פסקי דין על משה אשד | פסקי דין על רות אשד | פסקי דין על חברת משהב לשיכון בניה ופיתוח | פסקי דין על חברת ארנונה הצעירה |

6024/09 א     07/07/2013




א 6024/09 משה אשד, רות אשד נ' חברת משהב לשיכון בניה ופיתוח בע"מ, חברת ארנונה הצעירה בע"מ








בית משפט השלום בירושלים



ת"א 6024-09 אשד ואח' נ' חב' משהב חב' לשיכון בניה ופתוח בע"מ ואח'




בפני

כב' השופטת
אנה שניידר

התובעים
1
.
משה אשד

2
.
רות אשד


נגד

הנתבעות
1.חברת משהב לשיכון בניה ופיתוח בע"מ
2.חברת ארנונה הצעירה בע"מ




פסק דין



הרקע והשתלשלות ההליכים המשפטיים

1.
עניינה של התובענה שלפנינו – ליקויי בנייה
בבית מגורים בן שתי קומות והכולל 5 חדרים ברחוב נוף הרים 113 בהר-אדר , אותו רכשו התובעים מאת הנתבעות, בפרויקט בנייה בהרחבת היישוב הר-אדר והנקרא "ארנונה הצעירה" (להלן – בית המגורים).


חוזה המכר נחתם ביום 29.6.06, כאשר בית המגורים היה "על הנייר", והתובעים קיבלו את החזקה
בו ביום 13.5.08.

2.
התביעה המקורית הוגשה ביום 26.5.09, על סכום של 60,000 ₪, ואליה צורפה חוות דעת של המהנדס יגאל ברגמן מיום 29.3.09 (להלן – חוו"ד ברגמן הראשונה).

3.
ביום 26.4.10 הוגש כתב תביעה מתוקן על סכום של 234,586 ₪, וזאת, לטענת התובעים, לאחר שאפשרו לנתבעות לתקן את הליקויים אך "המצב רק החמיר" (ראה פרוטוקול מיום 26.12.10 עמ' 1 שורה 7).

4.
ביום 26.12.10 מונה כמומחה מטעם בית המשפט המהנדס אייל שנהב (להלן – המומחה).

5.
חוות דעתו של המומחה ניתנה ביום 16.6.11 (להלן – חוו"ד המומחה).


על פי חוו"ד המומחה, אומדן לתיקון הליקויים הוא 44,275 ₪ ללא כולל מע"מ.


המומחה קבע כי אין בליקויים שנתגלו ירידת ערך משתיירת של בית המגורים לאחר התיקון.

עוד קבע המומחה, כי משך ביצוע התיקונים הוא 10 ימים, בהם הבית ראוי למגורים.

6.
המומה ציין בחוות דעתו,
כי בין
יתר המסמכים הוצגו בפני
ו, מטעם התובעים, חוו"ד ברגמן הראשונה , וכן חוות דעת נוספת של המהנדס ברגמן מיום 24.3.10 (להלן – חוו"ד ברגמן השנייה), ומטעם הנתבעות –
הוצגה בפני
ו חוות דעת של
המהנדס
מרדכי בס מחברת "בית תקין", מיום 23.1.11.


טענות התובעים

7.
התובעים טוענים כי ראשיתו של מסע התלאות המפרך ומהמעייף בקשר לליקויי הבנייה בבית המגורים החל עוד באיחור בהתחלת הבנייה, וכבר בשלבי סיום הבנייה, בשלהי שנת 2007, התחוור להם כי קיימים ליקויים חמורים עליהם התריעו התובעים בעל פה ובכתב.

לטענת התובעים, ביום 9.4.08 נערך ונרשם פרוטוקול ראשוני של ליקויים (נספח ה' לכתב התביעה), אך רשימת ליקויים זו הייתה, לטענתם, רק "הסנונית הראשונה" בשלל הנזקים והליקויים שנתגלו בהמשך.
ביום 13.5.08, במועד מסירת החזקה, נערך פרוטוקול ליקויים נוסף (נספחים ז' ו – ז'1 לכתב התביעה).

