פסקי דין על יצחק תייר | פסקי דין על עדן בריאות טבע מרקט | פסקי דין על עדן בריאות טבע מרקט2 |

56167-10/10 סע     21/07/2013




סע 56167-10/10 יצחק תייר נ' עדן בריאות טבע מרקט בע"מ, עדן בריאות טבע מרקט2 בע"מ








בית דין אזורי לעבודה בתל אביב - יפו


ס"ע 56167-10-10
21 יולי 2013




בפני

השופטת נטע רות

נ.צ. (מע) גב' חגית פורת
נ.צ. (ע) גב' חנה קפלניקוב




התובע
יצחק תייר


ע"י ב"כ עו"ד זינגר




-

הנתבעת
1. עדן בריאות טבע מרקט בע"מ
2. עדן בריאות טבע מרקט2 בע"מ


ע"י
ב"כ עוה"ד ולר ובר נתן

פסק - דין

רקע כללי
1.
השאלה העיקרית אשר הובאה להכרעתנו נוגעת לנסיבות ולתקינות הליך הפיטורים של התובע ומכאן לזכאותו לתשלום פיצוי בגין פיטורים שלא כדין.

2.
הנתבעות הינן חברות העוסקות בשווק מוצרי מזון ובריאות (להלן -החברה).
התובע הועסק ׁבסניף החברה בנתניה, החל מיום 1.5.07 ועד ליום 25.7.10, תחילה כמנהל מחסן ולאחר מכן, כמנהל מחלקת ירקות (להלן - הסניף).
עובר לתחילת העסקתו, חתם התובע על הסכם עבודה במסגרתו נתן הסכמתו לביצוע בדיקת פוליגרף, ולכך שתוצאותיה תחייבנה אותו ואת החברה ותשמשנה כראיה בהליך משפטי
(ראה – סעיף 14.1 לנספח א' לתצהיר התובע).

התובע פוטר מעבודתו ביום 6.6.10, לאחר מספר ימי השעיה. במועד זה קיבל לידיו, באמצעות שליח, מכתב פיטורים, נושא תאריך 31.5.10, במסגרתו הודע לו "בהמשך לשיחה מיום 31.5.10" על הפסקת עבודתו "לאלתר"
(ראה - נספח ב' לתצהיר התובע).
שיחה במהלכה נטען כלפיו כי הוא נטל, שלא כדין, 9 חטיפי בריאות, בנסיבות שתפורטנה בהמשך (להלן - פרשת החטיפים). התובע ראה בטענה זו חלק מהתנהלותו המתנכלת של מנהל הסניף והוא הכחיש אותה מכל וכל. בעקבות דין ודברים בין באי כוח הצדדים בוטלו הפיטורים מיום 6.6.10, נערך לתובע שימוע שלאחריו נמסר לו מכתב פיטורים נוסף מיום 25.5.10, המודיע לו על פיטוריו, בתוקף ממועד זה

(ראה
- לעניין טענת ההתנכלות - סעיף 33 לתצהיר התובע).


3.
לאור אופייה של המחלוקת, וטרם שנכריע בה, מצאנו אפוא לפתוח בהצגת גרסאותיהם המפורטות של הצדדים כדלקמן:


4.
לגרסת התובע, ביום 28.5.10 (יום ו' בשבוע) הוא החזיר לסניף 9 חטיפי בריאות (שעלותם הכוללת 137 ש"ח, להלן - החטיפים) אותם רכש זמן קצר קודם לכן, וקיבל תמורתם זיכוי כספי. לדבריו, לאחר ההחזרה, הוא עשה דרכו למחלקת הוויטמינים על מנת להניח את החטיפים במקום המיועד לכך, אולם בשל עומס עבודה שהיה במחלקתו הוא עצר בה והניח בינתיים את החטיפים בארון המשמש לאחסנת ציוד המחלקה וציוד אישי. זאת במטרה להניחם בהמשך היום במקום המיועד להם. אלא שבהמשך, עקב טרדות היום והעבודה הדבר נשכח ממנו והוא שב ועלה בזיכרונו רק ביום 30.5.10 (יום א' בשבוע) בבוקר, בעת שפתח את הארון, אז ראה לדבריו את
החטיפים והשיבם למקומם במחלקת הוויטמינים.
ביום 31.5.10 זומן התובע בדרמתיות לחדרו של מנהל הסניף מר שמואל ויטקובסקי (להלן – המנהל או מר ויטקובסקי)
בלא שקיבל הבהרה מראש לטעם לזימון.
עם כניסתו לחדר, מצא התובע במקום גם את סגנו של המנהל מר רונן שער (להלן – מר שער או - סגן המנהל).
סמוך לאחר כניסתו לחדר כאמור, פנו אליו השניים
"בקולי קולות" והאשימו אותו "בגניבה" של החטיפים אשר "נעלמו" לדבריהם מן הסניף. לדברי התובע, השניים אף איימו עליו בחקירת משטרה, ככל שלא יודה במעשה.
התובע הכחיש לטענתו, מכל וכל את החשדות שיוחסו לו וניסה לספק הסברים שיפיסו את דעתם של מנהל הסניף וסגנו. הסברים אותם פרש גם בפני
בית הדין, כמפורט לעיל.
הוסיף התובע והעיד כי מנהל הסניף וסגנו לא רשמו פרוטוקול של "השיחה" האמורה והחליטו על השעייתו לאלתר, לאחר שדרשו ואף קיבלו את הסכמתו לעבור בדיקת פוליגרף.
לדבריו, בעקבות אותה "שיחה" משפילה, ובמהלך תקופת ההשעיה, פנה אליו מנהל הסניף טלפונית, פעמים מספר, בדרישה "שיודה בפשעיו" ויגיש מכתב התפטרות, תוך שהוא [מנהל הסניף] מוסיף ומאיים "להפיל עליו" [על התובע] את כל "החסרים" במחלקת הוויטמינים אם לא יעשה כן.
בנסיבות אלה ובמהלך תקופת ההשעיה, התייעץ אפוא התובע התייעצות ראשונית עם עורך דין (שאיננו ב"כ בהליך זה) ובהתאם לעצתו, הודיע לחברה על סירובו להיבדק בבדיקת פוליגרף.
סמוך לאחר מכן, ביום 6.6.10 נמסר לתובע, באמצעות שליח, מכתב פיטורים בו הודע לו על פיטוריו לאלתר, בתוקף מיום 31.5.10.
לאחר הדברים הללו פנה התובע לדבריו, לקבלת ייצוג משפטי לב"כ המייצג אותו בהליך זה וביום 5.7.10 עבר מיוזמתו, לפי עצת ב"כ, בדיקת פוליגרף שהראתה כי גרסתו "בפרשת החטיפים" הייתה גירסת אמת.
התובע אף המציא לידי החברה את תוצאות הבדיקה אולם זו מצידה סירבה להתייחס אליהן.
עם זאת, בעקבות דין ודברים שנוהל בין ב"כ לבין החברה, החליטה החברה לבטל את מכתב הפיטורים מיום 31.5.10 ולערוך לו [לתובע] שימוע ביום 22.7.10.
לצורך ההכנה לשימוע, פנה אפוא ב"כ לחברה בבקשה לקבלת מסמכים ונתונים שעשויים
לתמוך להבנתו בגירסתו ולהפריך את גירסת החברה ובכלל אלה: דוחות ספירת מלאי, המתייחסים למועדים הרלוונטיים. דא עקא שהחברה סירבה בתוקף מטעמים שונים ומשונים להציג בפני
ו מסמכים אלה.
לתובע נערכה אפוא, ישיבת שימוע ביום 22.7.10 בנוכחות, סמנכ"ל הכספים של החברה, סגן המנהל והיועצת המשפטית שלה. ישיבה שהיתה לדבריו חלק "מתסריט ידוע מראש" אשר תאם את ההנחיות שקיבל סמנכ"ל הכספים ממנהל הסניף. בעקבות ישיבה זו וביום 25.7.10 קיבל התובע מכתב פיטורים בלתי מנומק.

