פסקי דין על ליאור אוחיון

57308-10/10 פ     15/07/2013




פ 57308-10/10 מדינת ישראל - תביעות ירושלים נ' ליאור אוחיון








בית משפט השלום בירושלים



ת"פ 57308-10-10 מדינת ישראל נ' אוחיון



15 יולי 2013

תיק חיצוני
:
6120-39585/2008

בעניין:

מדינת ישראל
- תביעות ירושלים


ע"י ב"כ אמיר כהן




המאשימה


נגד


ליאור אוחיון


ע"י ב"כ עו"ד שי ויזלברג



הנאשם

הכרעת – דין


הרקע וההליך
1.

הנאשם מואשם בעבירת התפרצות למקום מגורים בכוונה לבצע גניבה, בכך שביום 16.09.08 בצהריים הוא התפרץ לדירת משפחת ישעיה ברחוב רש"י 77 בירושלים, בפתחו את דלת הדירה (כנראה בעזרת מפתח שנשכח בדלת), נכנס לדירה, וגנב תכשיטים בשווי 2,500 ₪ בעלי ערך סנטימנטלי מיוחד שהיו בקופסא, וכן 200 ₪.

2.
בתשובתו לכתב האישום כפר הנאשם בעובדות כתב האישום וטען כי לא היה במקום.

ראיות המאשימה
3.
פקד יאיר דלבר

– העתיק מדירת המתלונן ברח' רש"י 77 בירושלים טביעות אצבעות מתוך ארון בסלון, מחלון בסלון (ראה: עמ' 7 ש' 7 לפרו') ומשתי מעטפות שהיו על השולחן בסלון שאינן שייכות למתלונן והוא אינו יודע את מקורן, עליהן נמצאו 6 טביעות אצבעותיו של הנאשם מתוך 26 ט"א שנלקחו במקום - ת/3-4, וערך את דו"ח העתקת צילום טביעות האצבעות- ת/1 ואת דו"ח תפיסת המעטפות - ת/2 (ראה עמ' 8 ש' 11-12 לפרו').
בסעיף ג' לדו"ח טביעת האצבעות נמצאו 26 טביעות אצבעות, ובדו"ח ההשוואה מצא פקד דלבר את ט"א מס 24 של הנאשם על המעטפה שסומנה על ידו כמוצג 2 ב-ת/4, ואישר כי ט"א 8-26 נלקחו משתי המעטפות וכי ט"א 8-15 נמצאו על המעטפה אותה סימן כמוצג 1, וט"א 16-26 נמצאו על המעטפה אותה סימן כמוצג 2 (ראה עמ' 8 ש' 19-24 לפרו').

לטענת הסניגור אין מחלוקת כי על המעטפות הנ"ל נמצאו ט"א של הנאשם, אך אין ראיה או הסבר כיצד הגיעו המעטפות לדירת המתלונן ומה הקשר בינן לבין מעורבות הנאשם בעבירה, ומדוע דווקא הנאשם הועמד לדין לאור העובדה שבדירה נמצאו 26 ט"א שונות ועל המעטפות 20 שמתוכן 6 של הנאשם, (ראה עמ' 9 ש' 23-31 לפרו').
4.
רפ"ק אלי דיין

