פסקי דין על דוד רחמין | פסקי דין על נחום רחמין | פסקי דין על יאיר רחמין ואח' | פסקי דין על עו"ד אמיר ברטוב | פסקי דין על עו"ד יעקב אמסטר | פסקי דין על פיננסיטק ואח' |

59344-01/12 פשר     07/07/2013




פשר 59344-01/12 דוד רחמין, נחום רחמין, יאיר רחמין ואח' נ' עו"ד אמיר ברטוב, עו"ד יעקב אמסטר, פיננסיטק בע"מ ואח'








בית המשפט המחוזי בירושלים
לפני כב' השופט
דוד מינץ



07 יולי 2013

פש"ר 59344-01-12




מספר בקשה: 45

בעניין:
סעיף 350 לחוק החברות, התשנ"ט-1999
תקנות החברות (בקשה לפשרה או להסדר), התשס"ב-2002

ובעניין:
נידר חברה לבנין ולפיתוח בע"מ (בהסדר נושים)
החברה


ובעניין:


1. דוד רחמין

2. נחום רחמין

3. יאיר רחמין

ע"י ב"כ עוה"ד שלומי ברדוגו
ומאור אסולין
בעלי השליטה

ובעניין:
1. עו"ד אמיר ברטוב

2. עו"ד יעקב אמסטר

בתפקידם כנאמנים לביצוע הסדר הנושים של החברה

ע"י ב"כ עו"ד יוסי מנדלבאום


הנאמנים

ובעניין:
פיננסיטק בע"מ

ע"י ב"כ עו"ד גיל הרשמן

ובעניין:
1. הרמטיק נאמנות (1975) בע"מ

2. משמרת חברה לשירותי נאמנות בע"מ

ע"י ב"כ עוה"ד טלי שלו
ואופיר נאור

נאמני מחזיקי אג"ח

ובעניין:
כונס הנכסים הרשמי

ע"י ב"כ עו"ד דינה גן עדן סרבי
הכנ"ר





החלטה


בקשה למתן הוראות מטעם בעלי השליטה בחברת נידר חברה לבנין ולפיתוח בע"מ המצויה בהקפאת הליכים (להלן: "החברה") בעניין הכרעת החוב של הנאמנים של הליך ההקפאה מיום 17.03.13 בתביעת החוב של חברת פיננסיטק בע"מ (להלן: "הכרעת החוב" ו"פיננסיטק" בהתאמה). בעלי השליטה מבקשים לבטל את הכרעת החוב, להורות על דחיית תביעת החוב של פיננסיטק ולקבוע כי פיננסיטק אינה זכאית לכל תשלום מהנאמנים בגין אגרות החוב מסדרה א' של החברה המוחזקות על ידה.

הרקע לבקשה
1.
ברקע לבקשה, הסדר נושים של החברה עם נושיה הבלתי מובטחים מיום 23.10.12 (להלן: "הסדר הנושים") המצויה כאמור, תחת צו הקפאת הליכים מיום 27.07.08. במסגרת הסדר הנושים נקבע, בין היתר, כי הנושים המובטחים בשעבוד ספציפי יקבלו 100% מהחוב המובטח כלפיהם וכך גם העובדים אשר אינם מקרב בעלי השליטה בכל הנוגע לחוב בדין קדימה כלפיהם. לגבי הנושים הרגילים נקבע כי מחזיקי אגרות החוב של החברה מקרב הציבור שאינם נמנים עם בעלי השליטה, יקבלו סך של 31.4 אגורות נטו בגין כל 1 ₪ ע.נ. אגרת חוב והנושים הרגילים האחרים יקבלו דיבידנד בשיעור 28.91% מסכום תביעת החוב שיאושר להם על ידי הנאמנים ו/או על ידי בית המשפט המוסמך. 5 מיליון ₪ נוספים אמורים להיות משולמים ליתר הנושים שאינם מובטחים של החברה שסכום נשייתם הכולל הוערך על ידי הנאמנים בסך של כ-15 מיליון ₪. בהסדר גם נקבע כי הכסף לתשלום לנושים יתקבל מהחברה ומחברת "נידר כוכב הצפון (1994) בע"מ" ו/או מחברות בנות שלהן ו/או מבעלי השליטה שלאחר ההסדר שירכשו את כלל חובות החברה ו"כוכב הצפון" כלפי הנושים הלא מובטחים של החברה בדרך של המחאת זכויות בלתי חוזרת וכן בדרך של רכישת כל אגרות החוב. היתרה שתישאר לאחר מימוש הנכסים ולאחר תשלום הוצאות מימוש הנכסים, הוצאות הנאמנים ואגרת השגחת הכנ"ר, תועבר לידי בעלי השליטה בשל נשייתם בחברה, כשההערכה הייתה כי בסופו של יום לא תיוותר בקופה יתרה משמעותית ובעלי השליטה יצאו ללא יתרה אך גם ללא תרומה משלהם. לאחר התשלום לנושים החברה תהפוך לחברה פרטית בבעלות חלק מבעלי השליטה. כן נקבע בהסדר כי בעלי השליטה כמי שזכאים לערך השיורי של נכסי החברה לאחר תשלום החובות לנושים לפי הסדר הנושים יהיו זכאים לערער על הכרעות הנאמנים בנוגע לתביעות החוב שיוגשו על ידי הנושים (למעט תביעת החוב שהוגשה על ידי נאמני מחזיקי אג"ח ושאושרה על ידי הנאמנים עובר לאישור ההסדר ולמעט תביעת החוב שהגיש בנק לאומי לישראל בע"מ (להלן: "בנק לאומי"). מכאן הבקשה שלפני.

