פסקי דין על אילנה ליטבק | פסקי דין על מועצה מקומית גבעת שמואל |

617/07 עע     23/10/2008




עע 617/07 מדינת ישראל- משרד החינוך נ' אילנה ליטבק, מועצה מקומית גבעת שמואל





בית הדין הארצי לעבודה

ע"ע 617/07
השופטים: כבוד השופטת נילי ארד

כבוד השופטת ורדה וירט-ליבנה

כבוד השופטת רונית רוזנפלד
נציג עובדים מר אמנון כספי

נציג מעבידים מר יחזקאל דסקל
המערערת: מדינת ישראל- משרד החינוך

ע"י ב"כ עו"ד שני קגן-לוי

נ ג ד
המשיבים: 1. אילנה ליטבק

ע"י ב"כ עו"ד סיגל פעיל
; עו"ד יעל שמר
2. מועצה מקומית גבעת שמואל

ע"י ב"כ עו"ד אחיעד הראל
; עו"ד עומר גדיש
פסק - דין

השופטת נילי ארד
עובדת הגישה תובענה נגד משרד החינוך, בשירותו הועסקה כמנהלת בית ספר. משרד החינוך מצידו מבקש להתיר משלוח הודעת צד שלישי לרשות המקומית במסגרתה פעל בית הספר, נוכח מעורבותה הפעילה בסיום העסקתה של העובדת. בית הדין האזורי דחה את עתירת המדינה ומכאן הערעור שלפנינו.

התובענות בבית הדין האזורי

2. גב' ליטבק- המשיבה 1 (להלן: התובעת) הועסקה כעובדת הוראה על ידי משרד החינוך ובמעמדה זה זכתה במכרז לתפקיד מנהלת בית ספר בן גוריון בגבעת שמואל (להלן: בית הספר). בהתאם, ניתן אישור למינויה כמנהלת בית הספר לשנות הלימודים תשס"ז. משלא הסתייע המינוי הגישה התובעת ביום 16.11.06 לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב "בקשה למתן סעדים ארעיים ודחופים" במסגרתה התבקש בית הדין להורות למדינה להימנע מלפגוע בה "במשרתה, בתפקידה ובתנאי עבודתה, והכל עד לבירור התובענה העיקרית אשר תוגש".
ביום 22.11.06 נתן בית הדין האזורי (סגנית שופט ראשי חגית שגיא ונציגת ציבור לאה יפה לוי; בש"א 9617/06) תוקף להסכמת הצדדים אשר זו לשונה:

"מוסכם עלינו כי המבקשת תישאר בתפקידה.

שכרה ותנאי עבודתה לא ייפגעו וכל שינוי במעמדה או בתנאי עבודתה ייעשה על פי הכללים הנהוגים לגבי עובדי הוראה, כל זאת עד למתן החלטה אחרת על ידי בית הדין.

במקביל, נפתח בהדברות אינטנסיבית על מנת למצוא פתרון לסכסוך.

מוסכם כי בשלב זה רשאית המבקשת שלא להגיע לבית הספר- והיעדרותה לא תחשב כהיעדרות מעבודה ולא תגרום לכל פגיעה בשכרה, בתנאי עבודתה או במעמדה, כל זאת עד להסכמה אחרת שתושג בין הצדדים או למתן החלטה אחרת על ידי בית הדין."

3. ביום 11.4.07 הגישה התובעת כתב תביעה נגד המדינה (עב' 4626/07) ל"סעד הצהרתי, אכיפת יחסי עבודה וסעד כספי" תוך שעתרה לסעד לשיבוצה לאלתר בעבודה" בהתאם להיקף משרתה, בתפקיד ניהולי ובכפוף לכל דין". בנוסף תבעה סעדים כספיים של "תשלום מלוא משכורותיה" עד סוף שנת הלימודים תשס"ז "תשלום הסכומים שנוכו, שלא כדין, משכרה" ותשלום "פיצויים בגין הפרת הסכם, נזקים ישירם ועקיפים וכן עוגמת נפש בשווי 24 חודשי שכר."

ימים ספורים לאחר הגשת כתב התביעה, הודיעה גב' סולי נתן, מנהלת המחוז בפועל של משרד החינוך לתובעת, במכתב נושא תאריך 26.4.07, על סיום מינויה כמנהלת בית ספר בסוף שנת הלימודים תשס"ז.

4. בתביעתה טענה התובעת כי המועצה המקומית גבעת שמואל (היא המשיבה 2- להלן: המועצה) וראש המועצה, בהתנהלותם הפוגענית כלפיה, גרמו להפסקת העסקתה כמנהלת בית הספר ולסיום יחסי העבודה. עיקר טיעוניה בנדון זה היו אלה: במסגרת תפקידה כמנהלת נקטה בפעולות הנדרשות לטעמה לטיפול והתמודדות בבעיות משמעת ואלימות בבית הספר. עקב כך הוזמנה לפגישה אצל ראש המועצה ביום 26.10.06 בה השתתפו מנהלת מחלקת החינוך במועצה ומפקחת משרד החינוך. באותו מעמד הודיע ראש המועצה לתובעת כי עליה לעזוב את בית הספר בשל תלונות ההורים על בעיה חמורה ביחסי אנוש.

