Google

שמעון אלי - אאליטה קוקולייב, חיים דורסמן, אלה גולדמן

פסקי דין על שמעון אלי | פסקי דין על אאליטה קוקולייב | פסקי דין על חיים דורסמן | פסקי דין על אלה גולדמן |

1226/08 א     02/08/2013




א 1226/08 שמעון אלי נ' אאליטה קוקולייב, חיים דורסמן, אלה גולדמן








בית משפט השלום באשדוד

ת"א 1226-08 אלי נ' גולדמן ואח'





בקשה מס' 24
תאריך: 02 אוגוסט 2013

בפני
: כב' שופט עמית כהן


המבקש (התובע)

שמעון אלי


נגד


המשיבים (הנתבעים)
1. אאליטה קוקולייב

2. חיים דורסמן

3. אלה גולדמן

החלטה

בקשה להפסקת תובענה בהתאם להוראות תקנה 154 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984.
רקע

1.
ב- 28.9.08 תבע התובע את הנתבעים בטענה כי הם, קשרו קשר יחד עם צד ג', מר קרטין, לנשל אותו ממפעל חייו, בקשר עם ההתנהלות בחברת נייר וקרטון דרום בע"מ (להלן: "

החברה
"). הנתבעת 1 הייתה מנהלת החשבונות של החברה אשר מונתה, לטענת התובע, מטעם מר קרטין. הנתבע 2 הינו רו"ח אשר נטען לגביו, שהעלים מלאים מספרי החשבונות, העלים חובות של לקוחות ועוד. לגבי הנתבעת 3 נטען, שסייעה לנתבעת 1 להעלים את הכרטסת המקורית של הנתונים, ולהכין כרטסת המשוחזרת.
נוכח זאת, תבע התובע את הנתבעים בסכום של 750,000 ₪.
2.
טענת ההגנה העיקרית של הנתבעים הייתה כי המחלוקת היא בין התובע למר קרטין, והתובע שרבב את הנתבעים למחלוקת, ללא שום עילה. הנתבעים טענו גם כי בפס"ד שניתן בת.א. (שלום הרצליה) 1721/04 אליהו שמעון ומאיר ברנד נ' נייר וקרטון דרום בע"מ ואח', הוכרעו רוב המחלוקות העובדתיות שבתיק זה וכי ההכרעה מהווה מעשה בית דין.
3.
ב- 18.2.13 הורה כב' השופט הבכיר חדש, אשר התיק התנהל בפני
ו, להעביר את המשך שמיעת התיק בפני
י.
4.
אחרי הליכים מקדמיים שהתנהלו בין הצדדים, כולל דיונים בבקשה לסילוק התביעה על הסף, התקיים ביום 23.5.13 קדם משפט, בו הוחלט, בין השאר:
4.1.
בהסכמת ב"כ התובע, נמחקו כל הסעדים והטענות הנובעים מעדויות ותצהירים אשר הגישו הנתבעים בהליכים אחרים.
4.2.
נקבע כי ביחס לעובדות המשמשות להגנת הנתבעים, אשר הוכרעו במפורש או מכללא ע"י כב' השופט דותן בת.א. (שלום הרצליה) 1721/04 אליהו שמעון ומאיר ברנד נ' נייר וקרטון דרום בע"מ ואח' והיו חיוניות לתוצאה הסופית, קיים השתק פלוגתא, והתובע אינו רשאי להביא ראיות לסתור אותן.
4.3.
נדחתה בקשה לתיקון כתב התביעה, בהסכמת התובע.
4.4.
ניתנו הנחיות לתיקון תצהירו של התובע, הותר לתובע להגיש בקשה לזימון עדים, בכפוף להחלטה קודמת מיום 27.2.13 וניתנה הוראה לנתבעים להגיש תצהירים מתוקנים.
4.5.
נקבע כי: "היה וב"כ התובע יבקש להפסיק את התובענה בהתאם לסעיף 154, הוא רשאי לעשות זאת תוך 30 יום מהיום. מבלי שקבעתי את דעתי באופן סופי, אני סבור שיהיה מדובר בצעד נכון וזאת מהטעמים אשר הוסברו לצדדים במעמד הדיון, מחוץ לפרוטוקול. במקרה כזה, אני סבור שיהיה נכון להפסיק את התובענה תוך שקילת חיוב בהוצאות אך ורק אם וכאשר תחודש התביעה נגד מי מהנתבעים שבפני
. מובהר ומודגש לצדדים כי לא קבעתי דעתי באופן סופי וכי ההחלטה הסופית תינתן אך ורק לאחר שאשמע את טענות הצדדים.".
5.
ב- 13.6.13 ביקש התובע להפסיק את התובענה. הנתבעים השיבו והתובע השיב לתשובת הנתבעים.
הבקשה להפסקת התובענה

