פסקי דין על מחמד רפיק כאמל תאג' | פסקי דין על רופאים לזכויות אדם - ישראל | פסקי דין על שירות בתי הסוהר

3676/13 רעב     18/07/2013




רעב 3676/13 מחמד רפיק כאמל תאג', רופאים לזכויות אדם - ישראל נ' שירות בתי הסוהר




החלטה בתיק רע"ב 3676/13



בבית המשפט העליון


רע"ב 3676/13



לפני:

כבוד השופט א' רובינשטיין


המבקשים:

1. מחמד רפיק כאמל תאג'



2. רופאים לזכויות אדם - ישראל



נ


ג


ד



המשיב:
שירות בתי הסוהר


בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז (סגן הנשיאה טל) מיום 19.5.133 בעת"א 45700-03-13

בשם המבקשים:
עו"ד תמיר בלנק
בשם המשיב:
עו"ד נטע אורן

החלטה

רקע והליכים

א.
בקשה זו (מיום 22.5.13) כנגד החלטתו של בית המשפט המחוזי מרכז (סגן הנשיאה טל) מיום 19.5.13 בעת"א 45700-03-13, עניינה לעת הזאת שאלת קצב הטיפול בפני
ות אסירים לחוות דעת רפואית מטעמם, "דעה נוספת", מה שקרוי בלע"ז

second opinion
, הבאה בנוסף לחוות דעתם של רופאי שירות בתי הסוהר
באשר למצבם הרפואי. זאת, לאחר שהתייתר ההליך המקורי באשר לעותר 1, קרי, העתירה במקורה תיארה הליך בן מספר חודשים בטיפול בבקשת ביקור רפואי פרטי אצל עותר זה, אסיר בטחוני; ראשית הפניה ב-4.11.12, וסופה ב-11.4.13 – רק לאחר הגשת עתירה ב-24.3.13 לבית המשפט המחוזי – כאשר ניתן ביקור הרופאה שנתבקש. ואולם, בעתירה נתבקש גם סעד שלפיו ביקור רופא לצורך "דעה נוספת" מכוח חוק זכויות החולה, תשנ"ו-1996, הפסיקה ואמנות בינלאומיות כנטען, ייערך תוך 96 שעות. אין חולק על הזכות לביקור כזה, והעתירה נסבה איפוא בראש זה על לוח הזמנים למימושה.

ב.
ב-18.4.13 שוחרר המבקש מבית האסורים על רקע מצבו הרפואי. ההתדיינות מכאן ואילך נסבה על שאלת "לוח הזמנים הכללי" לביקור (וכן הוצאות), ובית המשפט קבע דיון ליום 2.5.13, אך מחק את העתירה ביום 1.5.13 כיון שהעותר שוחרר, וכן דחה ביום 19.5.13 בקשה לעיון חוזר בשאלה הכללית של לוח הזמנים ובהוצאות.

הבקשה והתגובות

ג.
הבקשה הנוכחית חוזרת על הטענות לעניין מימוש הזכות לביקור רופא פרטי וחובת המענה בזמן סביר בנסיבות, וכן פסיקת הוצאות. תגובת המשיב (מיום 11.6.13) היא כי דין הבקשה להידחות על הסף בנימוק, שבהיעדר אסיר קונקרטי ונוכח פסיקה בעתירות לבג"ץ (בג"ץ 9513/10

רופאים לזכויות אדם נ' שירות בתי הסוהר

(2011) ובג"ץ 8838/11
רופאים לזכויות אדם נ' שירות בתי הסוהר

(2012)), שנדחו בנימוק זה ובנימוק כי המדובר בעתירה תיאורטית. כן נאמר כי אי פסיקת הוצאות בודאי אינה מצדיקה רשות ערעור.