2.
כאמור, פיננסיטק נמנית על מחזיקי אג"ח מסדרה א' של החברה והיא מחזיקה אג"ח בע.נ. של 18,000,000 ₪ (להלן: "האג"ח"). את האג"ח מחזיקה פיננסיטק לאחר שאלו הונפקו לה במסגרת הסכם פשרה (שפרטיו יפורטו בהמשך) שנחתם בין החברה ובין פיננסיטק וחברה נוספת בשם לייקווד, וקיבל תוקף של

פסק דין
ביום 23.10.07 (להלן: "הסכם הפשרה"). הסכם הפשרה נכרת במסגרת תביעה שהגישה החברה כנגד פיננסיטק ולייקווד (ת"א 9293/07 בבית משפט זה, להלן: "התובענה") בה העלתה החברה טענות שונות כנגד פיננסיטק ולייקווד בקשר להסכם קומבינציה שנכרת בין החברה לבין לייקווד בנוגע למקרקעין שבפרויקט הולילנד בירושלים (להלן: "הפרוייקט"). לטענת בעלי השליטה אילו התובענה שהגישה החברה הייתה מתבררת עד תומה, החברה הייתה זוכה בה ואף היו נפסקים פיצויי נזק לטובתה. ברם, מאחר והחברה לא יכולה הייתה להרשות לעצמה לנהל את התובענה עד תומה, מפני שבניהולה הייתה עשויה לאבד את הפרויקט ולסבול נזקים כספיים עצומים תוך סיכון שהדבר יביא לקריסתה הכלכלית, לא נותרה בידה ברירה אלא לחתום על הסכם הפשרה. ואולם, בסופו של דבר, לא הצליחה החברה למנוע את חדלות פרעונה, וחודשים ספורים לאחר שנחתם הסכם הפשרה, ניתן כנגדה צו הקפאת הליכים.

3.
בקצירת האומר ומבלי להיכנס לכל פרטי התובענה שהוגשה, יצוין כי במהותה עוסקת התובענה במערכת של שלושה הסכמים: האחת, מערכת הסכמים שבין לייקווד לחברת הולילנד תיירות (1992) בע"מ במסגרתה רכשה לייקווד מחברת הולילנד חלקות קרקע בפרויקט אשר הוגדרו כ"חלקות הצפוניות" ו"החלקה הדרומית". השנייה, מערכת הסכמים בין לייקווד לחברה, לפיה התקשרו הצדדים בהסכם קומבינציה ביחס לחלקות הצפוניות. השלישית, מערכת הסכמים בין לייקווד לפיננסיטק, לפיה הלוותה פיננסיטק ללייקווד כספים וכן העניקה לייקווד לפיננסיטק אופציה לתקופה של 3 שנים ממועד חתימת החוזה, לרכוש עד 100% מהזכויות של לייקווד בחלקות הצפוניות ובחלקה הדרומית. במסגרת הסכם הקומבינציה, התחייבה החברה, בין היתר, לבנות במימונה את הפרויקט ולהסדיר אשראי עבור לייקווד למימון יתרת התמורה הדרושה לרכישת החלקות הצפוניות והחלקה הדרומית (אשר לא היווה חלק מהסכם הקומבינציה). בהסכם הקומבינציה גם הוקנתה לחברה, בכפוף לתנאים מסוימים, הזכות לרישום משכנתא מדרגה שנייה על החלקות הצפוניות והחלקה הדרומית. בהמשך, ביום 6.03.07 נקשרו לייקווד והחברה בהסכם מימון עם בנק לאומי לפיו העמיד הבנק מימון ללייקווד ולחברה לרכישת המקרקעין. להבטחת החזר המימון כאמור העמידה לייקווד, בין היתר, משכנתא מדרגה ראשונה לטובת הבנק על המקרקעין. ואכן, ביום 6.3.2007 נרשמה לטובת בנק לאומי, משכנתא מדרגה ראשונה על המקרקעין.