5.
גרסת החברה באשר להשתלשלות האירועים שהובילו לפיטורי התובע, הייתה שונה והיא הוצגה על ידי שלושה עדים מטעמה: מנהל הסניף, סגנו וסמנכ"ל הכספים – מר כהן.

לגרסתה, ביום 28.5.10 החזיר התובע 9 חטיפים אותם רכש בסניף וקיבל כנגדם זיכוי. דא עקא שהתובע "התעקש" להשיב את החטיפים למקומם בעצמו וניהל על כך דין ודברים נוקב עם הקופאית הגב' מירי וייצמן (להלן - הקופאית). בעקבות דין ודברים זה נטל התובע את החטיפים והניחם, למשך יומיים, בארון שבסניף המיועד לאחסון חפציו האישיים, עד שביום 30.5.10 הם "נעלמו".
לגרסת החברה
- מאז ההחזרה "החשודה" נערך "מעקב" צמוד אחר התובע והחטיפים, שכלל, דווח של הקופאית לסגן המנהל על "התעקשותו" של התובע להשיב את החטיפים למקומם בכוחות עצמו, דווח על הדווח למנהל הסניף, בירור אצל מנהלת מחלקת הוויטמינים בנוגע לשינויים במלאי החטיפים, בדיקות תכופות של סגן המנהל בארון שבמחלקת הירקות (בו הניח התובע את החטיפים) ודווח על בדיקות אלה למנהל הסניף. כל זאת, עד שלבסוף התחוור לעוסקים במלאכת המעקב על "העלמות" החטיפים (
ראה - עדות הסגן, עמ' 13 לפרוטוקול ש' 13-15, ש' 21-28, עמ' 17 שורות 4-7 וכן, עדות המנהל עמ' 18 לפרוטוקול ש' 14 -15, ש'
17-19 ועמ' 19 ש' 10-15)

לאחר הדברים הללו, הוזמן אפוא התובע ביום 31.5.10 "לשיחה" עם המנהל וסגנו שהתקיימה בחדר המנהל ואשר תועדה בפרוטוקול שכותרתו "פרוטוקול שימוע". מפאת חשיבות הדברים להכרעה נביא את תוכן "הפרוטוקול" הנטען כלשונו:
"פרוטוקול שימוע
בתאריך 31.5.10 בשעה 15:00 נקרא העובד איציק תייר לשימוע בנוכחות מנהל הסניף שמוליק ויטקובסקי וסגנו רונן שער בענין טוהר המידות.
השיחה נפתחה ע"י שמוליק (מנהל הסניף) בשאלה – האם יש לאיציק [לתובע] משהו לספר. בתגובה הנ"ל לא הבין במה מדובר ושמוליק הרחיב בכך שיחשוב על התנהלות האירועים הנוגעים לו ביום שישי 28.5.10.
כאשר הבין איציק שהנושא הוא חטיפי האנרגיה טען שלקח אותם והחזירם למקומם במדף מחלקת הוויטמינים ביום ראשון בבוקר מבלי שאף אחד ראה. כאשר נשאל איציק כיצד יתכן שלפי דוח מלאי לפריט הנ"ל לספירתו הפיזית חסרים בדיוק 9 יחידות מוצר עליהן זוכה ? השיב שאינו יודע אך שוב ושוב טען שהוא החזירם למדף.
בהמשך נשאל כיצד יכול להיות שהוא קנה כמות גדולה מהמוצר וקיבל הנחת כמות ורכש את המוצר ללא קידוד של עדן טבע מרקט ולמעשה כאשר בוצעה הספירה שוב ביום ראשון בבוקר במחלקת ויטמינים כל הפריטים שבמדף היו כבר מקודדים, השיב שאינו יודע אך עדיין לטענתו הוא החזיר למדף.
שמוליק פנה לאיציק [התובע] ושאל אותו האם הוא מוכן ללכת למכונת אמת ואיציק ענה בחיוב. איציק התבקש ללכת הביתה עד להחלטת החברה בנושא שלו
." (ראה - נספח א' לתצהיר המנהל).

