פסקי דין על פבל פלומנבוים

12085-07/13 מת     10/07/2013




מת 12085-07/13 מדינת ישראל נ' פבל פלומנבוים




לך






בית משפט השלום בבאר שבע

מ"ת 12085-07-13 מדינת ישראל
נ' פלומנבוים (עציר)



10 ביולי 2013


בפני
כב' השופט דניאל בן טולילה


המבקשת
מדינת ישראל
ע"י ב"כ עו"ד רומן זילברמן
והמתמחה אייל לוי


נגד

המשיב
פבל פלומנבוים
(עציר)- בעצמו
ע"י ב"כ עו"ד גילת וקסלר


<#1#>

<#2#>
החלטה

בפני
י בקשה להורות על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים נגדו, וזאת על רקע כתב אישום המייחס לו עבירות של תקיפה הגורמת חבלה של ממש ואיומים.

ב"כ המשיב מסכימה לקיומן של ראיות לכאורה, אולם לדבריה המדובר ב"ריב שיכורים", כאשר גם המתלונן לא טמן ידו בצלחת, ואף פצע באמצעות מספריים את המשיב ברגלו. המתלונן חרף הראיות המלמדות כי לכל הפחות איים עם המספריים, שוחרר ללא כל תנאי מגביל. יתרה מזו, המתלונן הפר את תנאי שחרורו והובא פעם נוספת למעצר ושוב שוחרר. במצב דברים זה, ישנה טענת אפליה ברורה והדברים מקבלים משנה תוקף נוכח כך שלמתלונן, כפי שעולה מחומר החקירה, יש עבר פלילי, כולל ריצוי מאסר בפועל. אף לא אחד מהצדדים מצא לנכון להתלונן ורק לאחר שלכאורה המתלוננת התקשרה יום למחרת לברר מה מצבו של המשיב וזה איים עליה, ראתה לנכון לעשות כן. עוד הפנתה לכך כי גם המתלוננת ציינה שהמשיב על דרך הכלל הינו אדם טוב, ורק האלכוהול הביאו להתנהג כפי שהתנהג.

ב"כ המבקשת סבור ראשית כי אין לדבר על אפליה, שכן הראיות הקיימות לגבי פציעתו של המשיב ע"י המתלונן אין בהן די, וישנה סתירה בין העדים השונים לגבי אופן התנהלות האירועים. המשיב פצע הן את המתלונן והן את המתלוננת באופן שאין להקל בו ראש. המשיב אחז בידו סכין ואלמלא התערבותם של האחרים, יכול היה האירוע להיגמר בצורה קשה יותר. למשיב הרשעות קודמות הכוללות עבירות אלימות ואין מקום להורות על שחרורו.

לאחר ששמעתי טיעוני הצדדים, קראתי חומר החקירה ושמעתי המפקחת המוצעת, מצאתי לנכון להורות על שחרורו של המשיב, וזאת בפיקוח צמוד של בת זוגו.

אין מחלוקת כי באותו ערב הן המתלונן והן המשיב וכך גם אחרים שנכחו במקום שתו כמות גדולה של אלכוהול.

"ריב שיכורים" אינו פטור לאחריות מביצועם של מעשים פליליים או פתח למתן הקלה לנאשם. יחד עם זאת, על בית המשפט לבחון על רקע שתיית האלכוהול את התנהלותם של כל המעורבים והאם יש במעשים אלו כדי ללמד על מסוכנות שאין באפשרות חלופה כדי לצמצמה.

בענייננו, המדובר במתלונן אשר מגיע למקום מגוריו של המשיב ויחד עם אמו שותים לכל הפחות בקבוק וודקה אחד, אם לא שניים. לדאבון הלב, חילופם של אמירות כאלה ואחרות מביא את המשיב לפגוע במתלונן ע"י כך שנגח בו ובהמשך לאיים עליו תוך אחיזת סכין. בעניין זה, אשתו של המשיב מוסרת כי לאחר שהפרידה בין הניצים, הוציאה את הסכין מידו מבלי שהמשיב עשה בה כל שימוש.

אין מחלוקת כי המתלונן בעצמו אחז במספריים, וגם אם אין ראיות ברורות לאופן פציעה של המשיב ע"י המתלונן, הרי שהמתלונן בעצמו מאשר כי: "אני לא דקרתי אותו כי לא הספקתי כי לקחו לי מהיד". היינו, אלמלא התערבות המתלוננת, זה בעצמו היה עושה שימוש בסכין, אם לא הצליח לעשות כן נוכח סימן קל של פציעה על רגלו של המשיב.