בהקשר זה טענה התובעת כי דרך טיפולה בבעיית האלימות בבית הספר "אינה מתאימה לאג'נדה של ראש המועצה, אשר החל זה מכבר את שנת הבחירות לראשות המועצה". כי הוא זה ש"הורה לכנס את ההורים ולפעול להדחתה" ובעקבות ישיבה שהתקיימה ללא נוכחותה הוציא ועד ההורים המרכזי מכתב הדורש הדחתה לאלתר;

עוד טענה, כי מנהלת מחלקת החינוך במועצה פעלה ל"יצירת דה-לגיטימציה" לתובעת בקרב המורים; כי בהוראת מנהלת אגף החינוך במועצה ו"בהנחיית ראש המועצה" הוחלפו מנעולי משרדה ונמנעה כניסתה לשטח בית הספר באיומים.

כתב התביעה מכוון נגד המדינה בלבד, בהיותה מעסיקתה של התובעת. במסגרת זו טענה התובעת, כי המדינה נהגה כלפיה בחוסר תום לב קיצוני תוך שהייתה "שותפה פעילה, ולכל הפחות עצמה עיניים ונתנה יד, להתעמרותו של ראש המועצה" בה. בנוסף טענה, כי המדינה "אִפְשרה לכל האירועים להתרחש תחת ידה והביאה לכך שהתובעת לא תוכל לעבוד ולהמשיך לנהל את בית הספר, אלא אף הציעה פתרונות שאינם קרובים ואינם תואמים את כישוריה ומיומנויותיה" תוך שהוצע לה "להדיח עצמה מתפקידה ולעבור וללמד כמורה שלא מן המניין בבית ספר בראשון לציון."

בהתייחס לצירופה של המועצה להליך, ציינה התובעת בכתב התביעה כי לפי שהיא "מועסקת אך ורק על ידי הנתבעת (היא המדינה- נ.א.) וכפופה למרותה ולפי שהאחריות הבלעדית בה עוסק כתב התביעה דנא, היא של הנתבעת מן הפן הפדגוגי והן מן הפן הניהולי הרי שאין מקום, ודאי שלא באכסניה נכבדה זו ובמסגרת כתב התביעה לכלול את הרשות המקומית בין הנתבעים. ברור שאם תחפוץ הנתבעת בין אם בדרך של הודעת צד ג' או בין אם בדרך של גביית עדות לערב את המועצה המקומית סלולה ופתוחה בפני
ה הדרך לעשות כן."

5. בכתב ההגנה ביקשה המדינה לדחות את התביעה כלפיה תוך שטענה להעדר עילת תביעה נגדה. במסגרת זו הוסיפה וטענה: התובעת אינה עובדת קבועה של המדינה והועסקה בחוזה עבודה לתקופה קצובה. התובעת לא פוטרה, אלא חוזה העבודה שלה הגיע לסיומו; מה גם שהתבררו ליקויים וקשיים בהתנהלותה של התובעת ובתפקודה.

עוד נטען, כי מכוח הוראות הדין חלה אחריות משותפת על המדינה והמועצה כאחד. לפיכך, הייתה המדינה "חייבת ליתן משקל לעמדת הרשות המקומית בכל הקשור למנהלי מוסדות בתחומם". עם זאת, חזרה המדינה והבהירה כי אין היא אחראית "למעשים אשר התובעת טוענת כי הרשות המקומית נקטה כלפיה, וכל טענה שיש לתובעת בקשר למעשים אלה, עליה להפנות לרשות המקומית."

6. בד בבד עם כתב ההגנה הגישה המדינה לבית הדין האזורי "בקשת רשות ליתן הודעת צד ג' כנגד המועצה" (בש"א 7248/07) בצירוף הודעת צד שלישי נגד המועצה במסגרתה התבקש בית הדין "לחייב את הצד השלישי לשלם למדינה- ככל שהיא תחויב בתשלום הסעדים הנתבעים על ידי התובעת והמוכחשים פיצוי ו/או שיפוי ו/או השבה ו/או השתתפות ו/או החזר בגין מלוא הסכום שתחויב בו, לרבות הוצאות משפט לתובעת באם תחויב בהן במסגרת תובענה זו, ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית עד ליום התשלום בפועל". זאת, מן הטעם "שכל הטענות של התובעת בכתב תביעתה מתייחסות לאירועים שבידיעת הצד השלישי ובאחריותו ומכוח סעיף 62 לפקודת הנזיקין (נוסח חדש)."