4.
החברה טענה לשתי הפרות עיקריות מצד לייקווד ופיננסטיק. האחת, כי ההתקשרות בין פיננסיטק לבין לייקווד, במסגרתה הוענקה לפיננסיטק האופציה ובעקבותיה נרשמה לטובתה הערת אזהרה, היוותה עסקה נוגדת, שמנעה מהחברה לממש את זכותה לרישום משכנתא מדרגה שנייה לטובתה, משכנתא שהייתה אמורה להירשם בד בבד עם רישום המשכנתא לטובת בנק לאומי. החברה טענה כי כתוצאה מהעדר בטחונות בעשרות מיליוני השקלים שהעמידה כהלוואה ללייקווד, מצאה עצמה החברה כמי ששמה את כספה על קרן הצבי. ההפרה השנייה, רישום הערת אזהרה ביום 6.05.07 לטובת פיננסיטק ביחס לאופציה שניתנה לה בקשר לשתי החלקות הצפונית וביחס לרכישת החלקה הדרומית, זאת בטרם נרשמה המשכנתא השנייה לטובת החברה וללא הסכמתה. בכך נמנעה מהחברה האפשרות לרשום משכנתא שנייה לטובתה. בגין הפרות אלו הוגשה התובענה, שבמסגרתה כאמור נכרת הסכם הפשרה.

5.
במסגרת הסכם הפשרה הוסכם על ביטול הסכם הקומבינציה והתוספות לו; מכירת זכויותיה של לייקווד בחלקות הצפוניות לחברה תמורת סך של 144,661,000 ₪; ביטול וויתור על האופציה שניתנה לפיננסיטק בקשר לחלקות הצפוניות; והסכמה של פיננסיטק לרכוש מלייקווד את זכויותיה בחלקות הצפוניות, ובכלל זה למחוק את הערת האזהרה לטובת פיננסיטק בחלקות הצפוניות. בתמורה, סוכם שישולם לפיננסיטק על ידי החברה סך כולל של 17,100,000 ₪ מתוכו סך של 4,700,000 ₪ במזומן וסך של 12,400,000 ₪ באמצעות הנפקה (פרטית) של 17,100,000 ₪ ע.נ. באג"ח סדרה א' של החברה, שהיא ההנפקה העומדת בבסיס בקשה זו. יצוין, כי במסגרת הסכם הפשרה גם הוסכם על הקצאת 900,000 ₪ ע.נ. אג"ח ללייקווד, אולם בעקבות הסדרים פנימיים שבין לייקווד לפיננסיטק, בסופו של דבר, הקצתה החברה לפיננסיטק אג"ח בע.נ. כולל של 18,000,000 ₪.

6.
במסגרת הכרעת הנאמנים בתביעות החוב שהגישו נאמני מחזיקי האג"ח, אושרה גם תביעת החוב של פיננסטיק. בהכרעתם קבעו הנאמנים כי

סך

אגרות

החוב

במחזור, כולל אחזקות בעלי

שליטה

ואחזקות

פיננסיטק, הוא 138 מיליון ע.נ. אג"ח משתי הסדרות. בנטרול אחזקות בעלי

השליטה

בסכום

של 8,005,204 ע.נ. אג"ח משתי הסדרות, סך

כל

אגרות

החוב הרלוונטיות לחלוקת

הדיבידנד

הוא 129,950,000 ע.נ. ומכאן שהדיבידנד לו זכאים מחזיקי האג"ח (משתי הסדרות) הוא 129,994,796 ע.נ.
x
31.4 אגורות, שהוא סכום השווה ל- 40,818,366 ₪.