, מומחה מז"פ לזיהוי טביעת אצבעות ערך חוות-דעת מומחה מז"פ, שהוגשה בהסכמה וסומנה ת/5, בה ביסס קביעותיו על התאמת ט"א של הנאשם ב-12 נקודות השוואה רצופות לפחות, כלהלן:
1.
השוויתי את הטביעות שעל התצלומים מדו"ח מ.ט.א 02077/08, שהתקבל במעבדה בתאריך 15.12.08 ובתאריך 14.1.09 מציון זיהוי, עם טופס טביעות אצבעות וכפות ידיים הנושא את השם ליאור אוחיון
סלמון בעל ת.ז 03488253-0, שהוטבע בתאריך 1.7.09 וסומן על ידי ב-א'.
2.
להלן ממצאי הבדיקה שערכתי.
א.
הטביעות במשבצות הכחולות שעל התצלומים המסומנים מ.ט.א 2077/08: 8,10,11,19,20 זהות לטביעת אגודל יד שמאל המופיעה בטופס המוזכר בסעיף 1.
ב.
הטביעות במשבצות הכחולות שעל התצלומים המסומנים מ.ט.א 2077/08: 12,25,25,26 זהות לטביעת אגודל יד ימין שבטופס.
ג.
הטביעה במשבצת הכחולה שעל התצלום המסומן מ.ט.א 2077/08: 13 זהה לחלק מטביעת כף יד שמאל שבטופס.
ד.
הטביעה במשבצת הכחולה שעל התצלום המסומן מ.ט.א 2077/08: 14 זהה לחלק מטביעת אמה יד שמאל שבטופס.
ה.
הטביעה במשבצת הכחולה שעל התצלום המסומן מ.ט.א 2077/08: 15 זהה לחלק מטביעת אצבע יד שמאל שבטופס.
(ההדגשות שלי – א.ז).

5.
בהעדר הסבר סביר מטעם הנאשם להימצאות טביעות אצבעות הנאשם על המעטפות שנמצאו בדירה שנפרצה,
טוענת המאשימה כי הנאשם היה הוא שביצע את הפריצה.

גרסת הנאשם
6.
הנאשם העיד כי אין לו כל קשר לאירוע, רק לאחר שנה הודיעו לו כי נפרצה הדירה בירושלים, אך הוא לא היה כלל באיזור הדירה, או ברח' רש"י בה היא נמצאת, הוא אינו מכיר כלל את רח' רש"י, והמעטפות בדירה שעליהן נמצאו טביעות אצבעותיו (ובתוכן היתה הזמנה לחתונה) אינן שייכות לו. ב"כ הנאשם הפנה לגרסתו בהודעתו במשטרה, כחלק מעדותו.

7.
בהודעתו במשטרה

, טען הנאשם שהוא גר באשקלון, בירושלים היה לאחרונה רק לפני שנתיים, כשיצא עם בחורה, פעם אחת בתחנה המרכזית ופעם אחת כשהגיע לרב שלו – הרב בצרי, ברח' תחכמוני. הוא אינו מכיר מקומות בירושלים, אלא רק את רח' תחכמוני, אין לו חברים בירושלים, והוא עובד בתחנה המרכזית בתל אביב בחנות דיסקים ומוצרי חשמל. כשהחוקרת הסבירה לנאשם בחקירתו במשטרה, כי רח' רש"י ממוקם ליד התחנה המרכזית בירושלים, השיב הנאשם כי אינו זוכר ואינו מכיר, הוא גם לא הסתובב בירושלים, אלא היה רק מגיע לתחנה המרכזית, ומשם היה מגיע לרב בצרי במונית: "הייתי מגיע אליו במונית מתחנה מרכזית" (ראה ת/6 ש' 21), והוא גם אינו מכיר אדם בשם שמעון ישעיהו. הנאשם גם לא ידע כיצד להסביר את הימצאות טביעות אצבעותיו על המעטפות שנמצאו בדירה שנפרצה או לקשור עצמו אליהן, וטען "אין לי מושג כזה, לא יכול להיות דבר כזה" (ת/6 ש' 27), וכן: "אני לא יודע על מה את מדברת, אין לי שום מושג" (ת/6 ש' 31). כן הכחיש כי בהגיעו לירושלים הסתובב עם מעטפות של הזמנה לחתונה (ת/6 ש' 24) והכחיש כל קשר למעטפות או לכך שהיו בידיו מעטפות עליהן רשומת משפחות גוטליב או משפחת כץ על כל אחת בנפרד, ואמר "מה לי ולדברים האלה, שמות של אשכנזים את מביאה לי" (ת/6 ש' 38-40).