לוח הזמנים לעניין רופאים פרטיים ל"דעה שניה"

ד.
אחר הדברים האלה, בהחלטה מ-12.6.13, ביקשתי כי המשיב יודיע תוך שבוע עמדתו לעניין לוח הזמנים לטיפול בבקשת אסיר לביקור רופא פרטי, קרי, מה הפרקטיקה שהוא נוהג ליישום פקודת הנציבות בעניין זה בכלל, ולגבי אסירים בטחוניים בפרט.

ה.
לתגובה (לאחר הארכת מועד מוסכמת) מיום 14.7.13 צורפה פקודת הנציבות שירות בתי הסוהר
04.46.00 מ-1.8.01, שעניינה "ביקור רופאים פרטיים אצל אסירים המקבלים טיפול רפואי". הפקודה, העוסקת בכללה בהליך הפרוצדורלי הפנימי בשב"ס לאישור ביקור רופאים פרטיים (במערכי הרפואה, הביטחון והמודיעין), על חשבון האסיר או משפחתו, אינה כוללת לוח זמנים לאישור בקשות לגבי אסירים ככלל; אך לגבי תושבי יו"ש ועזה נאמר בסעיף ה(5) כי הביקור מותנה בחוות דעת שב"כ, וזו תתבקש טלפונית ותימסר תוך 24 שעות, ואם לא נמסרה תוך 48 שעות יש לראות את הבקשה כמאושרת. עוד צוין, כי כשהמדובר בביקור פסיכיאטר או פסיכולוג יש צורך בקבלת עמדתו של מנהל המרכז לבריאות הנפש (מב"ן).

ו.
בהודעה עצמה נאמר, כי פקודת הנציבות מבוססת על חוק סעיף 7 לחוק זכויות החולה, שכותרתו "דעה נוספת" ולפיו "מטופל זכאי להשיג מיוזמתו דעה נוספת לעניין הטיפול בו; המטפל והמוסד הרפואי יסייעו למטופל בכל הדרוש למימוש זכות זו". וכי אין בזאת כדי להפחית מאחריות רופאי שב"ס לטיפול ולמעקב אחר אסיר. להלן נאמר:

"9 יוסבר, כי לא ניתן לנקוב בסד הזמנים המדוייק, הדרוש לצורך טיפול בבקשות לטיפול רפואי פרטי בין כתלי שב"ס. לוח הזמנים משתנה בהתאם לסיווגו של האסיר, ולאופי הפנייה, כאשר מטבע הדברים הצורך בחוות דעת גורמי הבטחון בנוגע לאסירים בטחוניים ו/או הצורך בחוות דעת מרכז בריאות הנפש בנוגע לבקשה לכניסת רופא פסיכיאטר או פסיכולוג מאריכה את הפרוצדורה הנדרשת לאישור הביקור.
ואולם, בכל מקרה ובנוגע לכל סוגי האסירים, משך הטיפול באישור הבקשה נגזר מדחיפות ורגישות העניין הרפואי הספציפי, מן הנסיבות הרפואיות אשר לשמן דרושה חוות הדעת הנוספת וכן מזהות הרופא המבקש להיכנס לשב"ס.

10. ככלל, בקשות לביקור רפואי פרטי של אסירים פליליים מקבלות מענה בתוך כשבוע ואילו מענה לבקשות לביקור רפואי פרטי של אסירים בטחוניים, עשוי לקחת גם כשלושה שבועות, בהתאם למשך הזמן הדרוש לבחינה הבטחונית הספציפית על-ידי גורמי הבטחון. בקשות לביקור רפואי פרטי של פסיכיאטר או פסיכולוג עשויות להמשך עד שלושה שבועות.
ואולם, במקרים בהם מדובר בסוגיה רפואית דחופה, או בסיטואציה רגישה, כגון בקשה לבדיקה רפואית של אסיר שובת רעב, יפעלו הגורמים הרלוונטיים בשב"ס כדי לאשר את הבקשה בהקדם האפשרי. בנוסף, רופאים פרטיים אשר כניסתם לשב"ס אושרה בעבר, יקבלו אישור כניסה בקלות ובמהירות, לעומת רופאים אשר מעולם לא קיבלו אישור כאמור.