טענות הצדדים
7.
טענת בעלי השליטה היא כי יש לבטל את הנפקת האג"ח שהוענקה לפיננסיטק במסגרת הסכם הפשרה, הן מכוח דיני בטלות הענקות שבדיני חדלות פרעון, הן בשל פגמים בכריתתו של הסכם הפשרה, והן משום שהאג"ח הונפקו לפיננסטיק בנסיבות של כפייה כלכלית. בבקשתם ציינו בעלי השליטה כי למעשה אין צורך להיכנס לגופן של הטענות שנטענו על ידי הצדדים במסגרת התובענה האמורה שכן למעשה, פיננסיטק הודתה בכל הטענות שהעלתה כנגדה החברה במסגרת התובענה, וזאת במסגרת ערר שהגישה פיננסיטק כנגד מנהל מס שבח על חיובה של פיננסיטק בתשלום מס שבח בגין התמורה שקיבלה מהחברה במסגרת הסכם הפשרה (ו"ע 3012/09), והיא מנועה אפוא, כיום מלהתכחש לטענות שהעלתה. לדבריהם גם, בפסק הדין מיום 26.03.12 שניתן באותו ערר צוין במסגרת פירוט העובדות שלא היו שנויות במחלקות, גם כי פיננסטיק טענה בהשגתה למס שבח כי לא מדובר ברכישת מקרקעין אלא ברכישת אופציות ששוויין ביום הרכישה היה 0 ₪. מכאן עולה כי כנגד נכס שערכו אפס קיבלה פיננסיטק מהחברה במסגרת הסכם הפשרה תמורה בסך של 17,100,000 ₪. עוד נטען כי פיננסיטק אינה מחזיקת אג"ח תמימה שרכשה אג"ח מהחברה בתום לב ובתמורה. המעמד המיוחד של פיננסיטק כמחזיקת אג"ח היה ידוע לכל הצדדים במועד ניהול המשא ומתן על הסדר הנושים ובעת שהסדר הנושים אושר. זאת בין היתר בשל קיומן של תביעות בעלי השליטה והחברה כלפי פיננסיטק בנוגע לנזקים כספיים בהיקפים של עשרות מיליוני ₪ שגרמה פיננסיטק לחברה. לטענתם אפוא, העובדה שתביעת החוב של פיננסיטק אושרה על ידי הנאמנים במקובץ עם תביעות החוב של יתר מחזיקי האג"ח, יש בה למצער, כדי להצדיק את ביטול ההכרעה בתביעת החוב והשבה של כל כספי הדיווידנד שהועברו לחשבונה של פיננסיטק, ולהורות לנאמנים לשוב ולדון בתביעת החוב של פיננסיטק מחדש, תוך מתן אפשרות לבעלי השליטה להעלות בפני
הנאמנים את כל טענותיהם בעניין.

8.
לטענת בעלי השליטה, נסיבות המקרה מקיימות בצורה ברורה את התנאים הקבועים בדין לביטול ההענקה של האג"ח על ידי החברה לפיננסיטק. זאת לדבריהם, מכוח הוראות סעיף 96 לפקודת פשיטת רגל [נוסח חדש] תש"ם 1980 (להלן: "פקודת פשיטת הרגל") החלות גם בהליך הקפאת הליכים של חברה מכוח עיקרון אחדות הדינים בחדלות פירעון. לדבריהם גם, סעיף 350 טז(א) לחוק החברות, התשנ"ט-1999 (להלן: "החוק") שהוסף במסגרת תיקון 19 לחוק מחיל על חברה הנמצאת בהקפאת הליכים, בין היתר, גם את הוראת סעיף 350טז(א)(5) לפקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג-1983 (להלן: "פקודת החברות") המחיל על חוב בר תביעה בהליכי הבראה את הדינים החלים על חוב בפירוק. טענת בעלי השליטה הייתה כי האג"ח הוא "נכס" שהוענק על ידי החברה לפיננסיטק ובמקרה זה לא מתקיים החריג המנוי בסעיף 96(ג)(2) לפקודת פשיטת הרגל לפיו הענקה לא תבוטל אם הוענקה לקונה או בעל שיעבוד בתום לב ובתמורה בת ערך. במקרה זה, נוכח הצהרותיה של פיננסיטק עצמה כאמור, כי שווי האופציה שניתנה לה היה אפס, ברור כי לא ניתנה תמורת בת ערך עבור האג"ח. פיננסיטק גם אינה יכולה לטעון לתום לב, שכן כפי שעולה מטענותיה במסגרת הערר, היא ידעה בעת ניהול המשא ומתן על הסכם הפשרה כי מצבה הכספי של החברה קשה, ולגישתה של פיננסיטק עצמה כבר באותו זמן הייתה החברה במצב של חדלות פירעון.

9.
לחילופין נטען כי יש לבטל את ההענקה של האג"ח בשל קיומה של כפייה כלכלית בהתאם להוראות סעיף 17 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973. לדבריהם, תנאי הסכם הפשרה היו גרועים באופן בלתי סביר ונכפו על החברה על ידי פיננסיטק תוך שברור היה כי אלמלא החתימה על הסכם הפשרה, והמשך ניהול ההליך, קריסתה של החברה תהא וודאית. בעלי השליטה ציינו, כי החברה לעולם לא הייתה מסכימה לתנאים אלו אלמלא הלחץ והכפייה בהם הייתה נתונה באותו מועד. אין מדובר בלחץ כלכלי לגיטימי, כי אם בסחטנות עסקית מניפולטיבית וניצול אופורטוניסטי חסר תום לב של מצבה הכלכלי הקשה של החברה.