8.
בחקירתו הנגדית בביהמ"ש אישר הנאשם כי בשנת 2011 התנהל נגדו משפט בירושלים, ובהמשך הודה כי היה בירושלים לפני שנחקר בתיק זה: "לפני 5-6 שנים. מה זה בירושלים? אולי הייתי בא לכותל מדי פעם ואולי איזו ברכה מדי פעם" (ראה עמ' 12 ש' 18 לפרו'). בהמשך, אף אישר כי היה בירושלים גם לפני 10 שנים "וגם לפני 10 שנים הייתי בישיבה ועזבתי, והיום אני בא לירושלים מדי פעם לכותל על אשתי, רק בראש חודש, זו מצווה" (שם ש' 21-22), אך טען כי לא היה במקום הדירה שנפרצה (עמ' 13 ש' 14 לפרו'), אלא היה מגיע לירושלים באוטובוסים לתחנה המרכזית בירושלים (שם ש' 24-27), ואין לו מה לומר על כך שהדירה שנפרצה סמוכה לתחנה המרכזית: "אין לי מושג שאני יודע שהמקום הזה בכלל ליד התחנה המרכזית" (שם ש' 29-30 לפרו'). אולם בהמשך עדותו הודה בביקורים נוספים שעשה בירושלים: "הייתי בא לכותל, אולי נוסע לרבנים לישיבות, להתארח גם" (ראה עמ' 14 ש' 22 לפרו'), וציין כי כתובת הרב שלו היתה ברח' תחכמוני. כשנשאל באיזה קו היה נוסע לתחכמוני, אישר כי נסע באוטובוסים בירושלים: "אין לי מושג איזה קו. החליפו קווים היום. אני לא זוכר איזה קו זה היה אז. הייתי לוקח כל אוטובוס שמגיע לשם כי כל אוטובוס מגיע לשוק מחנה יהודה" (ראה עמ' 14 ש' 28-29 לפרו'). כשנשאל בביהמ"ש מדוע במשטרה אמר כי היה מגיע רק לירושלים באוטובוס ומשם במונית ישר לבית הרב, השיב כי מעולם לא נסע במונית לרב: "אין דבר כזה. אני בחיים לא נסעתי במונית לרב. אין לי רב משלי. אמרתי את שלי, הייתי נוסע לישיבה, מבקר חברים, זהו. לא הייתי נוסע במוניות" (ראה עמ' 15 ש' 1-2 לפרו').


דיון והכרעה
9.
אין חולק כי על המעטפות ת/3-4 שראה השוטר דלבר בדירת המתלונן שנפרצה, נמצאו 6 טביעות אצבעותיו של הנאשם. בנסיבות אלה הנטל עובר לנאשם ליתן הסבר לסיבת הימצאות טביעות אצבעותיו על המעטפות. דא עקא שהנאשם לא נתן לכך
כל הסבר, וטען כי מעולם לא היה בדירה. מנגד, הוא מסר גרסאות המרחיקות אותו מהמעטפות ומהדירה, ובהן סתירות משמעותיות, המקשרות אותו בסופו של דבר לזמן ולמקום ביצוע העבירה (בסמוך לתחנה המרכזית), ולמעטפות, כפי שאפרט להלן:
ראשית
, למרות שבמשטרה ובעדותו הראשית בביהמ"ש, הנאשם טען כי לאחרונה היה בירושלים רק לפני שנתיים, בחקירתו הנגדית בביהמ"ש הוא אמר כי היה בירושלים גם לפני כ-5-6 שנים ובהמשך הוסיף כי היה גם לפני 10 שנים, לפיכך דבריו במשטרה כי היה בירושלים רק לפני שנתיים, אינם משקפים את האמת, אלא נועדו להרחיקו ממועד העבירה, בעוד ביקוריו בירושלים לפני 5-6 שנים מקרבים אותו למועד ביצוע העבירה ב 16.9.08.

