פסקי דין על אמין ח'וטבא | פסקי דין על כלל חברה לביטוח בע"מ

21511-09/12 תצ     30/06/2013




תצ 21511-09/12 אמין ח'וטבא נ' כלל חברה לביטוח בע"מ








בית המשפט המחוזי בחיפה

ת"צ 21511-09-12 ח'וטבא נ' כלל חברה לביטוח בע"מ


30 יוני 2013


בפני

כב' השופט יגאל גריל
, ס. נשיא


המבקש
:

אמין ח'וטבא
ע"י ב"כ עוה"ד סאבר נסאר


נגד


המשיב
ה:

כלל חברה לביטוח בע"מ
ע"י ב"כ עוה"ד ד. כביר ואח'

ממשרד עוה"ד מ. פירון ושות'





פסק דין


א.
בפני
י בקשה מוסכמת לאישור הסתלקות מן התובענה ומן הבקשה לאישורה כייצוגית, וזאת לפי סעיף 16 של חוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו – 2006.

ב.
הנסיבות הצריכות לעניין הינן בתמצית אלה:

ביום 9.9.12 הגיש המבקש תובענה כנגד המשיבה ובקשה לאישורה כייצוגית, וזאת בגין ניכוי שמבצעת המשיבה מתגמולי ביטוח המשולמים לצד ג' עקב "ירידת ערך לשעבר" ו/או "אובדן להלכה לשעבר".

ג.
טענת המבקש היא, שהמשיבה מבצעת ניכוי בגין "ירידת ערך לשעבר" ו/או "אובדן להלכה לשעבר" מבלי שהציגה חוות דעת שמאי מוסמך, לפיה ככל שהרכב היה מעורב בעבר בתאונה ו/או הוכרז בעבר כ"אובדן להלכה", אותו שמאי שבדק את הרכב אז, אכן קבע ירידת ערך לרכב, ומהו גובהה של אותה ירידת ערך שנקבעה.

ד.
בשיחות שהתקיימו בין ב"כ הצדדים, בטרם הגישה המשיבה את תגובתה לבית המשפט, הכחישה המשיבה את כל טענותיו של המבקש.

בהתייחס לרכבו של המבקש, העביר ב"כ המשיבה לב"כ המבקש עותק משאילתה של נתוני משרד הרישוי, מהם עולה כי רכבו של המבקש נרשם, בעבר, לפרק זמן של
מספר חודשים, על שם "איילון" חברה לביטוח בע"מ, ולאחר מכן הועברה הבעלות על שם אלרון קאר ח.ר. בע"מ – חברה המתמחה בממכר רכבים לאחר תאונה. מנתונים אלה ניתן ללמוד, לדעת המשיבה, ברמת הסתברות גבוהה, כי הרכב היה ב"אובדן להלכה".

ה.
ב"כ שני הצדדים פנו במשותף לחברת הביטוח "איילון" לשם קבלת המסמכים הקשורים בתאונה הקודמת בה הוכרז הרכב, ככל הנראה, כ"אובדן להלכה", לרבות קבלת חוות דעת השמאי בעניין זה.

מן המסמכים שהתקבלו התברר, שביום 31.12.03 נגנב הרכב, ומשלא אוּתר במועד הקבוע בדין (מצב המהווה לפי הפוליסה "רכב באובדן גמור"), שילמה חברת הביטוח "איילון" את מלוא שווי הרכב לבעלים דאז של הרכב (כ-77,000 ₪) והבעלות ברכב הוקנתה לחברת הביטוח "איילון".

בסביבות ינואר 2005 אותר הרכב כשהוא במצב שלאחר תאונה, ולפי חוות דעת השמאי מטעם חברת "איילון", עלות תיקון הרכב עקב התאונה עמדה על: 21,718 ₪, משמע, 31.48% משווי הרכב דאז (כ-69,000 ₪).

הבעלות ברכב היתה אותה עת בידי חברת הביטוח "איילון", וזו העבירה את הבעלות ברכב למוסך אלרון קאר ח.ר. בע"מ המתמחה בממכר רכבים לאחר תאונה.

ו.
לטענת המשיבה, עניינו של המבקש ממחיש, כי הסוגיה אינה מתאימה לדיון על דרך של תובענה ייצוגית, שכן נדרשת בחינה עובדתית, פרטנית, ונפרדת של כל מקרה ומקרה לגופו, דהיינו, בחינה פרטנית של נסיבות המקרה לגבי כל אחד מחברי הקבוצה המיוצגת.

