פסקי דין על אסחק גול

6895/04 בש     27/09/2004




בש 6895/04 מדינת ישראל נ' אסחק גול




1


בתי המשפט
בית המשפט המחוזי בירושלים
בש 006895/04


לפני:
כב' השופט ר' כרמל


27/09/2004



בעניין:
מדינת ישראל

המבקשת









נ ג ד






אסחק גול

המשיב











ה ח ל ט ה

בקשה למעצר עד תום ההליכים:

1. כנגד המשיב הוגש כתב אישום בו נטען, בחלקו הכללי, כי במהלך השנים 2001-2003 חבר המשיב לחוליה של ארגון החזית העממית לשחרור פלסטין (חבש), ארגון המוכרז כארגון טרור. החוליה גייסה פעילים רבים מאזור ירושלים לפעילות באיזור ראס אל עמוד. חברי החוליה, כך נטען, קשרו קשר במטרה לבצע פעולות איבה שונות והפרות סדר כמפורט להלן. כתב האישום כולל שני אישומים והאישום הראשון מייחס למשיב עבירה של חברות בארגון טרוריסטי – עבירה לפי סעיף 3 לפקודה מניעת טרור, תש"ח-1948 (להלן:"הפקודה"), יחד עם ס' 8 לפקודה ובצירוף הכרזת הממשלה מיום 30/01/1986, עבירת תמיכה בארגון טרוריסטי – עבירה לפי ס' 4 (ז) לפקודה, יחד עם ס' 8 לפקודה ובצירוף הכרזת הממשלה מיום 30/01/1986 ועבירת התפרעות – עבירה לפי ס' 152 לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: "החוק"). נטען כי בשנת 2000 או 2001 פנה מחמד אל-עול למשיב והציע לו להצטרף לחוליה בארגון "החזית העממית", שעסקה בפעילות איבה והפרות סדר נגד ישראל באזור ראס אל עמוד בירושלים. אל-עול הסביר למשיב כי החוליה תעסוק בכתיבת סיסמאות של החזית העממית, הפרות סדר, שריפת צמיגים ועגלות אשפה, וכן יידוי בקבוקי תבערה ויידוי אבנים על יחידות המשטרה המוצבות באזור. המשיב נענה להצעה, חבר לחולית החזית העממית בראס אל עמוד, ופעל בשיתוף עם חברי החוליה האחרים להגשמת מטרות הארגון. במהלך השנים 2001-2003 באזור ראס אל עמוד, ארגן המשיב, יחד עם אחרים בחוליה, פעולות להבעת תמיכה בארגון החזית העממית. פעולות אלה כללו בין השאר תהלוכות תמיכה בארגון החזית העממית, והכל באופן גלוי ובמקומות ציבוריים. בחלק מהמקרים, הוצתו צמיגים ועגלות אשפה במהלך תהלוכות, וכן נחסמו צירי תנועה. לפחות באחד המקרים המתוארים לעיל היה זה המשיב שהביא את הדגלים של ארגון החזית העממית, מהאוניברסיטה בה למד לשימוש חברי החוליה.
האישום השני מייחס למשיב עבירות של קשר לביצוע פשע - עבירה לפי סעיף 499 (א) (1), עבירת חבלה בכוונה מחמירה – עבירה לפי ס' 329 (א) (2) לחוק, עבירת הצתה – עבירה לפי ס' 448 סיפא לחוק (3 עבירות) ועבירת התפרעות – עבירה לפי ס' 152 לחוק (4 עבירות). נטען כי בתקופה המתוארת לעיל, במסגרת פעילות החוליה אשר תוארה באישום 1, קשרו המשיב ואחרים קשר לייצר וליידות בקבוקי תבערה, לעבר מטרות ישראליות שונות, וכן לתקוף באבנים מטרות ישראליות שונות, בהן תחנת המשטרה בראס אל עמוד. בחלק מן המקרים בהם נקשר הקשר, יצא הקשר אל הפועל כמפורט להלן, ובחלקם לא יצא אל הפועל, בין היתר בשל נוכחות כוחות הביטחון. נטען כי המשיב אף השתתף לפחות באירוע אחד בו נזרקו בקבוקי תבערה על חיילים שעמדו במחסום בראס אל עמוד. בחלק מן המועדים המצוינים לעיל, היה זה המשיב אשר זרק בפועל בקבוקי תבערה ואבנים.

2. ראיות לכאורה:
אין מחלוקת בדבר קיומן של ראיות לכאורה, אם כי נטען שהמשיב כבר נדון והורשע בבית דין צבאי בקשר עם עבירת החברות בארגון טרור ומאחר שכך, לא ניתן לייחס לו בשנית עבירה זו, בגין אותו מעשה. יחד עם זאת, הסניגור מסכים לכך, שה"גרעין הקשה" של כתב האישום מתייחס לעבירות האחרות. לצורך העניין, לאחר שלא בא לפני מידע מדויק בקשר עם עבירת החברות בארגון טרור והרשעת המשיב בקשר עם כך, נקודת המוצא היא כי עבירה זו אינה חלק ממכלול העבירות המיוחסות למשיב.

3. עילת מעצר:
אין מחלוקת בדבר קיומה של עילת מעצר זאת בעילת המסוכנות, ובמסגרת הוראת סעיף 21 (א) (1) (ב) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה, מעצרים), תשנ"ו-1996.

4. חלופת מעצר -
כפי שציינתי בהחלטה שעסקה בחבר אחר באותה התארגנות, בב"ש 6874/04, חלופת מעצר, ולו מעצר בית מלא, לא יהא בה כדי לפוגג ולמנוע את הסכנה מהמשיב ומפעילותו, זאת כאשר ענין לנו בפעילות שהיא, גם, על רקע אידיאולוגי, ופעילות החותרת תחת בטחון המדינה ואזרחיה. כפי שציינה כב' השופטת בייניש בבש"פ 6031/01 מוחמד קוסטרו נ' מדינת ישראל
, תקדין עליון, 2001 (3) 445: "נוכח הסיכון הבטחוני הרב והמצב הבטחוני השורר בימים אלה נראה כי אין בחלופה כדי להבטיח מפני הסיכון הפוטנציאלי הנשקף ממי שמואשם בעבירות מסוג זה". וכן ראה, שוב, את דברי כב' השופטת בייניש בבש"פ 7511/03 יצחק פס נ' מדינת ישראל
, תקדין עליון 2003 (3) 761. באותו עניין באה התייחסות לאחזקת חומרי נפץ בידי תושבים יהודים וכב' השופטת בייניש ציינה, לעניין זה, כי: "המסוכנות רבה במיוחד בימים אלה של מציאות בטחונית קשה" והוסיפה: "איני רואה כי ניתן להשיג תכלית ממעצר ולמנוע את הסכנה הנשקפת מהעוררים על דרך של חלופה".

לכך יש לצרף את העובדה שחלופת מעצר, מקום שנקבע שקיימת עילת מעצר, מבוססת על אמון. ביצוע פעילות ומעשים מסוג זה גורמים לכך שלא ניתן ליתן אמון במשיב, שכן טיב מעשיו משמיט את הבסיס האפשרי לאמון, ומכאן לחלופת מעצר.

התוצאה היא, שאני מורה על מעצר המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים נגדם בת"פ 430/04.

ניתנה היום י"ב בתשרי, תשס"ה (27 בספטמבר 2004) במעמד ב"כ המבקשת, המשיב ובא כוחו.


ר' כרמל
, שופט


קלדנית: מאיה כהו










בש בית משפט מחוזי 6895/04 מדינת ישראל נ' אסחק גול (פורסם ב-ֽ 27/09/2004)