בעניין זה, נתתי משקל נכבד לעובדה שהמתלונן שוחרר ללא כל תנאי מגביל למעט איסור יצירת קשר עם המשיב. גם לאחר שלכאורה הפר תנאי זה, שוחרר פעם נוספת. כפי שעולה מחומר החקירה, אין זה הסתבכותו הראשונה של המתלונן עם החוק, וזה אף מציין כי לא התלונן על שנעשה, שכן הוא ישב בכלא ואסור לו להתקשר למשטרה ולא רצה שיהיו לו או למשיב בעיות.

גם אם כאמור חלקו של המשיב בחומרת מעשיו גבוהים מאלה של המתלונן, אין לטעמי להביא לכך כי האחד יהיה עצור עד תום ההליכים והשני יסתובב ללא כל תנאי מגביל. מנגד, לא מצאתי להשוות את תנאי השחרור, שכן בסופם של דברים בית המשפט ייתן לאינטרס הרחב יותר להגנה על ביטחון הציבור, ובפרט כאשר ממעשי המשיב נשקפת מסוכנות שאין להקל בה ראש. זה ריצה בעבר עונשי מאסר וכפי הנראה חוטא בשתיית אלכוהול. באיזון המתבקש הרי שיש להורות על שחרורו של המשיב בתנאים מגבילים.

שמעתי את אשתו של המשיב וכך גם קראתי את הודעתה במשטרה. מצאתי אותה כמי שיכולה לשמש גורם סמכותי מציב גבולות. זו הוכיחה הדבר בפועל שכן כאמור היא זו ביחד עם המתלוננת הפרידה בין הניצים ואף לקחה את הסכין מידו של המשיב. זו שיתפה פעולה באופן מלא עם המשטרה לרבות הצבעה על המספריים והסכין ותיארה כל שאירע באותו אירוע. מיותר לציין כי כמפקחת ייאסר עליה לדבר עם המשיב על אירועי אותו יום, כאשר ממילא לו חפצה לעשות כן יכלה לעשות זאת בטלפון ובעצם היותה אשת המשיב כמפקחת אינה משנה את מצב הדברים ביחס לחשש לשיבוש.

לאור האמור לעיל, הנני מורה כי המשיב ישוחרר בתנאים הבאים:
א.
"מעצר בית" מלא בביתו בכתובת: בני אור 21/7;
ב.
יוּתר למשיב לצאת את "מעצר הבית" בין השעות 16:00-8:00, ובלבד שיהיה בליווי צמוד של המפקחת, גב' מרינה בולטנוב, ת.ז. 324379205, טל': 054-9759543;
ג.
הפקדה כספית בסך 2,000 ₪;
ד.
ערבות עצמית וערבות צד ג' בגובה 8,000 ₪;
ה.
איסור יצירת קשר במישרין או בעקיפין עם המתלוננים בתיק. כמו כן ייאסר על המשיב להתקרב למרחק שיפחת מ-500 מ' ממקום הימצאם;
ו.
ייאסר על המשיב להחזיק אלכוהול בכתובת "מעצר הבית".
<#3#>

ניתנה והודעה היום, ג' באב תשע"ג, 10/7/2013, במעמד הנוכחים.


דניאל בן טולילה
, שופט
בא-כוח המבקשת:
אנו מבקשים עיכוב ביצוע.

<#5#>
החלטה

מעכב החלטתי עד ליום 12.7.13 שעה 12:00.

בא-כוח המבקשת יודיע עד היום בשעה 20:00 האם בכוונתם להגיש ערר.

אין בעיכוב ביצוע זה כדי למנוע מן המשיב תחילת הסדרת התנאים לצורך שחרורו.
<#6#>

ניתנה והודעה היום, ג' באב תשע"ג, 10/7/2013, במעמד הנוכחים.


דניאל בן טולילה
, שופט

באת-כוח המשיב
:

הקראתי למשיב את כתב האישום והוא מבין את תוכנו. נבקש למסור מענה מפורט בפני
המותב הדן בתיק העיקרי.

<#7#>
החלטה

בוצעה הקראה.

נקבע למענה מפורט בפני
כב' השופט ברסלר-גונן ליום 1.10.13 שעה 13:00.

המשיב הודע בדבר מועד הדיון ולא יקבל הזמנה נוספת.
<#9#>

ניתנה והודעה היום, ג' באב תשע"ג, 10/7/2013, במעמד הנוכחים.


דניאל בן טולילה
, שופט
קלדניות: אלינור ב' ועמוס מ'






מת בית משפט שלום 12085-07/13 מדינת ישראל נ' פבל פלומנבוים (פורסם ב-ֽ 10/07/2013)