פסקי דין על שלומית ברעלי | פסקי דין על ישראל גבריאל כרמי | פסקי דין על נדב פרידמן ואח' | פסקי דין על הוועדה המקומית לתכנון ובניה ת"א

95010-10/11 ערר     13/06/2013




ערר 95010-10/11 שלומית ברעלי, ישראל גבריאל כרמי, נדב פרידמן ואח' נ' הוועדה המקומית לתכנון ובניה ת"א




מדינת ישראל
משרד הפנים - מחוז תל-אביב
ועדת ערר לתכנון ובניה
פיצויים והיטלי השבחה
----------------------------------------------------------------------------------------------------------

בפני
הוועדה: יו"ר: עו"ד כרמית פנטון

מ"מ נציגת הוועדה: אדריכל, מר מיכאל גופר
נציגת מתכנן המחוז: גב' דורית רגב


העוררים: 1. שלומית ברעלי

2. ישראל גבריאל כרמי

3. נדב פרידמן
4. דניאל פרידמן
ע"י ב"כ עו"ד עודד קריב


- נגד -
המשיבה: הוועדה המקומית לתכנון ובניה ת"א

ע"י ב"כ עו"ד עמי פזטל


החלטה

הערר הוגש על השומה המכרעת של השמאי המכריע, מר אשר שולמן.

הערר מעלה שורה של טענות שמאיות במהותן אשר אין ועדת הערר מתערבת בהן. דברים נכוחים בענין זה נפסקו אך לאחרונה שוב, לאמור:

"תמים דעים אני עם המשיבים שאין מקום להתערבות של בית המשפט לעניינים מנהליים בחוות דעתו של שמאי מכריע אם זו נערכה כדת ודין ואין בה פגם של פסלות מנהלית. עמד על כך כב' השופט יורם דנציגר:

ככלל עילות ההתערבות בחוות דעת מקצועית אותה ערך שמאי או מעריך מצומצמות למקרים חריגים בהם פעל השמאי או המעריך בניגוד לכללי הצדק הטבעי כגון תחת השפעה בלתי הוגנת או עקב תרמית או כאשר פעל בחוסר תום לב...אין מקום ... להשיג על שיקול דעתו המקצועי של שמאי או מעריך ... [בג"צ 1168/07יפה נוף נ' הפלר [פורסם בנבו]; ע"א 609/93 מרום שרתי תעופה נ' רשות שדות התעופה [פורסם בנבו]].

כל שעשו באי כוח הרשויות הוא ניסיון לעטוף את ההכרעה השמאית בגלימה של טיעונים הנחזים להיות "משפטיים". אולם, הניסיונות המרובים להחלפת ה"אדרת" לא שינו את דמותה של "הגברת". זו נותרה כפי שהייתה הכרעת שמאי מכריע, יסודית, מפורטת ומנומקת, המבוססת על שיטתו השמאית שהוסברה לפרטיה לוועדת הערר (השמאי "הגן" על חוות דעת בעדות ממושכת לפני ועדת הערר). אין כל מניעה שוועדת הערר תאמץ את מסקנות השמאי המכריע. היא מינתה אותו על מנת להסתייע בחוות דעתו. הוועדה אינה צריכה להתערב בשומה המכרעת אלא אם כן, נמצא בה פגם היורד לשורש תקופתה מבחינת דיני המנהל הציבורי."

ובהמשך:

"...בהינתן הכלל הבסיסי שכבר הוזכר רצוא ושוב שבית המשפט, כמו גם וועדת הערר, אינו אמור להתערב בשומה מכרעת שנערכה על פי נתוני בסיס הולמים והיא מושתתת על שיטות שמאיות מקובלות. כך אמר בית המשפט לעניינים מנהליים:

אין זה תפקידה של הוועדה לבחון את הנכונות ההחלטה השמאית אלא את תקינות וסבירות מהלכי גיבושה. די לוועדה שתשתכנע שהשומה לא נערכה בחלל ריק וכי היא נסמכת על מגוון מקורות מידע ובסיס נתונים מספיק וראוי [עת"מ (ת"א) 267/07 הוועדה המקומית לתכנון ולבניה הרצליה נ' בובליל [פורסם בנבו]]."

(שם, בעמ' 11).