שנית
, עדות הנאשם בביהמ"ש לפיה היה לפני כ-5-6 שנים וגם לפני 10 שנים, כשלמד בישיבה, מלמדת כי הוא עצמו אינו בטוח ומדייק במועדים בהם שהה או ביקר בירושלים, כך שייתכן שהיה גם בה לפני 4 שנים, ובכל מקרה הוא נהג להגיע לירושלים פעמים רבות "הייתי בא לכותל, אולי נוסע לרבנים לישיבות, להתארח גם" (ראה עמ' 14 ש' 22 לפרו'). מכאן עולה כי ייתכן בהחלט כי גם לפני 4 שנים, בעת ביצוע העבירה בשנת 08, הוא היה בירושלים שכן מסתירותיו הרבות ומעדותו המגמתיות, עולים מאמציו להרחיק עצמו מביצוע העבירה בכך דרך, שלבסוף מתבררות כשקריות, וכי אינו אמין. הסתבכות עולה גם בהתייחס למועד ביצוע העבירה ב-9/08, מכך שהודעתו נגבתה ביום 1.7.09, כ-10 חודשים לאחר מועד הפריצה, והנאשם הכחיש כי היה בירושלים באותה עת, וטען כי היה לכל המאוחר: "לפני שנתיים בפעם האחרונה" (ההדגשה שלי – א.ז ראה ת/6 ש' 5-6), דהיינו בשנת 2007, אך כשהוטחה בפני
ו בחקירתו הנגדית הטענה, כי התאריך הרשום על המעטפות הוא י"ח אלול תשס"ח – ספטמבר 2008, בעוד הוא לא התייחס לזמן שלפני 4 שנים, והשיב כי אינו זוכר:
ש: למה אתה מדבר על כך שלפני 6 שנים, לא היית במקום הזה, כי אתה הרי טוען שלפני 4 שנים לא היית במקום הזה, מה זה משנה המקום הזה דווקא, לעניין הימצאות טביעת האצבע שלך על המעטפות לפני ארבע שנים?
ת: מה שאני אמרתי בחקירה. זה מה שאני יודע, אני לא זוכר כלום מה היה, אני לא יודע איך הגיעו לי המעטפות האלו
.


(ההדגשה שלי – א.ז)
ראה
: עמ' 13 ש' 18-22 לפרו'.


שלישית
, מדבריו אלה גם עולה כי אין ממש בטענתו במשטרה כי היה בירושלים רק פעמיים, פעם אחת בתחנה המרכזית ופעם אחת כשהגיע לרב שלו- הרב בצרי, אלא עולה מעדותו בביהמ"ש כי נהג לבקר בירושלים במקומות שונים ומגוונים ולהתארח בה.
רביעית
, לא זו אף זו – גם טענת הנאשם במשטרה כי נהג לנסוע מהתחנה המרכזית לרב בצרי במונית (ת/6 ש' 21), נסתרת בבירור בדבריו בחקירתו הנגדית בביהמ"ש, כשאמר כי היה מגיע לרב בצרי
באוטובוסים: "הייתי לוקח כל אוטובוס שמגיע לשם כי כל אוטובוס מגיע לשוק מחנה יהודה" (ראה עמ' 14 ש' 28-29 לפרו').
חמישית
, לא כל שכן בביהמ"ש הוא סתר פעם נוספת ובאופן חזיתי את דבריו במשטרה, כשאמר כי לא נסע
במונית ושאין לו רב משלו: "אין דבר כזה. אני בחיים לא נסעתי במונית לרב. אין לי רב משלי (ראה עמ' 15 ש' 1 לפרו').
שישית
, גם טענת הנאשם במשטרה כי לא הסתובב כלל בירושלים (ת/6 ש' 21), או כי אין לו חברים בירושלים (ת/6 ש' 13), נסתרת באופן משמעותי בעדותו בביהמ"ש בחקירתו הנגדית, כשאמר: הייתי נוסע לישיבה, מבקר חברים..." (ראה עמ' 15 ש' 1-2 לפרו'), או: "הייתי בא לכותל, אולי נוסע לרבנים לישיבות, להתארח גם" (ראה עמ' 14 ש' 22 לפרו'). כלומר מדבריו אלה עולה כי היו לו חברים בירושלים והוא אף נהג להסתובב ולבקר במקומות שונים בירושלים.