ז.
לטענת המשיבה' גם אין למבקש עילת תביעה אישית, משום שבגין האירועים נשוא תקופת ביטוחו בחברת הביטוח "איילון", הפחיתה המשיבה למבקש 15% בלבד מערך הרכב בשל עברו.

שמאי מטעם המשיבה, שבדק את המסמכים שנתקבלו מ"איילון" (כולל חוות דעתוֹ של השמאי מטעם "איילון" שבדק בזמנו את הרכב), הגיע למסקנה שירידת הערך של רכב המבקש בגין התאונה הקודמת עמדה על 20% משווי הרכב דאז.

מכאן, שגם בדיעבד רשאית היתה המשיבה, ועודנה רשאית, להפחית משווי ערך הרכב, לצורך פיצוי המבקש, בגין ירידת הערך שנגרמה לו, 20% בגין ירידת ערך קודמת עקב התאונה שעבר הרכב בעת שהיה מבוטח ב"איילון", וזאת לפי עיקרון השבת המצב לקדמותו.

ח.
הואיל והמסמכים שהיו נחוצים לצורך קביעת ההפחתה בגין התאונה הקודמת לא היו ברשות המשיבה, שעה שחישבה את הפיצוי המגיע למבקש, ביצעה המשיבה בזמנו הפחתה בשיעור של 15% בלבד.

המשיבה מוסיפה, כי המקרה שבפני
נו הוא מקרה פרטני, וייחודי מבחינה עובדתית, הואיל ובמקרים רבים ניתן להשיג את המסמכים הדרושים, ואם מתברר שהרכב הוכרז בעבר כ"אובדן להלכה", תהא ירידת הערך הקודמת גדולה משמעותית מ – 15%.

ט.
לטענת המשיבה, במקרים רבים נמנעים צדדים שלישיים שרכשו רכב לאחר "אובדן להלכה", ויודעים כמה פחות היה ערכו של הרכב שעה שרכשו אותו, מלהמציא את המסמכים הנחוצים, ומקבלים בהשלמה (ובשמחה) הפחתה של 15% בלבד, ביודעם שבפועל ערכו של הרכב (לאחר אובדן) נמוך הרבה יותר.

י.
בענייננו, כך מסכמת המשיבה, רשאית היתה המשיבה להפחית את ירידת הערך כפי שהופחתה למבקש, ואף בשיעור גבוה מזה שהופחת בפועל, ולכן, לטעמה של המשיבה, אין למבקש עילת תביעה אישית ואין בסיס להליך של תובענה ייצוגית.

יא.
המבקש מצידו אינו מסכים לכל טענותיה של המשיבה, וסבור שיש פנים לכאן ולכאן.

יחד עם זאת, ברור למבקש שאין זה מן הנמנע שאילו היתה הבקשה מתבררת, היה בית המשפט מוצא כי תביעתו של המבקש אינה מתאימה להליך של תובענה ייצוגית, ובתום הבירור הפרטני יכול והיה נקבע, כי המשיבה רשאית היתה להפחית את ירידת הערך שהפחיתה עקב התאונה הקודמת.

יב.
מוסיפה המשיבה, שבמצב שהיה קיים עד כה, קשה היה לה להשיג את מלוא המידע בדבר הִסטוריית התביעות של הרכב, למעט אם נמסרו לה על-ידי התובע ו/או נמסרה הסכמתו לפנייה בשמו לקבלת המידע הנדרש.

יג.
אולם, מצב זה עתיד להשתנות בתקופה הקרובה, ולכן מתייתר הדיון בסוגיה זו, הואיל ובתקופה הקרובה עתיד לפעול בישראל מאגר חדש, שקיבל את אישור הממונה על הגבלים עסקיים בישראל, ובכפוף לתנאים שהתנה, יספק המאגר לחברות הביטוח ולבעלי הרכב מידע אודות עברו ההִסטורי של הרכב, ולרבות עברו התאונתי.

מאגר זה יעודכן באופן שוטף על-ידי חברות הביטוח, ויהא פתוח לשאילתות של חברות הביטוח בנסיבות של תביעה, או הליך חיתומי לרכב, וכן לשאילתות של בעלי הרכב.
פנייה של חברת ביטוח לקבלת נתוני עברו ההסטורי של הרכב לא תהא עוֹד מותנית בהסכמת בעל הרכב.

