פסקי דין על מרדכי פרץ | פסקי דין על נעמי פרץ | פסקי דין על לדה כרמי | פסקי דין על הראל חברה לביטוח |

10945-01/10 א     28/07/2013




א 10945-01/10 מרדכי פרץ, נעמי פרץ נ' לדה כרמי, הראל חברה לביטוח בע"מ








בית משפט השלום בחיפה



ת"א 10945-01-10 פרץ ואח' נ' כרמי ואח'




בפני

כב' השופטת
כאמלה ג'דעון


תובעים

1
.
מרדכי פרץ

2
.
נעמי פרץ
ע"י ב"כ עוה"ד ע. דראושה


נגד

נתבעות
1.לדה כרמי
2.הראל חברה לביטוח בע"מ

ע"י עוה"ד א. שטיין ואח'



פסק דין



1.
לפניי תביעה כספית בגין רשלנות מקצועית המיוחסת לנתבעת מס' 1, עו"ד לדה כרמי
(להלן "הנתבעת") בגין ייצוג התובעים בהליך משפטי כפי שיפורט להלן.

2.
בשנת 1994 נטלו התובעים שתי הלוואות מובטחות במשכנתא, מאת טפחות בנק משכנתאות לישראל בע"מ (להלן "הבנק"). המשכנתאות נרשמו על דירת מגורים שבבעלות התובעים (להלן "הדירה").
עקב מצב כלכלי קשה, פיגרו התובעים בהחזרי ההלוואות והבנק הגיש בקשה למימוש המשכנתאות. בתגובה לכך, הגישו התובעים המרצת פתיחה שבה עתרו לצוות על הבנק להפסיק את כל הליכי המימוש, ולהצהיר כי לא נתגבשה זכותו של הבנק במימוש המשכנתא, וכי ההליכים הננקטים על ידו מהווים שימוש בחוסר תום בזכות הנובעת מחוזה. בנוסף עתרו התובעים למתן "כל סעד ראוי, נוסף או אחר, לפי שיקול דעת כב' בית המשפט, שתכליתו שמירה על זכויות הקניין" של התובעים בדירה.

3.
במהלך הדיון בהמרצת הפתיחה, הועלתה ביום 23.2.2003 על ידי בית המשפט (כב' השופטת כנפי-שטייניץ) הצעה שלפיה הליכי המימוש יבוטלו, והצדדים ינסו להגיע להסדר ביחס לסכום החוב, תוך שמירה על זכותו של הבנק להגיש תביעה חדשה לתשלום סכומי הפיגור.

4.
לאור מחלוקת שהתעוררה בין הצדדים בנוגע ליתרת חובם של התובעים לבנק, מינה בית המשפט (כב' השופטת בטינה טאובר שאליה הועבר התיק), ביום 24.5.05, רואה חשבון לשמש כמומחה מטעם בית המשפט בתחום החשבונאי.

5.
המומחה הגיש חוות דעת לתיק בית המשפט (נספח ת/4 לתצהיר התובעים), אולם, וכפי שניתן היה להסיק מהפרוטוקולים החלקיים שצורפו לתצהיר התובעים, הצדדים לא הצליחו להגיע להסכמה, וההליך נמשך.

6.
במהלך ניהול המשפט, מצבם של התובעים הלך והחמיר והם נאלצו למכור את הדירה. לשם העברת הזכויות בדירה והסרת השעבוד שרבץ עליה לטובת הבנק, העבירו התובעים לידי הבנק, תחת מחאה לטענתם, סך של 158,934 ₪, למרות שידעו כדבריהם, כי לא מגיע לבנק מלוא הסכום הנ"ל.

7.
עד לאותו שלב, היו התובעים מיוצגים על ידי עו"ד אברהם אבו חצירה ז"ל. לאחר פטירתו, פנו התובעים בחודש 6/08 אל הנתבעת, ומסרו לידיה את המשך הטיפול בעניין. לא נטען על ידי התובעים כי שילמו לנתבעת סכומי כסף על חשבון הייצוג הנ"ל.