10.
מכל האמור ולאור עדותו בביהמ"ש, עולה כי הנאשם מסר גירסה שקרית במשטרה, שנועדה להרחיקו ממקום ביצוע העבירה בדרכים שונות, שנסתרו בנקודות רבות בעדותו בביהמ"ש, ולפיכך הוא אינו אמין.

11.
לא זו אף זו - עדות הנאשם כי נהג להגיע לרב בצרי ברח' תחכמוני, יוצרת זיקה בינו לכתובת ברח' תחכמוני 5, המופיעה על שתי המעטפות ת/3-4 הנושאות את ט.א. של הנאשם, שנמצאו בדירת המתלונן שנפרצה, אך מוענו לרב יהושוע פקשר ומשפחתו ברח' תחכמוני, בו מתגורר גם רבו של הנאשם - הרב בצרי (עפ"י דברי הנאשם בהודעתו במשטרה). מכאן נראה כי הקשר בין הנאשם למעטפות הוא הרב בצרי, שככל הנראה מסרן לנאשם בעת ביקור הנאשם אצלו, על מנת שהנאשם ימסרן ביציאתו מבית הרב בצרי לרב פקשר, שכנו של הרב בצרי ברח' תחכמוני, אלא שהנאשם בדרכו פרץ לדירת המתלונן, שנמצאת בקרבת התחנה המרכזית, שכחן בדירה, ולכן לא מסרן לידען.

12.
תימוכין למסקנתי הנ"ל ניתן למצוא בכך שהעבירה בוצעה ביום 16.9.08 והמעטפות הכילו הזמנות לחתונה בעוד יומיים - ביום 18.9.08.

13.
מנגד על אף הזיקה הנ"ל בין הנאשם למעטפות, עדות הנאשם מרחיקה אותו מהן:
*
בהודעתו במשטרה הוא הכחיש כל קשר למעטפות: "ש: האם כשהגעת לירושלים הסתובבת עם מעטפות של הזמנה לחתונה ת: לא" (ראה ת/6 ש' 24-25).
וכן:
ש. האם מוכרות לך מעטפות, או שהיו בידך מעטפות, עליהן רשום משפחת גוטליב ומשפחת כ"ץ על כל אחת בנפרד?
ת. מה לי ולדברים כאלה, שמות של אשכנזים את מביאה לי.

ראה
:
ת/6 עמ' 2 ש' 39-40 .

*
סתירה נוספת עולה מכך שבעוד שבמשטרה הנאשם טען כי הגיע רק לרב בצרי, בעדותו בביהמ"ש הוא טען באופן כללי כי הוא מגיע לירושלים לקבל ברכה מרב, ולא ציין שמדובר רק ברב בצרי, כפי שאמר במשטרה:

כפי שאמרתי בחקירה, אין לי מושג מאיפה הגיע לך ההזמנות. אין לי מושג בכלל, באמת, לא הייתי באיזור הזה, אני לא יודע איך הגיעו לי המעטפות האלה. אני לא ירושלמי בכלל, אני בא מרחוק. אולי יכול להיות שאני בא לפה פעם
לקחת ברכה מרב.


(ההדגשה שלי – א.ז).
ראה
: עמ' 12 ש' 8-10 לפרו'.