זאת ועוד, בית המשפט העליון קבע כי אפילו אם נפלו טעויות בשומה מכרעת, אין להתערב בה, וכך קבע:

"... מקום בו אימצה הערכאה המבררת את מסקנות המומחה המוסכם, ובהעדר טעות היורדת לשורשו של עניין, תיטה ערכאת הערעור שלא להתערב במסקנות אלה. כך אפילו ניתן להצביע על טעויות אפשרויות בחוות הדעת או על דרכים אלטרנטיביות לגיבוש המסקנות."

(כב' המשנה לנשיא (בדימ') השופט אליעזר ריבלין, ע"א 5154/10, 5523/10 הוועדה המקומית לתכנון ולבניה הרצליה ואח'
, נ' כלפון נווה ארזים בע"מ, סעיף 15 סיפא לפסק הדין, עמ' 12, פורסם בנבו).

כן נפנה בענין היקף התערבותנו המצומצם לדברים שאמרנו החל בערר 8005/10 דיור ב.פ בע"מ נ' ועדה מקומית לתכנון ובניה רחובות, עבור דרך ערר 8060/10 נהור בע"מ נ' הוועדה המקומית לתכנון ובניה פ"ת; ערר (ת"א) 85046/09 קמור בע"מ נ' הוועדה המקומית לתכנון ובניה תל-אביב ועוד (פורסמו בנבו).

כי כפי שכבר נפסק, אין גם מקום למנות את הטענות "מן הגורן ומן היקב" שנטענו כנגד שומה מכרעת וכפי שפסק השופט ארבל בעמ"נ (נצ) 1009/07 הוועדה המקומית לתכנון ובניה "לב הגליל" נ' מוחמד סעיד אחמד אבו סאלה ז"ל:

"הפסיקה חזרה וקבעה כי, ככלל, אין להתערב בחוות דעתו של השמאי המכריע בעניינים הנוגעים לתחום מקצועיותו . בתי המשפט אינם נוטים להתערב בחו"ד של שמאי מכריע, ללא סיבה של ממש. סיבה טובה כאמור, יכולה להיות פגם או דופי חמור בשיקול דעתו של השמאי המכריע, או כאשר התקיימו עילות ההתערבות המנויות בסעיף 24 לחוק הבוררות. השמאי המכריע אינו מומחה שמונה על ידי מי מהצדדים, לפיכך מוקנה לו מעמד מיוחד של גורם אובייקטיבי ומקצועי וככלל ראוי לכבד את קביעותיו בעניינים המקצועיים שנמסרו לחוות דעתו. (ראה, עמ"נ (ירושלים) 337/05 - הוועדה המקומית לתכנון ולבניה נ' דוד פלבר ו-99 אחרים . [פורסם בנבו])."

(שם, בעמ' 14)

ובהמשך:

"בנסיבות אלה, אין בדעתי למנות כרוכל ולנתח את מכלול הטענות הפרטניות שהועלו על ידי המערערת, גבי ליקויים שנפלו כאמור בשיקול דעת השמאי. שכן, כל הטענות נוגעות לשיקול דעתו המקצועי, לגופה של שומה ושיקוליו כמומחה. בית משפט זה אינו יושב כערכאת ערעור על שיקולים אלה..."

(שם, בעמ' 16)

כפי שכבר קבענו ברבות מהחלטותינו שחלקן גם נזכרו לעיל, לא די במחלוקות מקצועיות שמאיות, לגיטימיות ככל שתהיינה, שיש לעוררים או לשמאי מטעמם עם קביעותיו של שמאי מכריע כדי להביא להתערבותנו. כפי שפסק בית המשפט העליון, וכפי שציטטנו לעיל, אין להתערב גם אם "ניתן להצביע על טעויות אפשריות בחוות הדעת או על דרכים אלטרנטיביות לגיבוש המסקנות". (פ"ד כלפון נווה ארזים בע"מ, לעיל)

קווים מנחים להיקף התערבות ועדת הערר בהחלטת שמאי מכריע, פורטו במספר החלטות ופסקי דין שניתנו לפני התיקון ונראה כי לא יהא זה למותר לחזור על כמה ממושכלות היסוד בעניין זה.

בעמ"נ 102/04 ועדה מקומית לתכנון ובניה רמלה נ' אגרנטי, קבעה השופטת קובו, כי:

"חוק הבוררות התשכ"ח - 1968, הוחל על ההליך המתקיים בפני
השמאי המכריע (ראה סעיף 198 י' לחוק). בהתאמה מגביל הוא את יכולת הביקורת של ועדת הערר כערכאת ערעור על החלטת השמאי המכריע והיא קיימת באותם מקרים בהם מראה אחד הצדדים פגם או דופי חמור בשיקול דעתו של השמאי, כאמור.