10.
על כל זאת נטען כי יש לבטל גם את הענקת האג"ח לפיננסיטק מכוח סמכותו של בית המשפט לביטול הענקות מכוח דיני השוויון שבדיני חדלות פירעון. לדבריהם, מאחר ומדובר בחברה חדלת פירעון יש לבחון את הסכמיה בשונה מהסכמים של חברות סולבנטיות. יש אפוא, לתת את הדעת על האופן בו פיננסיטק הפכה להיות מחזיקה של האג''ח, ומאחר והאג"ח נשוא הסכם הפשרה הגיעו לידיה של פיננסיטק בחטא, וכפועל יוצא מכך גדל היקף החובות של החברה הפוגע בנושי החברה להם חוב אמיתי כלפי החברה, יש לבטל את הנפקת האג"ח. בעלי השליטה הוסיפו כי מטרתו העיקרית של הסכם הפשרה הייתה לחלץ את החברה מקריסה כלכלית ולאפשר את בניית הפרויקט, כאשר בסופו של דבר, התכלית הכלכלית האמיתית של הסכם הפשרה לא הושגה, והחברה נכנסה תוך זמן קצר למצב של חדלות פירעון וניתן נגדה צו הקפאת הליכים, קמה עילה להתערבות בית המשפט בהסכם זה, שאך הגדיל את היקף החובות של החברה על חשבון נושיה האחרים.

11.
בתגובה, ביקשו הנאמנים לדחות את בקשת בעלי השליטה ולהותיר את הכרעתם בתביעת החוב של מחזיקי האג"ח של החברה על כנה. לדבריהם, הכרעת החוב מתייחסת לכלל מחזיקי האג"ח, ובעלי השליטה ציינו בעצמם כי בהתאם להוראות הסדר הנושים לא

הוענקה להם

זכות ערעור על

תביעות

החוב

של

כלל

מחזיקי

האג"ח
.
לגופו של עניין ובאשר לטענות בעלי השליטה כנגד הנפקת האג"ח לפיננסיטק טענו הנאמנים כי מקומן של טענות אלו במסגרת תובענה עיקרית עצמאית לביטול

הסכם

הפשרה, זכות השמורה לבעלי השליטה לפי הוראות הסדר הנושים. הנאמנים ציינו כי חרף התקופה

הממושכת

בו

עמד

צו

הקפאת

ההליכים

בתוקפו, וחרף העובדה שבעלי השליטה

התבקשו על ידי


הנאמנים

להעלות

על

הכתב את

טענותיהם

ביחס לאחזקותיה של

פיננסיטק

באג"ח ולצרף לכך אסמכתאות, הם לא עשו כן. לטענתם, לו בעלי השליטה היו מביאים את הסוגיה לפתחם בשלב מוקדם יותר, הם היו מפנים אותם לנהל

תובענה נפרדת

לבירור טענותיהם אלו. סוגיה זו, נטען, אינה מתאימה לבירור במסגרת בקשה זו, שכן היא דורשת בירור מסכת עובדתית

מורכבת וסבוכה. כך, למשל, יש לברר

מדוע

לא

נרשמה

בשעתו משכנתה

מדרגה שנייה

על

זכויותיה

של

החברה במקרקעין שבפרוייקט. כך, למשל, יש

צורך לברר

את מהות ההתקשרות

בין

לייקווד

לבין

פיננסיטק, נשוא

רישום

הערות האזהרה. כך למשל, יש

צורך

לברר את

הטענה

לפיה

החברה

הייתה

מאבדת

את

זכויותיה

בפרוייקט

אילו הייתה ממשיכה

בניהול ההליכים

המשפטיים

כנגד

לייקווד, פיננסיטק

ואחרים. כך, למשל, יש צורך

לברר

את

הנסיבות שבהן

חתמו

מי

מטעם

בעלי

השליטה, בשם

החברה, על

הסכם הפשרה

עם

לייקווד

ופיננסיטק, האם

ההשלכות

של

החתימה

הובהרו

די

צרכם

לבעלי השליטה בשעתו, ומדוע

בעלי

השליטה

לא פעלו

מיד

בסמוך

לאחר

מתן

צו

ההקפאה

לשמירת זכויותיהם הנטענות

כלפי

אותם

צדדים. וכך, למשל, יש

צורך

להוכיח

את

כל

הנזקים

הנטענים על ידי בעלי

השליטה

כלפי

לייקווד

ופיננסיטק, אשר לטענתם נגרמו

עקב

החתימה

על

הסכם הפשרה. כל אלו מחייבים בירור עובדתי מורכב שאינו מתאים להליך של בקשה למתן הוראות, ועל בעלי השליטה למצוא את מבוקשם בהליך עצמאי שיוגש לפורום המתאים לכך מול בעלי הדין הרלוונטיים. הנאמנים הוסיפו כי הטענות

שיש לבעלי

השליטה

כנגד

פיננסיטק

מקורן במערכת

הסכמית אחרת

שאיננה

קשורה

כלל

לשטרי הנאמנות. טענות

בעלי

השליטה

אינם ניתנים

לחישוב

באופן

אריתמטי

ועליהם להוכיח

את הנזקים

שנגרמו

להם לטענתם בדרך ההוכחות

הרגילה
.
מה גם, שאף אם תתקבלנה טענות בעלי השליטה, לא

ניתן

לקזז

את הפיצוי לו הם טוענים מתוך

הכרעת

החוב

ויש לתובעו בתביעה נפרדת. עוד ציינו הנאמנים כי בניגוד לטענת בעלי השליטה, דין

ביטול

העברת

רכוש

בלא

תמורה שוות

ערך

אינו

חל

על

הליכי חדלות

פירעון

של

חברה, וזאת בשל העדר הוראה בפקודת

החברות המקבילה

להוראת סעיף 96 לפקודת פשיטת הרגל המסמיך

לבטל

הענקה

שהעניקה

חברה מנכסיה עובר

למועד

פירוקה. קל וחומר שהוראת סעיף 96 לפקודה אינה חלה במקרה של שיקום והבראה של חברה.

