פסקי דין על יאיר גולדפינגר | פסקי דין על רונן אריאלי | פסקי דין על שרון וולק | פסקי דין על אלכס סלובידקר ואח' |

54046-05/13 א     09/07/2013




א 54046-05/13 יאיר גולדפינגר נ' רונן אריאלי, שרון וולק, אלכס סלובידקר ואח'








בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו



ת"א 54046-05-13 אריאלי ואח'
נ' dotomi inc. ואח'

תיק חיצוני
:




מספר בקשה:
4

בפני

הרשמת, כב' השופטת
אביגיל כהן


המבקש
– הנתבע 5

יאיר גולדפינגר


נגד


המשיבים
- התובעים

1. רונן אריאלי
2
. שרון וולק
3.אלכס סלובידקר
4
. אלכסנדרה זוסמנובסקי
5. גיל רוזנברג



נגד


משיבים פורמליים

6.
dotomi inc
7. דוטומי בע"מ
8. אייל שיף
9. תמיר קוך




החלטה


1.
המבקש, הנתבע 5, הגיש בקשה לסילוק התביעה על הסף מחמת היעדר יריבות ו/או היעדר עילה ו/או מחמת שהוגשה ללא פירוט בניגוד למצוות התקנות.

2.
עסקינן בתביעה לסעד הצהרתי שהוגשה ע"י התובעים בעניינו של מיזם טכנולוגי ישראלי לפרסום אינטרנטי אישי המאפשר העברת מסרים שיווקיים אישיים וישירים לגולשים פוטנציאליים באמצעות באנרים פרסומיים באינטרנט (להלן

:"המיזם").
בכתב התביעה נטען, כי התובע 1 הוא זה שהגה את שם המיזם, אשר נקרא כך עד היום
dotomi)
)


וכי
הוא ממייסדי המיזם ומעובדיו הראשונים, והתובעים הנוספים אף הם מעובדיו הראשונים של המיזם.
נטען, כי במסגרת העסקתם, קיבלו התובעים זכויות לקבלת מניות בהון המיזם, אך הנתבעים רומסים את זכויותיהם.

3.
הסעד ההצהרתי המבוקש הוא כמנוסח הוא כדלקמן:
"53.1 ליתן סעד הצהרתי לפיו התובעים הם בעלי זכויות בדוטומי ארה"ב בהיותם בעלי זכות לקבל מניות אשר שרירה וקיימת, בהתאם לפירוט כדלקמן:
53.1.1 רונן – זכות לקבלת 4% ממניות דוטומי ארה"ב.
53.1.2 שרון – זכות לקבל 2% ממניות דוטומי ארה"ב.
53.1.3 אלכס – זכות לקבל 0.5% ממניות דוטומי ארה"ב.
53.1.4 גיל – זכות לקבל 0.5% ממניות דוטומי ארה"ב.

53.2
לחלופין, ליתן סעד הצהרתי, כי הוצגו לתובעים על ידי הנתבעים מצגי שווא ביחס לזכויות לקבל את המניות וכן הנתבעים לא גילו את מלוא הפרטים והתנאים בדבר דרך קבלת הזכויות המגיעות להם.

53.3 ליתן סעד הצהרתי כי הנתבעים הפרו את ההבטחות החוזיות שניתנו לתובעים באופן אישי תוך כדי הטעיתם, הצגת מצגי שווא והתנהגות בחוסר תום לב.

53.4 ליתן סעד הצהרתי, כי הנתבעים התרשלו באופן אישי בקיום ובשמירה על הזכויות התובעים הן על ידי רישום זכויותיהם, הן בעת ביצוע העברת הפעילות לארה"ב והן בעת הרכישה על ידי
value click inc
".

4.
המבקש טוען, כי מכתב התביעה עצמו עולה, כי אין עילה נגדו בניגוד למה שנכתב בכתב התביעה ביחס לנתבעים אחרים, הרי שביחס אליו לא נכתב כלל, כיצד הוא מעורב בעניין.