יד.
בבקשת האישור הלין המבקש על כך, שהמשיבה יישבה את התביעות והפחיתה ירידת ערך ללא חוות דעת שמאית. מציינת המשיבה, שמאחר ונושא קבלת המידע ההִסטורי אודות הרכב נפתר במידה רבה, וכשעמדת המשיבה היא שבדרך כלל עומדת בפני
ה חוות דעת שמאית שעל בסיסה מתבצעת ההפחתה, הרי לוקחת על עצמה המשיבה, להבא, להקפיד ולוודא כי הפחתות בגין ירידת ערך תבוצענה על בסיס של חוות דעת השמאי אשר העריך את ירידת הערך בעבר, וככל שאין בנמצא חוות דעת כאמור, על בסיס הערכה של שמאי מטעם המשיבה (חיצוני או פנימי).

טו.
לנוכח כל האמור לעיל, החליטו המבקש ובא כוחו להסתלק מבקשת האישור ומן התביעה תוך דחיית תביעתו האישית של המבקש.

טז.
הואיל והמבקש העלה לדיון עניין שהינו חשוב לכשעצמו והסב את תשומת לב המשיבה לצורך להצטייד בהערכת שמאי לשם קביעת ירידת הערך בגין העבר, ונוכח הסכמת המבקש לחסוך בזמן שיפוטי יקר, מביעה המשיבה את נכונותה לשלם למבקש, לפנים משורת הדין בלבד, גמול בסך של 10,000 ₪, וכן להשתתף בתשלום שכ"ט עורך דינו בסך 50,000 ₪, בתוספת מע"מ, סכומים שישולמו בתוך 30 יום ממועד אישור בקשה זו, ומבלי שהמשיבה מודה בטענה כלשהיא מטענותיו של המבקש.

יז.
פרט לאמור לעיל, לא קיבל המבקש

ולא יקבל מן המשיבה ו/או ממי מטעמה, כל טובת הנאה בקשר לתביעה או בקשת האישור.

לבקשה מצורפים תצהירי המבקש ובא-כוחו.

יח.
הצדדים מבקשים גם לפטור אותם מפרסום מודעה בדבר הסתלקות, ועותרים לכך שבית המשפט יאשר את בקשת ההסתלקות, לרבות תשלום הגמול ושכר הטִרחה.

יט.
לאחר שעיינתי בבקשה המפורטת והמנומקת, אני מחליט לאשר את בקשת ההסתלקות בהתאם לסעיף 16 של חוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו – 2006.

ההסכמה אליה הגיעו ב"כ הצדדים סבירה ומאוזנת.

כ.
רשמתי בפני
י את התחייבותה של המשיבה, כאמור בסעיף 15 של הבקשה המוסכמת, ואני מורה שהתחייבות זו של המשיבה תהא חלק בלתי נפרד של

פסק דין
זה.

כא.
ההסכמה באשר לתשלום הגמול ושכר הטירחה – סבירה בנסיבות העניין.

כב.
מקובלת עלי בקשתם של הצדדים בדבר פטור מפרסום הודעה בדבר הסתלקותו של המבקש מן התביעה ומבקשת האישור, וזאת בשים לב לשלב המוקדם בו מצוי ההליך, ובהתחשב בכך שהסתלקות המבקש אין בה כדי להוֹות מעשה בית דין (זולת כלפי המבקש עצמו).

לעניין פטור מפרסום הודעה בדבר בקשת הסתלקות (בנסיבות המתאימות, כמובן), עיינו ת"צ (מחוזי מרכז) 24356-04-10 בלהה הר-עוז נ' כלל בריאות חברה לביטוח בע"מ, מיום 22.12.10.

כג.
על יסוד כל האמור לעיל, אני דוחה את התובענה שהגיש המבקש, ומוחק את בקשת האישור.

כד.
אני מחייב את המשיבה לשלם למבקש גמול בסכום של 10,000 ₪, וכן לשלם לב"כ המבקש שכ"ט עו"ד בסכום של 50,000 ₪, בתוספת מע"מ כחוק.

התשלום יבוצע על-ידי המשיבה במשרד ב"כ המבקש בתוך 30 יום ממועד המצאת פסק הדין (הפגרה כלולה במנין הימים), שאם לא כן יישא כל סכום שבפיגור הפרשי הצמדה למדד וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

כה.
הישיבה הקבועה בתיק זה לתאריך 1.7.13 – מבוטלת (כאמור בהחלטה מיום 28.6.13).

ניתן היום, כ"ב תמוז תשע"ג, 30 יוני 2013, בהעדר הצדדים.

המזכירות תמציא את העתקי פסק הדין לבאי-כוחם של שני הצדדים.

בנוסף, תמציא המזכירות את העתק פסק הדין למנהל בתי המשפט לצורך עדכון פנקס התובענות הייצוגיות.









תצ בית משפט מחוזי 21511-09/12 אמין ח'וטבא נ' כלל חברה לביטוח בע"מ (פורסם ב-ֽ 30/06/2013)