8.
לעניין חוו"ד המומחה, המסתכמת כאמור בסכום של 44,275 ₪ (דהיינו 55,992 ₪ לאחר הוספת מע"מ ותוספת מדד), טוענים התובעים כי מדובר בסכום נמוך ביותר,
ואפילו בלתי ריאלי במונחים מעשיים, הואיל ובעלי המלאכה שזימנו התובעים נתנו הצעות מחיר גבוהות פי 2 מהאומדנים שנקבעו על ידי המומחה.

לפיכך, מבקשים התובעים כי בית המשפט יפסוק פיצוי הגבוה ב- 50% מהסכום שנקבע על ידי המומחה, כפיצוי עבור עלות
התיקונים שאינם שנויים במחלוקת, כפי שמופיעים בחוות דעתו של המומחה.

9.
בנוסף מבקשים התובעים
את התערבות של בית המשפט באותם עניינים המצביעים על טעות בולטת בחוו"ד המומחה, המאפשרת סטייה מן האמור בה.


התובעים טוענים כאמור לגבי הליקויים הבאים:


(א)
איטום קומת המעטפת – "רולקות"
ואיטום הגג (5,000 ₪);


(ב)
החלפת אבני חיפוי פגומות בקיר החיצוני (10,296 ₪);


(ג)
ליקויים באבני החנייה (3,000 ₪);


(ד)
שיקום נזקי הצפה בחדר הדיור (6,400 ₪);


(ה)
תיקון לוח החשמל בעקבות חדירת מים (3,596 ש"ח);


(ו)
תוספת לליקוי ופגם בפתחים העקומים (6,000 ₪).

10.
עוד דורשים התובעים פיצוי בשל עוגמת נפש בסכום של 60,000 ₪, פיצוי עבור איחור במסירת הבית בסכום של 792 ₪, הוצאות בשל חוו"ד ברגמן בסכום של 14,838 ₪, הוצאות המומחה בסכום של 5,230 ₪, החזר אגרות בסכום של 3,907 ₪, וכן שכר טרחת עו"ד בסכום של 14,000

₪.

11.
כפי שפורט לעיל, סכום התביעה המתוקנת הועמד על סכום של 234,586 ₪, כאשר קביעת המומחה הינה 44,275 ₪.


בסעיף 132 לסיכומיהם העמידו התובעים את סכום התביעה על סך של 189,052 ₪ , לפי הפירוט המופיע שם.

12.
בנוסף לסכום האמור, דורשים התובעים לחייב את הנתבעות להתקין גדר מאבן עם שער בחזית, לפי פרט אדריכל, כפי שמופיע לטענתם
בהסכם בין הצדדים, ולחלופין – לפצות את התובעים בסכום של 20,000 ₪
בשל עלות הגדר והשער.


טענות הנתבעות

13.
הנתבעות טוענות כי מדובר בתביעה מופרזת ו"מנופחת" ביותר, החורגת בהרבה מן "הניפוחים הרגילים" של תביעות בגין ליקויי בנייה, ועל בית המשפט ליתן את מלוא המשקל לחוסר הפרופורציה הקיצוני שבין סכום התביעה המתוקנת לבין חוו"ד המומחה.




לטענת הנתבעות, על בית המשפט לשים קץ למנהג המגונה של הגשת תביעות מנופחות כנגד חברות קבלניות, תוך ניסיון להלך עליהן אימים בידיעה ששמן הטוב יקר להן, והכל בשיטת "מצליח" ותוך מחשבה ש"מקסימום" יפסוק בית המשפט רק חלק מהסכום הנתבע, מבלי שהתובעים יישאו בכל סנקציה שהיא.

14.
הנתבעות מצביעות על כך שהמומחה בחוות דעתו קבע כי רק בחלק קטן ביותר (כ – 26%) מתלונות התובעים יש ממש, כאשר רובן המכריע של הטענות הנן טענות סרק, או שמדובר בליקויים אשר נגרמו על ידי התובעים עצמם, כאשר ביצעו עבודות שונות ונרחבות בבית המגורים.

15.
עוד נטען, כי לנתבעות מעולם לא ניתנה הזדמנות לתקן את הנטען בחוו"ד ברגמן השנייה, ואף חוו"ד ברגמן הראשונה לא הועברה לנתבעות בזמן אמת, אלא נערכה לצורך הגשת התביעה.

דיון והכרעה

16.
ראשית יצוין, באופן כללי, כי על פי הפסיקה היקף ההתערבות בחוות דעת של מומחה מטעם בית המשפט, שנתמנה בהסכמת הצדדים, הוא מצומצם ביותר.


