פסקי דין על אבו עיד ג'מאל | פסקי דין על קנצוקר אהוד | פסקי דין על אליהו חברה לביטוח | פסקי דין על עודד רוזנברג | פסקי דין על אלדן חברה להשכרת רכב |

7639/02 א     01/10/2004




א 7639/02 אבו עיד ג'מאל נ' קנצוקר אהוד, אליהו חברה לביטוח בע"מ, עודד רוזנברג , אלדן חברה להשכרת רכב בע"מ




1
בתי המשפט

א 007639/02
בית משפט השלום בירושלים
01/10/2004
לפני כב' השופט כרמי מוסק
-סגן נשיא
אבו עיד ג'מאל

בעניין:
התובע
ע"י ב"כ עו"ד
נ ג ד
1. קנצוקר אהוד

2. אליהו חברה לביטוח בע"מ

3. עודד רוזנברג

4. אלדן חברה להשכרת רכב בע"מ


הנתבעים
נגד

1. שולמן אדוארד
2. הראל חב' לביטוח בע"מ

צד ג'
פסק דין
א. רקע עובדתי-
1. בתאריך 23/3/02 מוניתו של התובע (להלן: הרכב הראשון), שבאותה עת נהג בה מר סמיר מוג'האד, נסעה בכביש מס' 1 לכיוון ירושלים. בעליה של ה"קסטל". השמש סינוורה את הנהג וכן כיסה את הכביש ערפל, בעקבות זאת האט את נסיעתו על מנת שיוכל להמשיך בנסיעתו בביטחה, כך לגרסת הנהג.

2. בשלב זה הרכב של נתבע מס' 1 (להלן: הרכב השני) פגע במונית מאחור, מאחר ולא הצליח לראות את המונית עקב תנאי מזג האויר (השמש שסינוורה). לעניין זה ראה את חקירתו הנגדית של מר סמיר מוג'האד (עמ' 1 בפרוטוקול):

"ש. זה היה סינוור שבעקבותיו יש קושי לראות את הדרך.
ת. כן, קשה מאוד לראות.
ש. ואז אתה נפגע מאחור וזה הפגיעה הראשונה.
ת. כן. ....
ת. זו היתה מכה לא חזקה, כי הוא גם לא רואה".

3. הנהגים לא הספיקו לבדוק מה קרה ולהחליף פרטים ביניהם, כאשר הגיע רכב נוסף של נתבע מס' 3 (להלן: הרכב השלישי) , שהתנגש בעוצמה ברכבו של נתבע מס' 1, וכתוצאה מכך פגע בשנית רכבו של נתבע מס' 1 במוניתו של התובע והסיטה ממקומה לתוך הכביש.
ראה לעניין זה את חקירתו הנגדית של סמיר מוג'האד (עמ' 2 בפרוטוקול ):
"ש. אחרי התאונה הזו, מה עשית יצאת מהרכב.
ת. לא, אני פתחתי את הדלת, הוא ירד אלי ואמר שמצטער. אני לא הספקתי לצאת מהאוטו. ואז באה עוד מכה שדחפה אותו ודחפה אותי, ואז יצאתי.
ת. היא דחפה אותי ואותו. אני לא זוכר אם היא היתה חזקה, אני הייתי בהלם, הרגשתי שהוא דחף אותי".

4. צד שלישי מס' 1, שנסע בנתיב המרכזי, הבחין בתאונה שאירעה בקדמת הדרך, והסיט את מכוניתו שמאלה (להלן: הרכב הרביעי). צד שלישי מס' 1 פגע ברכבו של נתבע מס' 3 מאחור והמשיך בנסיעותו, והתנגש במונית התובע בצידה הקידמי שמאלי.
לעניין זה ראה חקירתו הנגדית של מר סמיר מוג'האד (עמ' 2 בפרוטוקול):
"ש. בחוות הדעת שהוגשה אני רואה שיש גם תיאור של נזק בחלק הקדמי.
ת. האוטו האחרון לאחר שירדתי, אני קיבלתי 4 מכות, .... אני ירדתי באמצע הכביש, התחלתי לעצור מכוניות כדי שלא יפגעו בי, מרוב הדפיקות האוטו שלי הסתובב, ולכן האוטו האחרון פגע בכנף שלי מקדימה".
(להלן: התאונה).

ב. התביעה שכנגד-
5. התובעת שכנגד הינה חברת ביטוח, שביטחה את רכבו של צד ג 1.

