור. בתהליך עצמו, המכור עובר ייסורים קשים. ייסורים נפשיים וייסורים גופניים. התהליך יודע עליות וירידות. לעתים בית המשפט מצליח ללוות את התהליך בהצלחה, מקום בו ההליך המשפטי מהווה גורם מדרבן. החשש של הנאשם שיאונה לו רע אם יתמיד בהתמכרותו משמש לו זרז להיגמל. ברם, לעתים, ההתמכרות קשה מדי עד אשר גם להליך המשפטי אין די שיניים לאלץ את הנאשם לשנות את אורחותיו. חוששני שזהו המקרה הנוכחי.

כל הקורא את ההיסטוריה שעבר הנאשם בתוך כותלי בית המשפט ואשר פורטה לעיל מבין שלנאשם, בשלב הזה, אין את הכוחות הדרושים, היכולת או את הרצון (לעתים קשה לאבחן בין השלושה) על מנת להינזר מהשימוש מסמים ומלעבור עבירות. אף המאסר בעבודות שירות שריצה לא היווה גורם מרתיע.

לכן, החלטתי להפקיע את צו המבחן ולהטיל על הנאשם עונש מאסר בפועל של חודש. על הנאשם להבין שגם להתחשבותו של בית המשפט ישנו גבול. הנאשם עבר את הגבול. אין מקום להטיל מאסר על תנאי נוסף מעבר לזה שהוטל עליו בגזר הדין המקורי.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים תוך 45 יום מהיום.

ניתנה היום ז' בתשרי, תשס"ה (22 בספטמבר 2004) בנוכחות המתייצבים.
דוד מינץ
, שופט









פ בית משפט שלום 1638/99 מדינת ישראל נ' נוריאל חנניה (פורסם ב-ֽ 22/09/2004)