פסקי דין על יוסף יצחק פסח | פסקי דין על מנוחה פסח | פסקי דין על ח.י.פ. ייזום ובניה בע"מ

12369-03/11 א     24/07/2013




א 12369-03/11 יוסף יצחק פסח, מנוחה פסח נ' ח.י.פ. ייזום ובניה בע"מ








בית משפט השלום בהרצליה



ת"א 12369-03-11 פסח ואח' נ' ח.י.פ. ייזום ובניה בע"מ




בפני

כב' השופטת
לימור ביבי-ממן


תובעים

1
.
יוסף יצחק פסח

2
.
מנוחה פסח


נגד


נתבעת

ח.י.פ. ייזום ובניה בע"מ

ח.פ. 514199553




פסק דין


תביעה לשיפוי התובעים בגין ירידה בערך דירתם הנובעת, לטענתם, מאי התאמה בין תוכנית הדירה כפי שהתחייבה לה הנתבעת, לבין הדירה כפי שנבנתה ונמסרה בסופו של דבר.

מבוא – העובדות אשר אינן שנויות במחלוקת:

1.
אין חולק כי בין התובעים כרוכשים ובין הנתבעת, נחתם ביום 31.4.09, הסכם במסגרתו רכשו התובעים הזכויות בדירה אשר נבנתה ע"י הנתבעת כחלק מבניין מגורים משותף (להלן – "הסכם המכר" ו"הדירה").

2.
אין חולק כי במועד החתימה על הסכם המכר טרם נבנתה הדירה.

3.
אין חולק כי להסכם המכר צורפו, בהתאם לדין, מפרט ותוכנית אדריכלית. בהקשר לתוכנית האמורה, אין חולק כי התוכנית, כפי שהוצגה ע"י התובעים, כחלק מחומר הראיות בתיק, היא התוכנית אשר צורפה להסכם המכר (להלן:"התוכנית המקורית"). נקודת המוצא האמורה נובעת מכך שהנתבעת לא חלקה על התוכנית האמורה ועל כך שצורפה להסכם המכר וכן, לא הציגה כל תוכנית אשר לטענתה היתה זו אשר צורפה להסכם המכר.

4.
אין חולק כי, בסיכומו של דבר, לא נבנתה הדירה בהתאם לתוכנית המקורית אלא בהתאם לתוכנית אחרת.




טענות הצדדים:

5.
לטענת התובעים, הדירה כפי שנבנתה בפועל, שונה מהתוכנית המקורית, שינויים שהינם מהותיים, הנובעים מכך שרוחב הדירה הוקטן ב-82 ס"מ באופן שיש בו בכדי להשליך על התכנון הפנימי של הדירה. השינויים הפנימיים מצאו ביטויים, בין היתר, בכך שבוטל כיור נטילת ידיים, הוקטן חדר המקלחת למידות אמבטיה באורך של 140 ס"מ, אין מרווח למעבר בין האסלה למרפסת השירות, מרפסת השירות הוקטנה למידות רוחב של 50 ס"מ אשר אינו מאפשר שימוש יעיל בה, המסדרון שונה ממהלך ישיר למהלך בפיתול והוזזו שירותי האורחים ממקומם. התובעים טענו כי, כפועל יוצא מהשינויים האמורים, ירד שווי הדירה בסך של 230,000 ₪ אשר אותו הם תובעים, בצירוף הוצאות, במסגרת תביעתם.

6.
הנתבעים מנגד, טוענים כי, לא זו בלבד ששטחה של הדירה לא הוקטן, אלא שהדירה שנמסרה לנתבעים גדולה ב-5.14 מ"ר, שהם 7% יותר מגודל הדירה כפי שהתחייבה לו הנתבעת ומשכך לא זו בלבד שלא נגרמה לדירת התובעים ירידת ערך, אלא שהם זכו להטבה שוות ערך לכ-50,000 ₪.

הדיון וההכרעה:

7.
אין חולק כי התביעה הוגשה טרם נמסרה החזקה בדירה וטרם שולמה יתרת התמורה בגינה. טרם קיום הדיון הראשון, הגיעו הצדדים להסכמה במסגרתה שולמה יתרת התמורה, תוך שמירה על טענות, ונמסרה החזקה בדירה.