12.
נאמני מחזיקי האג"ח ופיננסיטק הגישו אף הם את תגובותיהם במסגרתן ציינו כל אחד
מהם את הטענות שהעלו הנאמנים. הם הוסיפו כי בעלי השליטה בחרו לוותר על סעיפים בהצעת הסדר הנושים שהחריגו את אופן התשלום לפיננסיטק משאר מחזיקי האג"ח, סעיפים שהועלו תחילה על ידי בעלי השליטה בשל טענותיהם בנוגע לאג"ח המוחזק על ידי פיננסיטק. כפועל יוצא מוויתור בעלי השליטה על סעיפים אלו התייתר הצורך בהעלאת התנגדויות מצד פיננסיטק וכפועל יוצא מכך ניתן היה להגיע להסדר הנושים שכלל הפטר אישי לבעלי השליטה. העלאת הטענות כנגד פיננסיטק כיום נגועה בחוסר תום לב ויש לדחותה. בנסיבות אלו יש גם לראות בבעלי השליטה כמי שמושתקים מלהעלות טענות כנגד זכותה של פיננסיטק לקבלת הכספים בהתאם להכרעת החוב. מה גם, שלאור וויתור בעלי השליטה על החרגת פיננסיטק מיתר מחזיקי האג"ח במסגרת הסדר הנושים, נתנו הנאמנים את הכרעתם בנוגע לכלל מחזיקי האג"ח במאוחד, ואין לאפשר את ביטול הכרעת החוב כנגד פיננסיטק בלבד. נאמני מחזיקי האג"ח הוסיפו כי עיון בבקשה העלה תהיות דווקא בקשר לעסקאות שונות שביצעו בעלי השליטה, ובכלל זה עסקאות והעברות כספים שייתכן ומשמעותן היא העדפת נושים ומרמה שבוצעה על ידם בחברה. כך, למשל, יש מקום לברר תשלום סך של 2.8 מיליון ₪ לידי בעלי השליטה במסגרת הסכם הפשרה, בגין מה שולם סכום זה, ושמא יש לתבוע את השבתו לחברה. גם בהקשר זה, לא ניתן להתעלם משיהוי בעלי השליטה בהעלאת טענותיהם כנגד הסכם הפשרה עד לאחר אישור הסדר הנושים וקבלת תניית ההפטר שניתנה להם במסגרתו.

13.

בדיון שהתקיים ביום 3.07.13 הצטרפה ב"כ הכנ"ר לעמדת הנאמנים.