מדובר במומחה אובייקטיבי וניטרלי , ועל הצדדים לקבל את חוות דעתו "גם אם לא כל מה שנקבע בה הוא לטעמם ולרוחם" (ראה ע.א. 2934/94 סולל בונה בע"מ נ. איתן ארז ואח' – מיום 2.6.98).

17.
במקרה דנן,
נחקר המומחה על חוות דעתו (פרוטוקול מיום 22.11.12 עמ' 18 – 21), ולא נמצאו בקיעים בעדותו אשר מהם ניתן להסיק כי חלה טענות בולטת כלשהי בחוות הדעת, המצדיקה סטייה ממנה.


סטייה מהתמחור שקבע המומחה

18.
לעניין סטייה כלפי מעלה מהתמחור שקבע המומחה בחוות דעתו, כפי שמבקשים התובעים לעשות – דין טענה זו להידחות.


המחירים שבהם נקב
המומחה הינם עניין שבתחום מומחיותו המקצועית, ואין כל מקום להתערבות בית המשפט בעניין זה.

19.
במהלך חקירתו הנגדית נשאל המומחה על ידי ב"כ התובעים כיצד הוא מסביר שבפועל כאשר באים בעלי מקצוע לתמחר את הליקויים ותיקונם – המחירים שבהם הם נוקבים הם הרבה יותר גבוהים ממה שנקבע בחוות הדעת.


המומחה ענה על כך:


"לפעמים בהצעות מחיר יש התרחבות ועושים תוספות
על הדרך וזו הסיבה למחירים גבוהים. כשנצמדים
למה שכתוב בחוות הדעת ומציעים הצעה בהתאם למה
שביקשתי לבצע, המחירים שקבעתי הם סבירים
(פרוטוקול עמ' 20 שורות 11 – 16).

לאור האמור, אין מקום להוסיף על הסכומים שקבע המומחה בחוות דעתו, ולכן טענותיהם של התובעים, המפורטות בסעיפים 49 – 52 לסיכומיהם – דינן להידחות.


20.
לפיכך, אני קובעת כי יש להעמיד את הסכום הכולל שקבע המומחה לתיקון הליקויים שאינם שנויים במחלוקת על סך של 55,992 ₪, בהתאם לחישוב שבסעיפים 45 – 48 לסיכומי התובעים, מבלי להוסיף סכום כלשהו כפי שביקשו התובעים .


עניינים שלא התקבלו על ידי המומחה

21.
אתייחס בנפרד לכל אחד מן העניינים שצוינו על ידי התובעים בהקשר זה, כפי שפורטו בסיכומיהם , ואשר פורטו בפסקה 9 לעיל.


איטום קומת המעטפת

22.
בסעיפים 56 – 72 לסיכומיהם טוענים התובעים , כי הם קבלו מעטפת מוכנה לתוספת בניה בעתיד
ולכן היה על הנתבעות להכין את המשטח באופן תקין, כולל "רולקות" לריצוף רצפה, דבר שלא נעשה באופן תקין, וכתוצאה מכך עלה הריצוף שהותקן לאחר מועד המסירה מעל לגובה היריעות הביטומניות, לקויי אשר נאמד על ידי התובעים בסכום של 5,000 ₪.

23.
הנתבעות מכחישות טענה זו (ראה סעיפים 22 – 29 לסיכומיהן).

לטענתן, הן התחייבו למסור את הקומה ברמת גמר של מעטפת, עם יריעות ביטומניות תקינות, וכך עשו.

לאחר שהתובעים קיבלו את הבית, הם ביצעו בעצמם, שלא באמצעות הנתבעות, ריצוף גבוה מאוד, באופן רשלני, על גבי היריעות הביטומניות בלא להגביה את היריעות, ובכך גרמו בעצמם לרטיבות לה הם טוענים.

24.
עיון בחוות דעתו של המומחה, סעיף 31, מעלה כי המומחה התייחס לנושא זה ואישר למעשה את עמדת הנתבעות.

גם בחקירתו הנגדית חזר המומחה על עמדה זו (פרוטוקול עמ' 18 שורות 10 – 13).