8.
זאת ועוד, במסגרת ההליכים בפני
בית המשפט הסכימו הצדדים למינוי מומחה מטעם בית המשפט שיהיה בהכשרתו מהנדס ושמאי מקרקעין, וכי יחול ההסדר לפי תקנה 130 ג', דהיינו שהצדדים לא יסתמכו על חוות דעת מטעמם אלא רק על חוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט.

9.
בהמשך להסכמה האמורה, מונה ע"י בית המשפט המומחה, מר ניר אנגל אשר הגיש חוו"ד מטעמו ביום 2.8.12.

בהקשר זה יצויין כי, הנתבעת עתרה בתחילה לביטול חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט ואולם, חזרה בה מבקשתה תוך שמירה על טענותיה ותוך שניתנה לה האפשרות לחקור את המומחה בחקירה נגדית.

10.
עוד ראוי להקדים ולציין כי, במסגרת החלטתי מיום 22/11/12 , נקבע כי הצדדים יגישו את עדויותיהם הראשיות בתצהירים. התובעים הגישו תצהירי עדות ראשית מטעמם ואולם, הנתבעת ביקשה שלא להגיש תצהיר ותחת זאת להסתמך על התצהיר אשר הוגש על ידה במסגרת התגובה לסעד הזמני . כבר בשלב זה יובהר ויודגש כי – עיון בתצהיר האמור מעלה כי כל כולו נסב על טענת הנתבעת – אשר היתה יפה במועד הגשתו ולצורכי הגשתו – ולפיה יש לדחות את התביעה על הסף הואיל ולא צורפה לה חוות דעת שמאית ואולם, אין בו כל התייחסות לתביעה לגופה. לאור האמור, הרי שנקודת המוצא הינה שהנתבעת לא הציגה כל עדויות מטעמה הרלוונטיות לתביעה.

11.
במסגרת דיון הוכחות אשר התקיים בפני
ביום 11/4/13, נחקרו התובע והמומחה מטעם בית המשפט בחקירות נגדיות ואילו התובעים ויתרו על חקירת
המצהיר מטעם הנתבעת מהטעמים המפורטים בסעיף 10 לעיל.

12.
מתוך טענות הצדדים, ניתן לקבוע כי שלוש הן השאלות המרכזיות במחלוקת בתיק:

א.
האם אמנם קיימים בדירה הליקויים עליהם הצביעו התובעים.

ב.
האם קיימת בדירה תוספת שטח כפי שנטען על ידי הנתבעת.

ג.
בשים לב לתשובות לשאלות דלעיל- איזה נזק נגרם לתובעים ,דהיינו , האם אמנם שוויה של הדירה כפי שנמסרה להם נמוך משווי הדירה כפי שתוכננה מלכתחילה.

להלן אבחן השאלות במחלוקת דלעיל.

13.
האם קיימים בדירה הליקויים עליהם הצביעו התובעים -


במסגרת חוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט, קבע המומחה כי בדירה כפי שנבנתה קיימות אי התאמות כדלקמן לתוכנית המכר:
א.
במסדרון הדירה קיימת מגרעת הגולשת אל תוך הדירה וזאת בניגוד לתוכנית בה המסדרון הינו ללא קפיצה.
ב.
דלת הכניסה לחדר הרחצה נפתחת החוצה לתוך המסדרון וזאת בניגוד לתוכנית בה, כמקובל, הדלת נפתחת פנימה.
ג.
הארון בחדר הרחצה גולש לתחום פתח האור של הדלת ומשכך שונתה פתיחת הדלת כמפורט לעיל וזאת בניגוד לתוכנית שבה הכיור והארון אינם גולשים לתחום האמור.
ד.
האסלה נבנתה עם מנגנון הדחה סמוי בניגוד לתוכנית בה האסלה עם מנגנון הדחה מונובלוק.
ה.
בין האסלה לאמבטיה יש מעבר של 32 ס"מ לכיוון המרפסת בניגוד לתוכנית בה קיים מעבר חופשי.