דיון והכרעה
14.
ראשית יובהר כי על אף שהבקשה הוגדרה בין היתר כ"ערעור" על ההכרעה של הנאמנים בתביעת החוב של פיננסיטק, וכפי שהוגדר בהסדר הנושים כי לבעלי השליטה ניתנה זכות "לערער" על החלטות הנאמנים בנוגע לתביעות חוב שהוגשו על ידי הנושים השונים של החברה, למעשה, אין מדובר בערעור כי אם בבקשה למתן הוראות "רגילה" על כל המשתמע מכך. הטעם לכך נעוץ בעובדה שטענות בעלי השליטה כלל לא נידונו על ידי הנאמנים שדנו בהכרעתם זו במכלול תביעות החוב של כלל מחזיקי האג"ח של החברה ואך בשוויין של אגרות החוב, מבלי להתייחס כלל לדרך קבלת אגרות החוב על ידי מי מהמחזיקות, בין היתר משום שבעלי השליטה לא העלו את טענותיהם באשר להפקת האג"ח לפיננסיטק בפני
הם. מטעם זה לבדו אין מקום לשעות לטענותיהם כנגד הכרעת החוב כיום. זאת ועוד, לבעלי שליטה אין זכות שבדין לערער על הכרעות בעל תפקיד בתביעות חוב שהגישו נושים כנגד החברה שבשליטתם. זכות שכזו מוקנית בתקנה 96 לתקנות פשיטת הרגל, התשמ"ה-1985 לנושה בלבד. אכן, בהתאם להוראת סעיף 150 לפקודת פשיטת הרגל החלה גם בפירוק חברות מכוח סעיף 353 לפקודת החברות, בעלי השליטה כמי שראו עצמם נפגעים מהחלטות הנאמנים והכרעותיהם בתביעות החוב, רשאים לפנות לבית המשפט ולהשיג עליהן. במקרה זה זכות שכזו גם הוענקה לבעלי השליטה במסגרת הסדר הנושים, אך זאת במסגרת בקשה למתן הוראות. בהקשר זה יוער כי טענת בעלי השליטה שיש להם עניין בביטול הכרעת החוב בכל הנוגע לאחזקות פיננסיטק באגרות החוב של החברה בשל כך שהם זכאים, לפי הסדר הנושים, לערך השיורי של נכסי החברה לאחר תשלום החובות לנושים, בטעות יסודה. ברי כי לוּ בקשת בעלי השליטה לביטול הכרעת החוב ולקביעה כי פיננסיטק אינה זכאית לדיבידנד הייתה מתקבלת, הרי שהיה בכך כדי להוות בסיס לביטול הסדר הנושים כולו, שכן בנסיבות אלו היה מתברר כי התשתית שעמדה בבסיס ההסדר והסכמת הנושים בכל הנוגע להיקף הנשייה בחברה וכפועל יוצא מכך באשר לסכום שיוותר בידי בעלי השליטה - שהיא מהותית להוראות ההסדר כמו גם למתן האישור לו (ראו ההחלטה בדבר אישור ההסדר מיום 23.10.12), הייתה מוטעית. אף גם אם לא הייתה מוטעית, היה מקום לשוקלו בשנית בכובד ראש, שכן קשה לקבל שביטול הכרעת החוב של נושה מסויים יגדיל את חלקם של בעלי השליטה על חשבון הנושים האחרים של החברה. בית המשפט היה שוקל לוודאי את אישור ההסכם אחרת, ודברים ברוח זו נאמרו מפורשות במסגרת ההחלטה מיום 23.10.12 בה נאמר (סעיפים 34-33 להחלטה) כי הסיבה היחידה שבית המשפט אישר את ההסכם הייתה שנמסר לו על ידי הנאמנים להסדר שבסופו של יום לא יישאר בידי בעלי השליטה סכום העולה על נשייתם שלהם בחברה.

15.
יש אפוא, להתייחס לבקשת בעלי השליטה כבקשה למתן הוראות ולבחון את התאמת בקשתם למסגרת זו של בקשה למתן הוראות על פי ההלכה הקבועה בעניין זה. שונה הדבר לוּ אכן מדובר היה בערעור לגופה של הכרעת הנאמנים שדנה במכלול הטענות שהועלו לפניהם באותו עניין, שאז קשה היה לקבל את הטענה כי מדובר בעניין המחייב בירור עובדתי מורכב שאינו מתאים לידון במסגרת ההליכים הקבועים בדיני חדלות פירעון.

16.
ובעניין זה יש לומר כי הליך מתן הוראות, הקבוע בסעיף 310(ב) לפקודת החברות נועד לשמש אמצעי יעיל להנחייתם של נושאי תפקיד שונים בקשר לעניינים פנימיים המתעוררים אגב ביצוע תפקידם, ולפיקוח עליהם על ידי בית המשפט. ההליך נועד למקרים בהם העובדות שבבסיס הסכסוך אינן שנויות במחלוקת, או שהן פשוטות ואינן מצריכות בירור יסודי, אך הוא אינו מיועד לפתרון מחלוקות מהותיות,
ובודאי כך כאשר ההכרעה במחלוקת מחייבת בירור עובדתי וראייתי מורכב (רע"א 3836/10 דדון נ' חדד, 27.06.10; ע"א 5863/07 מחצבות אשרת בע"מ נ' י. קלוש עפר חיצוב ופיתוח הר הדר, 10.12.09). תנאי נוסף לבירור תובענה בדרך זו הוא שבניהול ההליך בדרך מקוצרת לא יהיה כדי לגרום לעיוות דין ופגיעה בזכויות דיוניות ומהותיות של בעלי הדין (רע"א 259/99 חברת פליצ'ה ראובן בע"מ נ' סופיוב, פ"ד נה(3) 385). ככלל, דינם של מחלוקות מהותיות מורכבות להתברר בהליך משפטי רגיל, שבמסגרתו ניתן לברר עובדות באמצעות הגשת ראיות והבאת עדים וחקירתם (ע"א 8702/06 מדינת ישראל נ' הנאמן הציבורי בתפקידו כנאמן בהקדש "נאמנות התיאטרון", 9.06.11). במקרה זה, די נהיר כי מדובר במחלוקת מורכבת הדורשת בירור עובדתי בשאלות רבות, הן אלו הנוגעות למערכת ההסכמים המורכבות והמסועפות שבין החברה, פיננסיטק ולייקווד, הן אלו הנוגעות לפעולות שנעשו על ידי מי מהצדדים להסכמים ומהוות הפרתם לדעת בעלי השליטה, הן אלו הנוגעות לנסיבות החתימה על הסכם הפשרה, והן אלו הנוגעות לתוצאות החתימה על הסכם הפשרה בכל הנוגע למצב החברה והנזקים שנגרמו לה, אם נגרמו, כתוצאה מהחתימה על ההסכם.