יובהר כי הפנייה אל הנתבעת היתה לאחר שהתובעים מכרו את הדירה כמצוין לעיל.

8.
לטענת התובעים, הנתבעת הבטיחה להם כי תפעל לקבלת

פסק דין
שבו יקבע סכום יתרת חובם לבנק, ובכך הם יקבלו חזרה לידיהם את הסכומים ששולמו ביתר לבנק לשיטתם, טענה שהוכחשה על ידי הנתבעת.

9.
לאחר ניהול הוכחות (על פי הכתוב בתצהיר), נתבקשה הנתבעת, ביום 27.11.2008, להגיש סיכומים בכתב תוך 30 יום. הנתבעת לא הגישה סיכומים, וביום 3.3.2009 מחק בית המשפט את המרצת הפתיחה ללא צו להוצאות (נספח ת/9 לתצהיר התובעים). בסעיף 3 לפסק הדין נכתב, בין היתר, כי הדיון בעתירה התייתר עקב מכירת הדירה על ידי התובעים.

10.
בעקבות זאת פנו התובעים אל הנתבעת, וזו האחרונה כתבה מכתב ביום 9.3.2009, שבו הודתה באי הגשת סיכומים עקב מחדל מטעמה, ונטלה אחריות בגין מתן פסק הדין והתחייבה להגיש בקשה לביטולו. בנוסף, הצהירה הנתבעת כי במידה ופסק הדין לא יבוטל, קמה לתובעים הזכות לדרוש ממנה את נזקיהם בגין מתן פסק הדין (נספח ת/12 לתצהיר התובעים).

11.
ביום 3.4.2009 הגישה הנתבעת בקשה לביטול פסק הדין, אולם הבקשה נמחקה עקב אי צירוף תצהיר התומך באמור בה.

12.
הנתבעת הגישה בקשה נוספת לביטול פסק הדין, אולם גם בקשה זו נדחתה, תוך שבית המשפט כותב בהחלטתו מיום 3.5.09 (נספח ת/10 לתצהיר התובעים) את הדברים הבאים:

"
... משהמבקשים מכרו את ביתם מתייתר למעשה כליל הדיון בתובענה שהוגשה על ידם שכל כולה נועדה לעכב את מימוש הליכי המשכנתא שננקטו על ידי המשיב ביחס לבית המבקשים"
(סעיף 12)


עוד הוסיף בית המשפט וקבע בסעיף 15 להחלטתו הנ"ל:

"
במסגרת התובענה שהוגשה על ידי המבקשים כל שנתבקש הוא הסעד של עיכוב ו/או אי נקיטתם של הליכי מימוש המשכנתא. מכאן, וככל שהמבקשים טוענים לנזקים שנגרמו להם על ידי המשיב, עתידים נזקים אלה ממילא להתברר בתובענה נפרדת ושעה שהמבקשים לא הגישו במסגרת הליך זה תביעה לנזקים ו/או בקשה לסעד הצהרתי כלשהו זולת בקשתם לביטול הליכי המימוש"


עוד ציין בית המשפט בהחלטתו הנ"ל (סעיף 13) כי אף התובעים הודו בקיומו של חוב כלפי הבנק במועד הגשת התובענה על ידם, וכי לאור מחיקת התביעה, ממילא שמורה להם הזכות להגיש תביעה אחרת לבירור הזכויות הנטענות על ידם (סעיף 14).

13.
בעקבות דחיית הבקשה לביטול פסק הדין, הגישו התובעים את התביעה דנן שבה עתרו לחייב את הנתבעת לפצותם בגין הנזקים שנגרמו להם עקב מחדלה שתואר לעיל, בסכום כולל של 298,934 ₪.


