פסקי דין על סרנדח דיאלא טוויל | פסקי דין על רחל דנינו

12128-01/13 סעש     14/07/2013




סעש 12128-01/13 סרנדח דיאלא טוויל נ' רחל דנינו








בית דין אזורי לעבודה בירושלים

סע"ש 12128-01-13

14 יולי 2013
לפני:
כב' השופטת רחל
בר"ג-הירשברג

התובעת
:
סרנדח דיאלא טוויל
ת.ז. 300676079
ע"י ב"כ: עו"ד איה ברטנשטיין



-

הנתבעת
:

רחל דנינו
ע"י ב"כ: עו"ד אברהם שמלה

החלטה
1. לפניי ארבע אלה:
[1] בקשת התובעת למתן פרטים נוספים במסגרתה תדרש הנתבעת להמציא את מספר תעודת הזהות שלה, שמה המלא וכתובתה וכן עותק מצילום תעודת הזהות שלה;
[2] בקשת התובעת להוספת מסמך שנשמט מתצהיר גילוי המסמכים מטעמה;
[3] בקשת הנתבעת להורות למוסד לביטוח לאומי להמציא תעודת עובד ציבור שבה יפורטו התביעות השונות שהגישה התובעת, להודיע האם התביעות אושרו ומהם הסכומים ששולמו לה בקשר עם תביעות אלה "מחודש מרס 2010 ועד ליום זה".
[4] בקשת הנתבעת להורות לתובעת להמציא לידיה עותק מקורי של 'מכתב הפיטורים' שצורף לתצהיר גילוי המסמכים מטעמה וסומן באות ד'.
להלן יידונו הבקשות כסדרן.
2. הבקשה למתן פרטים נוספים: בבקשה טוענת התובעת כי בכתב ההגנה ואף בתצהיר גילוי המסמכים מטעם הנתבעת לא צוין מספר תעודת הזהות שלה או כל פרט מזהה אחר, ועל כן ומחשש שלא תוכל להפרע מהנתבעת בתום ההליך העיקרי יש להעתר לבקשה. הנתבעת מצדה סוברת כי בקשת המבקשת אינה במקומה וכי עליה לברר את זהות הנתבעת הנכונה טרם הגשת התביעה, וכי היא עצמה מסרבת למסור פרטים ומסמכים חיוניים.
בטרם אדרש לבקשה לגופה מוצאת אני להעיר כי תגובת הנתבעת כוללת התבטאויות שמקומן לא יכירן בבית דין זה כמו בכל ערכאה שיפוטית אחרת (ראו למשל: סעיף 4 לתגובה). אי לכך הריני מבכרת להתעלם מהתבטאויות אלה ומורה כי לעתיד לבוא ינוסחו כתבי טענות בדרך המקובלת תוך שמירה על תרבות הדיון (ראו: דין וחשבון הוועדה לקידום התנהלות דיונית תרבותית בבתי המשפט (ספטמבר 2011) עמ' 42).
3. אשר לבקשה לגופה - תקנה 29(ג) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) התשנ"ב-1991 מורה, בין היתר, כי "בכתב הגנה יציין הנתבע את מספר זהותו". אשר על כן ברור הוא כי על הנתבעת להמציא לבית הדין ולתובעת את מספר תעודת הזהות שלה והריני מורה לה לעשות כן בתוך 7 ימים. עד למועד האמור יתוקן גם תצהיר גילוי המסמכים מטעם הנתבעת באופן שיכלול את מספר תעודת הזהות שלה.
אשר למענה של הנתבעת – על פי תקנה 29 האמורה נדרש נתבע להמציא מען להמצאת כתבי בי דין וזה הומצא בדמות מענו של בא כוחה, אשר על כן איני רואה לדרוש מהנתבעת להמציא פרט זה, על אף שלא ברור מדוע לא תעשה כן מרצונה. מכל מקום ועל מנת להפיס דעתה של התובעת אוסיף כי ברור הוא שעם המצאת מספר תעודת הזהות של הנתבעת תוכל בנקל לאתר גם את כתובתה, ככל הנדרש.
אשר לבקשה להמצאת עותק מתעודת הזהות – דעתי היא כי דין חלקה זה של הבקשה להדחות, משיש בה כדי לפגוע בפרטיותה של הנתבעת מעבר לדרוש. כידוע, תעודת הזהות כוללת פרטים אישיים שונים שאינם מעניינה של התובעת ואינם נוגעים ליריעת המחלוקת בין הצדדים. לא למותר לציין, כי שלב הגבייה, ככל שיהא כזה, אינו מעניינו של הליך זה.
4. הבקשה להוספת מסמך שנשמט מתצהיר גילוי המסמכים מטעם התובעת – לטענת התובעת בעקבות הליך הגישור שקיימו הצדדים וכל שעלה במסגרתו, עשתה מאמץ לאתר את המסמך הרפואי שצרופו מתבקש. הנתבעת מצדה סוברת כי בהתנהלות התובעת יש כדי ללמד על חוסר תום לב מובהק בכך שהיא בוררת להציג בפני
בית הדין מסמכים מסוימים ונמנעת מהצגת אחרים. כן נטען שיש בבקשה כדי ללמד שתצהיר גילוי המסמכים שהוגש מטעמה חוטא לאמת.
אכן טוב היה לו נזכר המסמך בתצהיר גילוי המסמכים. עם זאת תכליתו של ההליך היא להגיע לחקר האמת. אשר על כן, לנוכח הרלוונטיות של המסמך ליריעת המחלוקת בין הצדדים ובשים לב לשלב המקדמי של ההליך לא מצאתי כל טעם שלא להענות לבקשה ועל כן הריני מורה על קבלת המסמך לתיק בית הדין, כמבוקש.
5. הבקשה למתן צו להוצאת תעודת עובד ציבור מטעם המוסד לביטוח לאומי
–

