פסקי דין על דוד כרמל |

7079-07/13 עח     04/06/2013




עח 7079-07/13 דוד כרמל נ' מדינת ישראל




בפני
כב' השופט אמיר טובי

דוד כרמל
(עציר)
העורר

נגד

מדינת ישראל

המשיבה

<#1#>
נוכחים:
ב"כ העורר: עו"ד רועי קרן

ב"כ המשיבה: עו"ד גב' חן הררי

העורר באמצעות הליווי

<#4#>
החלטה

מאחר ואתמול הוריתי על עיכוב ביצוע ההחלטה ככל שהיא נוגעת לאיסור פרטי העורר עד היום בשעה 10.00, אני מאריך בזאת באופן זמני את עיכוב הביצוע עד למתן החלטה בערר שבפני
י.
<#5#>

ניתנה והודעה היום כ"ו תמוז תשע"ג, 04/07/2013 במעמד הנוכחים.
אמירטובי, שופט

החלטה

בפני
י ערר על החלטת בית משפט השלום בחיפה (כב' השופט ע' רוזינס) שניתנה ביום 3.7.13, כשהערר מופנה כנגד החלטת בית משפט השלום להתיר פרסום שמו ופרטיו של העורר.

בפני
בית משפט קמא הונחה בקשה להורות על מעצרו של העורר לגביו קיימים חשדות לקבלת ומתן שוחד, במסגרת תפקידו כשוטר במשטרת ישראל. בהחלטתו ציין בית משפט קמא, לאחר שעיין בחומר החקירה, כי מדובר בחשד ברמה המגיעה כדי ראיות לכאורה של ממש לגבי חלק מן העבירות. עוד קבע בית משפט כי פעולות החקירה מחייבות, בשלב זה, השארתו של העורר במעצר, מאחורי סורג ובריח. על ההחלטה להורות על מעצרו, לא השיג העורר בפני
י וכאמור, הערר מתייחס לחלקה השני של החלטת בית משפט קמא שעניינה פרסום שמו ופרטיו.
בית משפט קמא בחן את טענות הצדדים וסקר את המטריה המשפטית והגיע לכלל מסקנה כי לא הוצגו כל טענות וראיות לנזק חמור ספציפי שייגרם לעורר מעבר לנזק שיכול להיגרם לכל אדם נורמטיבי הנעצר לראשונה. לפיכך, דחה בית משפט קמא את הבקשה לאיסור פרסום.

המסגרת הנורמטיבית של הדיון מעוגנת בסעיף 70(ה1)(1) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 וקובע, בין היתר, כי בית משפט רשאי לאסור שמו של חשוד שטרם הוגש נגדו כתב אישום או פרט אחר מפרטי החקירה אם ראה כי הדבר עלול לגרום לחשוד נזק חמור, ובית המשפט סבר כי יש להעדיף את מניעת הנזק על פני העניין הציבורי שבפרסום. בפסיקה נקבע כי לא די בנזק רגיל הנגרם מטבע הדברים כתוצאה מפרסום שמו או פרטיו של חשוד שטרם הוגש לגביו כתב אישום. נאמר כי "בהתפרסם שמו של חשוד, ייגרם לו על הרוב נזק אישי משפחתי ומקצועי, ואולם נאמנים לדברי החוק לא נביא במניין שיקולנו אלא נזק שניתן להגדירו נזק חמור" (בש"פ 5759/04 תורג'מן נ' מדינת ישראל
).

הסעיף הרלבנטי העוסק בפרסום שמו של חשוד תוקן אך לאחרונה, תוך שהמחוקק קובע מדרג לגבי פרסום פרטיו ושמו של חשוד שטרם הוגש נגדו כתב אישום. בכך, ביקש המחוקק לאזן בין שני עקרונות הניצבים זה מול זה, מחד העיקרון של פומביות הדיון והאחר זכותו של אדם לכבוד, לשם טוב ולפרטיות.

