פסקי דין על הכשרה חברה לביטוח בע"מ | פסקי דין על שרון מאיר | פסקי דין על אהרון רוזנפלד | פסקי דין על הראל חברה לביטוח |

33277-01/12 תאמ     21/07/2013




תאמ 33277-01/12 הכשרה חברה לביטוח בע"מ נ' שרון מאיר, אהרון רוזנפלד, הראל חברה לביטוח בע"מ








בית משפט השלום בתל אביב - יפו



תא"מ 33277-01-12 הכשרה חברה לביטוח בע"מ
ואח' נ' מאיר ואח'




בפני

כב' השופטת
יסכה רוטנברג


תובעת/נתבעת שכנגד

הכשרה חברה לביטוח בע"מ


נגד


נתבעים
/

תובעת שכנגד

1.שרון מאיר
2.אהרון רוזנפלד
3.הראל חברה לביטוח בע"מ




פסק דין


1.
תביעה ותביעה שכנגד שיסודן בנזקים שנגרמו לשני הרכבים המעורבים בתאונה הנדונה. התאונה אירעה בכביש מס' 1, מכיוון ירושלים לתל אביב, והיו מעורבות בה שתי משאיות.

נהג התובעת העיד שבמהלך הנסיעה הוא ביקש לשוחח בטלפון, על כן עצר את המשאית, הדליק 4 וינקרים, ירד לשול הדרך ונעמד. במקום בו עצר היו שוליים רחבים, והמשאית עמדה כולה מחוץ לנתיב הנסיעה (עמ' 2 שורה 20; עמ' 3 שורות 28 – 29). לפתע, ועוד בטרם הספיק להרים את בלם היד, פגעה בו משאית הנתבעים. כתוצאה מהפגיעה נהדפה המשאית לעבר מעקה הבטיחות שבצד הכביש, וכך ניזוקה משני צדדיה.

נהג הנתבעים העיד שהוא נהג את המשאית בנתיב הימני ביותר. במהלך הנסיעה הבחין ברכב פרטי הנוסע משמאלו, בנתיב האמצעי, ו"משייט" לכיוון המשאית. כשהבחין שהרכב הפרטי מתקרב למשאית, האט, ברח מעט ימינה, ופגע במשאית התובעת שעמדה בצד הדרך. לדברי העד, למרות שהוא סטה מעט ימינה, המשאית לא יצאה מתחום נתיב הנסיעה ונותרה כולה בתחום הכביש. הפגיעה נגרמה רק מאחר ומשאית התובעת בלטה לכביש (עמ' 7 שורות 1 – 13).

2.
ב"כ התובעת טוען כי האחריות לתאונה רובצת על נהג הנתבעים, שפגע ברכב עומד. אכן, יתכן ויש מקום לייחס אשם מסויים לנהג התובעת על שעצר רכבו בשול הכביש, ללא צורך, אך עיקר האחריות רובצת על הנהג הפוגע. ב"כ הנתבעים טוען שאין לייחס לנהג הנתבעים אחריות כלשהיא לתאונה שאירעה. הנהג נאלץ לבחור בין שתי אפשרויות גרועות, בין פגיעה במשאית שבצד הדרך לבין פגיעה בפרטית שהחלה להיצמד לרכבו. בנסיבות שכאלו, אפילו בחר הנהג בחלופה שאינה החלופה המיטבית, אין לבוא אליו בטרוניות, ואין לייחס לו התרשלות כלשהיא.

3.
לאחר שבחנתי את מכלול הראיות הגעתי למסקנה כי התאונה נגרמה כתוצאה מהתרשלותם של שני הנהגים. נהג התובעת התרשל בכך שהחנה את המשאית בשול הדרך ללא סיבה סבירה; נהג הנתבעים התרשל בכך שלא הבחין במשאית ופגע ברכב עומד. ואפרט.

4.
תחילה למחלוקת לגבי מיקום עצירת המשאית. התובעת טוענת שהמשאית עצרה מחוץ לתחום הכביש, הנתבעים טוענים שהמשאית בלטה לתחום הכביש. במחלוקת זו אני מעדיפה את גרסת התובעת. ראשית, נהג הנתבעים הודה כי לא הבחין במשאית טרם פגע בה, או כי הבחין בה רק ברגע האחרון, ובנסיבות אלו אין לקבל טענתו לגבי מיקום עצירת המשאית. שנית, נהג התובעת עצר את המשאית כדי לשוחח בטלפון, היינו היתה זו עצירה מתוכננת. בנסיבות אלו, יש להניח כי היתה לו שהות מספקת לשם החניית המשאית מחוץ לתחום הכביש. שלישית, נהג הנתבעים העיד שהתאונה נגרמה מאחר והוא נאלץ לברוח ימינה כדי להימנע מפגיעה ברכב פרטי. בנסיבות אלו, ולמרות עדותו כי לא יצא מתחום הכביש, אין זה מן הנמנע כי הוא סטה ימינה אל שול הדרך.


מכאן לתרומתו של כל אחד מהנהגים לקרות התאונה.