*
בנוסף, במשטרה טען הנאשם כי בירושלים הוא ביקר את הרב בצרי ברח' תחכמוני (ראה ת/6 ש' 8-9 לפרו'), גם המעטפות המבויילות ת/3-4 מוענו לרח' תחכמוני 5 בירושלים: בת/3: "לכבוד הרב יהושע פקשר תחכמוני 5 ירושלים
" ובת/4:
"לכבוד הרב יהושע פקשר ומשפ' תחכמוני 5 ירושלים" (ההדגשות שלי – א.ז).
למרות זאת אין לנאשם הסבר להימצאות ט.א. שלו עליהן.

14.
דירת המתלונן סמוכה לתחנה המרכזית בירושלים. בראשית הודעתו במשטרה לא שלל הנאשם כי היה באיזור התחנה המרכזית: "ש: איפה היית בירושלים ? ת: הייתי יוצא עם איזה בחורה, פעם אחת בתחנה מרכזית ופעם אחת באתי לרב שלי ברח' תחכמוני ובנהר שלום לרב בצרי" (ת/6 ש' 7-9 -הדגשה שלי א.ז), אולם בהמשך הודעתו הכחיש הנאשם כל קשר לכתובת המתלונן.
ש:האם היית פעם ברח' רש"י 77 ?
ת: לא זוכר מה זה רח' רש"י (הח: אני מסבירה לחשוד שרח' רש"י זה ליד תחנה מרכזית) לא זוכר וגם לא מכיר.
ש: אתה טוען, שלפני שנתיים בערך היית בתחנה מרכזית ירושלים, איפה עוד הסתובבת?
ת:לא הסתובבתי. הייתי רק בתחנה ובאתי לרב שלי בתחכמוני, הייתי מגיע אליו במונית מתחנה מרכזית
.





(ההדגשות שלי
- א.ז)
ראה
:
ת/6 ש' 18 -21.

נראה כי טענת הנאשם במשטרה כי נהג לנסוע לרב בצרי במונית ולא הסתובב באזור התחנה המרכזית או ירושלים, אף היא נועדה להרחיקו ממתחם התחנה המרכזית שם מתגורר המתלונן או אפילו מירושלים, שכן שבעדותו בביהמ"ש סתר עצמו וטען כי לא נסע כלל במוניות: "אין דבר כזה. אני בחיים לא נסעתי במונית לרב. אין לי רב משלי. אמרתי את שלי הייתי נוסע לישיבה לבקר חברים, זהו לא הייתי נוסע במוניות (ראה עמ' 15 ש' 1-4 לפרו', ההדגשות שלי
- א.ז).

אין זאת אלא שכדי להרחיק עצמו בהודעתו במשטרה מאיזור דירת המתלונן הסמוך לתחנה המרכזית, טען הנאשם כי הוא נוסע לרב במונית, כדי שלא ייחשד כמי ש"מסתובב" בתחנה המרכזית לתוּר אחר אוטובוס ולכן טען כי אינו מסתובב שם. אך בעדותו בביהמ"ש הוא סתר עצמו באמירתו כי נסע באוטובוסים לרב (ראה עמ' 13 ש' 31-32 לפרו'), וכשהתקשה להסביר מעשיו בתחנה מרכזית וסיבך עצמו, נאלץ להרחיק עצמו גם מהרב בצרי בטענה חדשה לפיה: "אין לי רב משלי" (ראה עמ' 15 ש' 1 לפרו'), עדות הסותרת את דבריו במשטרה כי נסע לרב שלו – הרב בצרי ברח' תחכמוני, לשם ממוענות המעטפות.
15.
הנה כי הן, הנאשם ניסה להרחיק עצמו מהמיוחס לו בכל דרך אפשרית: ביחס לזמן, טען כי מהשנה שקדמה לארוע לא היה בירושלים, ביחס לתאריך ההזמנות במעטפות ולמעוד העבירה הסמוכים, ביחס למקום,
חרף הכחשותיו כי הסתובב בירושלים הוא עצמו העיד, כי ביקר אצל רבו ברח' תחכמוני שגם המעטפות
ממוענות לרח' תחכמוני.