ו.
רוחב המרפסת הוא 63 ס"מ במקום 75 ס"מ כמקובל.
ז.
שירותים האורחים מגיעים עד לקו המרפסת ומשכך, לא ניתן למקם את מכונת הכביסה, בהתאם לתוכנית בגב שירותי האורחים.
ח.
כיור רחצת ידיים מותקן במסדרון בצורה גלויה לעניין המותירה מעבר צר של 72 ס"מ בלבד וזאת, במקום מימין לכניסה לחדר הרחצה לפי התוכנית.

14.
במסגרת סיכומיה, לא מתייחסת הנתבעת לליקויים האמורים ולא מכחישה להלכה ולמעשה כי אמנם קיימת אי התאמה , כפי שנקבע במסגרת חוות דעת מומחה בית המשפט, בדירה, אלא שהנתבעת מתמקדת בטענה ולפיה שטח הדירה, בסיכומו של דבר, גדול יותר- טענה אליה אתייחס להלן.

לאור האמור, הרי שלכאורה אין מחלוקת בדבר קיומם של הליקויים האמורים.

על אף האמור, אתייחס לשתי טענות אשר עלו , במשתמע, מתוך החקירות הנגדיות של הנתבעת – כך במשתמע טענה הנתבעת כי הכיור אשר הורכב על ידי התובעים גדול מזה אשר קבוע בתוכנית.

בהקשר זה, הואיל וההשלכה של גודל הכיור הינה בנוגע ליתרת המעבר אשר נשארת לאחר התקנתו, הרי שהמידה הרלוונטית בכיור הינה – רוחב הכיור ולא אורכו- בהקשר לרוחב הכיור, העיד התובע ותמך זאת אף המומחה מטעם בית המשפט כי – רוחב הכיור הינו 30 ס"מ, בהתאם לתוכנית המקורית ומשכך, אין בשינוי הגודל בכדי להשליך לענין אי ההתאמה.

עוד טענה הנתבעת, במשתמע, כי החלפת מנגנון האסלה לסמוייה במקום מונובלוק, הינה בהתאם לבקשת התובעים – גם לענין, זה העיד המומחה מטעם בית המשפט כי המנגנון של האסלה הסמוייה כפי שהותקן, צר מהמנגנון כפי שתוכנן ומשכך, גם לשינוי זה אין השלכה לענין אי ההתאמה.


לאור האמור, הנני קובעת כי בדירה אמנם קיימים הליקויים כפי שנטענו על ידי התובעים וכי אמנם קיימת אי התאמה – כטענתם בין התוכנית, לפי הסכם המכר, לבין הדירה כפי שנבנתה ונמסרה להם בסיכומו של דבר.

15.
האם קיימת תוספת שטח לדירה, כפי שנטען על ידי הנתבעת -

במסגרת חוות דעתו, נדרש מומחה בית המשפט לטענת הנתבעת ולפיה שטח הדירה הכולל, גדול מהשטח המוסכם במסגרת הסכם המכר ובהקשר זה, קבע מומחה בית המשפט כי
אינו יכול להתייחס לטענת הנתבעת ולפיה הוגדל שטח הדירה הואיל ומכתב האדריכל וחוות דעת המומחה מטעם הנתבעת לא הכילו תחשיב וחישוב, אלא רק מסקנה סופית. יחד עם זאת, ציין מומחה בית המשפט מפורשות כי במספר מדידות שביצע יש התאמה בין המידות בתוכנית לבין המידות בפועל- ומכך, נמצאנו למדים כי בדיקותיו האמורות, שוללות טענת הנתבעת.
במסגרת חקירתו הנגדית, נשאל המומחה אילו מדידות ביצע אל מול התוכניות והסביר(בעמוד 12 לפרוטוקול שורות 3-9) :
"ת. מה שעמד למולי הוא תשריט שהועבר לי ע"י הצדדים, הוא נספח להסכם המכר. בחלק מהמקומות מופיעות מידות, ואיפה שהייתה מידה אמתתי אותה בפועל במדידה שעשיתי. למשל בחדר שינה הורים שהיה אמור להיות 2.85 מ' על 0.43 מ'. המידה בפועל היא 2.80 מ'
. על 0.49 מ'. בחדר סלון, אמור להיות 0.0 מ' על 6 והמידה בפועל היא 0.28 מ' על 6.34
המטבח אמור להיות 2.5 מ' על 0.65 מ' ובפועל הוא 2.46 על 0.6 מעט קטן יותר. חדר שינה
של הילדה שאמור להיות 0.65 מ' על 2.65 מ' קטן מעט מאד הוא 0.5 מ' על 2.52 מ'. וזה
המדידות שעשיתי על המדידות שקיימות בתוכנית שהוגשה לי. "