ביחס לטענות ולפיהן הנתבעים הפרו הבטחות בעניין תנאי העסקה, אזי גם לשיטת התובעים, המבקש כלל לא היה מעורב בסיכום תנאי העסקתם וממילא לא הבטיח דבר ביחס לזכויותיהם.
אין כל נספח חתום שצורף לכתב התביעה ממנו עולה, כי המבקש הבטיח למי מהתובעים דבר.

בכתב התביעה נטען, כי התובעים שמו מבטחיהם בנתבעים שישמרו על זכויותיהם כיוון שאלו הבטחות שניתנו ע"י נותני משרה במיזם, אך המבקש כלל לא נושא משרה במיזם כעולה מנספח 4 לכתב תביעה, אלא אחד המשקיעים שהצטרף למיזם לאחר הקמתו וייסודו.

מנספחי כתב התביעה עצמם עולה, כי המבקש אינו צד להסכמי ההעסקה וממילא לא סיכם עימם דבר.

עוד נטען, כי טענות בדבר "מצגי שווא" ביחס למבקש נטענו באופן סתמי בניגוד לתקנה 78 לתקסד"א.

5.
התובעים טענו בתגובתם, כי דין הבקשה להידחות.
הבקשה לא נתמכה בתצהיר הגם שהיא
כוללת טענות עובדתיות. כמו למשל, טענה ולפיה המבקש לא היה נושא משרה במיזם אלא רק משקיע במיזם.
נטען, כי כתב התביעה מגלה עילה נגד המבקש (מפנים לסעיף 17 לכתב התביעה וכן לנספחים 13 – 15 לכתב התביעה שם מופיע המבקש כדירקטור במיזם).
צוין, כי הנתבע 5 מופיע באופן פרטני בכתב התביעה בסעיפים 5, 17 ו-40 וכן, כאשר בכתב התביעה מתייחסים לכלל הנתבעים, הרי שהנתבע 5 כלול בתוכם.
נטען, כי המבקש היה נושא משרה במיזם וכי כתב התביעה מפרט כנדרש את עילת התביעה.

6.
בתשובה לתגובה נטען בין היתר, כי הבקשה לא היתה צריכה להיתמך בתצהיר שכן היא מתבססת רק על הנטען בכתב התביעה ובנספחים לו, ואילו תגובת המשיבים היא זו שמעלה טענות עובדתיות מבלי שהיא נתמכת בתצהיר.

7.
לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, לא מצאתי לנכון להורות על סילוק התביעה נגד המבקש על הסף מהנימוקים כדלקמן:
א)
עפ"י תקנות 100 ו- 101 לתקנות סדר הדין האזרחי, רשאי בימ"ש לדחות תובענה על הסף או למחוק תובענה על הסף, אך הוא אינו חייב לעשות כן.
כבר נקבע בפסיקה, כי תקנה 101 מיועדת "לאפשר לנתבע לעשות קפנדריה, כאשר מפני טענת חוק או אפילו טענה עובדתית קצרה ניתן לסיים את המשפט, בלא אשר ידון בית המשפט בכל השאלות השנויות במחלוקת".
וראה לענין זה: ע"א 316/56 קרמש נ' דבי
פ"ד יא' 1336, 1341 וכן ע"א 7261/97 שרבני ואח'
נ' חב' האחים שבירו בע"מ ואח'
פד"י נד (4) 464, 478.

ב)
מחיקת תביעה ובוודאי דחיית תביעה על הסף, הם אמצעי חמור שיש לנקוט בו רק במקרים קיצוניים ודרסטיים ובית משפט מעדיף תמיד, הכרעה עניינית על פני פתרון דיוני. ראה לענין זה: ע"א 335/78 שאלתיאל נ' שני פ"ד ל"ו (2) 151, 155 - 156.
סילוקה על הסף של תובענה הוא צעד דראסטי. יש להשתמש בו רק כאשר כלו כל הקיצין וברור שהתובע לא יוכל לקבל את הסעד שביקש, אפילו הוכיח את כל העובדות הכלולות בכתב התביעה (ראה לענין זה: ע"א 109/84 ורבר ואח'
נ' אורדן תעשיות בע"מ ואח'
, פ"ד מ"א (1) 577; ע"א 642/89 עזבון המנוח מאיר שניידר ז"ל נ' עיריית חיפה פ"ד מו (1) 470; ע"א 50/89 פרופ' רות ליטן נ' פרופ' חיים אילתה ואח'
, פ"ד מה (4) 18; ע"א 450/78 מדינת ישראל נ' זאב יוליס, פ"ד כד (2) 522; ע"א 693/83 שמש נ' רשם המקרקעין תל-אביב -יפו, פ"ד מ(2) 668).