החברה הוסיפה וטענה כי היא לא קיבלה את הסבריו של התובע, היות ולשיטתה נערכו בסניף שתי ספירות מלאי - האחת ביום 28.5.10 והשניה - ביום 30.5.10 - שתוצאותיהן היו זהות.
עובדה ממנה למדה כי התובע לא החזיר את החטיפים למקומם, כפי טענתו.
עם זאת, יאמר כבר כאן - כי החברה לא הציגה לא בפני
התובע ולא בפני
בית-הדין, בשום שלב, נתונים אודות ספירות המלאי שנערכו לשיטתה במועדים השונים.
בנסיבות אלה – כך לטענת החברה - התבקש אפוא התובע "להפסיק" עבודתו לאלתר, לעבור בדיקת פוליגרף בהתאם להסכמתו ולהמתין בביתו עד לקבלת החלטה בעניינו. דא עקא, שלאחר מספר ימים חזר בו התובע מהסכמתו לבדיקה.
החברה הטעימה כי השיחה מיום 31.5.10 הייתה דיסקרטית ומכובדת, תוך שהיא מכחישה מכל וכל את דברי התובע בדבר האיומים והצעקות.
על רקע כל זאת, החליטה אפוא החברה לשיטתה לסיים את העסקתו של התובע, בהתאם להודעה שנשלחה אליו ביום 6.6.10. עם זאת ולאור פניית ב"כ "ולפנים משורת הדין", היא החליטה, מאוחר יותר, לבטל את הפיטורים ולערוך לתובע "שימוע נוסף" ביום 22.7.10 אשר הוקלט ותמלולו הוגש לבית הדין באמצעות התובע.
החברה הוסיפה וציינה כי בעקבות שימוע זה היא שבה ושקלה "בכובד ראש" את נסיבות העניין והחליטה, 3 ימים לאחר מכן, לפטר את התובע. בהתאם לכך אף נשלחה אליו הודעה על סיום העסקתו ביום 25.7.10, תוך תשלום מלוא זכויותיו על פי דין עד למועד הפיטורים. (
ראה- הודעת הפיטורים מיום 25.7.10 נספח ב' לתצהיר המנהל).

6.
על רקע פיטוריו והמחלוקות שפורטו לעיל, הגיש אפוא התובע תביעה לתשלום פיצוי בגין הפרת הסכם העבודה, הפרת זכות השימוע, פיטורים שלא כדין ובחוסר תום לב, ועוגמת נפש – בסך של 42,000 ש"ח.
בנוסף, עתר לתשלום זכויות נוספות ובכלל אלה, הפרשי שכר שמקורם בסכומים שנוכו לדבריו משכרו שלא כדין או טרם שולמו, וכן, לתשלום פיצויי הלנת שכר, עקב תשלום שכר חודש 6/10 ביום 25.7.10.

הכרעה
זכאות התובע לתשלום פיצוי בלתי ממוני בגין פיטורים שלא כדין
נקדים אחרית לראשית ונציין כבר כאן כי לדעתנו יש לקבל את עמדת התובע לפיה, פיטוריו אכן לקו בפגמים מהותיים וקשים המצדיקים את פסיקת מלוא הפיצוי הבלתי ממוני לו עתר. זאת, מהטעמים כפי שיפורטו להלן:

7.
תחילה יאמר - כי התובע השכיל לשכנע את בית הדין כי לא נפל רבב בהתנהלותו, כי הוא
לא נטל, שלא כדין, מרכוש החברה וכי הוא לא ביצע את "העבירה" שהיא ייחסה לו.

כמו כן, השכיל התובע לשכנע את בית הדין כי הליך בדיקת "החשדות", בעטיין פוטר כביכול, היה פגום מיסודו ולכל אורכו וכפועל יוצא מכך, נפלו פגמים קשים גם בהליך פיטוריו. עוד יוער - כי הצטברותם של הפגמים כאמור אינה יכולה שלא לעורר שאלות אף ביחס למידת הכנות שבהליך הבירור וייתכן שגם במידת הכנות שבייחוס המעשים מושא המחלוקת לתובע מלכתחילה. בהמשך הדברים נסקור פגמים אלה, בהתייחס לנקודות הציון העיקריות המצויות על קו הרצף הכרונולוגי, שתחילתו ביום 28.5.10 וסופו בפיטוריו של התובע ביום 25.7.10.

ראשית
ובהתייחס לנקודת הציון הראשונה על קו הרצף ביום 28.5.10 - הרי שסבורות אנו כי התייחסותה של החברה ל"פרשת החטיפים" תמוהה היא ובלתי מידתית
כבר מראשיתה, בסמוך למועד החזרתם ביום 28.5.10: זאת, על רקע מערכת היחסים הממושכת יחסית שבין הצדדים שארכה כ-3 שנים, על רקע תפקודו המסור של התובע במהלך שנים אלה והנאמנות שגילה כלפי החברה בהזדמנויות שונות, על רקע הערך הכספי הזעום של המוצרים ועל רקע העובדה שנטילת מוצרי מזון, שלא כדין, על ידי עובדים איננה מהווה למרבה השמחה חזון נפרץ בחברה
(ראה – עדות המנהל עמ' 21 לפרוטוקול ש' 7-10, עמ' 25 ש' 5-8, עדות הסגן עמ' 9 לפרוטוקול ש' 22-23 וכן, סעיפים
29 -31 לתצהיר התובע).
על רקע כל אלה, קשה שלא להתרשם כי הפעלת "רשת החקירה" והבילוש המסועפת מצד החברה, לצורך "חקירתה" של "פרשת החטיפים"
- "הפעלה" שהייתה כרוכה במעורבות של עובדים נוספים מעבר להנהלת הסניף – הייתה חסרת כל פרופורציה ובלתי מותאמת
לנסיבות. משמע - החברה מצידה לא סיפקה הסבר מדוע לא ניתן היה, בנסיבות אלה, להסתפק בפני
ה ישירה ודיסקרטית לתובע להשיב את החטיפים שהיו בארון למקומם ללא דיחוי.