המומחה הוסיף והעיד כי (בשורות 12-19 באותו עמוד) :

"ש. אז למרות שעכשו אנחנו שומעים שערכת מדידה עצמאית, למה אתה כותב שאינך יכול
להתייחס לטענות בדבר הגדלת הדירה?
ת. אין לי נתוני השוואה בשביל להשוות האם יש במצטבר הגדלה או הפחתה. יש לי נתונים כלליים על החדרים בדירה וכשעשיתי מדידות בפועל בדירה ראיתי שההתאמה כמעט
מלאה, שבכל מקרה היא נמצאת בטולנרס המותר, של שני אחוז לפי חוק המכר, כך שאני
לא רואה את החישוב המצטבר של האדריכל, אלא רק את השורה התחתונה. ממה שכן יש
בתוכנית, יש התאמה מלאה זה לא אומר לגבי מידות שאינן מופיעות בתוכנית, שאליהן אני
לא יכול להשוות. "

ב"כ הנתבעת הוסיף ושאל את המומחה האם מתוך המפרט בו נכתב כי השטח הכולל של הדירה הינה 73 מ"ר ניתן לגזור את שטח הדירה ולהשוות אל מול המצב בפועל ואולם, המומחה הבהיר כי הואיל ושטח הדירה במפרט הינו תוצאה של חישוב הכולל גם שטחים משותפים בבנין כולו, הרי שאין בו בכדי לסייע בקביעת השטח הכולל של הדירה.

מן האמור נובע ראשית, כי טענת הנתבעת – ככל שהיה ניתן לבודקה- נבדקה על ידי המומחה במקרים אשר בדק, לא מצא בה ממש. זאת ועוד, בשים לב לכך שהצדדים הסכימו שלא להגיש כל חוות דעת מלבד חוות דעת מומחה בית המשפט ומשזו אינה תומכת באופן פוזיטיבי בטענת הנתבעת ולפיה הוגדל שטח הדירה כפי שנמסרה לתובעים, הרי שהנתבעת לא הרימה את הנטל להוכחת טענה זו.

16.
אשר על כן הנני קובעת כי הנתבעת לא הוכיחה כי מסרה לתובעים דירה אשר שטחה גדול יותר מהשטח לו התחייבה במסגרת הסכם המכר.

17.
מהו נזקם של התובעים והאם אמנם שוויה של הדירה אשר נמסרה להם נמוך משווי הדירה בהתאם להסכם המכר -
טרם אבחן טענות הנזק, ראוי להקדים ולציין כי, הואיל ומחד, הרימו התובעים את הנטל להראות כי הדירה לוקה באי התאמות כנטען על ידם וכפי שנתמך בחוות דעת מומחה בית המשפט ואילו הנתבעת מנגד, לא הרימה את הנטל להוכיח כי הדירה הושבחה אל מול התוכנית, הרי שהנני נדרשת לבדוק רק ההשלכה של אי ההתאמה על שווי הדירה וזאת, מבלי שהנני נדרשת לטענת הנתבעת כי יש לקזז את מול ירידת השווי, את השבחת הדירה.

18.
במסגרת חוות דעתו, קבע המומחה מטעם בית המשפט כי, כפועל יוצא מאי ההתאמות כפי שפורטו על ידו, ירידת השווי בזכויות התובעים הינה בגבולות של 155,000 ₪ במחירי 1/11/11.


לטענת הנתבעת, דין קביעתו זו של מומחה בית המשפט להתבטל הואיל והמומחה קבע רק את מסקנתו בדבר ירידת השווי ברם, לא פירט את הדרך בה הגיע אל ירידת השווי כאמור.