7. המועצה בתגובתה התנגדה לצירופה כצד שלישי לתביעה וביססה טענותיה על שני אדנים אלה: בהיות המדינה המעבידה של התובעת "אין כל מקור לסמכותו העניינית של בית הדין האזורי" משאין מתקיימים יחסי עבודה בין התובעת למועצה; ו"חלק מהסעדים הנתבעים על ידי התובעת, אינם ניתנים כלל לאכיפה כנגד המשיבה."

8. התובעת מצידה הודיעה כי "... איננה מתנגדת לצירופה של מועצת גבעת שמואל כצד ג' לתיק זה."

9. בית הדין האזורי דחה את בקשת המדינה לצירוף המועצה כצד שלישי וטעמו לכך היה זה: "משאין המבקשת כופרת בקיום יחסי עובד-מעביד בינה לבין משיבה 2 (התובעת) ובהעדר יחסי עובד ומעביד בין המבקשת לצד ג'- אין מקום למשלוח הודעת צד ג' כנגד משיבה 1". נגד החלטתו זו של בית הדין האזורי מכוון ערעורה של המדינה מושא דיוננו.

הערעור

10. בערעורה טענה המדינה כי מן הדין להיענות למבוקשה ולהתיר משלוח הודעת צד שלישי למועצה, כשעיקר טעמיה באלה: כל טענות התובעת "בכתב תביעתה מתייחסות לאירועים שבידיעת המשיבה 2 (היא המועצה- נ.א.) ובאחריותה"; "עצם העובדה שהמדינה הינה מעסיקתה של התובעת אינה מבססת לתובעת כל עילה כנגדה" במיוחד כאשר המדינה אינה אחראית למעשים אשר התובעת טוענת כי המועצה נקטה כלפיה; לתובעת יריבות עם המועצה; מדובר במסכת עובדתית אחת בה מעורבת המועצה וככזו היא "צד דרוש ונכון לבירור ההליך המתנהל בפני
בית הדין האזורי;"

עוד נטען, כי למדינה עילת תביעה נגד המועצה בשל גרם הפרת חוזה על ידי צד שלישי, בהתאם לסעיף 62 לפקודת הנזיקין, שהיא בסמכותו העניינית של בית הדין האזורי לעבודה, לפי סעיף 24 (1ב) לחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969; אף אילו הוגשה התביעה באופן נפרד נגד המועצה, היה בית הדין האזורי נדרש לדיון בה; עילה זו "אינה מחייבת קיומם של יחסי עובד ומעביד בין הצדדים" ואף למונח "סכסוך עבודה" לצורך הסמכות העניינית "ניתנה פרשנות מרחיבה."

בהתאם, ככל שתימצא המדינה אחראית או תחויב לשלם סכום כלשהו לתובעת, כי אז תהא זכאית לקבל מן המועצה "סעד של פיצוי ו/או שיפוי ו/או השתתפות ו/או החזר בגין מלוא הסכום שתחויב בו מכוח סעיף 62 לפקודת הנזיקין."

11. בתגובתה לערעור המדינה שינתה התובעת טעמה והודיעה כי היא מתנגדת לצירוף המועצה. זאת מן הטעם שאין היא טוענת לקיום יחסי עבודה עם המועצה, ומשאין מחלוקת כי המדינה בלבד היא מעסיקתה אין מתקיימת עילת תביעה נגד צד שלישי, שהיא בסמכותו העניינית של בית הדין לעבודה.

על כך הוסיפה וטענה: הסעדים הנתבעים בכתב התביעה "נובעים מקיום יחסי עובד מעביד" והמועצה אינה יכולה לתרום להליך; "האחריות הבלעדית בה עוסק כתב התביעה דנא, היא של משרד החינוך הן מן הפן הפדגוגי והן מן הפן הניהולי"; העובדה שהמדינה תוכל בעתיד לתבוע פיצוי מהמועצה אין בה כדי לגבש סמכות עניינית לבית הדין לעבודה; "גם אם צירופה של המועצה להליך מבוקש לשם בירור העובדות הנטענות בלבד, הרי שקיימות דרכים רבות מקובלות לגילוי העובדות, בין היתר, באמצעות תצהירים וזימון עדים מטעם המועצה, ולפיכך אין כל צורך ממשי בצירוף המועצה כצד ג'."

12. המועצה עמדה על התנגדותה לצירופה כצד שלישי לתביעה תוך שחזרה על עיקר טענותיה אלה: הסעד העיקרי הנתבע על ידי התובעת לשיבוצה לאלתר בעבודתה, אינו נוגע למועצה בהעדר יחסי עובד מעביד בינה לבין המועצה. משכך, אין הסעד המבוקש ניתן לביצוע על ידי המועצה; עילת הודעת צד שלישי אינה בסמכותו העניינית של בית הדין לעבודה, משמדובר בגרם הפרת חוזה שלא במישור הקיבוצי. בנסיבות המקרה, אילו התבררה ההודעה כתובענה נפרדת כלפי המועצה, לא הייתה בסמכותו העניינית של בית הדין לעבודה.