יתירה מכך, אף לו סברנו כי היה מקום בנסיבות העניין "לחקירה סמויה" אחר טוהר המידות של התובע, וכאמור אין זו דעתנו,
הרי שלטעמנו עמדו לרשותה של החברה אמצעים פוגעניים פחות לעשות כן, תחת הלחיצה הקלה "על הדק" "הדיפתו אל הקיר" והלבנת פניו. אמצעים שהחברה מטעמיה העדיפה שלא לעשות בהם שימוש:
כך למשל, עולה כי מנהל הסניף וסגנו לא מצאו לנכון לעיין תחילה בתיקו האישי של התובע על מנת לבחון את הרישומים הנוגעים לאופן התנהלותו בעבר, לרבות כשלים, אם היו, הנוגעים ל"טוהר מידותיו" או לחילופין, רישומים שתעדו דווקא את מסירותו ונאמנותו לחברה
(ראה – עדות הסגן עמ' 9 לפרוטוקול ש' 20-23 וכן עדות המנהל עמ' 25 ש' 1-4)
.
החברה אף לא עשתה ניסיון להתחקות אחר התנהלות התובע במועדים הרלוונטיים, באמצעות בדיקת החומר שצולם במצלמות האבטחה המותקנות בסניף: זאת, כפי שעולה מעדותו של מר שער בבית הדין אשר העיד בפני
נו כי הוא לא ביקש לראות את סרטי הצילום משום : ש- "זה [החשד בתובע] נראה פשוט מדי. יש מוצרים שנעלמו.
(ראה - עדות הסגן, עמ' 12 לפרוטוקול ש' 24-27 עמ' 13 ש' 1-6).
בהקשר זה לא נעלם מעיננו ההסבר השונה שניתן בעניין זה על ידי המנהל לפיו, מצלמות האבטחה שבסניף אינן פעילות. אלא שעדות זו לא שכנעה את בית הדין משלא נמצאו לה תימוכין בראיות אובייקטיביות, לרבות דיווח של חברת האבטחה
(ראה –עמ' 13 לפרוטוקול ש' 1-5, עמ' 12 ש' 24-25)
.
זאת ואף זאת, החברה לא הציגה בפני
התובע, בסמוך לאירוע (ולמעשה עד עצם היום הזה) את ספירות המלאי שנערכו לשיטתה במועדים הרלוונטיים, באופן שיאפשר לו (ולה) לבחון את העובדות, טרם הפניית אצבע מאשימה כלפי התובע.

שנית
, גם בנקודת הציון השנייה על קו הרצף שעניינה "שיחת הבירור" מיום 31.5.10 נפלו פגמים קשים ולא מעטים:
מהראיות עולה כי במהלך שיחה זו, חרף חשיבותה ומשמעותה הראייתית, לא נוהל פרוטוקול המתעד את מהלכה. בהקשר זה נציין כי מטילים אנו ספק בגירסתה הראשונית של החברה – הבעייתית לכשעצמה - לפיה פרוטוקול כאמור נערך סמוך לאחריה, באופן המשקף את מהלכה ובלא שניתנה למעשה לתובע הזדמנות לאשר אותו בחתימתו
(לעניין הפגם הטמון בהתנהלות זו ראה - דב"ע נד/33-3 יעקוב בר מנשה – שירות התעסוקה
ניתן ביום 17.3.94, וכן, דב"ע נא/3-112 עריית קריית גת – גוזלן ניתן ביום 14.7.01).

ספקות אלה נשענים על הסתירות בעדויות עדי החברה ביחס למועד עריכת הפרוטוקול, כמפורט להלן:

בעוד שבתצהיריהם של מנהל הסניף וסגנו נכתב כאמור כי פרוטוקול השיחה מיום 30.5.10 נערך בסמוך לאחריה – הרי שבחקירתו הנגדית העיד המנהל כי פרוטוקול זה נרשם כביכול "תוך כדי השימוע" ע"י סגנו וכי התובע סירב לחתום עליו ובלשון הפרוטוקול לאמור:
"לשאלת בית הדין – מי כתב את השיחה ב- 31/5 ?
ת.
רונן שער. אני דיברתי עם התובע ורונן כתב תוך כדי.
לשאלת בית הדין – התובע קיבל העתק מזה [מהפרוטוקול] ?
ת.
הוא יצא מהחנות והלך. אמרתי לו שעד שנגיע להחלטה הוא יכול ללכת הביתה. בקשתי ממנו לחתום על הפרוטוקול שרשם רונן שער והתובע סירב והלך.
ש.
ציינת שהוא מסרב לחתום ?
ת.
לא.
ש.
טענתם שהפרוטוקול נכתב כמה ימים אחרי.
ת.
אני יודע שהפרוטוקול נכתב תוך כדי."
(ראה – סע' 11 לתצהיר המנהל וסע' 12 לתצהיר הסגן ; והשווה –לעדות המנהל
עמ' 25 לפרוטוקול ש' 20-29, עמ' 26 ש' 1-2)

לא למותר לציין, כי פרוטוקול השיחה מיום 30.5.10 אינו נושא – תאריך, אינו נושא את שם עורכו וכמובן, אינו נושא את חתימת התובע: עובדות אלה, כמו גם הסתירות המהותיות ביחס לאופן ולמועד עריכתו, תומכות בגרסת התובע, בכל הנוגע לניסיון החברה להציג תמונה
המתנכרת למציאות, באשר לתוכן השיחה והלך רוחה. כן יוער כי גרסת התובע ביחס להלך רוחה המאיים של השיחה, שאין לו כאמור זכר "בפרוטוקול", תואמת את הצעד הקיצוני של השעיית התובע לאלתר כמו גם את הפגמים עליהם עמדנו עד כה.