17.
יתר על כן, ולגופו של עניין, טענת בעלי השליטה כי אין צורך לבחון שאלות עובדתיות ומשפטיות במקרה זה מפני שפיננסיטק הודתה בכל הטענות שהעלתה כנגדה החברה וזאת במסגרת הערר, בכלל זה הטענה כי פיננסיטק קיבלה תמורה מהחברה בסך של למעלה מ-17 מיליון ₪ בתמורה לנכס שערכו אפס, לא זו בלבד שאינה עולה מתוך פסק הדין בערר מס שבח, אלא שעיקרי טענות פיננסיטק בערר היו שלמעשה האופציות בגינן היא מוסתה אינן בעלות ערך אמיתי בשל מצב החברה. ומה גם, שאף אם היה בטענות פיננסיטק במסגרת הערר שהגישה למס שבח כדי לתת מענה למספר שאלות עובדתיות, אין בכך כדי ליתן מענה לשאלות נוספות הקשורות בחתימה על הסכם הפשרה והשלכותיו על החברה. יצוין גם, כי על מנת לעמוד בתנאי סעיף 20 לחוק החוזים, העוסק בביטול חוזה בשל טענות של עשק וכפייה, היה על החברה ליתן הודעת ביטול לפיננסיטק תוך זמן סביר לאחר שנודע לה על עילת הביטול, ובמקרה של כפיה - תוך זמן סביר לאחר שנודע לה שפסקה הכפיה, וגם טענות הצדדים בעניין המועד שניתן היה למסור הודעה שכזו שנויה במחלוקת עובדתית ביניהם.

18.
בשולי העניין יצוין כי יש גם צדק בטענת נאמני מחזיקי האג"ח ופיננסיטק כי הכרעת הנאמנים היא הכרעה כללית הנוגעת לכלל מחזיקי האג"ח כמקשה אחת ולא רק בתביעת החוב של פיננסיטק. החרגת התשלום שיגיע לפיננסיטק מהתשלומים שיגיעו לשאר מחזיקי האג"ח, הופיע בנוסח ראשוני של הסדר הנושים, הושמטה ממנו בנוסח הסופי, ולא בכדי. יש אפוא, רגליים לסברה כי בכך וויתרו בעלי השליטה על טענותיהם בכל הנוגע לאג"ח המוחזקים על ידי פיננסיטק במסגרת ההכרעה הכללית של הנאמנים, וככל שיש להם טענות כנגד פיננסיטק בהקשרים חוזיים או נזקיהם הם רשאים לשטוח טענות אלו בפני
הפורום המתאים לכך.

19.
ובאשר לטענה בדבר ביטול הענקה. בעניין זה הצדק עם הנאמנים ופיננסיטק כי לדיני בטלות הענקות שבסעיף 96 לפקודת פשיטת הרגל אין תחולה בהליכי חדלות פרעון של תאגידים, זאת בהעדר סעיף חוק מפורש בפקודת החברות המחיל סעיף זה מפקודת פשיטת הרגל (רע"א 86/89 עו"ד פריצקי נ' עו"ד ברגזון ועו"ד ארז, מפרקיה של חברת גני אביב הנדסה ובניין בע"מ, פ"ד מג(1) 424; ה"פ (מחוזי-י-ם) 1289/02 עו"ד יצחק מולכו נ' מוסאיוף, 25.07.06; בש"א (מחוזי-נצ') 586/09 עומר זידאן בע"מ (בפירוק) נ' כונס הנכסים הרשמי, 14.05.09). מקל וחומר שאין דינים אלו חלים בהליכים של הבראת חברה (דוד האן, דיני חדלות פרעון, התשס"ט, עמ' 421), ואין בהוראת סעיף 350טז(א)(5) כדי להחילם בהליכי הבראה, שעה שכאמור, דינים אלו אינם חלים בהליכי פירוק.

הבקשה נדחית אפוא, ובעלי השליטה ישאו בהוצאות הנאמנים, נאמני מחזיקי האג"ח ופיננסיטק בסך של 15,000 ₪ לכל אחד מהם.

ניתנה היום,
כ"ט תמוז תשע"ג, 07 יולי 2013, בהעדר הצדדים.











פשר בית משפט מחוזי 59344-01/12 דוד רחמין, נחום רחמין, יאיר רחמין ואח' נ' עו"ד אמיר ברטוב, עו"ד יעקב אמסטר, פיננסיטק בע"מ ואח' (פורסם ב-ֽ 07/07/2013)