6.
התובע
טען שלאחר ששקל את המלצות בית המשפט, הוא מבקש להורות על הפסקת התובענה בהתאם להוראות תקנה 154 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984. לטענתו, התיק התמשך "באשמת" הנתבעים אשר הגישו בקשה למחיקת התביעה על הסף, אשר נדחתה, ללא חיוב בהוצאות. קדם המשפט אשר התנהל ביום 23.5.13 היה קדם המשפט הענייני הראשון בתיק, לאחר דיון בשאלה המקדמית.
לכן מבקש התובע להורות על הפסקת התובענה ללא צו להוצאות, ולהורות על השבת האגרה אשר שולמה על ידי התובע.
7.
הנתבעים התנגדו להפסקת התובענה, בתשובה ארוכה (

בת 9 עמודים
), בה טענו, בין היתר: התביעה לא הייתה צריכה להיות מוגשת מלכתחילה, ולכן אין סיבה לאפשר לתובע להפסיק את התובענה, דבר שיאפשר לו להגישה מחדש; הפסקת התובענה, גם אם תותנה בתנאים, פוגעת בפגיעה אנושה בנתבעים לאחר 5 שנות התדיינות; הנתבעים האמתיים, הם בני משפחת קרטין, ולא הנתבעים בתיק זה; הוגשו בתיק תצהירי עדות ראשית, כאשר התובע הגיש תצהיר המשתרע על עשרות עמודים ומכיל תיק מוצגים הכולל כ- 500 עמודים; סיכויי התביעה קלושים, כפי שבא הדבר לידי ביטוי בפרוטוקול הדיון מיום 23.5.13.
מוסיפים הנתבעים וטוענים כי הבקשה להפסקת התובענה מוגשת בחוסר תום לב, משום שהתובע רוצה לשמור על זכותו לתבוע את הנתבעים, כחרב התלויה מעל ראשם, כאשר ממילא אין לו עילה משפטית נגדם, וכי היעתרות לבקשה, יהיה בה כדי לשלול מהנתבעים את כל היתרונות שרכשו תוך כדי ההתדיינות הנוכחית.
דיון

8.
סיבה אחת בגללה מתנגדים הנתבעים להפסקת התובענה, היא שנשמרת הזכות לתובע להגיש נגדם את התביעה מחדש, דבר אשר עלול להוות עבורם סיוט. נראה לי שהנתבעים מתעלמים מהעובדה שבדיוק כפי שאם תוגש תביעה חדשה יכול שהדבר יהווה סיוט עבורם, הרי שגם המשך ניהול התביעה הנוכחית יהווה סיוט.
אין וודאות שהתובע יגיש את התביעה נגד מי מהנתבעים מחדש ויכול שלאחר שישקול את נימוקי הנתבעים וסיכויי התביעה, הוא לא יחדש נגדם את התביעה.
9.
סיבה נוספת להתנגדות הנתבעים להפסקת התובענה היא שיש בכך כדי לשלול את היתרונות אשר רכשו, לדעתם, בהליך הנוכחי. סיבה זו היא סיבה משמעותית, אך אין בה כדי להצדיק אי היענות לבקשה להפסקת התובענה, אלא יש בה כדי לגרום לכך שתנאי ההפסקה יבטיחו שאם תחודש התביעה, לא ייפגעו זכויות הנתבעים. ראו:

"בנסיבות אלה, אם בית המשפט יגיע למסקנה שאכן יש מקום להפסיק את התובענה ... ראוי כי יתנה את ההפסקה בתנאים שימנעו קיפוחו של הנתבע. כך, למשל, ניתן לקבוע כי הדיון יימשך מהמקום אליו הגיע הדיון בתובענה הראשונה, כי ראיות שהוגשו תחשבנה כמוגשות גם בהליך החדש, כי החלטות מסוימות תחייבנה גם בהליך החדש וכו'."
[רע"א 3771/12 המאגר הישראלי לביטוח רכב נ' יעקב קבודי].
10.
לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, אני סבור שיש להתיר את הפסקת התובענה, בתנאים, מהנימוקים הבאים:
10.1.
התובע ביקש לתקן את התביעה אך חזר בו מהבקשה, במיוחד נוכח העובדה שמדובר בתיק שהוגש בשנת 2008 ואין זה נכון להתיר תיקון כתב תביעה בתיק כזה.
10.2.
אין וודאות שהתובע יגיש את התובענה מחדש. הפסקת התובענה עתה תחסוך זמן רב לבית המשפט ולצדדים, ועלויות רבות לצדדים.
10.3.
ניתן להגן על זכויות הנתבעים בתנאים לחידוש התובענה.
11.
הנתבעים מבקשים לחייב את התובע בהוצאות ההליך, כאשר חלק מההוצאות אשר יוטלו ישולמו רק אם תוגש תובענה חדשה.
לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, אני סבור שנכון לחייב את התובע בהוצאות מותנות. בנוסף, מאחר ולוּ ההליך הנוכחי היה ממשיך, לא היה רשאי התובע לבקש להשיב לו את האגרה אשר שילם, אני סבור שנכון להעביר את כספי האגרה לידי הנתבעים, על חשבון הוצאותיהם. אינני סבור שנכון לחייב את התובע בהוצאות נוספות וזאת משום שההליך נמצא בראשיתו, טרם הוכח שאין לתובע שום עילת תביעה נגד הנתבעים או מי מהם והפסקת ההליך עתה תחסוך לנתבעים זמן והוצאות רבים.
12.
נוכח האמור לעיל, אני מורה על הפסקת התובענה, בתנאים הבאים:
12.1.
התובע ישלם לנתבעים הוצאות בגובה סכום האגרה שניתן להשיב.
מאחר ובתיק טרם התקיימו 3 קדמי משפט (
לדיון שהתקיים ב- 7.7.09 לא התייצבו הנתבעים; ב- 24.2.10 התקיים דיון בבקשה לסילוק על הסף; לדיון שהתקיים ביום 9.3.11 לא התייצב התובע; ב- 12/12/11 התקיים דיון נוסף בבקשה לסילוק על הסף
), אני מורה על השבת האגרה אשר שולמה על ידי התובע, בכפוף לתקנות האגרות.
סכום האגרה אותו יש להשיב, יועבר לידי הנתבעים, באמצעות ב"כ (תשומת לב המזכירות כי יש להשיב את האגרה לידי ב"כ הנתבעים ולא לידי ב"כ התובע).
12.2.
התובע יהיה רשאי לחדש את התובענה נגד מי מהנתבעים, בכפוף לתשלום הוצאות בסך 15,000 ₪, לכל נתבע אשר נגדו יבחר התובע להגיש את התובענה מחדש (

45,000 ₪, אם תוגש תביעה חדשה נגד כל הנתבעים
). להסרת ספק מובהר כי תשלום ההוצאות מהווה תנאי להגשת התובענה החדשה.
12.3.
כספי הפיקדון אשר הופקדו על ידי התובע יושבו לידיו, באמצעות בא-כוחו (תשומת לב המזכירות כי את הפיקדון יש להשיב לתובע, באמצעות ב"כ).
תנאי נוסף להגשת התובענה מחדש הוא שהתובע יפקיד מחדש את הפיקדון, בסך 20,000 ₪, בקופת בית המשפט, כערובה להוצאות הנתבעים בהליך החדש.
12.4.
על מנת שזכויות הנתבעים לא ייפגעו, אם יחליט התובע לחדש את התביעה, ימשיך הדיון מהמקום בו הוא נפסק בתובענה הנוכחית, כאשר כל ההליכים וההחלטות שניתנו בתיק זה, כולל החלטות ביניים והדיונים אשר התקיימו, על הצהרות באי כוח הצדדים בהם, יחייבו בתובענה החדשה אשר תוגש, אם תוגש.

בכפוף לאמור לעיל התובענה מופסקת
.

ניתנה היום,
כ"ו אב תשע"ג, 02 אוגוסט 2013, בהעדר הצדדים.
עמית כהן
, שופט







א בית משפט שלום 1226/08 שמעון אלי נ' אאליטה קוקולייב, חיים דורסמן, אלה גולדמן (פורסם ב-ֽ 02/08/2013)














מידע

© 2024 Informer.co.il    אינפורמר       צור קשר       תקנון       חיפוש אנשים