ועוד זאת. הליך הודעת צד שלישי "יסרבל את הדיון ויאט אותו שלא לצורך" מש"בשלב זה לא ברור כלל אם הסעדים הכספיים המבוקשים במסגרת התובענה רלבנטיים" לצורך צירופה של המועצה. שכן, ככל שהתובעת תוחזר לעבודתה, לא תהיה זכאית לפיצויים בגין הפרת חוזה העבודה עימה.

השאלה שבמחלוקת הינה איפוא זו:

13. האם בנסיבותיו המיוחדות של מקרה זה, ונוכח העובדה שמשרד החינוך הוא בלבד מעסיקה של התובעת, מן הדין היה להיעתר למבוקשה של המדינה, ולהתיר לה משלוח הודעת צד שלישי למועצה, מתוקף הסמכות הנתונה לבית הדין בסעיף 33 לחוק בית הדין לעבודה תשכ"ט-1969 (להלן: חוק בית הדין לעבודה).
דיון והכרעה

על מהותה הנורמטיבית של הודעה לצד שלישי

14. הליך הודעה לצד שלישי מוסדר בתקנות 223- 216 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. מתוקף הוראתו של סעיף 33 לחוק בית הדין לעבודה מוסמכים בתי הדין לעבודה להחיל הליך הודעה לצד שלישי, על דרך אימוצן של תקנות סדר הדין האזרחי ו"על פי שיקול דעתו של בית הדין, אם ראה לעשות כן לצורך פישוט הדיון ועשיית משפט צדק" (בר"ע 206/07 קדם הדרכות (2002) בע"מ- יואל שי, ניתן ביום 7.6.2007; ע"ע 1229/01 מכבי שירותי בריאות- וקסלר, פד"ע לז 241, 245; דב"ע נב/ 3-3 סרברניק- הוכמן, פד"ע כד 188).

שלוש הן מטרותיה של הודעה לצד שלישי: כבילת הצד השלישי להכרעה בתובענה; הבאת הסכסוך בין הנתבע והצד השלישי לידי גמר תוך הדיון בתביעה העיקרית וחיסכון בהוצאות הכרוכות בהגשת תביעה נפרדת (ע"א 4842/05 - ד', ע"א 4978/05 גרניט הנדסה לתעשיה נ' כלל חברה לביטוח בע"מ, 12.8.07). תכליתה של הודעת צד שלישי "היא כי התדיינויות על כל הסתעפויותיהן בשל אותה עילה או בשל עילות הצומחות ממערכת עובדות אחת, יתקיימו, ככל האפשר, בצוותא חדא. כך ייחסך זמנם של בעלי הדין, של העדים ושל בתי המשפט, כי אלו הראשונים יצטרכו להתייצב למשפט או לעדות רק פעם אחת, ובית המשפט יוכל לקבוע ממצאים שיחבקו את כל הפרשה ויחייבו את כל בעלי הדין ולהכריע בדיון אחד בכל השלכותיה המשפטיות של פרשה נתונה... לכך חשיבות לא רק מבחינת העילות אלא גם מבחינת עשיית הצדק... כפועל יוצא מכך גם יימנעו החלטות סותרות של ערכאות שונות בקשר לאותה מערכת נסיבתית" (בר"ע 457/83 ohio medical products division of air reduction company, inc)' קופת חולים של ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל, פ"ד לז(4) 309, 310).

הודעה לצד שלישי בגדרי סמכותו העניינית של בית הדין לעבודה

15. עילתה של הודעת צד שלישי, צריך שתבוא במסגרת הכוללת של הסמכות העניינית של בית הדין לעבודה. "בשוקלו אם להתיר הגשת הודעה לצד שלישי, יבחן בית-הדין לעבודה, האם התביעה נגד הנתבע וכן ההתדיינות בין הנתבע לבין הצד השלישי, מצויות בתחומי סמכותו העניינית הייחודית של בית-הדין לעבודה" באופן, שאילו הוגשה הודעת הצד השלישי כתביעה נפרדת, הייתה גם היא נתונה מלכתחילה בגדר סמכותו העניינית של בית-הדין לעבודה (עע 790/05 ד"ר ויקי רבנו (צוכמן tissera inc) )- ניתן ביום 9.10.07 (להלן: עניין רבנו); וראו עע 755/05 סעיד עבד אל חאק- ועדה מקומית לתכנון ובניה "גליל מזרחי", ניתן ביום 18.10.06; ע"ע 1229/01 מכבי שירות בריאות- שרה וקסלר, פד"ע לז 241; עניין יואל שי).