מעבר לכך יאמר, כי אפילו סברנו כי פרוטוקול "השיחה" אכן משקף נאמנה את חילופי הדברים שהיו במהלכה כהווייתם – וכאמור אין זו מסקנתנו - הרי שהליקויים בהתנהלות החברה עולים מניה וביה גם מתוך פרוטוקול זה כדלקמן:
§
לתובע לא ניתנה לאורך כל השיחה וחרף חומרת הטענות שהועלו כנגדו, הזדמנות הוגנת להציג את גרסתו וטיעוניו משהחברה לא הציגה בפני
ו מסמכים ודוחות מלאי והסתפקה באמירות סתמיות בעל פה בקשר לדוחות אלה.

(לעניין היקפה של זכות הטיעון כנגזרת של חומרת הטענות ראה - ע"ע
848/07
אלמונית נ' פלוני ניתן ביום 15.7.07
)
.

§
לתובע לא נאמר, עובר לתחילת השיחה ובמהלכה, כי יש כוונה לנקוט כנגדו צעדים פוגעניים כלשהם על יסודה, לרבות השעיה ופיטורים
(ראה- באופן אנלוגי לעניין המשמעות של אי מתן הודעה מקדימה אודות מטרת השיחה בקשר לישיבת שימוע ע"ע 01 / 1403 סוהייר סרוג'י המוסד לביטוח לאומי (ניתן ביום
3.5.040)).


§
לתובע לא ניתנו ההסברים המתחייבים אודות בדיקת הפוליגרף אותה הוא נדרש לעבור במהלך השיחה: לא התבקשה הסכמתו "מדעת" לשימוש שיעשה בה בנסיבות העניין, לא ניתן לו הסבר על תוקפה ומהימנותה ולא הוצע לו לקיימה בפני
בודק מוסכם.
דרישות להן מוכפפת החברה על פי הדין והפסיקה בשים לב למידת הפגיעה של בדיקת הפוליגרף בפרטיות ואף בכבוד האדם ובשים לב למחלוקת המדעית ביחס לתוקפה ומהימנותה.
(ראה - לעניין זה עב' (ת"א) 5789/01 בנג'י יניב נ' שופרסל בע"מ, (ניתן ביום 3.3.05), ע"ע 300228/95 שלמה ויטראול נ' אבא מרגלית יצור ושיווק דברי מאפה בע"מ



(ניתן ביום 25.10.06), דב"ע 70-4/97 אוניברסיטת תל אביב נ' ההסתדרות הכללית החדשה (ניתן ביום 17.6.98) והאסמכתאות המפורטות שם וכן ראה- הנחיות היועץ המשפטי לממשלה בעניין השימוש בפוליגרף על ידי המדינה (מס' 3.1102 מיום 9.11.03, 8.9.09) כפי שאומצו בפסיקה).

§
לתובע לא ניתן הסבר מדוע הוא מושעה מעבודתו, על רקע הנסיבות, על אף שנתן "הסכמתו" בשיחה הקשה שנוהלה עימו לביצועה של בדיקת הפוליגרף. הסכמה שיש מקום כאמור להטיל ספק בתוקפה, על רקע דברינו לעיל.

שלישית,
החברה השעתה כאמור את התובע לאלתר, ללא נימוק וללא הצדקה. השעיה שתוצאותיה המיידיות היו, מטבע הדברים, יצירת חרושת שמועות ומכאן גם השפלה של התובע בפני
העובדים הכפופים לו, חבריו לעבודה ובני משפחתו. זאת כאמור,
טרם שנבחנו החשדות כלפיו ובלא שהחברה הראתה מדוע ולמה היה צורך בנקיטת הצעד הקיצוני של השעיה לשם השלמת "החקירה".

רביעית
, החברה פיטרה את התובע, בהודעה מיום 6.6.10, ללא שימוע ולא נתנה לו הזדמנות הוגנת להזים את הטענות הקשות שהועלו כלפיו ואשר נמצא, בסופו של יום, כי הן טענות סרק. בנסיבות אלה, יש לראות אפוא את ההפרה של זכות השימוע בחומרה יתירה. זאת, נוכח ההשלכות הנפשיות הקשות שיש לפיטורים בנסיבות אלה על העובד ובני משפחתו, נוכח הפגיעה בשמו הטוב ונוכח תחושת העוול הקשה מנשוא של פיטורים מעין אלה.

אם לא די בכך הרי שמהראיות עולה - כי החברה אף התייחסה באדישות מוחלטת לשמו הטוב של התובע ולא נזהרה בו כלל ועיקר: בהקשר זה אין לנו אלא להפנות לעדותו של מנהל הסניף כעולה מפרוטוקול הדיון לאמור:
"לשאלת בית הדין האנשים בסניף ידעו על כך שמיוחסות כנגד התובע טענות קשות כאלה ?
ת.
כן, הם ידעו על כך שיש ענין עם חטיפי חלבון.
לשאלת בית הדין הם ידעו שהסניף מאשים את התובע ?
ת.
אנשים, עובדים פנו אלי ושאלו מה קרה והאם התובע גנב חטיפי חלבון.
לשאלת בית הדין כשהוא הושהה ואח"כ פוטר, שאלו משהו ?
ת.
כשהוא הפסיק להגיע לעבודה, חלק גדול מהעובדים היה מאוד מבסוט מרוצה מהענין. זה 17 פחות ענין אותם. לאחר שבית הדין מבקש ממני להשיב לשאלה האם אנשים שאלו אותי אם התובע הפסיק לעבוד כי הוא גנב? אני משיב כי מן הסתם, כן. אני השבתי לאנשים אלו בחיוב.
ש.
אחרי השימוע של ה 3/13 , אמרת שלא היית שותף להחלטות.
ת.
נכון.
לשאלת בית הדין היתה הנחיה לגורמים המעורבים לשמור את המקרה של התובע בסודיות ולא לדבר על כך עם עובדים אחרים ?
ת.
לא היתה הנחיה כזו."
(ראה – עמ' 16 לפרוטוקול ש' 10-27).

