פסקי דין על יהושע כהן | פסקי דין על אורה חנה כהן | פסקי דין על עו"ד חזי חכם

9696-12/12 הפ     11/07/2013




הפ 9696-12/12 יהושע כהן, אורה חנה כהן נ' עו"ד חזי חכם








בית משפט השלום בחדרה




11 יולי 2013

ה"פ 9696-12-12 חכם נ' כהן ואח'


בפני
:


כב' השופטת
קרן אניספלד





בקשה מס' 17




מבקשים
1. יהושע כהן
ת.ז. 053297495
2. אורה חנה כהן
ת.ז. 065169641


נגד

משיבים
1.
עו"ד חזי חכם
,

כונס הנכסים בתיק הוצל"פ 12-04712-08-7
2.
עירית נתניה
3
.
פמילי ליין שיווק (1990) בע"מ
4
.
משרד התחבורה/המשרד הראשי
5
.
א.א. ליווי פיננסי בע"מ
6
.
בנק מזרחי טפחות בעמ
7
.
אלדד-קוטב סחר בע"מ
8
.
א. קרן פסגות בע"מ 51255698
9
.
ניצן הס
1
0
. בנק מרכנתיל ס. ראשי 520029281
1
1
. בנק דיסקונט נתניה 520007030
1
2
. שירביט חב' לביט פרמיות 512904608
1
3
. יעקב ג'רבי
1
4
.

מרדכי לנאייל
1
5
. ישראכרט בעמ
1
6
.

אברהם אסרף
1
7
. בנק הפועלים בע"מ
1
8
.

שרה צרצס
19. נסים נועם
2
0
.

אמיר דרור
2
1
. יקי שגב
2
2
.

שובר בע"מ
2
3
. בנק מרכנתיל דיסקונט בעמ
2
4
. ליבו מימון והשק' בע"מ 513181073
2
5
. רצון ליברמן
2
6
. מאיר מועלם
2
7
. צפורה אוזן


החלטה


לפני בקשתם של המשיבים 2-1 בהליך העיקרי לבטל את פסק-הדין שניתן ביום 2.5.2013 (להלן פסק-הדין).



א.
ברקע הבקשה

1.
המבקש בהליך העיקרי הוא המשיב 1 דנן – כונס נכסים על זכויותיהם של ה"ה יהושע ואורה כהן (להלן החייבים) בבית מגורים. המשיב 1 (להלן כונס הנכסים)
מונה לתפקידו בתיק הוצל"פ 12-04712-08-7 (להלן תיק ההוצל"פ). במסגרת תפקידו הוסמך כונס הנכסים לפעול למימוש משכון על זכויות החייבים, בני-זוג, בבית מגורים המצוי ברחוב רבי עקיבא 19 בנתניה ואשר ידוע גם כחלק מחלקה 236 בגוש 8273 (להלן הנכס). על הנכס – שזכויות החייבים בו הן בחלקים שווים ביניהם – הוטל משכון שלשם מימושו נפתח תיק ההוצל"פ.

2.
המבקש מכר את הנכס באישור רשם ההוצאה לפועל שניתן בתיק ההוצל"פ. מתוך סכום התמורה שהתקבל במכירתו פרע המבקש את הוצאות הכינוס וסילק את החוב לנושה המובטח. יתרת הסכום שנותרה לחלוקה עמדה ביום 2.12.2012 על סך 141,427 ₪ (להלן יתרת התמורה). יתרת התמורה הופקדה על-ידי המבקש בחשבון בנק שנפתח לשם ניהול כספי הכינוס כך שהיא נושאת ריבית מחד גיסא ומאידך גיסא כפופה לניכוי מס על הריבית, כמו גם לניכוי הוצאות ניהול החשבון, הוצאות הכינוס והוצאות אחרות שאותן יאשר רשם ההוצאה לפועל.

3.
משיבים 2 עד 27 הם נושי החייבים או מי מהם (להלן הנושים). בנוסף קיים תיק איחוד בהוצאה לפועל ביחס לחייבת (מבקשת 2) שמספרו 01-98268-10-3.

4.
בהליך העיקרי עתר כונס הנכסים להורות לו כיצד יש לחלק את יתרת התמורה כפי שתהא בתום ההליך וליתן צו גודר נגד הטוענים לפי תקנה 233 לתקנות סדר הדין האזרחי.

5.
דיון במעמד הצדדים התקיים ביום 25.4.2013. לדיון התייצבו בא-כוחו של כונס הנכסים ובאי-כוחם של משיבים 19 ו-27. החייבים לא התייצבו לדיון; במעמד הדיון עמד בא-כוחו של כונס הנכסים על המאמצים שנעשו על-מנת לזמנם לדיון והציג אסמכתאות לכך [ראו חלק א(6) לפסק-הדין]. בפסק-הדין ניתנו הוראות לכונס הנכסים בדבר אופן החלוקה של יתרת התמורה בין הנושים, ניתן צו גודר ונפסק שכרו של כונס הנכסים בגין ההליך – לגביו נקבע כי ישולם מתוך יתרת התמורה.