16.
הסתירות הרבות והשקרים בדברי הנאשם אל מול הימצאות טביעות אצבעותיו על המעטפות בדירת המתלונן והעדר כל הסבר להימצאותן עליהן, מהווים ראיה נסיבתית, לאחר שלא הרים את הנטל המוטל עליו, ויפים לעניין זה דברי כבוד השופט קדמי, ב-ע"פ 517/86 שמואל בן דויד ברוקס נ' מ"י פ"ד מג(3) 441 בעמ' 448 סעיף 4
לפסה"ד:
"לא למיותר יהיה להעיר כבר כאן, כי לשקריו של המערער בענין זה שני פנים: מחד גיסא - הם משמיטים את הבסיס מתחת להסבר שהיה עליו להציג כנגד כוחן המפליל של טביעות אצבעותיו; ומאידך גיסא-הם, כשלעצמם, מהווים ראיה נסיבתית לחובתו כהתנהגות מפלילה המבטאת תחושה של אשם, ובתור שכאלה כוחם עמם לחזק את משקלן הראייתי של אותן טביעות אצבעות".





(ההדגשות שלי – א.ז)

17.
משהכחיש הנאשם כי ביצע את הפריצה לדירה, אך מנגד אין חולק כי טביעות אצבעות שתי ידיו נמצאות על המעטפות שנמצאו בה, הרי שהוא אחז במעטפות אלה, ומשכך עובר הנטל לכתפיו ליתן הסבר סביר להימצאותן בדירה שנפרצה, אולם לא הרים נטל זה, ונמצאו סתירות ושקרים בין גירסותיו השונות, הרי שטביעות אצבעותיו מעידות על מעורבותו בביצוע העבירה. כדברי כב' השופט קדמי בפס"ד ברוקס:
סיכומם של דברים: לא זו בלבד שאין בפיו של המערער הסבר כשר להימצאותן של טביעות אצבעותיו בזירת הרצח - באשר הטביעות הן, ללא ספק, טביעות טריות ביותר-
הנה נכשל המערער, במאמץ ליתן הסבר כאמור, בשקר מהותי, שהוכח פוזיטיבית ואשר על פניו מלמד כי נועד להרחיק את המערער מביצוע העבירה ולהטעות את בית המשפט.






(ההדגשות שלי – א.ז)

ראה
: פס"ד ברוקס, עמ' 448 סעיף 4
לפסק דינו של כבוד השופט קדמי.


18.
להלן אתייחס לטענות שהעלה הסניגור.
*
אין כל ראיה על ביצוע ההתפרצות, שכן המתלונן לא העיד. ואולם השוטר דלבר העיד כי מצא את המעטפות בסלון הדירה שנפרצה, והמתלונן מסרן לו (ראה עמ' 8 ש' 10-12 לפרו'), כמו"כ מטענת הסניגור עולה כי אינו חולק על הימצאות המעטפות בדירת המתלונן (ראה עמ' 9 ש' 23 לפרו'). לפיכך, בהעדר הסבר מטעם הנאשם להימצאות ט"א של הנאשם, ולו כדי להעלות ספק לגבי מעורבותו, אין לפטור את הנאשם מביצוע העבירה, במיוחד לאור שקריו הרבים במשפט והסתבכותו בשלל גירסאות סותרות, המעידות כי גירסתו אינה אמינה. הנאשם לא הרים את הנטל המוטל עליו.