חמישית
, לכשעצמנו, שוכנענו כי גם בנקודה זו, החמישית במספר על קו הרצף של ביטול מכתב הפיטורים מיום 31.5.10 ועריכת השימוע ביום 22.7.10 - נפלו פגמים קשים וכי אלה לא נועדו באמת ובתמים להביא לתיקון העוול שנעשה לתובע ולהביא לחקר האמת אלא -
להלביש עוול זה "במחלצות" לא לו של תקינות פרוצדוראלית. זאת מן הטעמים הבאים:

§
על אף שהחברה ייחסה לשיטתה חשיבות על לבדיקה במכונת אמת, לצורך הזמת הטענות כנגד התובע או לחילופין לצורך אישושן - הרי שהיא לא מצאה לנכון להתייחס לבדיקת הפוליגרף שביצע התובע במכון מוסמך ביוזמתו, טרם לשימוע והיא התעלמה ממנה כליל במהלכו.
בדיקה זו, הראתה כי גרסתו הייתה גרסת
אמת וכי טענת החברה הייתה חסרת יסוד. החברה אף לא ביקשה לבחון או להציג שאלות לעורך הבדיקה ולא הראתה טעם ממשי לחוסר התייחסותה אליה

(ראה – פרוטוקול השימוע נספח ז' לתצהיר התובע עמ' 16 ש' 9-12).
זאת כאמור, על אף שבהסכם העבודה התחייבה החברה לקבל את תוצאותיה ואף להציגן כראיה בבית משפט - תנאי שנוסח, ככל הנראה, ביוזמת החברה. יוער ויוטעם - כי בהסכם העבודה לא נקבע כי זהות עורך הבדיקה תקבע על ידי החברה. מכאן שהחברה לא רק הפרה את הסכם העבודה, עובר להחלטת הפיטורים השנייה אלא שהתעלמותה מן הבדיקה אף אומרת דרשני באשר לכנות כוונותיה לרדת לחקרה של האמת (
לעניין חוסר ההתייחסות לבדיקת הפוליגרף ראה - עדות הסגן עמ' 16 לפרוטוקול ש' 5-8, עדות המנהל עמ' 22 לפרוטוקול ש' 27-28).
§
זאת ועוד אחרת, התובע פנה לחברה באמצעות ב"כ, לפני השימוע ולצורך הכנתו כראוי, בבקשה לקבל לידיו את דוחות המלאי עליהם הסתמכה החברה. דא עקא, שהחברה בתגובה "נעמדה על רגליה האחוריות" וסירבה במלוא בתוקף להציגם בפני
ו. זאת, תוך שהיא מציינת הפעם כי התנהגותו של התובע ביום 28.5.10 [מועד החזרת החטיפים] "היא [היא] שעומדת בלב העניין ולא - העובדה אם החטיפים האלה הושבו למקומם או לא ביום ראשון (30.5.10)"

(ראה – תכתובת המייל, כפי שנכתבה על ידי היועצת המשפטית של החברה נספח ב' לתצהיר התובע)
.
מענה זה אין להבינו אלא - כנסיגה מוחלטת של החברה מטענתה הראשונית לפיה, התובע נטל את החטיפים שלא כדין ולא השיב אותם כטענתו למקומם ביום 30.5.10. משמע - מענה זה של החברה מהווה בלשון המקובלת
"זגזוג" ובלשון המשפטית שינוי חזית. שכן, עולה ממנו מפורשות כי הרבב היחיד שנפל, לטענת החברה עובר לשימוע, בהתנהלותו של התובע הינו – התעקשותו להשיב את החטיפים למקומם בעצמו והנחתם בארון במחלקת הירקות - חלף סידורם המיידי במחלקת הוויטמינים.
זאת, נזכיר שעה שהחברה מצידה, מודה באי קיומו של נוהל החזרת סחורה על ידי עובדים
(ראה - עדות המנהל עמ' 18 לפרוטוקול ש' 22-24).

למרבה הצער, שינוי חזית זה ואי הצגת דוחות המלאי לתובע על בסיס אותו שינוי
- לא מנעו מן החברה לשוב ולהעלות, במהלך השימוע, את הטענות שנזנחו עובר לו, באשר לאי השבת החטיפים שהונחו בארון למקומם ביום 30.5.10. זאת תוך שהתובע נדרש לשוב ולהתייחס, במהלך השימוע, לדוחות עלומים שנמנע ממנו העיון בהם, כאילו היו אלה "האקדח המעשן" של החברה (
ראה - עמ' 14 ואילך לפרוטוקול השימוע נספח ז' לתצהיר התובע).

במאמר מוסגר יאמר - כי התנהלות "מזגזגת" זו, שבה וחזרה על עצמה גם במהלך הדיון בבית הדין, עת שהחברה מירקה את הטענות אותן זנחה עובר לישיבת השימוע לפיהן, התובע הוא שהעלים את החטיפים מן הארון ביום 30.5.10.
§
זאת ועוד, במכתב ההזמנה "לשימוע" מיום 23.6.10, נכתב - כי ההזמנה זו מקורה באותה שרשרת אירועים הקשורה ל"פרשת החטיפים" וכי בעקבות פרשה זו [ובעקבותיה בלבד], שוקלת החברה להעביר את התובע לתפקיד חלופי או לפטרו, בהתאם לתוצאות השימוע

