פסקי דין על מרבי טופז | פסקי דין על בנק מזרחי טפחות | פסקי דין על עו"ד שמואל סלפוי | פסקי דין על היועץ המשפטי לממשלה |

8124-02/13 א     26/06/2013




א 8124-02/13 מרבי טופז נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ, עו"ד שמואל סלפוי, היועץ המשפטי לממשלה








בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו



ת"א 8124-02-13 טופז נ' בנק טפחות (מזרחי)

תיק חיצוני
:




מספר בקשה:
1

בפני

הרשמת, כב' השופטת אביגיל כהן


המבקש

מרבי טופז


נגד


המשיבים

1. בנק מזרחי טפחות בע"מ
2. עו"ד שמואל סלפוי
3. היועץ המשפטי לממשלה






החלטה


1.
בהחלטתי מיום 17/4/13 דחיתי את בקשתו של התובע לקבלת פטור מאגרה.
החלטתי ניתנה על סמך הבקשה, תגובת המשיבים ותשובה לתגובה שהוגשה ביחס לתגובת המדינה.
ביום 21/4/13 הוגשה תשובה לתגובה ביחס לתגובת הנתבעים. המבקש ביקש שאבטל את החלטתי ובקשתו נדחתה בהחלטתי מיום 24/4/13 ,בה נקבע:
"לא מצאתי כי יש מקום לעיון חוזר. קראתי את התשובה לתגובה עוד ביום 21/4/13. החלטתי ניתנה לאחר שכבר היתה בפני
תשובה לתגובה שהגיש המבקש ביום 2/4/13. לא מצאתי כי בתשובה מיום 21/4/13 יש נימוק המצדיק קבלת פטור מאגרה ועל כן, החלטתי בעינה עומדת".

2.
בערעור אשר הגיש המבקש על החלטותיי במסגרת ע"ר 3958-05-13 קבע כב' השופט ברנר, כי זכותו של המבקש קופחה מעצם כך שניתנה החלטה בטרם הוגשה תשובה לתגובת הנתבעים ומטעם זה יש לקבל הערעור, ועל כן, יש לבטל ההחלטות ולדון בבקשה לקבלת פטור מאגרה מחדש, וכך אני עושה.

3.

התביעה הוגשה בחודש פברואר 2013 נגד בנק טפחות (המזרחי) [להלן: "הבנק"] סמנכ"ל בנק מזרחי – טפחות ונגד עו"ד סלפוי, אשר ייצג את הבנק בהליכים שונים, ומונה לכונס נכסים.


מהות התביעה הוגדרה ע"י התובע: "תביעה ל

פסק דין
הצהרתי – עקב מצב כלכלי של התובע + בסיס חוקתי ובסיס "שיפוטי" - של תביעה זו. או כתביעה כספית רגילה – על פי החלטת בית המשפט הנכבד, תוך מתן פטורים – מהאגרה וערבון".

בסעיף 1 לכתב התביעה טען התובע, לנזקים שגרם לו הבנק מאז שנת 2000. (כלומר – לפני 13 שנה).
הוא מפנה לשני הליכים:
ת.א. 11219-01-09
- תביעה על סך 300,000,000 ₪ שהגיש נגד הבנק, סמנכ"ל הבנק ועו"ד סלפוי בבית המשפט המחוזי בחיפה, תביעה שנמחקה ביום 9/2/10 לאחר שלא שולמה אגרה.
ו-ת.א. 977/08
– תביעה אשר הגיש קודם לכן והיא נמחקה.
המבקש טוען בסעיף 2 לכתב התביעה, כי הוא דורש מהבנק לשאת בנזקים שגרם לו בנק לאומי (ומפנה לת.א. 719-08-09
) וכן דורש מהבנק לשאת בנזקים שנגרמו לו, לטענתו, ע"י עיריית חיפה (סעיף 3 לכתב התביעה).
אבהיר כבר עתה, כי תביעה על סך 100,000,000 ₪ שהגיש התובע נגד בנק לאומי בבית המשפט המחוזי בחיפה בת.א. 719-08-09
סולקה על הסף עוד ביום 14/11/10.
עוד אציין, כי המבקש דנן הגיש בג"ץ נגד מדינת ישראל, בין היתר, בעניין ההחלטה שחייבה אותו בהפקדת ערובה, ועתירתו נדחתה על הסף ביום 20/9/12 (
בג"ץ 6594/12
).