5.
נהג התובעת התרשל בכך שהחנה את המשאית בשול הדרך כדי לשוחח בטלפון. בהתאם לתקנות התעבורה תשכ"א – 1961, אין להחנות רכב בשול הדרך, למעט מקרים הכרחיים שהוסדרו בתקנות (תקנה 69), וגם אז יש לסמן את הרכב באופן שיהא בולט לעין (תקנה 70). עצירת המשאית בשול הדרך לשם ביצוע שיחת טלפון אינה באה בגדר אותם מקרים חריגים בהם מתירות התקנות להחנות רכב בשול הדרך, והיא אסורה.

זאת ועוד. החניית המשאית בצד הדרך, לשם ביצוע שיחת טלפון מהווה גם מעשה רשלני. משאית היא רכב גדול ורחב והחנייתה בשול הדרך היא מקור סכנה לעוברי הדרך, אף אם היא הוחנתה כולה מחוץ לתחום הכביש. הכביש בו אירעה התאונה הוא כביש מהיר ונהגים נוסעים בו במהירות. לא היתה כל סיבה סבירה לעצירת הרכב, וניתן היה לדחות את ביצוע שיחת הטלפון.

6.
עם זאת גם נהג הנתבעים התרשל בנהיגתו, ולא ברור על שום מה לא הבחין במשאית העומדת. בעדותו העיד העד שבמהלך הנסיעה הבחין במשאית לפניו, אך כאשר ברח מהרכב הפרטי לא ראה את המשאית, עד שפגע בה (עמ' 5 שורות 9 – 11). בחקירתו הנגדית הוסיף: "אני לא יכול לומר שראיתי המשאית. אולי ראיתי וזה היה מאוחר מדי, הכל קרה מהר מדי, 3 שניות של להסתכל שמאלה וישר, והחבטה הזו ששמענו" (עמ' 8 שורות 4 – 8). מעדות זו עולה שהנהג לא הבחין במשאית טרם פגע בה, יתכן
ומאחר והיה מרוכז ברכב הפרטי שהתקרב אל המשאית, יתכן וסיבה אחרת גרמה לדבר. כך או כך, היה על הנהג להבחין במשאית, בין אם זו נסעה לפניו באותו הנתיב ובין אם זו עצרה בצד הדרך.


לאור עדות זו, אין לקבל את טענת ב"כ הנתבעים לפיה נהג התובעת כפה על נהג הנתבעים בחירה בין שתי חלופות גרועות. אין לקבל טיעון זה מאחר ולפי עדות העד, הוא כלל לא בחר בין שתי חלופות, הוא לא התלבט בין פגיעה ברכב הפרטי ובין פגיעה במשאית, והוא גם לא החליט לברוח מהרכב הפרטי תוך לקיחה בחשבון את האפשרות של פגיעה במשאית. אפשרות אחרונה זו, כלל לא עמדה לנגד עיניו, מאחר ולפי עדותו שלו, הוא כלל לא הבחין במשאית. היינו, הנהג לא נאלץ לבחור בין שתי חלופות גרועות, אלא בחר באחת מהן תוך שהוא עיוור לתוצאות בחירתו. בנסיבות אלו, אין אלא לקבוע כי הנהג התרשל בנהיגתו.

7.
בהתחשב במכלול הנסיבות, לרבות הכביש בו אירעה התאונה, סוג הרכבים המעורבים, הסיבות בגינן עצרה משאית התובעת בצד הכביש ומולן הסיבות שהובילו לסטיית משאית הנתבעים ימינה, אני מחלקת את האחריות לתאונה בין שני הנהגים כך שנהג התובעת יישא באחריות בשיעור של 40% ונהג הנתבעים בשיעור של 60%.
בהתאם לכך שתי התביעות מתקבלות, בתביעה העיקרית ישלמו הנתבעים לתובעת 60% מהנזק, ובתביעה הנגדית תשלם הנתבעת שכנגד לתובעת שכנגד 40% מנזקיה.

8.
לאור האמור, בתביעה העיקרית ישלמו הנתבעים, באמצעות הנתבעת 3, לתובעת, סך של 21,299 ₪ צמוד מיום 23.11.11 בתוספת אגרת משפט, הוצאות העד ושכ"ט עו"ד בשיעור 10% בתוספת מע"מ. בתביעה שכנגד תשלם הנתבעת שכנגד לתובעת שכנגד סך של 52,464 ₪ צמוד מיום 21.08.11 בתוספת אגרת משפט ושכ"ט עו"ד בשיעור 10% בתוספת מע"מ. הסכומים ישולמו בתוך 30 יום מהיום.

המזכירות מתבקשת לשלוח לצדדים עותק מפסק הדין.
ניתן היום,
י"ד אב תשע"ג, 21 יולי 2013, בהעדר הצדדים.












תאמ בית משפט שלום 33277-01/12 הכשרה חברה לביטוח בע"מ נ' שרון מאיר, אהרון רוזנפלד, הראל חברה לביטוח בע"מ (פורסם ב-ֽ 21/07/2013)