אפתח ואציין כי באשר למומחה מטעם בית המשפט נקבע כי,
לא בנקל תיפסל חוות דעתו של מומחה מטעם בית המשפט. הכלל הוא, שחוות דעתו של מומחה שהתמנה בידי בית המשפט תיפסל רק אם שוכנע בית המשפט
כי נפל בה פגם היורד לשורש העניין, כגון, פגם בשיקול דעתו המקצועי של המומחה, פגם העשוי להעיד על חוסר תום לב, משוא פנים או דעה קדומה. עוד נקבע כי ,על בית המשפט לצאת מתוך ההנחה, כי המומחה שמינה עשה מלאכתו נאמנה, ללא משוא פנים וביושר, על פי מיטב כישוריו, ניסיונו ושיקול דעתו (ראה:
רע"א 6401/00 לה נסיונל חברה לביטוח נ' סאלח,
פ"ד נה
(3), 97, 100;
רע"א 11147/03
אריאל ביטון ואח' נ' כפיר אלעזרה
, תק-על 2004(1), 3211;

המ' (ירושלים) 3096/98
גרבניק סמיון ואח' נ' ג'יוסי כדיר
, תק-מח 98(2), 19;

בר"ע (ירושלים) 3034/98
קנדוב רימה נ' קנדוב אדוארד ואח'
, תק-מח 98(2), 2026 והאסמכתאות שם).
עוד יש לשקול האם כתוצאה מהפגם שנפל בחוות הדעת נגרם לבעל הדין הנוגע בדבר עיוות דין (
רע"א 3358/91
סהר חברה ישראלית לביטוח בע"מ נ' יוסף ציון,
תק-על 91(3), 2903), וכן האם השגגה שיצאה תחת ידו של המומחה ניתנת לתיקון (

רע"א 6116/97
ד"ר אברהם שוחט נ' ציון ואח'
, תק-על 97(3), 1051 והאסמכתאות שם).

19.
במקרה בפני
הנני סבורה כי אמנם, כפי שיפורט להלן, במסגרת חוות דעתו, לא פירט המומחה מטעם בית המשפט באופן מדוקדק, את הדרך החישובית אשר הובילה למסקנה אליה הגיע ואולם, הנני סבורה כי פגם זה תוקן במסגרת החקירה הנגדית ואינני סבורה כי נגרם עיוות דין, במיוחד בשים לב שהנתבעת , בחרה שלא להפנות אל המומחה שאלות הבהרה, למרות שבמסגרת מינויו הדבר התאפשר לה ובחרה להסתפק בחקירת המומחה בחקירה נגדית תוך שאינה מעמתת אותו, במסגרת חקירתה זו, עם עובדות או נתונים חלופיים, אלא מאפשרת לו להלכה ולמעשה פירוט הדרך החישובית אשר ערך.

20.
כך, במסגרת חוות דעתו , טרם קביעת ירידת השווי, הפנה המומחה לחוות דעת של המומחית קרגולה – אשר מסרה חוות דעת מטעם התובעים וקבע כי המנגנון אשר נקבע על ידה ולפיו ירידת השווי הינה נגזרת של זמן העמידה של הדירה טרם מכירתה ("זמן דחיה") – מקובל עליו עקרונית ואולם, במקרה זה הינו קובע כי זמן העמידה אינו של שלוש שנים, כפי שנקבע על ידה, אלא של שנתיים ומשכך, בהתבסס על זמן עמידה כאמור הוא קבע את ירידת השווי.

לאור הקביעה האמורה ואמנם, מבלי לפרט את ההליך החישובי , קבע המומחה, כי ירידת השווי עומדת על סך של 155,000 ₪.

21.
במסגרת חקירתו הנגדית הבהיר המומחה באשר להגדרת זמן הדחיה, בעמוד 9 שורות 18-22 כי :
"מה

שקבעתי

זה

לא

משך

חשיפה

אלא

שלצורך

מכירת

הדירה

נשוא

התיק

יידרש

זמן

חשיפה


ארוך

יותר

מאשר

דירה

שאין

בה

פגם
.
על

מנת

למכור

אותה

במחיר

השוק
,
יצטרכו

לחשוף


אותה

יותר

זמן

ולהמתין

ולזה

קוראים

בשפה

השמאית

זמן

דחיה
.
ומה

שקבעתי

על

סמך


פרקטיקה

שנהוגה

בענף

ועל

סמך

נסיוני

כמומחה

ביהמ
"
ש

בתיקים

שבהם

יש

ירידות

ערך

גבוהות

בשווי

זכויות

בגלל

פחתים

בלתי

ניתנים

לתיקון
,
הערכתי

אותו

בשנתיים

חשיפה

וזה נכון

למועד

שבו

נערכה

חווה
"
ד

ולתנאי

השוק

במועד

הזה
.
"