(ראה – נספח ד2 לתצהיר התובע
)
. רק במסגרת התכתבות מאוחרת יותר שניהלה החברה עם ב"כ התובע, לקראת ישיבת השימוע, העלתה החברה טענות נוספות וכבושות על מנת להצדיק את הפיטורים. התנהלות האומרת דרשני ומעלה שוב מחשבות נוגות ביחס לכנותו של הליך השימוע

(ראה – נספח ד1 לתצהיר התובע)
.
שישית


בהתייחס לנקודת הציון האחרונה על קו הרצף, שוכנענו כי החברה נמנעה מהצגת הנתונים הרלוונטיים להחלטה בפני
"הפורום" שהחליט על פיטורי התובע (להלן – הפורום). פורום שכלל את המנהל את מנכ"ל הכספים ואת מנכ"ל החברה. כמו כן שוכנענו כי הוצגו בפני
פורום זה נתונים שנמנע מן התובע להגיב עליהם (
לעניין הרכב הפורום ראה - עדות המנהל עמ' 23 לפרוטוקול ש' 3-6)
:
·
כך למשל, העיד מנהל הסניף בחקירתו הנגדית כי הפורום הנ"ל, הסתמך על דוחות ספירת המלאי למועדים הרלוונטיים - שלא הוצגו כזכור בפני
התובע ואף לא בפני
בית הדין ואשר ספק אם נערכו כלל. דוחות שהחברה סירבה כאמור בתוקף להציגם בפני
התובע. זאת, בין היתר, משום שהיא לא ראתה בהם חשיבות ותוך ויתור למעשה על טענותיה בדבר אי השבת החטיפים למקומם ביום 30.5.10. (

ראה - עדות המנהל עמ' 23 לפרוטוקול ש' 12-14. לעניין הפגם שבהסתמכות הגורם המחליט על נתונים שלא ניתנה לעובד הזדמנות להתייחס אליהם ראה -
ע"ע 21781-10-10 ראשד לולו הועדה לתכנון ולבניה אלונים ניתן ביום 13.7.12).
·
מן הראיות עולה כי הקופאית שלגרסת החברה "הניעה את גלגלי החקירה" - זו אשר דווחה כי התובע "התעקש" באופן מחשיד, להחזיר את החטיפים למקומם בעצמו - לא הופיעה בפני
הפורום ואף לא מסרה גרסה בכתב. זאת, בדומה למנהלת מחלקת הוויטמינים שאף היא לא הופיעה ולא מסרה עמדתה בכתב בפני
הפורום

(ראה - עדות המנהל עמ' 23 לפרוטוקול ש' 15-27).
·
בדיקת הפוליגרף שערך התובע, לא זכתה להתייחסות של הפורום, חרף חובתה של החברה להסתמך עליה לפי הסכם העבודה

(ראה - עדות המנהל עמ' 23 לפרוטוקול
ש' 12-14).
·
בעקבות ישיבת השימוע החליט הפורום על פיטורי התובע, ללא הנמקה ובלא להסביר מדוע ולמה דחה את גרסתו וראיותיו בעניין העיקרי אשר בעטיו פוטר והוא - "פרשת החטיפים".

(ראה - מכתב הפיטורים נספח ב' לתצהיר המנהל. לעניין חובת ההנמקה והחובה להתייחס לטענות שהעלה העובד במהלך השימוע ראה - ע"ע 133/09
פאטמה מלחם - מועצה מקומית ג'דידה מכר ניתן ביום
22.1.2012).

8.
כפי שציינו לעיל, על רקע כל זאת ועל רקע הקשיים שעלו מן הראיות שהוצגו בפני
בית הדין שוכנענו כי התובע לא נטל שלא כדין, דבר מרכוש החברה ולעניין זה נוסיף ונציין כך:

החברה לא זימנה לעדות בבית הדין את הקופאית שביצעה את ההחזרות והדפיסה את שובר הזיכוי לתובע. זו אשר מסרה כאמור לטענת החברה על "התעקשותו" של התובע להחזיר את החטיפים למקומם בעצמו.
החברה לא הציגה גם בפני
בית הדין את דוחות המלאי הרלוונטיים ומהעדויות המבולבלות של עדיה קשה היה להבין מהם הדוחות או הרישומים עליהם הסתמכה כביכול עובר להפניית האצבע המאשימה כלפי התובע:
כך למשל, במהלך חקירתו הנגדית התבקש סגן המנהל להסביר מה עלה בגורל דוחות המלאי עליהם השליכה החברה יהבה, עת שקבעה בפסקנות כי התובע "גנב" את החטיפים. בתשובתו לשאלה זו ציין הסגן כי אין הוא יודע היכן מצויים דוחות אלה, על אף שלדבריו ראה אותם בעיניו

(ראה – עמ' 9 לפרוטוקול ש' 24-25, עמ' 10 ש' 1-10)
.
בהמשך הדברים נשאל הסגן שוב, הפעם ע"י בית הדין, האם ראה את דוחות המלאי טרם לשימוע ובתשובתו אמר כי הוא ראה אך ורק את הדוח שנערך ביום 30.5.10 (יום א'). משמע – מדבריו עולה כי הוא לא ראה את הדוחות שנערכו ביום 28.5.10 (יום ו').
בהמשך עדותו העיד הסגן כי הוא עצמו ספר את החטיפים על המדף במחלקת הויטמינים "והסיק את מסקנתו", וזאת גם ביום 28.5.10 וגם ביום 31.5.10, אך הוא לא ערך על כך דו"ח בכתב
(ראה – עמ' 12 לפרוטוקול ש' 1-13)
.