בבחינת הסמכות העניינית שומה עלינו לבחון על פי הדין הקיים את הליבה הגרעינית של עילת התביעה בהודעת צד שלישי ואת המסכת העובדתית והעילה בתביעה העיקרית עליהן נסמכת הודעת צד שלישי. זאת, על בסיס נקודת המוצא לפיה "מעצם טיבם וטבעם, יחסי הנתבע והצד השלישי בבית-הדין קמא, הינם פועל יוצר ונגזר מן התביעה העיקרית שבין התובע לנתבע" (עבל 294/98 קופת חולים כללית- בראכה אחמד והמוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 25.8.2002).

בהתאם, נדרש בירורן של שתי שאלות מפתח והן אלה:

האם לאור מהות העניין ראוי הסכסוך מושא ההודעה לצד שלישי, להתברר בבית הדין לעבודה; האם עילת ההודעה לצד שלישי, מקימה זיקה מהותית לתביעה העיקרית ואינטרס ישיר וממשי לצד השלישי או כלפיו.

ככל שמדובר בעניין אשר לו זיקות של סמכות עניינית למספר ענפי משפט, יש לברר מהו ענף המשפט הדומיננטי שבמחלוקת, כפי שהוגדרה על פי העילה ומסכת העובדות בהודעת הצד השלישי. ובהתאם, לקבוע האם העילה של הודעת הצד השלישי באה במסגרת הכוללת של הסמכות העניינית של בית הדין לעבודה.

16. הלכה מושרשת היא כי "הקביעה אם סכסוך הוא בסמכותו העניינית של בית הדין לעבודה אינה נקבעת על פי פירוש מילולי ודווקני של הוראות החוק או על פי זהות הצדדים להליך, אלא על פי מבחנים מהותיים: מהות העניין הנדון או מהות העילה, והאם על פי תכלית חוק בית הדין לעבודה מן הראוי שבית הדין לעבודה ידון באותו עניין. ככל שעל פי מהות העניין מקומו של הדיון בסכסוך הוא בית הדין לעבודה, משתרעת סמכותו של כל בעלי הדין הנוגעים לעניין" (עע 655/06 דוד אטיאס- עיריית באר שבע, ניתן ביום 3.6.07; עע 738/06 צבי זר-אורן פרסקי, 29.4.07; דב"ע נז/16-4 מרכז השלטון המקומי- ההסתדרות הכללית, פד"ע לב 1).

מבחן מהות העניין הוא מבחן העילה במובנה הרחב, על בסיס מדיניות שיפוטית לפיה "סדרי הדין אינם אך כללים פורמאליים. הם כלי שרת הבא לעזור למערכת המשפט לדון בדין המהותי... הוא הדין בהודעה לצד שלישי על ידי נתבע" (עע 1096/04 שמעון בן שושן- יהודה בן שושן, ניתן ביום 10.1.07 (להלן: עניין בן שושן); וראו: סק 17/99, 18/99 הסתדרות העובדים הכללית החדשה ואח'- כור תעשיות בע"מ, ניתן ביום 29.7.99; עע 262/06 התאחדות הסוחרים הכללית והעצמאים בישראל- יהודה כהן, ניתן ביום 2.1.07- פסקה 9 לפסק דינה של השופטת ורדה וירט ליבנה).

בבחינת העילה במובנה הרחב "בית הדין מצרף צדדים שלישיים על מנת לברר את העילה שבפני
ו במלואה ולא לפצל את הדיון בין בתי משפט שונים. מנימוק זה מצרף בית הדין כצד לדיון לא פעם צד שלישי שאינו ביחסי עבודה, אינו עובד, מעביד, חליפו של מי מהם" (עניין בן שושן; וראו: סק 5/03 הסתדרות העובדים הכללית החדשה ואח'- התאחדות התעשיינים בישראל ומדינת ישראל (עתירה לבג"צ על החלטה זו נדחתה בבג"צ 6871/03 מדינת ישראל נ' בית הדין הארצי לעבודה , פ"ד נח (2) 943); עע 1008/02 הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ- דוד מורנו הלוי וקופת חולים לאומית, פד"ע מ, 71). בהתאם נפסק, כי לבית הדין לעבודה סמכות עניינית לדון בהליכים בין עובדי גופים מתוקצבים לבין הממונה על השכר, למרות שאין מתקיימים ביניהם יחסי עובד מעביד; אף קמה סמכותו העניינית של בית הדין לעבודה לדון באחריותו של ראש עיר בכל הנוגע לתנאי פרישתו של גזבר בהעדר יחסי עובד מעביד ביניהם (עע 655/06 יעקב טרנר- ראש עיריית באר שבע- דוד אטיאס, ניתן ביום 3.6.07). על בסיס מבחן העילה במובנה הרחב "הוכרה זכותו של בעל האינטרס הישיר והממשי להיות מצורף כבעל דין לתובענה, גם אם אינו צד ישיר לסכסוך לרבות לפי תקנה 18 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), ה' תשנ"ב- 1991 וכן הוכרה זכאותו של נתבע לשלוח הודעת צד שלישי למי שאינו מעורב ישירות בסכסוך" (עע 1173/00 יעקב סגל- אסם תעשיות מזון בע"מ, ניתן ביום 10.1.07).