ועמוד 11 שורות 7-8 כי
:
"ש. ז"א שהדירה הזו להערכתך תימכר בפרק זמן שהוא פי עשר מפרק הזמן הרגיל?
ת. אני אומר שיידרש לחשוף אותה שנתיים נוספות מפרק הזמן הרגיל על מנת למצוא את
הרוכש שיסכים לשלם את מחיר השוק שלה."


22.
באשר לאופן הקביעה של זמן הדחיה הבהיר המומחה בעמוד 10 שורות 13-19 כי:

"אני מבקש שתסכים איתי שכשאתה אומר שהדירה הזו ספציפית תצטרך לעמוד שנתיים
תמימות מעבר לדירה זהה ללא המומים שאתה טוען שקיימים בה, היא השערה בלבד
שלא נתמכת בשום אמצעי מדידה אריתמטי הוא מדעי כלשהו?
ת. זו שומה, ושומה זה אומדן לפי השכלה ומקצועיות של עורך השומה והפרקטיקה שהוא
מכיר וחי את הענף בשוק. והיות וזו דירה סובייקטיבית עם מום סובייקטיבי אין מקור
שניתן לומר דירה זהה עם מום זהה ברחוב זהה שנחשפה במשך חודשיים ונמכרה ודירה זו נחשפה שנתיים וחודשיים ונמכרה ולכן אנו משתמשים בכלים השמאיים כדי להעריך את
פרק הזמן הזה בכדי להעריך את גורם הדחיה."

23.
באשר לאופן עריכת התחשיב, הבהיר המומחה בעמודים 11-12 כי :

"ש. אתה יכול להציג את התחשיב שעשית בסעיף 12?
ת. בסעיף 11 הסברתי שבחרתי בגישה שמאית שנקראת גישת הדחיה. בניגוד למה שמתואר
בחווה"ד של השמאית קרגולה, הבסיס המחירים לצורך החישוב הזה בדקתי אותו וציינתי
את זה בסעיף 11, ואז ערכתי את ההכפלה של המחירים שמצוינים בטבלה שלקוחה ממחשבי מס שבח שפורטו גם בחווה"ד של קרגולה ואולם הכפלתי במשך דחיה של שנתיים
ועושים תחשיב שנקרא ערך נוכחי והוא היוון של התחשיב מאותה טבלה למשך הזה
שציינתי ובשיעור ההיוון הזה.
ש. תראה בסעיף 12 לחווה"ד את התחשיב שאתה אומר שעשית, אני אומר לך שבסעיף 12 אין
תחשיב ואין טבלאות ואין שום דבר, עכשו אתה מספר סיפור שלם על טבלאות ועל שמאי ועל דחיה ועל סיפורים שלטעמי נולדו היום. תסכים איתי שלסעיף 12 לא צורף שום
תחשיב?
ת. כשאני אומר לאור האמור לעיל בסעיף 12 ומסביר שתי שורות לפני כן שאני בודק טבלת
מחירים ומשווה אותם מול מחשבי מס שבח .. אני מפנה לסעיף 11 שורה אחת לפני אחרונה: "הנתונים המצוינים בחווה"ד השמאית אכן מצויים במערכת הדיווח", אני מתכוון
שיש במחשבי מס שבח לפי גוש וחלקה ניתן לראות עסקאות וויש גם שירות בלשכת השמאים שעושה את השירות הזה ואני רואה את העסקאות ומאמת שהן קיימות, עסקאות
משנת 2010-2011 של נכסים דומים, סמוכים פחות או יותר לנכס נשוא התיק ואז אני מציין בסעיף 11 שאני חושב שזמן הדחיה צריך להיות שנתיים, ז"א הרכיב הזה בתוך הנוסחה שקוראים לו
n
צריך להיות 2 ולא 3. יוצא מהדבר הזה שהתחשיב הוא שני שליש ממה
שמצוין בחווה"ד של השמאית קרגולה וזה התחשיב שמצוין בסעיף 12
שמסכם את מה
שאומר סעיף 11"