25.
בנסיבות אלה, אני קובעת כי דין טענה זו של התובעים להידחות.

החלפת אבני חיפוי פגומות בקיר החיצוני

26.
בסעיפים 73 – 79 לסיכומיהם טוענים התובעים, כי המומחה אישר קיומן של 25 אבנים פגומות אותן יש להחליף, כאשר בפועל היו כ – 80 אבנים פגומות.

לפיכך דורשים התובעים פיצוי בסכום של 10,296 ₪, פי 3.2 מן הסכום שקבע המומחה.

27.
לטענת הנתבעות, בסעיפים
30 – 31 לסיכומיהן, המומחה קבע כי אין המדובר ב – 80 אבנים פגומות, כטענת התובעים,
אלא ב – 25 אבנים בלבד, ועלות החלפתן עומדת על סכום של 2,500 ₪ + מע"מ, כאמור בתשובה מס' 2 לשאלות ההבהרה שהועברו למומחה.

28.
לאחר עיון בתשובת המומחה לשאלות ההבהרה בעניין זה, ולאחר שמיעת עדותו לפיה אכן מדובר ב – 25 אבנים פגומות (פרוטוקול עמ' 19 שורות 24 – 26) – אני קובעת כי יש להותיר על כנו את הסכום של 3,217 ₪
(אשר כולל מע"מ) שקבע המומחה, כמפורט בסעיף 77 לסיכומי התובעים, ולא להגדילו כמבוקש על ידי התובעים.

ליקויים באבני החנייה

29.
בסעיפים 80 – 83 לסיכומיהם טוענים התובעים, כי מקור הנזקים בחנייה
הוא בעבודות שביצעו הנתבעות בשנת 2009, עקב אי חוקיות רוחב החנייה.

30.
לטענת הנתבעות, בסעיפים 32 – 35 לסיכומיהן, המומחה אישר בסעיף 3.2 לחוות דעתו כי התובעים הרחיבו את מבנה החנייה ולשם כך הרסו את הגדרות שתחמו אותה, ובנסיבות אלה
- אין להטיל את האחריות על הנתבעות.
הנתבעות מכחישות כי מדובר בחנייה לא תקנית.

31.
בסעיף 3.2(א) לחוות דעתו, קובע המומחה:


"א. בחנייה ניתן לראות שקיימות לבנים שבורות ומוכתמות,
וכן לבנים שאינן תואמות כלל ללבנים הקיימות.
התובעים הרחיבו את מבנה החנייה ולשם כך הרסו את
הגדרות הבנויים אשר תחמו אותה. בנסיבות אלה, לא
אוכל לקבוע כי הליקוי באחריות הנתבעות".

המומחה אינו מזכיר כלל כי מדובר בחנייה בלתי תקנית, ואילו העד מטעם הנתבעות, מר שי שריג, הכחיש בחקירתו כי מדובר בחנייה לא תקנית (פרוטוקול עמ' 15 שורות 18 – 25).

32.
בנסיבות אלה, דין טענות התובעים בעניין זה – להידחות.


שיקום נזקי הצפה בחדר הדיור

33.
לטענת התובעים בסעיפים 84 – 88 לסיכומיהם, המומחה בחוות דעתו אישר כי נגרמו נזקים לחדר הדיור עקב פריצת מי גשמים מהמרפסת מעל, אך לא קבע את שיעורם.


לאור אישור המומחה בחקירתו (פרוטוקול עמ' 20 שורה 7), כי מחיר צביעה של 60 מ"ר עומד על סכום של 1,500 ₪ - דורשים התובעים סכום של 6,400 ₪, לנוכח העובדה כי מדובר בשטח של 200 מ"ר,
שיש לצבעו באופן שלם ואחיד.

34.
הנתבעות טוענות, בסעיפים 36 – 41 לסיכומיהן, כי התובעים לא הביאו כל ראייה לנזקים הנטענים על ידם בפרק זה, ובתצהירו של התובע אין כל התייחסות לראש הנזק של ההצפה, ודי בכך, מבחינתן , כדי לדחות חלק זה של התביעה.


לטענתן, העובדה כי המומחה תמחר תמחור עקרוני
- אינה מעלה ואינה מורידה לעניין זה.