ב.
דיון והכרעה

נתתי דעתי לטיעוני החייבים בבקשתם לבטל את פסק-הדין ובתגובתם לתשובות שהגישו בעניין זה כונס הנכסים והמשיבים 3, 10 ו-16 דנן. דין הבקשה להידחות. להלן יובאו הטעמים לכך.


1.
כפי שצויין בפסק-הדין [שם, בחלק א(5)], טרם דיון בהליך לגופו הגישו החייבים תשובה בכתב לטען-הביניים.
בתשובתם לא הביעו החייבים עמדה באשר לדרך בה יש לחלק את יתרת התמורה בין הטוענים. טענותיהם נסבו על המועד בו יש לחלקה, כמו גם על השאלה אם יש להשית על כונס הנכסים תשלום חשבונות הקשורים בנכס. עניינים אלה מסורים להכרעתו של רשם ההוצאה לפועל בגדרו של תיק ההוצל"פ; הם אינם נושא להליך מסוג של טען-ביניים בו נדונה שאלת אופן החלוקה של יתרת התמורה ולא שאלות הנסבות על שיעור יתרת התמורה ומועד חלוקתה. לפי תקנה 231 לתקנות נדרש טוען להגיש לבית-המשפט אחת משתי הודעות: הודעת הסתלקות לפיה הוא אינו תובע דבר לגבי נושא הבקשה או הודעת פרטים בה יציין את נימוקי תביעתו לגבי נושא הבקשה. החייבים לא הגישו הודעת פרטים ואף לא הודעת הסתלקות; על כן בדין נקבע כי יש לראות את הודעתם כמותירה את ההכרעה בשאלת אופן החלוקה של יתרת התמורה לשיקול-דעת בית-המשפט.

2.
אף בבקשה דנן שבים החייבים וחוזרים על אותן טענות עצמן שאין מקומן בהליך של טען-ביניים [וראו במיוחד סעיפים ג' ו-ד' לבקשה וסעיף ב' לתגובה]. דא עקא, בפסק-הדין לא נקבעו אלא העקרונות לחלוקת יתרת התמורה בין הנושים בשים לב לכך שאין ביתרת התמורה כדי לספק את מלוא חובותיהם של החייבים לנושים. אין בפסק-הדין קביעה מן הסוג שעליה נסבות טענות החייבים שבעטיין הם מבקשים לבטל את פסק-הדין; אפילו היו החייבים מתייצבים לדיון, לא היו טענותיהם נדונות והם היו מופנים – כפי שנעשה בגוף פסק-הדין – להביאן לפני הגוף המוסמך להכריע בהן. במצב דברים זה לא נודעה כל נפקות מעשית לכך שהחייבים לא התייצבו לדיון; טענותיהם היו מונחות לפני בית-המשפט והן זכו להתייחסות בפסק-הדין, אלא שלא היה בהן כדי לשנות מתוצאתו.

3.
כלל הוא כי בעל-דין המבקש לבטל פסק-דין שניתן בהיעדרו נדרש להראות ולשכנע כי לו היה מתייצב לדיון הייתה תוצאת ההליך שונה [רע"א 1957/12 חלה נ' כהן (22.5.2012); דנ"א 464/12 עיזבון המנוחה בועז בתיה נ' בנק אוצר החייל בע"מ (23.4.2012); רע"א 9565/09 מרגוליס נ' גנץ (10.8.2010); רע"א 8292/00 יוספי נ' לוינסון (27.2.2001); ע"א 3645/92 קלנר נ' לופוביץ, פ"ד מז(4) 133(1993)]. אם לא תצמח למבקש הביטול כל תועלת מן הביטול אין כל טעם להורות כן רק על-מנת שלאחר קיום הדיון בהליך במעמד הצדדים ושמיעת מבקש הביטול יצא תחת ידו של בית-המשפט אותו פסק-הדין עצמו [ראו יואל זוסמן סדר הדין האזרחי 738 (מהדורה שביעית, 1995)].

כלל זה יפה בענייננו. אפילו התייצבו החייבים לדיון הרי שנוכח טיבו וסוגו של ההליך בו ניתן פסק-הדין מחד גיסא והטענות שהעלו החייבים לגוף ההליך – בין בתשובתם טרם מתן פסק-הדין ובין בבקשת הביטול – מאידך גיסא, לא הייתה תוצאת פסק-הדין שונה. על כן אינה מתקיימת עילה כדין להורות על ביטול פסק-הדין.

4.
טענות המבקשים נגד השתת הוצאות ההליך אינן מקימות עילה לביטול פסק-הדין. ההליך ננקט בידי מי שמונה לשמש כונס נכסים ומכוח תפקידו זה נדרש להוראות בדבר אופן החלוקה של יתרת התמורה – יתרה שאין בה די כדי לסלק את מלוא חובות החייבים לנושים. משניתן הסעד בדין נקבע כי יש לשאת בהוצאות ההליך מתוך יתרת התמורה.

5.
הבקשה נדחית אפוא. לפנים משורת הדין איני עושה צו להוצאות.

המזכירות תמציא את ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, ד' אב תשע"ג, 11 יולי 2013, בהעדר הצדדים.










הפ בית משפט שלום 9696-12/12 יהושע כהן, אורה חנה כהן נ' עו"ד חזי חכם (פורסם ב-ֽ 11/07/2013)