הכרעה בשאלת הסמכות העניינית לאור המרכיב הדומיננטי של המחלוקת

17. כאשר עילתה של ההודעה לצד שלישי עשויה להתפרש על פני הסמכות העניינית של מספר ענפי משפט "אין מנוס מהערכת המשקל היחסי בין היסודות האמורים, תוך חיפוש אחר המרכיב הדומיננטי המאפיין את המחלוקת, אשר על פיו תוכרע שאלת הסמכות" (בע"מ 9948/04 פלוני נ' פלונית ואח', ניתן ביום 26.10.05- בפסק דינה של השופטת איילה פרוקצ'יה; וראו גם: עע 687/05 אלי גור- מכתשים- מפעלים כימיים, 15.11.06 (להלן: עניין אלי גור)- פסק דינם של הנשיא אדלר והשופט רבינוביץ).

כך דרך כלל, כך גם עת המדובר בהודעה לצד שלישי שעילתה ביחסי עבודה. ככל שעניינים הקשורים למסגרת העבודה ויחסי העבודה תרמו "תרומה נכבדה וחשובה" להיווצרותה של עילת התביעה בהודעת צד שלישי, די בכך כדי להקנות סמכות עניינית לבית הדין לעבודה (ראו והשוו: פרשנות עילת סכסוך בתוך המשפחה- רע"א 6558/99 נחום חבס נ' דין חבס, פ"ד נד(4) 337, (להלן: עניין חבס), עמ' 344; ובהשוואה הנדרשת: עניין אלי גור). לשון אחר, יש לאתר את גורמי הסכסוך השונים תוך בחינת השאלה האם לגורמים הקשורים ליחסי העבודה ומסגרת העבודה הייתה ההשפעה המכרעת להיווצרותה של עילת התביעה בהודעת צד שלישי.

ודוק. אופי היחסים בין הנתבע לצד שלישי הוא שיקול חשוב אולם אין הוא השיקול היחיד, ויש לבחון אם לאור כלל המסכת העובדתית ונסיבות המקרה כפי שהן עולות מכתבי הטענות, ראויה הודעת צד שלישי להתברר בבית הדין לעבודה.

מכאן לעניין הנדון בערעור זה

עילת הודעת צד שלישי הינה במסגרת הסמכות העניינית של בית הדין לעבודה.

18. ההודעה לצד שלישי שמבקשת המדינה לשלוח למועצה, עילתה בגרם הפרת חוזה עבודה לפי סעיף 62 לפקודת הנזיקין. ככלל, מצויה עילה זו בגדר סמכותו העניינית של בית הדין לעבודה, לרבות כלפי "צדדים שלישיים שאינם צדדים ישירים ליחסי עבודה" (עע 259/05 א.מ. חטיפי העמק בע"מ- עפיף בן סלים ח'וטבא ואח', ניתן ביום 26.4.06; וראו גם: דב"ע נא/3-156 יעקב סימס- בנימין יוחננוף, פד"ע כד 199). וכפי שציינה השופטת מ' נאור בעניין פי.או.אס "סעיף 24(א)(1ב) לחוק בכל זאת מסמיך את בית-הדין בעניין תובענה שעילתה בכמה סעיפים של פקודת הנזיקין (נוסח חדש), ובלבד שמדובר בעילה שבקשר לסכסוך עבודה (לעתים, מן הסתם, צד שלישי שאינו העובד או המעביד, יהיה צד לתביעה בגין גרם הפרת חוזה" (ע"א 2618/03 פי.או.אס. (רסטורנט סוליושנס בע"מ נ' נחום ליפקינסקי, פ"ד נט(3), 497). יפה במיוחד לענייננו פסיקתו של בית דין זה בפרשת הפועל חיפה בה נקבע כי ככלל מוסמך בית הדין לעבודה "לדון בתביעת שיפוי של מעביד כלפי צד שלישי אף אם צד שלישי לא נתבע ישירות על ידי העובד ואף אם אינו המעביד" (בר"ע 1002/98 מועצת פועלי חיפה- מועדון כדורגל הפועל חיפה בע"מ ואח', ניתן ביום 27.12.98).

19. בנסיבות המקרה שלפנינו, נקודת הכובד הדומיננטית של עילת ההודעה לצד שלישי הינה במשפט העבודה.