בסעיף 4 לכתב התביעה נכתב:
"תביעה זו מוגשת כיום – גם בשם חברות: - השקעות בצ'ק-פוסט ט.מ. בע"מ + ברקת התחת אור ירח בע"מ – שהתובע היה בהם בעל מניות ו/או בעל עניין בהן, כיוון והלשכה לסיוע משפטי, כחלק מהבגידה, כפי שמתוארת ומוכחת היא ב
ת.א. 9360-01-13
, החליטה סופית – לבטל מינוי גם בתביעה נגד כונס נכסים בנפרד (כאילו, כונס נכסים פושע זה – לא פעל בשם הבנק וכ"שכיר חרב" וכב"כ של בנק זה) – למרות ההסכמה – על נזקים שהוא גרם, בטענה, כי הנזקים שגרם כונס זה לתובע, הם כאילו
רק נזקי חברות הם ולא (?) נזקים אישיים וזאת, למרות הנאמר במפורש – בסעיף 17א. – לחוק הבנקאות! וכך, מגיש כיום – התובע בעצמו – תביעה זו, גם אישית וגם בשם החברות, שכתוצאה מקריסתם – קרס גם התובע אישית".

וכן טוען המבקש, כי הוא תובע את המדינה בגין:
א)
הבגידה של הלשכה לסיוע משפטי.
ב)
החלטות שיפוטיות שניתנו שהובילו לקריסתו והגדלת נזקיו.

4.
בבקשה לפטור מאגרה טוען המבקש, כי מצבו הכלכלי אינו מאפשר לו לשלם אגרה. הוא מפנה להחלטות שונות שניתנו ע"י רשמי ביהמ"ש העליון, אשר פטרו אותו מתשלום אגרה (ובחלקן גם פטרו אותו מהפקדת ערבון).
מצרף החלטה ולפיה הוא חייב מוגבל באמצעים משנת 2011, מתקיים מהבטחת הכנסה בסך 1,935 ₪ לחודש, נאלץ לקבל עזרה וסיוע מחברים, מכרים ומקרובי משפחה.
לטענתו, עליו לשלם שכירות בסך 2,000 ₪ לחודש. הוצאות אחזקת בית – 250 ₪ לחודש. כלכלה – 500 ₪. נסיעות – 200 ₪. אין לו חסכונות וכרטיסי אשראי וחשבון הבנק שלו בבנק הדואר מצוי ביתרת אפס.
הוא אינו משלם את סכום המזונות שנפסק עבור בנו הקטין בסך 4,000 ₪ לחודש, וחברות שונות שיש לו, או היה לו, עניין בהן אינן בעלות ערך כספי אלא חייבות כספים.

5.
הפרקליטות בתגובתה מתנגדת לבקשה.

מדגישה, כי עסקינן במבקש אשר הגיש מספר תביעות סרק רבות בבתי משפט שונים.
כמו כן, מדגישה, כי שוב ושוב נוקט המבקש בדרך של הגשת תובענות ל

פסק דין
הצהרתי, בעוד שלטענתו עומדת לו לכאורה עילת תביעה כספית בסכומים ניכרים.
בתגובה צוין, כי כתב התביעה נעדר ביסוס עובדתי סדור. קשה להבין מה עילת התביעה בפועל ועל איזה בסיס חוקי היא סומכת את ידיה.

6.
הבנק ועו"ד סלפוי בתגובתם, מבקשים אף הם לדחות את הבקשה וזאת ממספר טעמים עיקריים:
א)
לא צורף לבקשה תצהיר המפרט את רכושו של המבקש, רכוש בן זוגו, מקורות הכנסותיו בששת החודשים האחרונים.

ב)
לא צורפו הוכחות בדבר חוסר יכולת לשלם אגרה.

ג)
חוסר קיומה של עילת תביעה.


באשר לאי קיומה של עילת תביעה:

אין זו התביעה הראשונה שהוגשה ע"י המבקש נגד הבנק.
תביעה שהגיש בביהמ"ש המחוזי בת"א ב
ת.א. 2132/03
נמחקה לאחר שכבר נקט המבקש בהליך דומה של הגשת בקשה לפטור מאגרה ובקשתו נדחתה.
תביעה שהגיש נגד הבנק במסגרת
ת.א. 645/05
נמחקה
בהמלצת בית המשפט בהעדר עילה ובעקבות תביעה מקבילה במסגרת
ת.א. 2110/05
אותה ניהל המבקש נגד הבנק בבית המשפט המחוזי בתל אביב – תביעה שנדחתה בשל אי הפקדת ערבון. (עוד בשנת 2006).
המבקש הגיש שתי תביעות נגד הבנק
בבית המשפט המחוזי בחיפה
ת.א. 565/06
על סך 108,000,000 ₪ ו-ת.א. 406/06
על סך 183,000,000 ₪.
בשני התיקים נדחתה הבקשה לפטור מאגרה. ערעור על ההחלטה נדחה. בקשה לפטור מערבון בבקשת רשות ערעור שהוגשה לבית המשפט העליון נדחתה אף היא.
הגשת התביעה דנן היא למעשה ניסיון לערער על ההחלטות שכבר ניתנו בעניינו של המבקש בתביעות אשר הוגשו נגד הבנק והן ניסיון לערער על החלטת בית המשפט המחוזי במסגרת
בר"ע 2140/07
ופסק דינו של בית המשפט העליון ברע"א 3839/08.


7.
בתשובה לתגובה שהגיש המבקש לתגובת המדינה טען המבקש, כי זכות הגישה לבימ"ש עם תביעה זו היא זכות אבסולוטית.
תביעה זו שהוגשה נגד הנתבעים כבר היתה פטורה לפחות פעמיים מאגרה ,כאשר הופנה התובע אל הלשכה לסיוע משפטי.
המבקש העלה בתשובה לתגובה טענות נגד בעלי תפקידים בבתי המשפט וטוען, כי זו זכותו להגיש את תביעתו כתביעה ל

פסק דין
הצהרתי.

8.
בתשובה לתגובת הנתבעים טען המבקש, כי הנזק שגרם לו עו"ד סלפוי הוא "נזק נוסף (על נזק שגרם בנק טפחות לתובע ובני משפחתו לפניכן) ש"מתחיל מ- 30,000,000 $".
וכן גרם לכך שכב' הרשמת הורוביץ תטעה וטען כי טענות אלו נתמכות בהחלטות שיפוטיות.
המבקש אמנם מאשר, כי מאז 2003, לא התקבלו התביעות נגד הבנק אלא לטענתו: "בנק טפחות, מאז שנת 2003, הצליח – להתחמק – גם מת.א. 2132/03, גם מת.א. 2110/05, גם מת.א. 565/06, גם מת.א. 406/06, גם מת.א. 11219-01-09 גם מת.א. 977/08 וגם מת.א. 9575/09!
התובע שאכן הגיש תביעות אלה, ניסה בכל שלב ושלב (כאשר בראשונים שב"שלבים" אלה, הנזקים היו – עדיין קטנים משמעותית מהנזקים שכיום), גם להגיע למשפט צדק עם הבנק, כפי שמתיר לו חוק הבנקאות וגם – למנוע (1) – הגדלת נזקים אלה". (מתוך סעיף 4 לתשובה לתגובה מיום 21/4/13).
הוא טוען, כי אין להציג אותו כתובע סדרתי אלא להציג את הנתבעים כמתחמקים סדרתיים מתביעות צודקות וכן מציין, מדוע טעה
לדעתו כל שופט או רשם אשר נתן החלטות בעניינו. (ראה סעיפים 9 – 11 לתשובה לתגובה).

9.
לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובות, ובתשובה לתגובה הגעתי למסקנה ולפיה דין הבקשה להידחות מהנימוקים כדלקמן:
א)
על מנת לעמוד בתנאים הקבועים בתקנה 14 (ג) לתקנות בתי המשפט [אגרות] תשס"ו – 2007 (להלן: "תקנות האגרות"), יש להוכיח חוסר יכולת לשלם אגרה ולהוכיח כי כתב התביעה "מגלה עילה".

ב)
המבקש בחר שלא להחליט, באיזה אופן הוא מבקש לנהל את התביעה.
האם הוא מעוניין לנהל את התביעה
כתביעה ל

פסק דין
הצהרתי או כתביעה כספית רגילה. (כך על פי לשונו בכותרת כתב התביעה).
אם עסקינן בתביעה לסעד הצהרתי, הרי מדובר בסכום אגרה נמוך ולאור הליקויים שנפלו בפירוט מצבו הכלכלי, כמתואר בתגובת הפרקליטות ובתגובת המשיבים 1 – 2, לא ניתן לקבוע כי הוכח שהמבקש לא יכול לעמוד בסכום אגרה נמוך שכזה.

