פסקי דין על מירי בן יקר | פסקי דין על דורון הינדי

35667-03/13 תק     24/07/2013




תק 35667-03/13 מירי בן יקר נ' דורון הינדי








בית משפט לתביעות קטנות בתל אביב - יפו



ת"ק 35667-03-13 בן יקר נ' הינדי




בפני

כב' השופטת
מי-טל אל-עד קרביס


התובעת

מירי בן יקר


נגד

הנתבע
דורון הינדי




פסק דין


תביעה כספית בסכום של 9,200 ₪.

1.
בתאריך 14.7.11 נחתם הסכם שכירות בין הצדדים לפיו השכיר הנתבע לתובעת דירה בת 5 חדרים ברמת גן (להלן: "המושכר" או "הדירה"). תקופת השכירות עמדה על שנה שתחילתה בתאריך 1.8.11 וסיומה בתאריך 31.7.12 (עם אופציית הארכה לשנה נוספת). דמי השכירות החודשיים עמדו על 7,800 ₪ לחודש (להלן: "ההסכם")

2.
אין מחלוקת כי להבטחת התחייבויותיה שעל פי ההסכם הפקידה התובעת בידי הנתבע את הסכום של 23,400 ₪ כאשר מתוכם – מאחר שלא עמדה בתשלום שכר הדירה החודשי, בעיקר לקראת סיום ההסכם/אופציה – קיזז הנתבע דמי שכירות ונותר בידו סכום של 8,400 ₪.

3.
בכתב תביעתה התובעת טוענת כי שילמה את כל הוצאות המושכר (מים, ארנונה וחשמל), ועל כן על הנתבע להשיב לה את הסכום האמור.

4.
הנתבע טוען כי יש להפחית מהסכום של 8,400 ₪ תשלומים אותם חייבת לו התובעת כדלקמן:

א.
סך של 3,900 ₪ מאחר שהתובעת לא עמדה בהתחייבותה שעל פי ההסכם לשפץ את המושכר.

ב.
סך של 1,932 ₪ - מים וארנונה לעיריית רמת גן בחודשים 15.7.11 – 16.11.11 וסכום נוסף עד לסוף חודש דצמבר 2011 המוערך על ידו ב – 750 ₪.

לאחר שקראתי את תיק בית המשפט, שמעתי את הצדדים ועיינתי במוצגים שהוגשו, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל, אם כי בחלקה בלבד.

שיפוץ המושכר

5.
א.
לטענת הנתבע, התובעת קיבלה את מפתחות הדירה בתאריך 15.7.11, שבועיים לפני מועד תחילת ההסכם וזאת ללא תשלום ובכפוף לכך שתערוך שיפוץ במושכר שיהא שווה ערך למחצית שכר הדירה החודשי, קרי 3,900 ₪. כאשר יצאה התובעת מהמושכר, היא אמנם צבעה, אך רק חדר אחד וזאת אף על פי שהוא הביא לה צבע.

ב.
לטענת התובעת היא נכנסה לדירה רק בתאריך 1.8.11. החתימה המופיעה לצד סעיף 20(ו) בעמוד האחרון של ההסכם שנרשם בכתב ידו של הנתבע לפיו "ניתן שבועיים ימים עבור שיפוץ המושכר" – איננה חתימתה. עוד נטען על ידה כי כאשר נכנסה לדירה נאלצה לסתום חורים גדולים שהיו בה, ואילו עם עזיבתה, צבעה את המושכר וניקתה אותו. התמונות אותן הציג הנתבע (נ/2-נ/6) הינן תמונות של כתמי רטיבות אשר צבע לא יכול להם. כך התובעת.

6.
עיינתי בהסכם המקורי שהוגש לעיוני (נ/1). החתימה לצד סעיף 20(ו) להסכם נחזית להיות חתימתה של התובעת שכן היא דומה מאד ליתר 12 חתימותיה של התובעת המתנוססות על גבי ההסכם ועל הנספח לו, כולן בעט בצבע אדום. הנני מעדיפה אפוא את גרסתו של הנתבע כי מסר לתובעת את מפתחות המושכר בתאריך 15.7.11.