*
אין ראייה כיצד הגיעו המעטפות לדירה – במצב דברים זה, כבמקרים דומים אחרים בהם יש זיקה בין חפץ בזירת האירוע לנאשם, אכן עובר הנטל לנאשם ליתן הסבר להימצאות הט"א שלו על המעטפות, והוא כאמור, לא הרימו.
*
הודעת המתלונן נגבתה לאחר 4 חודשים אין לפני כל ראיה לכך, אך בכל מקרה המעטפות שעליהן ט"א של הנאשם, נמצאו ע"י פקד דלבר למחרת הפריצה, ולפיכך מחייבות הסבר מצד הנאשם.
*
הימצאות 20 טביעות אצבעות לא מזוהות על המעטפות, מהן 6 של הנאשם, אינה מצדיקה מכלן דווקא את העמדת הנאשם
לדין בביצוע העבירה. גם אם קיימות טביעות אצבעות נוספות, אין הדבר פוטר את הנאשם ליתן את הסברו להימצאות 6 ט"א שלו על המעטפות, טענתו: "לא יעלה בדעתי שאני אחזיק מעטפות שלא שייכות לי" (עמ' 12 ש' 14 לפרו'), אינה נותנת את ההסבר הנדרש. כמו"כ בפסיקה כבר נקבע שאין בקיומן של טביעות אצבע נוספות, כדי לפסול את ט"א של הנאשם כראיה:

"(5) לא נעלמה מעמנו טענתו של הסניגור, כי יש בעצם קיומה של טביעת אצבעות אחת של אדם בלתי מזוהה, כדי לכרסם בכוחן הראייתי של טביעות אצבעותיו של המערער, ולהעמיד בספק את היכולת לראות בהן ראיה בסיסית עצמאית לחובת מרשו.
לא נוכל לקבל טעון זה: עצם קיומה של טביעת אצבע אלמונית בזירת עבירה לצידן של טביעות מזוהות, אינה מבטלת את כוחן המפליל של הטביעות המזוהות ככל שהוא מתחייב מהימצאותן במקום שבו נמצאו; ואם אין בפיו של בעל הטביעות המזוהות המפלילות הסבר הפוגם בכוחן המפליל - לא תבוא הטביעה האלמונית במקום ההסבר. קיומה של טביעה אלמונית במקום שבו אין לבעל טביעה מזוהה מפלילה הסבר כאמור, הינו נטול משמעות לענין כוחה של הטביעה המפלילה לסבך את בעליה באחריות לביצוע העבירה, שקיומה מתיישב עם אחריותו של בעל הטביעה המזוהה שאין בפיו הסבר , ולא סותר אותה או מעמידה בספק"

ראה
: פס"ד ברוקס, עמ' 449
סעיף 5
לפסק דינו של כבוד השופט קדמי.

19.
הראיה של טביעת אצבע מכונה בפסיקה "מלכת הראיות" שמשקלה הראייתי הינו רב ולכן מעבירה את הנטל לנאשם כדי להטיל בה ספק. העדר הסבר כלשהו מצד הנאשם לא כל שכן סביר, להימצאות טביעות אצבעותיו על המעטפות שנמצאו בדירת המתלונן, בצירוף גרסאותיו השקריות, קושרים אותו לארוע נשוא כתב האישום, מעידים על מעורבותו ומסבכים אותו בביצוע העבירה, נוכח גרסאותיו המתחמקות והשיקריות של הנאשם.

20.
מהכרעת דיני נשמט עקב תקלה במחשב הדיון בטענה המופיעה בראשית העמוד. המעטפות הן חפץ נייד ולכן אין לשייכן לביצוע העבירה ע"י הנאשם – ולא ניתן לאתר כעת במחשב חלק זה, הדן בהיות המעטפות חפץ נייד. הוא יישלח לב"כ הצדדים בפקס לכל המאוחר עד מחר.


21.
אשר על כן אני מרשיעה את הנאשם בעבירת התפרצות בכוונה לבצע גניבה.

ניתנה היום, ח' באב תשע"ג (15.7.13) בנוכחות ב"כ המאשימה
עו"ד רועי קרדי, הנאשם ובא כוחו עו"ד שי ויזלברג
.








פ בית משפט שלום 57308-10/10 מדינת ישראל - תביעות ירושלים נ' ליאור אוחיון (פורסם ב-ֽ 15/07/2013)