לטענת הנתבעת המסמכים האמורים דרושים לה כדי לבסס את הגנתה. כך תעודת עובד ציבור של המוסד לביטוח לאומי נועדה להוכיח כי התובעת קיבלה כספים מהמוסד לביטוח לאומי בגין התקופה שממועד הפסקת העבודה ועד הלידה וכן שקיבלה את דמי הלידה במלואם.
התובעת מצידה מתנגדת לבקשה נחרצות. לטענתה

הבקשה לתעודת עובד ציבור המוסד לביטוח לאומי הנה כללית ולא הובהר הצורך בה, ומה עוד שבחשיפת תביעות שהגישה לביטוח הלאומי והסכומים שקיבלה יש פגיעה בפרטיות שלה ושל בני משפחתה.
בתשובה לתגובת התובעת הוסיפה הנתבעת, אף הפעם בלשון החורגת מתרבות הדיון, כי התובעת נמנעה מלגלות לבית הדין כי קיבלה מהמוסד לביטוח לאומי כספים וכי בטפסי המוסד לביטוח לאומי אף נמנעה מלטעון כי פוטרה.
6. דעתי היא כי בשלב זה דין הבקשה להדחות. בראש יאמר כי הבקשה גורפת ובתוך כך מתייחסת לתקופה שאינה רלוונטית להליך. מעבר לאמור אוסיף כי ככלל נערכים הליכי גילוי ועיון בין בעלי הדין עצמם ורק במקרים חריגים בין בעלי הדין לצדדי ג', וכך מורות תקנות סדר הדין האזרחי כמו גם תקנות בית הדין לעבודה. אשר על כן סבורני כי בשלב ראשון יש לחייב את התובעת לגלות לנתבעת ולאפשר לה לעיין בהחלטות המוסד לביטוח לאומי בדבר הגמלה לשמירת הריון, כאמור בסעיף 27 לכתב התביעה. בנוסף תגלה התובעת, בתוך 14 ימים, בתצהיר ערוך כדין, האם מצויים בידה מסמכים נוספים מאת המוסד לביטוח לאומי על כל ענפיו הקשורים בתקופה שהחל ממועד פיטוריה הנטען, חודש מרץ 2011 ועד לאחר 60 ימים מתום מועד חופשת הלידה ותאפשר לנתבעת לעיין בהם. ככל שהמדובר במסמכים שיש בהם לדעת התובעת כדי לפגוע בפרטיותה מעבר לדרוש, דוגמת מסמכים הנוגעים לענף נכות כללית ככל שישנם, תוכל להגיש בקשה מתאימה ולפיה טרם העברתם לצד שכנגד יובאו לעיונו של בית הדין בלבד, על מנת שיחליט האם לגלותם ולאפשר עיון בהם אם לאו. ככל שלאחר שיומצא תצהיר הגילוי המשלים והעיון במסמכים, תסבור הנתבעת כי דרושים לה מסמכים אחרים מאת המוסד לביטוח לאומי תוכל לפנות בבקשה מתאימה אשר תשקל לגופה.