אך בד בבד הנני קובעת כי התובעת ביצעה תיקונים וצבעה את המושכר - אם כאשר נכנסה למושכר אם כאשר יצאה ממנו (בהתאם להתחייבותה לסעיף 10(א) סיפא להסכם). זאת מאחר שהנתבע לא הציג כל תמונות של מצב הדירה לאחר עזיבתה של התובעת, למעט תמונות (נ/2-נ/6) של כתמי רטיבות. פגמים מהותיים אלו שבמושכר ממילא לא ניתן להביא לפתחו של השוכר והאחריות לתיקונם היא על המשכיר (ראו רישא של סעיף 20(ד) להסכם).

אשר על כן, הנני קובעת כי התובעת פעלה בהתאם להסכם ככל שעסקינן בשיפוץ הדירה/צביעתה ואין לקזז מיתרת הפיקדון סכום כזה או אחר בעטיה של עילה זו.

ארנונה

7.
התובעת טענה בכתב תביעתה כי שילמה לעיריית רמת גן ולחברת החשמל את כל המגיע ממנה. בדיון שלפני כבר סייגה התובעת אמירה זו והסכימה לכך כי אכן עליה לשאת בתשלומי הארנונה ומים לפרק זמן של חודשיים
(פרוטוקול מיום 16.7.13 בעמ' 2 שו' 8).

8.
בנסיבות בהן התובעת מסרה גרסאות שונות, מצאתי להעדיף את גרסת הנתבע כי תקופה מסוימת לא עמדה התובעת בתשלומי המים והארנונה והוא שילם את הסכומים. וכך, הנתבע זכאי לקזז ארנונה ומים החל מתאריך 15.7.11 ועד לתאריך 16.11.11. סכום זה מגיע כדי 1,718 ₪ (יודגש כי הנתבע ניכה בגין תקופה זו את הסכום של 1,932 ₪, מאחר שחייב את התובעת בהוצאות אלו מראשית חודש יולי 2011, בעוד התובעת נכנסה למושכר רק בתאריך 15.7.11. על כן יש להפחית מהסכום שנקב הנתבע את החלק היחסי המשקף את השבועיים הראשונים של חודש יולי 2011 [ארנונה 122 ₪ ומים 92 ₪]).

אשר להוצאות ארנונה ומים נוספות עד סוך שנת 2011 אותן העריך הנתבע בסכום ב – 750 ₪, הרי שמאחר שלא המציא כל אסמכתא כי שילם האמור אף כי אנו מצויים כשנה וחצי לאחר מועד זה, הוא אינו רשאי לקזז סכום זה מיתרת הפיקדון שבידו.

9.
טענתה של התובעת כי מששילם הנתבע את הארנונה והמים בעצמו, "הפסידה" הנחה בשיעור של 20% אותה היא זכאית לקבל הינה טענה שלא בא זכרה בכתב התביעה, ולא מצאתי לקבלה.

תקלה במונה המים

10.
לאחר הגשת התביעה ביקשה התובעת להוסיף טענה לפיה בשל תקלה במונה המים במושכר היא חויבה ביתר במהלך תקופה של שנה, עד אשר שילמה לשרברב 350 ₪ והתקלה תוקנה. סכום התשלום העודף עולה כדי 756 ₪.

אין לזכות את התובעת בסכומים אלו, שכן לא הוכח כי פנתה לנתבע וביקשה ממנו לתקן האמור והוא, מצידו, לא נענה.

11.
סוף דבר;

דין התביעה להתקבל בחלקה.

הנני מחייבת את הנתבע לשלם לתובעת את הסכום של 6,682 ₪ [1,718 ₪ - 8,400 ₪] וזאת בתוך 30 ימים מהיום. לא ישולם הסכום במועד, יישא הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת התביעה ועד לתשלום בפועל.

בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.

זכות להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 ימים.

המזכירות תמציא

פסק דין
זה לצדדים.
ניתן היום,
י"ז אב תשע"ג, 24 יולי 2013, בהעדר הצדדים.










תק בית משפט לתביעות קטנות 35667-03/13 מירי בן יקר נ' דורון הינדי (פורסם ב-ֽ 24/07/2013)