משהפעילה ועדת הערר את שיקול דעתה ובחנה את חוות הדעת של השמאי המכריע ולא מצאה בו פגם או דופי חמור, בדין אימצה את חוות דעת השמאי כחוות דעת נכונה".

(ההדגשה שלנו. כן נפנה בעניין זה לערר 117-119/99, 128/99 הועדה המקומית לתכנון ולבניה פתח תקווה נ. אשר שולמן ואח'
).

בערר 184/02 ועדה מקומית לתכנון ולבניה ראש העין נ. לוי אלשייך ואח'
, נקבע כי:

"ועדת הערר אינה נוטה להתערב בהכרעת שמאי מכריע הדן בעניין מקצועי שבמומחיות בדומה לבורר, אלא אם נפלו פגמים חמורים בהכרעתו.

אין זה ראוי לדעתנו להתערב בהכרעתו של שמאי מכריע אלא אם נפל פגם מהותי או טעות על פני הכרעתו שאינם בגדר חילוקי דעות שמאיים לגיטימיים.

שמאי מכריע כשמו כן הוא, עליו להכריע בין עמדות הצדדים ולהיות מעין בורר לפי דין אפילו שאינו משפטן מקצועי. תפקיד זה הוא רחב יותר מתפקיד של שמאות גרידא או תפקיד של שמאי המעריך ערכו של נכס או פגיעה בו כשמאי מטעם בימ"ש או שמאי המעריך נכס לצורך מכירה או שעבוד לבנק."

(ההדגשה שלנו)

לעניין היקף ההתערבות בהחלטת שמאי מכריע פסקה כב' השופטת גרסטל בע"ש 215/00, 231/00 (מחוז ת"א - יפו) הועדה המקומית לתכנון ולבניה פתח תקווה נ. סודרי:

"אין להתערב בקביעתו של השמאי המכריע בכל האמור להכרעות מקצועיות שבתחום מקצועיותו של השמאי המכריע, אלא אם מראה אחד מהצדדים פגם או דופי חמור בשיקול דעתו של השמאי המכריע. זאת יש ללמוד מהחלתו של חוק הבוררות התשכ"ח - 1968, על הליך בפני
השמאי המכריע (סעיף 98 (י) לחוק) המגביל את יכולת הביקורת של ועדת הערר כערכאת ערעור על החלטת השמאי המכריע."

(ההדגשה שלנו. כך הוחלט גם בערר 103/06 צדוק נח ואח'
נ. הועדה המקומית לתכנון ובניה רחובות; ערר 102/06 ועדה מקומית ראשון לציון נ. חיה ויהודה הוצלר; ובערר 494+495/07 פנינה קליין ואח'
נ' הוועדה המקומית לתכנון ובניה מצפה אפק ואח'
.)

כן נפנה לדברים שאמרנו בערר 276/07 שפיץ אביבה ואח'
נ' הוועדה המקומית לתכנון ובניה נתניה ואח'
:

"בפתח דברינו לא יהא זה למותר לחזור ולהדגיש מושכלות יסוד בעניין היקף התערבותנו בערר על החלטת שמאי מכריע. היקף התערבותנו בערר מסוג זה הינו מצומצם, ורק לאותם מקרים בהם:

"מראה אחד הצדדים פגם או דופי חמור בשיקול דעתו של השמאי".

וכן לעררים: ערר 128/07 הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה פתח תקווה .נ. סלם פרץ; ערר 170+177/07 לוי דוד ואח'
.נ. הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה מצפה אפק ואח'
; וכן ערר הר/ 95444/07 הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה הרצליה .נ. כהן מרגריטה ואח'
ועוד ."

לאחרונה חזרנו אף ביתר שאת, על עקרון זה של היקף ההתערבות המצומצם בהחלטת שמאי מכריע, ורק במקרים יוצאי דופן, בעררים 9010+9011/09 ברק עזרא ואח'
נ' הוועדה המקומית לתכנון ובניה נס ציונה ואח'
, וכך אמרנו בין היתר:

"לביסוס טענותיה ציינה חברת חשמל את החלטת ועדת הערר בירושלים בעניין לוי. אולם מאז ניתן גם

פסק דין
בערעור בבית המשפט המחוזי בירושלים, עמ"נ (י-ם) 543/08 רחמים לוי נ' הוועדה המקומית לתכנון ובניה ירושלים (