אם עסקינן בתביעה לסעד כספי, הרי שסכום התביעה לא כתוב בכותרת כתב התביעה ולא ברור, באיזה סכום מדובר.
כאשר מעיינים בכתב התביעה נראה, כי המבקש סבור שהוא זכאי לקבל כספים בסכום של כ- 30,000,000 דולר. (ראה עמ' 8 לכתב התביעה).
לא ברור, הכיצד הוא מגיע לתחשיב כזה. נראה על פניו כי הסכום מוגזם ומופרז.
עפ"י תקנה 16 (א) לתקסד"א,
יש לפרט בכתב התביעה את הסכום הנתבע במדויק. גם אם מדובר בסעד חלופי לסכום כספי, יש לשלם אגרה עבור הסעד, לפי הסכום הגבוה יותר.
ראה לעניין זה: תקנה 2 (ב) לתקנות האגרות וכן פסק דינו של כב' השופט גרוניס (כתוארו אז) ברע"א 3889/09
יתרן תקשורת בע"מ נ' דן רפאלי
(ניתן ביום 5/10/09) [להלן: "ענין יתרן"].

ג)
אם אכן התגבשו נזקים לטענת המבקש, שנגרמו לו כתוצאה ממעשי ו/או מחדלי הנתבעים בתיק דנן, הוא אינו זכאי לקבל סעד הצהרתי אלא צריך להיכבד ולהגיש תביעה כספית.
לעניין זה יפים דברי כב' השופט גרוניס בעניין יתרן בסעיף 3:
"כידוע, על מנת שבית המשפט ידון בתובענה לקבלת סעד הצהרתי, על מבקש הסעד להראות כי יש לו אינטרס לגיטימי בכך שיינתן סעד כאמור. כן עליו להראות, כי הגשת תביעה לסעד ממשי אינה יעילה או אינה אפשרית (למשל,
ע"א 227/77
בנק ברקליס דיסקונט בע"מ נ' ברנר, פ"ד לב
(1) 85 (1977);
רע"א 2611/98

בנק לאומי לישראל בע"מ נ' מוזס
(לא פורסם, 21.7.1998)). אינני סבור כי המשיבים עמדו בנטל זה. הסעד המבוקש על-ידי המשיבים הינו למעשה שלב ראשון טרם הגשת תביעה נגד המבקשים לפיצוי כספי. כידוע, בדרך כלל לא ידון בית המשפט בסעד הצהרתי במקרים בהם צפוי התובע להגיש הליך נוסף, במסגרתו יתבע את הסעד במלואו (למשל,
רע"א 9580/05

גליקלנד נ' צ'ורני
(טרם פורסם, 10.9.2007)). בהקשר זה, אין בטענת המשיבים כי אינם יכולים לכמת את הנזק שנגרם להם כדי להצדיק דיון בסעד הצהרתי. ממילא, כאשר יבקשו להגיש תביעה כספית נגד המבקשים יהיה עליהם לערוך כימות כלשהו של הנזקים. המשיבים לא הראו מדוע יוכלו להעריך את נזקיהם בשלב מאוחר יותר ולא כבר במועד של הגשת התובענה הנוכחית...".

במקרה דנן, התובע מאשר כי נזקיו הנטענים כבר התגבשו, לפני זמן רב.
ממילא גם על פי גרסתו שלו, הוא אינו זכאי לבקש סעד הצהרתי.
אציין בעניין זה כי בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ דחה על הסף עתירות שהגיש המבקש בעניין דומה.
ביום 18/2/13 נדחתה עתירה שהגיש במטרה להורות על ביטול החלטות שניתנו בבית המשפט המחוזי בתל אביב ובבית המשפט המחוזי בחיפה, אשר דחו את בקשותיו "להמיר" תביעות כספיות לתובענות הצהרתיות. ראה לעניין זה: בג"ץ 8246/12 מרבי טופז
נ' מדינת ישראל/ משרד האוצר, וכן בגץ 6594/12 טופז נ' משרד המשפטים (20/9/12)

ד)
בכל הקשור לסעד הכספי החלופי: לא ברור מה הסכום הנתבע, אך על פי עמדתו של התובע בכתב התביעה, מדובר לפחות בסכום של 30,000,000 דולר.
סכום זה הוא מוגזם, לא מפורט, ואין מקום ליתן פטור מאגרה בנסיבות אלו.
וראה לעניין זה
רע"א 430/07
מרית נ' מדינת ישראל אוקראינה