ג)
במקרה דנן, אמנם צודק ב"כ המבקש בטענה ולפיה הטענות ביחס למבקש נטענו באופן כללי, ולא ברמת הפירוט שנעשתה לגבי הנתבעים הנוספים, אך אין אפשרות לקבוע נחרצות בשלב הכה מקדמי, בו אנו מצויים, כי לשון כתב התביעה אינה מגלה עילת תביעה אפשרית ו/או יריבות אפשרית.



ד)
הסעד הראשי המבוקש בתובענה הוא להצהיר, כי התובעים הם בעלי זכויות בדוטומי ארה"ב (ראה סעיף 43) ורק כסעד חלופי מתבקש סעד הצהרתי ולפיו הנתבעים הציגו מצגי שווא, והפרו הבטחות חוזיות והתרשלו.
בסעיף 17 לכתב התביעה נטען: "הנתבע מס' 5 יאיר גולדפינגר
(להלן: "יאיר"), הינו אחד המשקיעים העיקריים במיזם וכיהן בתפקידים בכירים במיזם. יאיר היה מודע לזכויות אשר הוענקו לתובעים לקבלת מניות, מתוקף תפקידם במיזם".

אין לאמר, כי על פי לשון כתב התביעה אין עילת תביעה אפשרית ביחס אליו. (ויודגש שוב, כי הסעד ההצהרתי העיקרי אינו לסעד בגין מצג שווא וכיוצ"ב) ואין לקבוע, כי אין יריבות אפשרית על פי הנטען בכתב התביעה.
בשלב הדיוני הנוכחי, טרם הוגשו כתבי הגנה. טרם נוהלו הליכים מקדמיים ומוקדם עדיין לקבוע, כי כתב התביעה ונספחיו אינם מגלים עילת תביעה אפשרית.

ה)
כאשר בית משפט שוקל, אם לסלק תביעה על הסף, הוא אינו צריך לדון בשאלת סיכויי התביעה.
כלומר – מה הסיכוי שהתובעים יצליחו להוכיח טענותיהם ביחס לכל נתבע ונתבע, אלא די בכך שמכתב התביעה ונספחיו עולה אפשרות כלשהי לכך שהתביעה תתקבל, אם התובעים ישכילו להוכיח את הנטען בכתב התביעה.

יש לזכור, כי לא דורשים מהנתבע להתגונן ביחס למה שלא נטען לגביו בכתב התביעה.
כך למשל, ככל שבכתב התביעה נטענו טענות למצגי שווא וכיוצ"ב באופן סתמי ביחס למבקש, ממילא הוא יכחיש זאת בכתב ההגנה באופן כללי.
אין הכרח להכריע גם בסוגיה זו של חוסר הפירוט דווקא עתה כטענת סף.

8.
לסיכום:
א)
לאור האמור לעיל, דין הבקשה להידחות.



ב)
הוצאות ייפסקו בסוף ההליך בתיק העיקרי.

ג)
המזכירות תשלח החלטה זו לצדדים.

החלטתי זו ניתנת במסגרת תפקידי כרשמת.

ניתנה היום, ב' אב תשע"ג, 09 יולי 2013, בהעדר הצדדים.








א בית משפט מחוזי 54046-05/13 יאיר גולדפינגר נ' רונן אריאלי, שרון וולק, אלכס סלובידקר ואח' (פורסם ב-ֽ 09/07/2013)