7. הבקשה להמצאת עותק מקורי של 'מכתב הפיטורים' שצורף לתצהיר גילוי המסמכים מטעמה. לטענת הנתבעת העותק המקורי של מכתב הפיטורים נועד כדי לאפשר את העברתו לגרפולוג שיחווה דעתו לעניין החתימה המצויה בו ולטעמה "תוצאות הבדיקה יקבעו את החייב בהן...". ככל שירדתי לסוף דעתה של הנתבעת הסייפא של הבקשה נוגעת להוצאות הבדיקה. התובעת מצדה הודיעה כי אינה מתנגדת להראות את המסמך לבית הדין אך היא מתנגדת כי תוגש חוות דעת גרפולוגית.
דין הבקשה להתקבל. בראש יאמר שמשגולה המסמך רשאית הנתבעת לעיין בו וגם להעתיקו. בתוך כך התובעת לא העלתה טעם של ממש להתנגדותה להבאת חוות דעת גרפולוגית. לעומת זאת הנתבעת רשאית לבסס את הגנתה בכל דרך שתיראה לה לנכון ובלבד שהדבר ייעשה בהתאם לסדרי הדין. כך, ככל שחפצה הנתבעת שהמסמך יועבר לגרפולוג מטעמה עליה לשאת בהוצאות הכרוכות בכך.
בשלב זה מוצע כי באי כוח הצדדים יבואו ביניהם בדברים לעניין האופן שבו המכתב המקורי יימסר לנתבעת, האופן בו ישמר והאופן בו יוחזר לנתבעת. ככל שלא יגיעו הצדדים לכדי הסכמה ידון העניין במסגרת ישיבתו המקדמית של בית הדין. או אז תדון גם האפשרות והצורך של מינוי מומחה מטעם בית הדין.
8. סוף דבר – על יסוד כל האמור הריני מורה כמפורט מטה.
[א] הנתבעת תודיע לבית הדין וישירות לתובעת בתוך 7 ימים מה הוא מספר תעודת הזהות שלה וכן תגיש תצהיר גילוי מסמכים מתוקן מטעמה.
[ב] התובעת תמציא לבית הדין וישירות לנתבעת, בתוך 14 ימים, תצהיר גילוי מסמכים משלים ערוך כדין הנוגע למסמכים מטעם המוסד לביטוח לאומי על כל ענפיו בתקופה שמחודש מרץ 2011 ועד 60 ימים מתום חופשת הלידה. התובעת תאפשר לנתבעת לעיין במסמכים בתוך 21 ימים, למעט אם תגיש בקשה אחרת כמפורט לעיל.
[ג] באי כוח הצדדים יבואו ביניהם בדברים לעניין האופן שבו 'מכתב הפיטורים' המקורי יימסר לנתבעת, האופן בו יישמר והאופן בו יוחזר לנתבעת. הודעה משותפת ובה תוצאות ההידברות בעניין זה תוגש לבית הדין לא יאוחר מיום 15.9.2013.
[ד] למען הסר ספק, לישיבה המקדמית יתייצבו גם התובעת והנתבעת באופן אישי. הצדדים יביאו עמם לדיון את כל המסמכים המצויים בידם והנוגעים ליריעת המחלוקת.
[ה] ימי הפגרה יבואו במניין הימים.
כל צד יישא בהוצאותיו.



ניתנה היום, ז' אב תשע"ג,
(
14 יולי 2013), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.











סעש בית דין אזורי לעבודה 12128-01/13 סרנדח דיאלא טוויל נ' רחל דנינו (פורסם ב-ֽ 14/07/2013)