פסק דין
מיום 5.8.09), שם חזר בית המשפט לאחרונה, על הפסיקה הידועה (ללא כל ציון גישות אחרות כלשהן כטענת חברת חשמל), לפיה:

"על פי הפסיקה אין להתערב בשיקול דעתו של השמאי המכריע בעניינים הנוגעים לתחום מקצועיותו אלא במקרים יוצאי דופן בהם נמצא כי נפל פגם חמור בשיקול דעתו, או כאשר מתקיימות עילות ההתערבות שבסעיף 24 לחוק הבוררות (ראו, למשל, עמ"נ (ירושלים) 337/05 הוועדה המקומית לתכנון ולבניה נ' פלבר, [פורסם בנבו], ניתן ביום 7.3.06, בפיסקה 24)."

לאור כל האמור לעיל לא מצאנו בסיס להתערב בהכרעת השמאי המכריע ולהנחותו "לתקן" את שומתו כבקשת העוררים."

על טענות שאין מקומן בערר על שמאי מכריע, עמדנו בערר 9003+9004/10 חברת חשמל לישראל בע"מ ואח'
נ' הוועדה המקומית לתכנון ובניה נס ציונה ואח'
, לאמור:

"רוב הטענות בעררים ובכתבי התשובה היו חזרה על טענות הצדדים בעררים המקוריים, אשר השמאי המכריע כבר הכריע בהם, ואשר אין מקומם בערר על שמאי מכריע. היקף התערבותנו בשומה מכרעת הינו מצומצם, אך ורק כאשר נפלו בה פגמים מהותיים או דופי חמור. על מנת שלא להאריך נסתפק בעניין זה בהפניה לעמ' 6-4 להחלטתנו בעררים 9010-9011/09 ברק עזרא ואח'
נ' הוועדה המקומית לתכנון ובניה נס ציונה ואח'
. אשר על כן התמקד הדיון בפני
נו אך ורק בטענות הצדדים לפגמים מהותיים וטעויות חמורות בשומה המכרעת".

על חילוקי דעות מקצועיים שבין שמאי הצדדים ובינם לבין השמאי המכריע, אשר יש להניח כי יוותרו בעינם גם לאחר הכרעתו, ואשר אין בהם כשלעצמם כדי להוות עילה להתערבותנו, עמדנו בערר 64+65/09 קיבוץ נצר סירני ואח'
נ' וועדה מקומית לתכנון ובניה גזר ואח'
, לאמור:

"כפי שגם הערנו לצדדים בדיונים שהתקיימו בפני
נו, אין מקום להתפלמסות של שמאי הצדדים עם הכרעות של השמאי המכריע. מטבע הדברים, חילוקי הדעות המקצועיים שבין שמאי הצדדים ובינם לבין השמאי המכריע, ימשיכו לעמוד בעינם גם אחרי הכרעתו ואפילו אחרי הכרעתנו שלנו, שכן כבר לימדונו חכמים, כפי שניתח בהרחבה, מורי ורבי המשנה לנשיא בית המשפט העליון דאז, פרופ' מנחם אלון, בע"א 61/84 יוסף ביאזי ואח'
נ' אברהם לוי, בהרחיבו בנושא מעלות הפשרה מול עשיית דין, כי:

"נימוקים רבים ניתנו לעדיפות הפשרה על הדין. כאמור, יש בפשרה משום הבאת שלום בין בעלי הדין, והרי זוהי אחת המטרות הנכספות של עשיית משפט צדק. מאלף הוא מדרש ההלכה שבמכילתא (מסכתא דעמלק, יתרו פרשה ב', על הפסוק בשמות י"ח ט"ו: "כי יהיה להם דבר בא אלי, ושפטתי בין איש ובין רעהו", זה לשונו:

"ושפטתי בין איש - זה הדין שאין בו בפשרה; בין רעהו - זה הדין שיש בו פשרה, ששניהם נפטרין זה מזה כרעים."

ולא זו בלבד, אלא מונעת היא הרגשה של עשיית עוול ופגיעה באמת מצד בעל הדין שהפסיד בדינו: "לפי שהפשרה היא בהסכמת ורצון שניהם; מה שאין כן הדין, שלעולם לפי דעת המתחייב (מי שיצא חייב דינו - מ'א') אין מוחל טענתו נגד בעל דין חבירו, אף שיצא חבירו זכאי בבית דין נגדו" (חידושי מהרש"א - ר' שמואל איידלס, מגדולי פרשני התלמוד בתחילת המאה השבע עשירה, פולין); סנהדרין, יב, ד"ה אוהב שלום).