התביעה הוגשה גם כנגד נתבעת מס' 2, הראל חברה לביטוח בע"מ
, אשר ביטחה את הנתבעת בביטוח אחריות מקצועית בתקופה הרלוונטית לתביעה.

14.
הנתבעות טענו כי דין התביעה להידחות מחמת העדר נזק. לטענתן, לתובעים לא נגרם כל נזק כתוצאה מאי הגשת הסיכומים, שכן, עם מכירת הדירה על ידם, נחרץ גורלה של המרצת הפתיחה, אשר נועדה כאמור לעיכוב הליכי מימוש הדירה, למחיקה או לדחייה. אי לכך, אי הגשת הסיכומים על ידי הנתבעת, לא שינה מתוצאת ההליך הנ"ל שנידון ממילא למחיקה כאמור, ומשכך, לא נגרם לתובעים כל נזק בעטיו של מחדל זה.

עוד טענו הנתבעות כי המרצת הפתיחה לא כללה סעדים כספיים, וכי תרופתם של התובעים בכל הנוגע לטענותיהם הכספיות כנגד הבנק, היתה בהגשת תביעה כספית נפרדת, וזאת כפי שהוסבר להם על ידי הנתבעת במהלך נטילת הייצוג המשפטי על ידה, עצה שלא שעו לה התובעים על פי הנטען, וכפי שאף צוין בהחלטת בית המשפט מיום 3.5.2009 (ראה סעיף 12 לעיל).

15.
הצדדים לא הצליחו להגיע להסכמות ביניהם בשלבים המקדמיים של ההליך, ומשכך ניתנה הוראה על הגשת תצהירים. לאחר הגשת תצהירי עדויות ראשיות, הסכימו הצדדים כי התביעה תוכרע ב

פסק דין
מנומק, על סמך חומר הראיות שהוגש לתיק בית המשפט לרבות התצהירים, ללא צורך בחקירות, וסיכומים בכתב.


כאן המקום לציין כי גם במסגרת התביעה דנן, הנתבעת לא הגישה סיכומים מטעמה במועדים שהוקצבו לכך, והיא ניאותה לעשות כן רק לאחר משלוח התראות, ועל דרך של הצטרפות לסיכומי נתבעת מס' 2.

16.
דיון


אתחיל ואומר כי אי הגשת סיכומים על ידי הנתבעת בהמרצת הפתיחה, מהווה מעשה רשלני מצידה, והפרת חובת נאמנות המוטלת עליה כלפי התובעים מכח סעיף 54 לחוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א-1961. למרות זאת, לא שוכנעתי כי יש מקום לקבל את התביעה בנסיבות המקרה שבפני
נו, שכן לא די במעשה רשלני לצורך התגבשותה של עוולת הרשלנות הקבועה בסעיף 35 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש], אלא יש להוכיח גרימת נזק כתוצאה מהמעשה הרשלני, מה שלא הוכח בענייננו.

במה דברים אמורים?


צודקות הנתבעות בטענתן כי עם מכירת הדירה על ידי התובעים, התייתר הצורך לדון בהמרצת הפתיחה, ועצם אי הגשת הסיכומים על ידי הנתבעת, לא היה בו כדי לשנות מתוצאה זו. משמעות הדבר שאי הגשת הסיכומים על ידי הנתבעת לא גרם לתובעים נזק כלשהו, הואיל וההליך כבר נידון לדחייה או למחיקה, עקב מכירת הדירה.

17.
טענת התובעים כי נשללה מהם האפשרות לדון בטענותיהם הכספיות עקב מחיקת ההליך, משוללת המציאות, שכן המרצת הפתיחה לא כללה כל סעד הצהרתי כספי, ומינויו של מומחה מטעם בית המשפט בתחום החשבונאי, נועד לסייע לצדדים להגיע להבנות ביניהם ללא צורך בניהול הליכים משפטיים נוספים. לא זו אף זו, התובעים לא הוכיחו במסגרת התביעה דנן, ולוּ לכאורה, את טענותיהם הכספיות המופנות כלפי הבנק, שכן, מלבד טענות כלליות בדבר תשלומי יתר, לא הוגשה על ידם כל חוות דעת מקצועית התומכת בטענתם הנ"ל.