35.
הואיל ובחוות הדעת של המומחה נקבע כי אכן נגרם נזק לחדר הדיור – ראיתי לקבל את טענות התובעים בעניין זה , ולכן אני קובעת כי הם זכאים לסכום של 6,400 ₪ הנדרש על ידם, לאור הנימוקים שפורטו בסיכומיהם.

תיקון לוח החשמל

36.
בסעיפים 89 – 92
לסיכומיהם טוענים התובעים, כי ביום 25.2.10 בגשם סוער חדרו מים לארון החשמל ונגרם קצר כללי בבית, שעלות תיקונו, בהתאם לחשבונית שצורפה לסיכומים, הסתכמה בסך של 3,596 ₪.

37.
הנתבעות מכחישות ראש נזק זה, ודורשות הוצאתה של החשבונית, שצורפה לראשונה לסיכומים, בטענת שינוי חזית אסורה.

38.
הואיל והמומחה בחוות דעתו התייחס לנזקי ההצפה, לרבות שיקום לוח החשמל, (עמ' 13 לחוות הדעת), והואיל והמומחה אמד את הנזק הכולל שנגרם בעקבות ההצפה בסך 3,100 ₪, כאשר על הנתבעות לשאת ב – 50% מעלות זו – דין טענות התובעים בעניין זה להידחות.


בהקשר זה יוער גם,
כי אכן לא היה מקום לצירוף החשבונית לסיכומים כאשר ניתן היה לטעון בעניין זה במסגרת תצהיר עדות ראשית
מטעם התובעים.

פתחים

39.
בסעיפים 93 – 94 לסיכומיהם טוענים התובעים , כי בפועל קיימים שלושה פתחים עם משקופים לא אחידים, ליקוי אשר לא ניתן לתקנו ומדובר, כדבריהם, "במפגע לכל החיים".


התובעים דורשים להכפיל את הסכום של 6,000 ₪ שנקבע ,לטענתם , על ידי המומחה, ולהעמידו על סך של 12,000 ₪.

40.
לטענת הנתבעות, התובעים מנסים להטעות את בית המשפט הואיל ובחוו"ד ברגמן מטעם התובעים ישנה התייחסות לפתח אחד בלבד, ולא לשלושה, כטענת התובעים בסיכומיהם.

41.
עיון בסעיף 2.3(ב) לחוות דעת המומחה מעלה כי נאמר בו בהקשר זה:




"(ב) אותר רוחב לא אחיד עד כדי הפרשים של 3 ס"מ
של אבני הפינה במזוזות מצדי פתח היציאה למרפסת.
לא סביר לדרוש תיקון של ליקוי זה, אולם יש לפצות בגינו".

באומדן לתיקון הליקויים, בעמ' 14 לחוות דעתו, מעמיד המומחה את עלותו של נושא זה, לרבות פיצוי, על סך של 1,800 ₪.
לפיכך, לא ברור מדוע נקבו התובעים בסכום של 6,000 ₪ (כנראה שהתובעים החליטו להתייחס לשלושה פתחים, על אף שהמומחה התייחס, כאמור, לפתח אחד בלבד, ואף "עיגלו" את הסכום של 1,800 ₪ כלפי מעלה).

42.
לא ראיתי לקבל את טענות התובעים בהקשר זה, ולא מצאתי כל הצדקה להכפיל את סכום הפיצוי בסך 1,800 ₪ שקבע המומחה.

קשה לקבל את הטענה כי רוחב לא אחיד של משקוף, גם אם ישנו הפרש של 3 ס"מ, מהווה "מפגע לכל החיים" המצדיק פיצוי כה גבוה כפי שנדרש על ידי התובעים.

נראה שכל המוסיף בעניין זה – גורע...

עוגמת נפש

43.
לאחר עיון בכל טענות התובעים בסעיפים 95 – 108 לסיכומיהם – לא ראיתי מקום לפיצוי בשל עוגמת נפש במקרה דנן.

44.
אכן, גילוי ליקויים בדירה שנרכשה במיטב כספו של אדם איננו מן הדברים הנעימים, וזאת, כמובן, בלשון המעטה.


עם זאת, יש לזכור כי התביעה המקורית של התובעים הועמדה על סכום של 60,000 ₪ בלבד,
וסכום זה "צמח" כמעט פי 4 בכתב התביעה המתוקן (234,586 ₪).