הכרעה

ז.
הנושא הנדון עתה הוא לוח הזמנים לאפשר ביקור רופאים לשם "דעה נוספת" על פי סעיף 7 לחוק זכויות החולה. בקשת ההתייחסות מצדו באה כדי להעמיד דברים על דיוקם בנושא המהותי המערכתי, גם אם אין מקום לקבל את הבקשה הספציפית בהיעדר אסיר קונקרטי עתה. הדברים שייאמרו להלן עניינם צופה פני עתיד.

ח.
כעולה מן הפסקאות בתגובה שצוטטו מעלה, בשורה התחתונה ככלל בקשות לביקור רפואי פרטי אצל אסירים פליליים יטופלו בתוך כשבוע, ואילו לגבי אסירים בטחוניים (בפקודה מנוסח הדבר לעניין תושבי איו"ש ועזה) עשוי הדבר להימשך כשלושה שבועות, וכך גם ככלל לגבי ביקור פסיכיאטר או פסיכולוג. לזאת חריגים כגון בעניין רפואי דחוף ובסיטואציה רגישה כגון שביתת רעב, שאז יפעלו הנוגעים בדבר לאישור בהקדם האפשרי; ההליך יהא קל ומהיר יותר לרופאים שכבר קיבלו אישור בעבר.

ט.
לעניות דעתי, בלא פגיעה באנשי הביטחון והמודיעין בשב"ס ואנשי השב"כ הממלאים תפקידם ועליהם לחוות דעתם, ענייננו בראש וראשונה בנושא

רפואי
לפי חוק זכויות החולה, המדבר בסעיף 7 לחוק זה בחובת "המטפל והמוסד הרפואי", שהם
אנשי

הרפואה בשב"ס
. לכן על לוח הזמנים הנחוץ בכל מקרה צריך לעמוד
הרופא המטפל
בשב"ס, ולפי הנחוץ יטפלו בכך גם
הרופאים הממונים עליו
, כדי שהדברים לא ישתהו. אכן יהיו מקרים שבהם יספיק שבוע; ואולם, שלושה שבועות למקרים הבטחוניים (במצוטט מעלה בסעיף ד(5) לפקודת הנציבות, המדובר ב- 48-24 שעות) נראה על פניו זמן ארוך מדי וראוי לקצרו מאוד, והרי השב"כ אינו מצוי בארץ אחרת ועובד בצמידות עם השב"ס. וראש לכל, והדבר מתישב עם סעיף 10 סיפא לתגובה, באחריות רופאי שב"ס לבדוק את המצב הרפואי לגופו
ולקבוע את הקצב להיענות לבקשה
. עליהם להיות מודעים לאחריותם ולחובתם כדין, ועל שאר גורמי שב"ס ושב"כ לסייע להם למילוי חובתם; וכיון שעסקינן במערכת היררכית של פקודות ומדים, ראוי להטעים גם אחריות זו של
כל גורמי הפיקוד
למתן כתף לגורמי הרפואה לעניין זה ואחרים. כמובן, אין בכך כדי למנוע שיקול דעת במקרים שבהם כלל הגורמים יחדיו מזהים
ניצול לרעה
חלילה, וראו גם סעיף ג(8) לפקודה, אך מרבית המקרים – כך יש להניח ולקוות – אינם כאלה.

י.
בנתון לאמור, שעל גורמי שב"ס, הרופאים ואחרים, לתיתו אל לבם ולהטעימו כעניין של זכות ולא כחסד, נמחקת הבקשה. אין צו להוצאות.

ניתנה היום, י"א באב תשע"ג (18.7.2013).



ש ו פ ט

_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.

13036760_t04.doc

רח

מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט,

www.court.gov.il








רעב בית המשפט העליון 3676/13 מחמד רפיק כאמל תאג', רופאים לזכויות אדם - ישראל נ' שירות בתי הסוהר (פורסם ב-ֽ 18/07/2013)