6. התובעת שכנגד טוענת כי, בתאריך 23/3/02, נהג הצד השלישי 1, מעט אחרי סיבוב שורש, בהיותו בנתיב האמצעי, ראה כתם סמיך שכיסה את רוחב הנתיב, בשל כך, החל לסטות לנתיב השמאלי, שלפתע הרגיש חבטה. התברר לצד שלישי מס' 1 כי התנגש מאחור ברכבו של נתבע 3, לאחר מכן סובב את ההגה ימינה והמשיך בנסיעתו ופגע ברכבו של התובע בחלקו הקדמי.

7. התובעת שכנגד טוענת כי, האחריות להתרחשות התאונה מוטלת כולה על כתפי הנהגים האחרים, עקב עצירתם הפתאומית, חסימתם את הנסיעה בו נסע הצד השלישי וזאת ללא שימוש באמצעי אזהרה.

8. הצד השלישי, בחקירתו הנגדית, סתר את עדותו במשטרה: " הגרסה נולדה מטיפול שעברתי אצל פסיכולוג. המטרה שלו לשחזר כמה שיותר פרטים, אני לא זכרתי כמעט כלום". הוא לא הגיש לבית המשפט מסמך או ראיה שאכן היה בטיפול פסיכולוגי כלשהו עקב התאונה.

9. בגירסתו החדשה לא מכחיש הצד השלישי כי התנגש מאחור ברכב השלישי. הוא מודה שתנאי מזג האויר היו קשים ושלא ראה דבר, אך לא עצר את רכבו או נסע במהירות אפסית, אלא, המשיך במהירות גבוהה יחסית לתנאי מזג האויר: "אני המשכתי, לא ראיתי שום סיבה לעצור כל פעם. אני לא רציתי לעצור כדי שלא יכנסו בי מאחורה. אני זוכר שמשה שמתנפצת. הייתי במהירות בערך של- 70 קמ"ש יותר לקראת ה- 60 קמ"ש. הייתי בהילוך רביעי בעליה" (ההדגשה שלי כ.מ.).

10. לאור האמור לעיל, אינני סבור כי מי מהמעורבים האחרים בתאונה אחראי באופן כלשהו כלפי הצד השלישי שלא נקט באמצעי זהירות מינימלי בהתחשב בנסיבות המקום, נהג במהירות בלתי סבירה ופגע ברכב השלישי, המשיך בנסיעה ופגע ברכב הראשון.

ג. האחריות לתאונה-
11. נתבע מס' 1- על פי הודאתו במשטרה ועדותו בחקירתו הנגדית עולה כי, נתבע מס' 1 אכן נסע לאט עקב תנאי מזג האויר, ולא ראה את רכבו של התובע והתנגש בו מאחור: " גם אם המונית לא הייתה עוצרת, הייתי נכנס בה", "הפגיעה במונית היתה פגיעה קלה". טענה זו עולה גם על ידי נהג המונית בחקירתו הנגדית: "זו היתה מכה לא חזקה, כי הוא גם לא ראה".
מן האמור עולה כי, למרות נסיעתו האיטית של נתבע מס' 1, הוא התנגש מאחור ברכבו של התובע וגרם לו לנזק קל. על נתבע מס' 1 היה לצפות כי עקב תנאי מזג האויר הקשים, יהיה לפניו רכב שיאיט מאוד וגם יעצור ועל כן היה עליו לנסוע במהירות כזו שתמנע פגיעה ברכב שלפניו ושתהאא לו האפשרות לעצור ולהימנע מפגיעה ברכב שלפניו. לפיכך, נתבע מס' 1 חב כלפי התובע בגין הנזק שגרם לרכב התובע, הוא הרכב הראשון, בכפוף להפחתת אשם תורם, כפי שיקבע בהמשך.

12. נתבע מס' 3- בחקירתו הנגדית הוא מודה במפורש כי נהג במהירות מופרזת שאינה תואמת את תנאי הדרך והראות הירודה, עקב השמש המסנוורת: "בנקודה מסויימת מהלך העלייה הסתנוורתי ולא ראיתי כלום. המהירות שנסעתי בה היא באיזור 100 קמ"ש ולא התאימה לתנאי הראות שהיו באמצע העליה ולכן האטתי. מרגע שאני מסתנוור הורדתי את הרגל מהגז, ספרתי 1,2,3, והיה בום הייתי עדיין במהירות גבוהה, אני מניח 80 קמ"ש".
מן האמור עולה כי, נתבע מס' 3 לא נהג בזהירות כפי שחייבו תנאי מזג האויר בעת התאונה, ועל כן חב הוא כלפי התובע על הנזקים אשר להם גרם. מכאן עולה כי, מירב הנזק יוטל על נתבע מס' 3, לאור מהירות נסיעתו ועוצמת המכה, וזאת ביחס לחלק האחורי של רכב התובע.