מחוות הדעת של המומחה עולה, כי רוב רובם של הליקויים הנטענים נדחו על ידו, ואף נקבע כי חלק מן הנזקים מקורם בהתנהלות התובעים עצמם.


בנסיבות אלה, אין לתובעים להלין אלא על עצמם.

זאת ועוד, המומחה קובע בחוות דעתו כי אין בליקויים שאושרו על ידו משום ירידת ערך משתיירת לאחר ביצוע התיקונים, וכי גם במהלך ביצוע התיקונים הבית היה ראוי למגורים (ראה עמ' 14 לחוות הדעת).

בנסיבות אלה, לא שוכנעתי כי נגרמה לתובעים עוגמת נפגש הנטענת על ידם , ולא ראיתי הצדקה לפסוק
פיצוי כלשהו בשל עוגמת נפש.

על כן, דינו של ראש נזק זה, להידחות.

פיצוי בעבור איחור במסירת הדירה

45.
בסעיפים 109 – 113 לסיכומיהם טוענים התובעים, כי הנתבעות נותרו חייבות להם סכום של 792 ₪ בשל איחור במסירת הדירה, לפי החישוב שפורט שם (הפרש בשל שבוע ימים).

46.
הנתבעות טוענות , בסעיף 53 לסיכומיהן, כי התובעים קיבלו פיצוי מלא בגין האיחור במסירת הדירה, ואף מוסיפות כי ביצוע שינויים ותוספות שנדרשו על ידי התובעים גרם אף הוא לאיחור במסירה, ולכן אין התובעים זכאים לכל פיצוי נוסף.

47.
עיון בנספח ז' לתצהירו של מר שי שריג מטעם הנתבעות (ריכוז שינויים / תוספות לדירה) מעלה, כי אכן נאמר לתובעים מראש כי ביצוע התוספות והשינויים הנדרשים על ידם יהיה כרוך בדחיית המסירה ב- 14 ימים, והם הסכימו לכך, למרות שבסופו של דבר צומצם המועד ל - 7 ימים.
גם בחקירתו הנגדית (פרוטוקול עמ' 15 שורות 5 – 17), חזר מר שי שריג על הסכמה זו.


בנסיבות אלה – דין דרישת התובעים לפיצוי הנוסף, להידחות.

צו עשה להתקנת שער וגדר

48.
בסעיפים 114 – 117 לסיכומיהם טוענים התובעים, כי בניגוד לאמור בסעיפים 3.9 ו – 4.15 למפרט, אשר מהווה חלק מהסכם המכר, לא התקינו הנתבעות גדר עם שער בחזית מאבן לפי פרט אדריכל, כפי שהתחייבו, ולכן דורשים התובעים צו עשה בעניין זה ולחילופין – פיצוי כספי בסכום של 20,000 ₪.

49.
לטענת הנתבעות, בסעיפים 54 – 63 לסיכומיהן, אין כל התחייבות של הנתבעות בהסכם על נספחיו להתקין את השער או הגדר, ואף התובע עצמו בחקירתו לא ידע להצביע על התחייבות כזו, ולכן מדובר בשינוי חזית.

50.
אכן לא מצאתי בהסכם ובמפרט התחייבות
להתקנת שער וגדר.


בסעיף 3.9 למפרט מופיע "הכנה לשער חשמלי".

על פי עדותו של מר שי שריג (פרוטוקול עמ' 14 שורות 23 – 24) – הכנה כאמור בוצעה.


עדותו של מר שריג לא נסתרה, ואילו התובע בעדותו (פרוטוקול עמ' 7 שורות 23 – 24), לא ידע להצביע על התחייבות להתקנת שער וגדר.


טענתו של התובע בחקירתו כי העובדה שאין בחוזה המכר כל זכר לנושא השער והגדר הינה בבחינת "טעות סופר" (שם, שורה 26) היא
בגדר הרחבת חזית אסורה, ואף אינה יכולה להתקבל לגופה, שכן לא ייתכן לפרש את החוזה בדרך זו.

51.
עוד יצוין, כי על אף שהנושא כלול בכתב התביעה המתוקן – התובעים לא העלו בפני
המומחה עניין זה כליקוי, ולכן הם מנועים לדרוש כעת ביצוע התחייבות שכלל לא הוכח קיומה.