עילות התביעה המקורית והודעת צד שלישי מבוססות על אותה מסכת עובדתית, המקימה זיקה ישירה ובלתי אמצעית בכל הנוגע לנסיבות סיום יחסי העבודה והסעדים הנתבעים בין כל הנוגעים בדבר- התובעת, המדינה, המועצה והעומד בראשה.

ככלל, שואבת ההודעה לצד שלישי חיותה ממהותו של הסכסוך שהתגלה בין הצדדים להליך (ראו: עניין גרניט). כך גם בענייננו. כפי העולה מכלל כתבי בי-דין, יסודו של הסכסוך באירועים שהתרחשו במקום העבודה, במסגרת העבודה, וביחסי העבודה שבין הצדדים. כל זאת, כאשר המדינה היא מעסיקתה של התובעת, ובד בבד- למועצה ולראש המועצה מעורבות דֶה פַקְטוֹ וזיקה מהותית לעבודתה של התובעת ולהחלטות בענייניה, אשר הביאו להעברתה מתפקידה כמנהלת בית הספר ולסיום העסקתה.

20. בנסיבות אלה, על בסיס המסד המשפטי של משפט העבודה, לאור זיקה מהותית ומכרעת בין עילת הודעת צד שלישי למסגרת הכוללת של יחסי עבודה ולתביעה המקורית ונוכח נקודת הכובד הדומיננטית של הסכסוך, נמצא כי בית הדין לעבודה הינו הפורום הנאות לבירור הודעת הצד השלישי שמבקשת המדינה לשלוח למועצה. מה גם שקמה סמכותו העניינית של בית הדין האזורי לעבודה, מכוח הוראת סעיף 24(א)(1ב) לחוק בית הדין לעבודה בעוולה של גרם הפרת חוזה.

המועצה היא צד לסכסוך על פי המסכת העובדתית

21. בנוסף על האמור עד כה, אף יש ליתן את הדעת לכלל לפיו עילת התביעה כוללת גם את הצדדים הקשורים למסכת העובדתית ולטענות המועלות במסגרתה (ראו: עניין בן שושן; מ.קשת "הזכויות הדיוניות וסדר הדין במשפט האזרחי", מהדורה 13, 2002, כרך ראשון, בעמוד 323).

בענייננו, עולה בבירור מכתב התביעה שהוגש נגד המדינה, כי למועצה ולעומד בראשה חלק מכריע בעובדות המקרה שביסוד עילת התביעה המקורית, ובבסיס עילתה של ההודעה לצד השלישי. בנדון זה, די לנו במהות הסכסוך עליו מושתת כתב התביעה ולפיו: "עניינה של תביעה זו הינו מעשה חריג של השתלטות בריונית, בלתי חוקית של ראש מועצה מקומית על בי"ס יסודי שהנו בבעלותה, בניהולה ובפיקוחה של המשיבה (היא המדינה- נ.א.) והכל בחוסר סמכות או רשות וכמובן בחוסר תום לב". בתביעתה המשיכה העובדת וגוללה את התנכלויותיו של ראש המועצה כלפיה: "ראש המועצה מחליט ומורה באופן חד צדדי בניגוד לדין וללא כל סמכות לסלק את התובעת, זאת תחת עיניה הפתוחות של הנתבעת (היא המדינה- נ.א.)"; כניסתה לשטח בית הספר נמנעה "בהנחיית ראש המועצה בעזרת שלושה מאבטחים חמושים תוך נקיטת איומים פומביים ועצימת עיניים מצד הנתבעת."

על רקע דברים אלה ושכמותם, המפורטים בטיעוני התובעת, עליהם עמדנו לעיל- מכוונת תביעתה נגד המדינה על ש"עמדה מנגד ואפשרה לכל האירועים להתרחש תחת ידה" ו"הציעה פתרונות שאינם קרובים ואינם תואמים את כישוריה ומיומנויותיה של התובעת".

22. הנה כי כן, ממסכת הטענות שבכתב התביעה עולה, כי התנהלות המועצה וראש המועצה כלפי התובעת, נטועים בבסיס עילת התביעה המקורית והודעת צד שלישי, ומהווים חלק בלתי נפרד מיסוד מסכת העובדות הנטענת לסכסוך בגינו נאלצה העובדת, לטענתה, לסיים תפקידה כמנהלת בית הספר במועצה.