13. צד שלישי מס' 1 - בחקירתו הנגדית מודה כי נסע במהירות מופרזת ביחס לתנאי מזג האויר( עמ' 5 שורה 26 ואילך, עמ' 6 שורות 18-20 בפרוטוקול). בנוסף, טען צד שלישי מס' 1 כי היו ערפילים כל הדרך והראות לא היתה טובה. ביחס לעדותו לעניין הטיפול הפסיכולוגי, טענה זו נדחית לאור דברי לעיל. צד שלישי מס' 1 נהג ברשלנות ולא על פי תנאי מזג האויר, ולפיכך, חב כלפי התובע עבור הנזקים שגרם.

14. האם לנהג המונית אשם תורם? - נהג המונית האט עד כדי עצירה בנתיב המהיר, מפני שהראות היתה גרועה עקב השמש שסינוורה, נהג המונית לא הפעיל איתות אזהרה לנהג הבא אחריו שיבחין בו. ב"כ התובע הודה בפרטוקול כי אכן יש לנהג המונית אשם תורם בתאונה: "התובע תרם לנזק במידה קטנה.." (עמ' 2 שורה 10 לפרוטוקול).
לאור זאת יש להטיל על התובע אשם תורם בשיעור של 33% מהנזק שנגרם לו עקב פגיעת הרכ השני, שהיה נהוג על ידי נתבע מס' 1.

ד. חלוקת הנזק-
15. דלת תא המטען ורצפת תא המטען- הפגיעה הראשונית לה אחראי נתבע מס' 1, שפגע במונית התובע מאחור, פגיעה זו היתה קלה ולא גרמה לנזק רב.
הפגיעה השנייה בדלת תא המטען נגרמה על ידי נתבע מס' 3. נתבע מס' 3 הגיע במהירות ופגע בעוצמה רבה ברכבו של נתבע מס' 1. רכבו של נתבע מס' 1 (הרכב השני), מעוצמת המכה, פגע בשנית מאחור ברכבו של התובע, ובפעם זו נגרם לתובע עיקר הנזק.
נתבע מס' 1 טוען גם בחקירתו הנגדית וכן בהודאתו במשטרה כי, נסע לאט בשל תנאי מזג האויר והפגיעתו במונית הינה פגיעה קלה, ולא נגרם נזק רב. טענה זו מחזק גם כן התובע בחקירתו הנגדית, באמירה כי פגיעת נבע מס' 2 היתה קלה (ראה עמ' 1 שורה 14בפרוטוקול).
נתבע מס' 3 נהג ברשלנות, נהג במהירות גבוהה ומופרזת ביחס לתנאי מזג האויר שהיו בעת התאונה, פגיעת נתבע מס' 3 מהווה הגורם המכריע לגרימת הנזק הכבד לתובע.
לאור האמור לעיל, אני סבור כי, נתבע מס' 1 אחראי לנזק שנגרם לתובע באופן מזערי של 20%, ונתבע מס' 3 אחראי לשאר הנזק בשעור של 80%.

16. פח חזית וסורג קדמי - לנזק זה ברכבו של התובע אחראי צד שלישי מס' 1. בעקבות הפגיעה השניה על ידי נתבע מס' 2, רכבו של התובע הוסט ממקומו למרכז הכביש. צד שלישי מס' 1 נסע בנתיב המרכזי הבחין בתאונה והסיט את מכוניתו שמאלה, פגע ברכבו של נתבע מס' 2 והמשיך בנסיעתו ופגע במונית בחלקה הקדמי שמאלי.
צד שלישי מס' 1, הוא הרכב היחיד שפגע ברכבו של התובע בחלקו הקדמי, ועל כן עליו לפצות את התובע עבור מלוא הנזק.

ה. ירידת ערך -
17. השמאי מטעם התובע קבע ירידת ערך בשיעור של 12%. השמאי מטעם הנתבעים קבע ירידת ערך בשיעור של 7%.