מנהל הסניף העיד כי חרף החשדות החמורים שיוחסו לתובע, הוא לא היה נוכח בספירת המלאי שנערכה ביום 30.5.10 (יום א') והסתמך בענין זה על ספירה שערכו סגנו ומנהלת מחלקת הוויטמינים – הגב' מיכל אביב. מדבריו עולה כי חרף חשדות כבדים אלה, הוא לא מצא לנכון לבקש ולקבל מהכפופים לו דו"ח בכתב אודות הספירה ולא הנחה אותם לתעד אותה
(ראה – עמ' 20 לפרוטוקול ש' 17-20)
.
כמו כן העיד המנהל כי לא ידוע לו היכן מצויים דוחות ספירת המלאי עליהם הסתמכה החברה ואף לא ידע ליתן הסבר מספק לשאלה מדוע לא הנחה את עובדיו לערוך תיעוד של הספירה שנערכה (כביכול) ביום 28.5.10 וביום 30.5.10
(ראה – עמ' 22 לפרוטוקול ש' 19-25)
.

9.
לאור כל האמור אנו קובעות אפוא, כממצא עובדתי, כי יש לקבל את גרסת התובע בכל הנוגע ל"פרשת החטיפים" וכי אין ממש בטענות החברה. עוד אנו קובעות כי בהליך הבירור והפיטורים של התובע מראשיתו ועד סופו נפלו פגמים חמורים שבהצטברותם אינם יכולים שלא להותיר ספק באשר לכנות הליך הבדיקה מראשיתו (כך - במקרה הטוב) ולכנות החשדות של החברה
- במקרה הפחות טוב.

10.
על יסוד כל אלה, לאור החומרה בה יש לראות את התנהלות החברה, על הפגמים הרבים שנפלו בה ובשים לב לנזק הנפשי שנגרם לתובע לאחר שפוטר והוכתם על לא עוול בכפו
– סבורות אנו כי מדובר בנסיבות חריגות המצדיקות פסיקת פיצוי גם ללא הוכחת נזק ממוני, בסכום הולם לו עתר התובע, אם לא מעבר לכך.
אי לכך, אנו מקבלות רכיב תביעה זה במלואו ומחייבות את החברה בתשלום הסכום הנתבע בגינו, בסך של 42,000 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית החל מיום 25.7.10 ועד למועד התשלום בפועל.

זכאות התובע ליתר רכיבי התביעה
11.
אשר לתביעתו של התובע לתשלום פיצויי הלנת שכר, עקב תשלום שכר חודש יוני ביום 28.7.10 – הרי שסבורות אנו כי יש לקבלה:
גרסת התובע ביחס למועד תשלום השכר לא נסתרה. מעבר לכך העיד התובע כי בשל האיחור בתשלום השכר הודיע לו הבנק ביום 15.7.10 על ביטול מסגרת האשראי שהוקצתה לו ועל יתרת חוב בחשבונו שתעמוד לפירעון מיידי. התובע אף צירף מסמך לתמיכת טענתו זו. זאת נזכיר, בנסיבות בהן התובע היה מוחסר עבודה, לאחר שהושלך מעבודתו על לא עוול בכפו, תוך הטלת רבב בטוהר מידותיו. החברה מצידה לא הצביעה על טעם של ממש שיש בו להצדיק בנסיבות אלה הפחתה של פיצויי ההלנה ואילו התובע מנגד הצביע כאמור על נסיבות מיוחדות להארכת תקופת ההתיישנות, בהתאם לסיפא של סעיף 17א לחוק הגנת השכר תשי"ח - 1958.

12.
אשר לתביעה לתשלום פיצוי בגין אי תשלום בעבור ימי עבודה בשבת וקיזוז מן השכר בשל איחורים, יאמר כך:
החברה לא הכחישה את גרסת
התובע לפיה, הוא ביצע עבודה נוספת בסוף שנת 2009 בימי שבת של ספירת מלאי בסניפי החברה בכפר סבא ואשדוד.
החברה אף לא הכחישה כי על פי ההסכם בין הצדדים היה עליה לזקוף לזכותו
1.5 ימי חופשה בתמורה לעבודה בימי שבת.
החברה מצידה טענה כי בעבור העבודה בחודש נובמבר קיבל התובע שכר עבור יום עבודה נוסף ואילו במהלך חודש דצמבר הוא ניצל שני ימי חופשה אולם בתלוש השכר לחודש זה נרשם כי הוא ניצל 0.5 ימי חופשה בלבד.

אנו סבורות, כי משהחברה לא כפרה בביצוע העבודה הנוספת ובתוכן ההסכם ומשעולה כי טענת
"פרעתי" שבפיה נסתרת מניה וביה בתלוש השכר של חודש דצמבר ואילו רישום נוכחות וניצול חופשה אותו היא מחויבת לנהל על פי דין – לא הוצג -
הרי שיש לקבל רכיב תביעה זה.

13.
אשר לרכיב התביעה הנוגע לקיזוז שכר עבודה בגין השעיה שבאה בתגובה לאיחור לעבודה
– הרי שטענה זו לא הוכחה ולפיכך - אנו דוחות אותה.

סוף דבר
14.
לאור כל האמור לעיל, הרי שאנו מחייבות את הנתבעות לשלם לתובע, תוך 30 יום מהמועד בו יומצא להן פס"ד זה, את הסכומים הבאים:
§
סך של 42,000 ש"ח בעבור פיצוי בגין פיטורים שלא כדין

, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מיום 25.7.10 ועד למועד התשלום בפועל.
§
סך של 2,450 ש"ח בגין הלנת שכר

.
§
סך של 1,800 בגין פדיון חופשה

כפיצוי בעבור עבודה בשבת, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית החל מיום 25.7.10 ועד למועד התשלום בפועל.
§
סך של 15,000 ש"ח בגין הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד

.


15.
המזכירות תשלח העתק מפס"ד זה לצדדים בדואר.

ניתן היום, 21.7.2013, בהעדר הצדדים.

נ.צ. (ע) גב' חנה קפלניקוב

נטע רות
, שופטת

נ.צ. (מע) גב' חגית פורת









קלדנית: דפנה ענוה-רז







סע בית דין אזורי לעבודה 56167-10/10 יצחק תייר נ' עדן בריאות טבע מרקט בע"מ, עדן בריאות טבע מרקט2 בע"מ (פורסם ב-ֽ 21/07/2013)