פסקי דין על דרור גלר | פסקי דין על מדינת ישראל המרכז לגביית קנסות | פסקי דין על אגרות והוצאות |

46815-01/13 עתמ     17/07/2013




עתמ 46815-01/13 דרור גלר נ' מדינת ישראל המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות








בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית-משפט לעניינים מנהליים
לפני כב' השופט י' נועם

עת"מ 46815-01-13 דרור גלר
(אסיר) נ' המרכז לגביית קנסות

17 יולי 2013



העותר
דרור גלר
(אסיר)


נגד

המשיבה
מדינת ישראל – המרכז לגביית קנסות
, אגרות והוצאות

באמצעות פרקליטות מחוז ירושלים (אזרחי)


פסק דין


1.
העותר, אסיר במשמורת שירות בתי הסוהר, הגיש עתירה מינהלית נגד המשיבה לבית-המשפט לעניינים מינהליים מרכז. עתירתו נוסחה באופן לקוני בארבע שורות כדלהלן: "
מאחר ולצערי קיימים על שמי חובות במדורים השונים של המרכז לגביית קנסות
, אגרות והוצאות
, ואני מרצה עונש מאסר עד 5/16 – מצ"ב העתקי גזר הדין, אני מבקש להקפיא את גביית החובות הנ"ל עד מועד שחרורי, ו/או לחילופין לאחד את החובות הנ"ל לתיק איחוד שמספרו 0197406128
".

לא צוין בעתירה, כי הייתה פנייה מוקדמת לרשות המינהלית, ולא צורפה לה החלטה מינהלית שבעניינה מוגשת העתירה.

2.
בתגובה מקדמית לעתירה, שהוגשה לבית-המשפט לעניינים מינהליים מרכז על-ידי פרקליטות מחוז תל-אביב (אזרחי), עתרה המדינה לסילוק העתירה על הסף. נטען, כי אין לבית- משפט לעניינים מינהליים סמכות עניינית לדון בעתירה בעניין החלטה שניתנה מכוח חוק המרכז לגביית קנסות
, אגרות והוצאות
, התשנ"ה-1995 (להלן –
חוק המרכז לגביית קנסות

); כי בית- המשפט לעניינים מנהליים מרכז נעדר סמכות מקומית לדון בעתירה, שכן מקום מושבו של המרכז לגביית קנסות
הוא בירושלים; וכן כי נפלו בעתירה פגמים של אי-ציון ההחלטה המינהלית הנתקפת, אי-צירוף תצהיר ואי-צירוף משיבים רלבנטיים ככל שמדובר בחיוב לפצות מתלוננים נפגעי עבירה.

3.
בהחלטה מיום 21.6.13 קבע בית-משפט לעניינים מינהליים מרכז כדלהלן: "
לבית-משפט זה אין הסמכות המקומית לדון בעתירה מאחר וההחלטה המינהלית הנתקפת ניתנה בירושלים. לפיכך אני מעביר את הדיון בעתירה לבית-המשפט לעניינים מינהליים בירושלים
".

4.
לאחר עיון בכתב העתירה, החלטתי למחוק את העתירה על הסף, על-פי כתב העתירה בלבד, זאת בהתאם לתקנה 7(2) לתקנות בתי-משפט לעניינים מינהליים (סדרי דין), תשס"א-2000.

ראשית יצוין, כי הסמכות העניינית לדון בעתירות על החלטות הניתנות על-פי חוק המרכז לגביית קנסות
נתונה כיום לבית-המשפט הגבוה לצדק (ראו: בג"ץ 4367/12
אחמד שיבלי נ' המרכז לגביית קנסות

(24.6.13) בפִסקה 6). ואולם, משהועבר הדיון לבית-משפט זה, לפי סעיף 79 לחוק בתי המשפט, זאת מחמת היעדר סמכות מקומית, קנה בית-משפט זה סמכות עניינית לדון בעתירה (ראו: רע"א 3319/00
שור נ' בן יקר גת – חברה להנדסה בנייה ובע"מ
, פ"ד נה(2) 817 (2001); דנ"א 1271/01
שור נ' בן יקר גת – חברה להנדסה בנייה ובע"מ
(10.4.01)).


דין העתירה להימחק על הסף משני טעמים עיקריים.
ראשית
, עתירה מינהלית ניתן להגיש נגד
החלטה
של רשות, כאמור בסעיף 5 לחוק בתי-משפט לעניינים מינהליים, התש"ס-2000; והעתירה דנן לוקה בפגם מהותי, הואיל והעותר לא ציין מהי ההחלטה – המעשה או המחדל – אותה הוא תוקף, ככל שניתנה החלטה.
שנית
, העתירה לוקה בפגם של אי-מיצוי הליכים, שכן העותר לא ציין כי הקדים ופנה לרשות המינהלית בעניין בקשותיו נושא העתירה. לכך יש להוסיף, כי נפלו בעתירה פגמים נוספים, כמו אי-הגשת תצהיר ערוך כדין, כנדרש בתקנה 5(ג) לתקנות בתי-המשפט לעניינים מינהליים (סדרי דין), התשס"א-2000; ואי-צירופם של משיבים רלבנטיים לעתירה, קרי –
המתלוננים שהנאשם חויב לפצותם בגזרי-הדין (ראו: בג"ץ 4367/12 בעניין
שיבלי
(לעיל) בפִסקה 5 להחלטה).

5.
אשר על כל האמור לעיל, אני מוחק את העתירה על הסף.


לשלוח עותקים מפסק-הדין לעותר, זאת באמצעות שירות בתי-הסוהר, וכן לפרקליטות מחוז ירושלים (אזרחי)
.

ניתן היום, י' באב תשע"ג, 17 ביולי 2013, בהיעדר הצדדים.

חתימה











עתמ בית משפט לעניינים מנהליים 46815-01/13 דרור גלר נ' מדינת ישראל המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (פורסם ב-ֽ 17/07/2013)