הימנעותה של העובדת מלצרף את המועצה ואת ראש המועצה כנתבעים ישירים לתביעתה, אינה גורעת מ"תרומתם הנכבדה והחשובה" של המועצה והעומד בראשה להיווצרותה של עילת התביעה נגד המדינה ולהיווצרות עילת התביעה של המדינה כנגד המועצה כפי שבאה לידי ביטוי בהודעת צד שלישי. בכך, די כדי להקנות לבית הדין לעבודה סמכות עניינית (ראו והשוו לעיל: פרשנות עילת סכסוך בתוך המשפחה- רע"א 6558/99 נחום חבס נ' דין חבס, פ"ד נד(4) 337, (להלן: עניין חבס), עמ' 344). מה גם, שלפי העולה מתגובתה לבקשה למתן רשות להודעת צד שלישי נגד המועצה בבית הדין האזורי, הסכימה התובעת לצירופה של המועצה כצד שלישי לתביעה.

23. זו אף זו. מעורבותם הישירה של המועצה וראש המועצה וזיקתם הישירה לסכסוך מושא התביעה שהגישה העובדת נגד המדינה וכפועל יוצא לעילה בהודעת צד שלישי, נובעת אף מטענות המדינה בכתב ההגנה לפיהן "כל הטענות של התובעת בכתב תביעתה מתייחסות לאירועים שבידיעת מועצה גבעת שמואל ובאחריותה. עצם העובדה שהנתבעת הינה מעסיקתה של התובעת אינה מבססת לתובעת כל עילה כנגדה- במיוחד שעה שאין הנתבעת אחראית למעשים אשר התובעת טוענת כי המועצה נקטה כלפיה, וכל טענה שיש לתובעת בקשר למעשים אלה, עליה להפנות למועצה, ולנתבעת אין כל דבר ועניין בכך". בהקשר זה הוסיפה המדינה וטענה כי "טענותיה של התובעת, רובן ככולן, מופנות כנגד מועצת גבעת שמואל"; "... אין הנתבעת אחראית למעשים אשר התובעת טוענת כי המועצה נקטה כלפיה, וכל טענה שיש לתובעת בקשר למעשים אלה, עליה להפנות למועצה"; אין המדינה אחראית "למעשים אשר התובעת טוענת כי הרשות המקומית נקטה כלפיה, וכל טענה שיש לתובעת בקשר למעשים אלה, עליה להפנות לרשות המקומית"; למדינה "ו/או מי מעובדיה לא היתה כל ידיעה על מניעת כניסתה של התובעת לביה"ס על ידי המועצה, קל וחומר הנתבעת מעולם לא הסכימה לכך"; המדינה לא פיטרה את התובעת "ומעולם לא אמרה לה שלא להגיע לביה"ס".

תימוכין למסקנה זו מוצאים אנו אף בטענה בדבר אחריות משותפת של המדינה והמועצה למינוי מנהלי בתי ספר רשמיים מכוח הדין; ובסעד הפיצוי לו עתרה המדינה למען הזהירות, ככל שייקבע כי התובעת זכאית לסעדים הנתבעים על ידה והמדינה תימצא אחראית או תחויב בתשלום סכום כלשהו.

24. המסקנה היא כי בנסיבות המקרה הנדון, המועצה הינה בעל דין דרוש בתובענה שבין העובדת למדינה, מכוח מבחן העילה בהודעת צד שלישי ומהות הסכסוך. על כן, יש מקום לצרף את המועצה להליך, בין במסגרת הודעת צד שלישי ובין כצד חיוני להליך על פי תקנות בית הדין לעבודה.

מעבר לנדרש, נוסיף כי פתוחה בפני
התובעת הדרך לצרף את המדינה כצד חיוני לתביעה, וככל שתבחר לעשות כן, יתיר בית הדין האזורי את תיקון כתב התביעה.

כללם של דברים

25. בחינת הנטען בהודעת צד שלישי מעלה כי ליחסי העבודה, והתנהלות הצדדים עובר לסיום יחסי העבודה השפעה כבדת משקל להיווצרות עילת התביעה בהודעת צד שלישי, וכי הגורם הדומיננטי בהודעת צד שלישי מטה את הכף אל עבר משפט העבודה, ופחות מכך אל דיני הנזיקין. משנמצא כי עניינו של הנושא המרכזי בהודעת צד שלישי- במשפט העבודה, מן הדין הוא כי מסכת הטענות בכללותה תבורר במסגרת התביעה המקורית והודעת צד שלישי, ותוכרע בבית-הדין לעבודה, במסגרת סמכותו העניינית, על כל היבטיה, השלכותיה וחיוביה.

26. סוף דבר- ערעור המדינה מתקבל באופן שבית הדין האזורי יורה על משלוח הודעת צד שלישי למועצה, כמבוקש. בנסיבות העניין כל צד יישא בהוצאותיו.
ניתן היום, כ"ד תשס"ט (23 אוקטובר, 2008) בהעדר הצדדים.









עע בית הדין הארצי לעבודה 617/07 מדינת ישראל- משרד החינוך נ' אילנה ליטבק, מועצה מקומית גבעת שמואל (פורסם ב-ֽ 23/10/2008)