בית המשפט נדרש לסוגיה זו במספר רב של מקרים ולאחרונה בע"פ 8225/12 פלונית נ' פלוני (24.2.13), שם נקבע, בין היתר, כי "אין ספק כי זיהוי של אדם כחשוד בפלילים פוגע בשמו הטוב ובפרטיותו ועלול לגרום לו נזק רב וחסר תקנה... המחוקק הכתיב את נקודת האיזון הנורמטיבית בין הזכויות המתנגשות בקובעו כי עיקרון פומביות הדיון וזכות הציבור לדעת הם הכלל והם יסוגו אחור מפני הצורך להגן על שמו הטוב ופרטיותו של חשוד בהתקיים נסיבות חריגות (בש"פ 1071/10)". אחת מן הנסיבות הללו קבועה בסעיף 70(ה1)(1) שהוזכר לעיל, ועניינה נזק חמור הנגרם לחשוד כתוצאה מהפרסום. כפי שציינתי, אין די בכך שעלול להיגרם לחשוד נזק רגיל על מנת לחסות בצילו של הסעיף "נזק מפרסום שם שאינו מתאפיין בחומרה מיוחדת וחריגה אינו מכשיר את החלת החריג" (בש"פ 1071/10 הנ"ל). נקבע עוד כי בבואו לבחון את השאלה באם פרסום עלול להסב לחשוד "נזק חמור", יתחשב בית המשפט, בין היתר, בנסיבותיו האישיות של החשוד, מצבו הפיזי והנפשי, אופי עיסוקו, היותו של החשוד איש ציבור, היותו אב לילדים קטינים שהפרסום יפגע בהם ויגביר את הפגיעה בו, עברו הפלילי, סוג העבירה וחומרתה ומשקל הראיות שנאספו לתיק החקירה.

ברע"פ 1058/12 - חליפה נ' מדינת ישראל
(19.2.12) עמד בית המשפט על כך שהמחוקק לא נתן היתר גורף לאי פרסום אלא קבע פרמטרים שלאורם יש לילך תוך שהכלל הוא פומביות הדיון.

בבואי לבחון את המקרה בתיק זה, לאור הוראות החוק והחלטות בית המשפט בסוגיה זו, כפי שנסקרו לעיל, לא מצאתי עילה להתערב בהחלטת בית משפט קמא. אני סבור כי לא עלה בידי העורר להציג נזק חמור באופן מיוחד וקיצוני שייגרם לו כתוצאה מפרסום שמו ופרטיו מעבר לנזק הרגיל הנגרם כתוצאה מפרסום שמו של חשוד שאין לחובתו עבר פלילי.

נתתי דעתי לטענות שהעלה ב"כ העורר לגבי הסכנות בהן יהיה נתון שולחו היה ששמו ופרטיו יפורסמו ברבים ולא מצאתי כי יש בכך כדי להצדיק איסור הפרסום. נראה לי כי רשויות שב"ס יוכלו להתמודד עם העובדה שמדובר בשוטר וידעו לנקוט באמצעים על מנת להבטיח שלומו ובטחונו של העורר.

אציין כי בגדר שיקוליי הבאתי בחשבון את עוצמת הראיות המצויות בתיק החקירה ואין לי אלא להצטרף לקביעת בית משפט קמא כי מדובר בתשתית ראייתית מבוססת ומוצקה למדי, המעידה על מעורבותו של העורר בפרשיות בהן הוא נחשד.

לאור עקרון העל של פומביות הדיון ובהעדר נזק חמור ומיוחד, אין מקום להורות על איסור פרסום.

לפיכך, אני דוחה את הערר.
<#3#>

ניתנה והודעה היום כ"ו תמוז תשע"ג, 04/07/2013 במעמד הנוכחים.
אמירטובי, שופט

??

??

??

??
בית המשפט המחוזי בחיפה
04 יולי 2013

ע"ח7079-07-13כרמל(עציר) נ' מחלקה לחקירות שוטרים - מח"ש
1
1









עח בית משפט מחוזי 7079-07/13 דוד כרמל נ' מדינת ישראל (פורסם ב-ֽ 04/06/2013)