52.
לאור האמור, גם דינה של דרישה זו מצד התובעים – להידחות.

החזר הוצאות מומחים והוצאות ניהול המשפט

53.
בסעיפים 122 – 131 לסיכומיהם דורשים התובעים החזר הוצאות כמפורט שם.


מאידך, טוענות הנתבעות, בסעיפים 64 – 68 לסיכומים מטעמן, כי כאשר מגישים חוות דעת מנופחות
- אין כל הצדקה לפסוק החזר הוצאות בגינן.


עוד טוענות הנתבעות, כי גם עלויות חוות הדעת של המומחה לרבות חקירתו הנגדית צריכות לחול באופן מלא על התובעים, וזאת לנוכח הפערים העצומים בין התביעה לבין ממצאי המומחה.

54.
לאחר עיון בטענות הצדדים , ולנוכח המסקנות אליהן הגעתי כפי שפורטו
לעיל - ראיתי לדחות את בקשת התובעים להחזר הוצאות המומחים מטעמם.

55.
מאידך, ראיתי לדחות את טענות הנתבעות כי על התובעים לשאת באופן מלא בשכר טרחתו של המומחה ולהשיב להן את מחצית שכר הטרחה בה נשאו.


הואיל והמומחה מצא ליקויים כפי שפורטו בחוות דעתו, גם אם לא בהיקף שנטען על ידי התובעים – הרי שהדבר מצדיק גם השתתפות
הנתבעות בשכר טרחתו , ואין מקום להטלת מלוא העלות על התובעים.

56.
אשר להוצאות עדותו של המומחה בבית המשפט (1,170 ₪) – גם כאן ראיתי לדחות את טענות הנתבעות כי יש להטיל את מלוא הסכום על התובעים הואיל וחקירת המומחה התבקשה אך ורק על ידי התובעים, והם היחידים שחקרו את המומחה.


משניתנה חוות דעתו של המומחה – רשאים בעלי הדין לחקור אותו על חוות דעתו (ראה תקנה 130א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984).

העובדה שהנתבעות בחרו שלא לממש זכות זו – אין בה כדי להצדיק הטלת מלוא הסכום שנקבע על ידי בית המשפט על התובעים, אשר הפעילו את זכותם החוקית האמורה.


לפיכך, אני קובעת כי על הנתבעות לשלם לתובעים סכום של 585 ₪, המהווה מחצית מן הסכום ששולם למומחה בשל עדותו בבית המשפט (1,170 ₪).

סוף דבר

57.
לאור כל האמור לעיל – התביעה מתקבלת באופן חלקי בלבד, כדלקמן:


(א)
55,992 ₪ -
עלות הליקויים לפי חוו"ד המומחה (כמפורט בפסקה 20 לעיל);


(ב)
3,217 ₪ - החלפת אבני חיפוי פגומות בקיר החיצוני (כמפורט בפסקה 28 לעיל);


(ג)
6,400 ₪ - שיקום נזקי ההצפה בחדר הדיור (כמפורט בפסקה 35 לעיל);


(ד)
585 ₪ - החזר מחצית משכר עדותו של המומחה
בבית המשפט (כמפורט בפסקה
56 לעיל).

58.
בסך הכול, אני מעמידה את סכום התביעה על סך של 66,194 ₪.

הנתבעות, ביחד ולחוד , ישלמו לתובעים את הסכום האמור תוך 30 ימים, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת סיכומי התובעים (14.3.13) ועד לתשלום המלא בפועל.





אשר להוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד – הואיל ורוב רובה של התביעה נדחה, והואיל והוגשה מלכתחילה תביעה מופרזת ומנופחת, שקלתי הטלת הוצאות על התובעים דווקא, וזאת על אף שחלק מתביעתם התקבל, אולם בסופו של דבר אני קובעת, לפני משורת הדין, כי אין צו להוצאות וכל צד יישא בהוצאותיו.


המזכירות תשלח העתק מפסק הדין לצדדים.



ניתן היום,
כ"ט תמוז תשע"ג, 07 יולי 2013, בהעדר הצדדים.














א בית משפט שלום 6024/09 משה אשד, רות אשד נ' חברת משהב לשיכון בניה ופיתוח בע"מ, חברת ארנונה הצעירה בע"מ (פורסם ב-ֽ 07/07/2013)