עוד הסביר המומחה כי שיעור ההיוון אשר קבע הינו 8% וזאת, בהתבסס על ממוצע שערי היוון כפי שהם מתפרסמים בטבלאות לשכת השמאים. יצויין, כי במסגרת סיכומיה טענה כי שיעור ההיוון אשר נקבע הינו גבוה הואיל והשיעור המקובל הינו 6% - לא מצאתי ממש בטענה אשר נטענה בעלמא וללא כל ביסוס ובהינתן שהמומחה הסביר כי השיעור הנמוך ביותר בעסקאות מקרקעין הינו 6% ואילו הערך, כפי שנקבע על ידו, הינו בגדר ערך ממוצע, בהתאם לטבלאות.

24.
הנני סבורה כי ההבהרות כפי שנמסרו על ידי מומחה בית המשפט במסגרת חקירתו הנגדית, יש בהם בכדי להוסיף את האדנים העובדתיים והנתונים אשר היו חסרים במסגרת חוות הדעת ולאחר הוספת האמור, הרי שחוות דעתו שלמה ומפורטת בה, מלבד מסקנות, גם דרך חישובית אשר יש בה בכדי לתמוך במסקנתו המקצועית.

כך, מתוך המקובץ הובהר כי המנגנון אשר קבע והפעיל המומחה הינו כדלקמן - הואיל ובדירה ליקויים אשר אינם ניתנים לתיקון , הזמן אשר ידרש למכירתה יהיה ארוך יותר מאשר הזמן הנדרש למכירת דירה ללא הליקויים . לאור האמור , לקח המומחה נתוני שווי השוק של הדירה ללא הליקויים וקבע כי נזקם של התובעים הינו נגזרת של הזמן אשר יאלצו להמתין עד לקבלת שווי השוק של הדירה וזאת, באמצעות היוון שווי הדירה לערכה לו היו מוכרים אותה בלא להמתין. את שווי הדירה קבע המומחה בהסתמך על טבלאות מס שבח למועד מסירת החזקה בדירה ואת שיעור ההיוון העמיד על 8% שהוא ממוצע שיעור ההיוון המתפרסם בלשכת השמאים לעסקאות נדל"ן .


במאמר מוסגר, הנני מוצאת להוסיף ולציין, בהקשר זה, כי האמור הינו גם בשים לב לכך, שמקובלת עלי תשובתו של מומחה בית המשפט כפי שפורטה לעיל ובהתאם לה, הואיל ומדובר בדירה סובייקטיבית עם פגמים סובייקטיביים אין מדובר במדע מדוייק ומשכך, כדרכה של שומה מדובר בהערכות על בסיס נסיון מקצועי מצטבר- אשר התרשמתי כי יש למומחה בית המשפט.

25.
לאור האמור, הנני מקבלת את קביעת מומחה בית המשפט וקובעת כי ירידת השווי של דירת התובעים הינה בסך של 155,000 ₪ וזה נזקם כפועל יוצא מאי ההתאמות בדירה.

סוף דבר:

26.
אשר על כן, הנני מקבלת תביעתם של התובעים וקובעת כי הנתבעת תשלם לתובעים, ביחד ולחוד, סך של 155,000 ₪ וזאת, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום המלא בפועל.

כמו כן, תשיב הנתבעת לתובעים את הוצאותיהם בגין מומחים בסך כולל של 14,545
₪ ובגין אגרת בית משפט בסך של 5,981 ₪ וכן, תישא בשכ"ט עו"ד בסך כולל של 17,000 ₪.

התשלומים יבוצעו בתוך 30 יום מהיום שאם לא כן יישאו בהפרשי הצמדה וריבית כדין, בנוסף, מיום פסק הדין ועד למועד התשלום המלא בפועל.

המזכירות תשלח פסק הדין לצדדים בדואר.

ניתן היום,
י"ז אב תשע"ג, 24 יולי 2013, בהעדר הצדדים.














א בית משפט שלום 12369-03/11 יוסף יצחק פסח, מנוחה פסח נ' ח.י.פ. ייזום ובניה בע"מ (פורסם ב-ֽ 24/07/2013)