(שם בעמ' 477, מול האותיות ה-ז)

(ההדגשות שלנו).

יש להניח כי נדירים יהיו המקרים בהם מי משמאי הצדדים יקבלו את הכרעת השמאי המכריע ויאמרו אכן טעינו והצדק עמו, שהרי "לעולם לפי דעת המתחייב אין מוחל טענתו נגד בעל דין חבירו". על אחת כמה וכמה כאשר עסקינן במחלוקת בין מומחים בעלי מקצוע, אשר הנחת המוצא לגבי כל אחד מהם היא כי "אומן לא מרע אומנותיה".

בכמה וכמה מקומות אמרנו כי המרחק בין חילוקי דעות שמאיים מקצועיים, לגיטימיים כשלעצמם, לבין התערבות בשומה מכרעת, הינו רב."

(עמ' 6-5 להחלטה, פורסם בנבו).
ועוד עמדנו שם על מיתחם שיקול הדעת המקצועי של שמאי מכריע, אשר גם בו לא נתערב, וכך אמרנו:

"שוב נעיר, גם אם ייתכן מישרע של תוצאות אפשריות לעניין השווי בתוך מיתחם הסבירות, וגם אם מי משמאי הצדדים היה קובע שווי שונה, הרי שכל עוד ערכי השווי שקבע לבסוף השמאי המכריע, מבוססים ומנומקים הם ונמצאים בתוך מיתחם סבירות שיקול דעתו המקצועי, אין מקום להתערבותנו."

(ערר 64+65/09 קיבוץ נצר סירני ואח'
לעיל, שם בעמ' 15 למטה).

כך למשל נטענו, בין היתר, טענות שונות על שיקולים שמאים כאלה ואחרים שלדעת העוררים היה על השמאי לקחת בחשבון, כגון הפחתה כזו או אחרת, קביעת מקדם בשיעור כזה או אחר, או חישובים כאלה או אחרים שעליהם חלוקים העוררים עם השמאי המכריע. כל אלו טענות שאין בהן כדי להביא להתערבותנו בשומה המכרעת.

נעיר גם כי עיון בשומה המכרעת מעלה כי הטענות שנשמעו בפני
נו הועלו גם בפני
השמאי המכריע, כאשר גם מפרט את הטענות, מנתח, מסביר ולאחר מכן מפרט ומנמק את קביעתו. כך למשל, העוררים טוענים בערר שבפני
נו נגד קביעתו של השמאי המכריע, בין היתר, בענין היתר הבניה הראשון (סעיף 9 ואילך לערר). עיון בשומה המכרעת מעלה כי טענות אלו הועלו בפני
ו ונדונו על ידו, ובעמוד 20 -21 לשומה המכרעת מסביר, מפרט ומנתח בהרחבה השמאי המכריע את קביעתו בענין הנתונים הידועים במועד הקובע ואת קביעותיו לענין היתר הבניה, משנת 1998. לאחר מכן הוא מפרט את תחשיבי הצדדים בענין זה ואת הכרעתו. עניינים אלו עניינים שמאיים מקצועיים מובהקים הם, שאין מקום להתערבותנו בהם. כך גם טענות העוררים בעניין הפחתת המקדמים. עיון בשומה המכרעת מעלה כי השמאי המכריע מסביר, מפרט ומבסס כל אחת מהכרעותיו המקצועיות, תוך פירוט מלא של טענות הצדדים, זאת מעבר לכך כי מדובר לגופם בעניינים שמאיים מובהקים, אשר לא נתערב בהם.

כאמור לעיל, אין מקום לעלות שוב בערר על שמאי מכריע טענות שהועלו בפני
השמאי המכריע, נדונו על ידו, ונדחו. כן גם אין מקום להעלאת טענות חדשות בערר על שמאי מכריע שלא הועלו ושלא נדונו בפני
ו. הדברים שנאמרו בפס"ד "לב הגליל", לעיל, בעניין זה, חלים גם כאן לאמור:

"השמאי המכריע ערך בדיקה עצמאית והגיע למסקנות מבוססות משל עצמו. בהעדר כל ראיה כי קיים פגם או דופי חמור בשיקול דעתו אין להתערב בשמאות המכרעת, הן לגבי שווי הקרקע והן לגבי שווי המבנים והם גבי גובה הפיצוי. על כן, סבורני כי אין לקבל את טענות המערערת לעניין זה ולהתערב בהחלטת ועדת הערר, אשר לא התערבה בקביעתו של השמאי המכריע. נראה, כי במקרה הנוכחי, משנתן השמאי המכריע דעתו על הגישות האפשריות לקביעת השומה, משעמדה ועדת הערר על דרך הקביעה ועל ישום ההלכות הרלבנטיות, אותן יישם השמאי, - אין מקום להתערב ואין מקום לקבוע כי על הוועדה היה להתערב בחוות דעתו."