18. המחלוקות בין השמאים נובעות מהמחלוקות לגבי תיקון או החלפת חלפים.

קיים הפרש בין חוות הדעת של השמאים של 2% בגין הפגיעה בדופן תא המנוע, השמאי מטעם הנתבעים לא הכיר בנזק זה כשייך לתאונה, השמאי של התובע אכן מכיר בנזק זה כשייך לתאונה.
קיימת מחלוקת נוספת לגבי רצפת תא המטען. השמאי מטעם התובע מכיר בירידת ערך עקב החלפת רצפת תא המטען, השמאי מטעם הנתבעים מכיר בירידת ערך עקב תיקון רצפת תא המטען.

19. לפיכך, השמאי מטעם התובע קובע 10% ירידת ערך עבור הפגיעה מאחור ואילו השמאי שכנגד קובע 7%. במקרה זה יש להעמיד את ירידת הערך של 8%, לגבי החלק האחורי. לגבי החלק הקדמי מאחר וקבעתי כי הפגיעה שייכת לתאונה יש להעמיד את ירידת הערך על 2%.

20. הפגיעה מאחור- השמאי מטעם התובע קובע כי על התובע להחליף את רצפת תא המטען וכן את דלת תא המטען. ואילו השמאי מטעם הנתבעים קובע כי רצפת תא המטען נכללה בחוות דעת שלא כצורך, ודלת תא המטען ניתנת לתיקון ואין צורך בהחלפה (ראה חוות דעת השמאים).
סבור אני כי, רצפת תא המטען ניתנת לתיקון ואין צורך בהחלפה ולכן יש להפחית סך של 1,290 ₪ מסכום הנזק שנגרם לתובע מהפגיעה האחורית.

21. הפגיעה בחלק הקדמי- השמאי מטעם הנתבעים כלל לא מכיר בפגיעה זו כחלק מהתאונה, ואילו השמאי מטעם התובע כן מכיר בה.
לאור דברי לעיל, הפגיעה בחלק הקדמי שייכת לתאונה ויש לפצות את התובע בגין נזק זה.

22. סכום כל הנזק מהפגיעה האחורית- 8,745 ₪. מסכום זה יש להפחית 1,290 ₪ (תיקון רצפת תא מטען ולא החלפתו) - 7,455 ₪. סכום הנזק הפגיעה הקדמית- 6,508 ₪.

23. לסכומים אלו יש להוסיף את ירידת הערך. ירידת ערך של 10% אשר 8% מתוכה על הפגיעה האחורית, ו-2% מתוכה על הנזק בחלק הקדמי של הרכב הראשון. שווי הרכב היה - 26,000 ₪. הירידת הערך היא בסך- 2,600 ₪, שווי 8% מסכום זה הוא- 2,080 ₪, ו-2% מסכום זה הוא- 520 ₪.

24. מן האמור עולה כי, סך כל הנזק מהפגיעה מאחור + ירידת הערך מפגיעה הנ"ל הינו, 9,535 ₪. על נתבע מס' 3 לשאת ב- 80% מהנזק, סך של 7,628 ₪. ועל נתבע מס' 1 לשאת ב- 20% מהנזק בסך 1,907 ₪. אך, מסכום זה יש להפחית אשם תורם של התובע בשיעור של 33%, ולכן על נתבע מס' 1 לשלם סך 1,272 ₪. על צד שלישי מס' 1 לשאת המלוא הנזק שנגרם לתובע בחלק הקדמי של רכבו, בסך- 7,028 ₪.

25. לסכומים האמורים יוסף שכר טרחת עורך דין בשיעור של 20% בתוספת מע"מ וכן הוצאות המשפט שיחולקו באופן יחסי לסכומי הנזק שנקבעו. כל הסכומים יישאו הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום ארוע התאונה ועד ליום התשלום המלא בפועל.

ניתן היום ט"ז בתשרי, תשס"ה (1 באוקטובר 2004) בהעדר הצדדים.
המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.
כרמי מוסק
, שופט
סגן נשיא

007639/02א 130 כרמי מוסק








א בית משפט שלום 7639/02 אבו עיד ג'מאל נ' קנצוקר אהוד, אליהו חברה לביטוח בע"מ, עודד רוזנברג , אלדן חברה להשכרת רכב בע"מ (פורסם ב-ֽ 01/10/2004)