18.
התובעים טענו כי במסגרת המרצת הפתיחה, נתבקש בית המשפט לתת כל סעד ראוי, נוסף או אחר, הנראה לו צודק לצורך שמירת על זכויותיהם הקנייניות בדירה. לשיטתם, במסגרת סעד זה, היה מוסמך בית המשפט לפסוק בעניין יתרת חובם לבנק, וכפועל יוצא מכך, בעניין סכומי היתר ששולמו על ידם לבנק.


אינני מקבלת טענה זו. במסגרת המרצת הפתיחה לא נתבקש כל סעד הצהרתי לעניין יתרת חובם של התובעים לבנק, והכללת סעיף סל כאמור, אינה מקנה לבית המשפט סמכות לפסוק סעד שלא נתבקש לתתו במפורש במסגרת המרצת הפתיחה.

19.
בהמרצת הפתיחה נטען כי הבנק פעל בחוסר תום לב בנקיטת הליכי המימוש. אמנם, מכירת הדירה אינה מייתרת את הדיון בטענה זו, אולם התובעים לא הוכיחו את טענתם הנ"ל במסגרת התביעה דנן, ומלבד טענות כלליות בדבר יתרת חובם לבנק, לא הובאו על ידם כל ראיות התומכות בטענותיהם הנ"ל כמצוין לעיל. בנוסף, מעיון בהחלטת בית המשפט מיום 3.5.2009 ניתן ללמוד כי התובעים הודו בקיום חוב לטובת הבנק במועד הגשת המרצת הפתיחה על ידם, דבר המשמיט לכאורה את היסוד מתחת לטענתם הנ"ל.

20.
התובעים טענו כי הנתבעת לא העמידה אותם על הזכות להגשת ערעור על פסק הדין. אולם, ומבלי להמעיט מהחובה המוטלת על הנתבעת ליידע את התובעים על זכותם האמורה, מקובלת עלי טענת הנתבעות כי ערעור כאמור היה חסר סיכוי, לאור סיכויי ההצלחה הקלושים בהמרצת הפתיחה, בעקבות מכירת הדירה על ידי התובעים כמתואר לעיל.

21.
על כל האמור לעיל אוסיף כי העובדה שהתובעים לא ראו לנכון לנקוט בהליך נפרד כנגד הבנק, אומרת דרשני, ומחזקת לכאורה את טענת הנתבעת בדבר אי נכונותם לשעות לעצתה בדבר נקיטת הליך נפרד כנגד הבנק, שכן מה היה פשוט יותר מאשר להגיש תביעה כספית כנגד הבנק הנסמכת על חוות דעת מקצועית והמפרטת את כל נזקיהם הנטענים של התובעים לרבות תשלומי היתר, לאחר שדרך זו נסללה בפני
הם בעקבות מחיקת המרצת הפתיחה, ולאור האמור בסעיף 14 להחלטת בית המשפט מיום 3.5.2009!!

22.
לסיכום

אי הגשת סיכומים על ידי הנתבעת מהווה התנהגות רשלנית, אולם, בהעדר קיומו של נזק, התנהגות רשלנית זו אינה משתכללת לכדי עוולה נזיקית על פי פקודת הנזיקין.

23.
התוצאה היא שהנני דוחה את התביעה.


בנסיבות העניין, אינני עושה צו להוצאות.




ניתן היום,
28 יולי 2013, בהעדר הצדדים.









א בית משפט שלום 10945-01/10 מרדכי פרץ, נעמי פרץ נ' לדה כרמי, הראל חברה לביטוח בע"מ (פורסם ב-ֽ 28/07/2013)