(פורסם במאגר המשפטי), [ניתן ביום 26/8/07], שם קבע כב' השופט רובינשטיין:
"... ואולם, כפי שכבר צוין בהחלטות שיפוטיות שונות, שעה שעסקינן בסכומים גבוהים מעין אלה, שעל פניהם נראים גבוהים עד מאוד, על בית המשפט לנקוט זהירות יתרה בפטור מאגרה, ויש להטוות את הסכום כחלק ממכלול הערכת העילה. עוד בשכבר הימים נדרש לכך בית משפט זה (
המ' 502/59 בנין וביצוע נ' קסתיאל, פ"ד יד
675). כדברי המלומד ש' לוין –
פרוצדורה אזרחית, סדרי דין מיוחדים בבתי המשפט
11-10 "... לו היה התובע בעל אמצעים, הוא לא היה מסכן את כספו על-ידי הגשת תובענה חסרת סיכוי, אך אם ההליך מוגש חינם, מה איכפת לו להגיש תובענה חסרת שחר או ל'נפח' את תביעתו...?". זאת, הגם שכלל ננקטת גישה ליברלית כשהמדובר באגרות (ראו
רע"א 321/07

גושן נ' אבי גיא
(טרם פורסם)); ראו גם
רע"א 10537/03 מדינת ישראל נ' יש-גד, פ"ד נט
(1) 642 (השופט גרוניס) וכן
בש"א (חיפה) 16578/02

אמר נ' בנק מרכנתיל דיסקונט
(טרם פורסם) (השופט סוקול). ברי כי הביטוי "נראה לבית המשפט שההליך מגלה עילה" כאחד התנאים למתן פטור לפי תקנה 13 לתקנות האגרות, כולל את הערכת היחס בין עצם קיומה של עילת תביעה לבין סיכוייה".

ה)
מכתב התביעה עצמו עולה, כי התובע טוען, שהנזקים הנטענים נגרמו לו מאז שנת 2000.

כלומר, לפני 13 שנה.
הוא נקט בהליכים משפטיים נגד הבנק, אשר כשלו כולם לפני זמן רב בהחלטות שיפוטיות חלוטות.
אציין, כי בית המשפט העליון ברע"א 3839/08
השקעות בצ'ק פוסט ט.מ. בע"מ נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ

דחה בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי אשר דחתה ערעור על החלטת ראש ההוצל"פ ביחס לאישור מכר (המכר בוצע ע"י כונס הנכסים – המשיב 2) וקבע פוזיטיבית:
"מעבר לדרוש יוער, כי דין הבקשה להידחות אף לגופו של עניין. מעבר לטענותיה לפיהן אישור המכר יגרום לה לפגיעה בלתי צודקת, ומעבר להשתלחויותיה החריפות כנגד המשיב 1 וכנגד ראש ההוצאה לפועל, אין בבקשתה כל טעם של ממש מדוע תבוטל החלטת אישור המכר, וממילא איני רואה כל מקום להתערב בהחלטה זו.
במאמר מוסגר יצוין אף שטוב היה עושה מר מרבי טופז
, המייצג את המבקשת בבקשתה, לו היה נמנע מניסוחה המשתלח של בקשתו"
.

המשיבים 1 ו-2 הגישו בתיק שלפני בקשה לסילוק התביעה על הסף, בין היתר בטענת התיישנות.
לא ארחיב בעניין זה במסגרת הבקשה שלפני, שכן, כאשר בוחנים אם קיימת עילה לצורך פטור מאגרה,
לא מבצעים בדיקה מעמיקה של העילה, כפי שהיא מתבצעת בבקשה לסילוק התביעה על הסף.

ו)
בנסיבות התיק דנן, כאשר סכום התביעה נכתב באופן סתמי ביותר, והוא מוגזם ומופרז על פניו,
הרי שההליך אינו מגלה עילה. כאשר התובע עצמו מציין, כי מדובר בתביעה כספית כסעד חלופי, הרי שיש לשלם אגרה כשם שמשלמים אגרה בתביעה לסעד כספי.
סכום התביעה הוא 30,000,000 דולר, כשוויו בשקלים חדשים.

10.
לסיכום:
א)
לאור האמור לעיל, דין הבקשה להידחות.

ב)
בהעדר תשלום אגרה בתוך 30 יום מקבלת החלטה זו, יימחק ההליך מחוסר מעש.

ג)
המזכירות תשלח החלטה זו לצדדים.


החלטתי זו ניתנת במסגרת תפקידי כרשמת.

ניתנה היום, י"ח תמוז תשע"ג, 26 יוני 2013, בהעדר הצדדים.








א בית משפט מחוזי 8124-02/13 מרבי טופז נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ, עו"ד שמואל סלפוי, היועץ המשפטי לממשלה (פורסם ב-ֽ 26/06/2013)