(שם, בעמ' 16)

מכל מקום, בעניין שלפנינו, בענין אחד, סברנו, בסופו של הדיון שהתקיים בפני
נו, כי יש מקום לפנות, ולו למען הזהירות, לקבלת הבהרה והתייחסות של השמאי המכריע, וכך קבענו בהחלטתנו מיום 10.4.13:

"נבקש התייחסות של השמאי המכריע לטענות הצדדים כמופיע בכתב הערר, בכתב
התשובה ובפרוטוקול הדיון בפני
נו מיום 9.4.2013. לרבות, התייחסות לעניין הקביעה
של 150% זכויות בניה במצב החדש בבניין בקטגוריה שימור ב' שלא ניתן להריסה."

נעיר גם כי מאחר ועניין זה הצריך פירוט והבהרה על האמור בשומה המכרעת, נדרשנו לפנות שוב לשמאי המכריע לאחר מכן, לאחר שהתגובה הראשונה ששלח לא ענתה על כך.

סופו של דבר, קיבלנו התייחסות מפורטת ומנומקת של השמאי המכריע, המבהירה את קביעותיו לרבות לעניין זכויות הבנייה, ולאחר שעיינו בהבהרותיו, לא מצאנו מקום להתערבותנו. לענין זכויות הבניה הבהיר השמאי המכריע, בין היתר, כי: "זכויות הבניה- תכנית ב/מ/2510/3 שפורסמה למתן תוקף ב.י.פ. 4161 בתאריך 11.11.93 קובעת בין היתר : "זכויות בניה מרביות יהיו 135% משטח החלקה, ובחלקות בהם ייהרס בנין קיים כדי לבנות בנין חדש- 150% משטח החלקה." טענת העורר שבמועד הקובע (11.93) היה ידוע שזכויות הבניה הן 135% הייתה מוצדקת במידה ולא היה נוסף הסעיף שבחלקות בהם ייהרס בניין קיים כדי לבנות בניין חדש, הזכויות תגענה ל-150%, כלומר ניתן לצפות גם סיטואציה כזאת המעוגנת בתכנית..."

השמאי המכריע טרח, פירט והבהיר כמה עניינים נוספים שעלו בערר ואשר לדידנו ממילא עניינים אלו הם שמאיים מובהקים אשר לא נתערב בהם. מכל מקום הבהרותיו והתייחסותו המפורטת של השמאי המכריע מיום 2.6.13 מהווה חלק בלתי נפרד משומתו המכרעת.

אשר על כן, לאור כל האמור לעיל, אין מקום להתערבותנו בשומה המכרעת, המקצועית המקיפה שנערכה על ידי השמאי המכריע ואנו דוחים את הערר.

נוכח העומס הרב של מאות תיקים בוועדת הערר, תיק זה נדון בפני
נו זמן רב לאחר הגשתו, כשנתיים ימים. בנסיבות אלו החלטנו, ולו לפנים משורת הדין, בהתחשב בזמן הרב שהיה על העוררים להמתין ליומם בפני
נו, שלא לפסוק הוצאות, על אף דחייתו של הערר.

אשר על כן, לפנים משורת הדין, בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.
ההחלטה התקבלה פה אחד.
ההחלטה התקבלה ביום: ה' בתמוז, התשע"ג, 13 ביוני, 2013.
_______________________ _______________________
אילנית מלניק-דבי כרמית פנטון, עו"ד
מזכירת ועדת ערר מחוז תל-אביב יו"ר ועדת ערר
פיצויים והיטלי השבחה
מחוז תל-אביב ומחוז מרכז
??

??

??

??

ערר מס': תא/95010/11

1








ערר ועדת ערר לתכנון ובניה 95010-10/11 שלומית ברעלי, ישראל גבריאל כרמי, נדב פרידמן ואח' נ' הוועדה המקומית לתכנון ובניה ת"א (פורסם ב-ֽ 13/06/2013)