פסקי דין על סאלח עלו | פסקי דין על סלקום ישראל בע"מ

39363-12/11 תאק     01/07/2013




תאק 39363-12/11 סאלח עלו נ' סלקום ישראל בע"מ








בית משפט השלום בעכו



תא"ק 39363-12-11 עלו נ' סלקום ישראל בע"מ





מספר בקשה:3

בפני

כב' השופטת
ג'ני טנוס


תובע

סאלח עלו

נגד


נתבעת

סלקום ישראל בע"מ



החלטה ו

פסק דין
חלקי

הנתבעת הגישה בקשה לסילוק התביעה על הסף מחמת מעשה בית דין.

התביעה שלפניי היא לתשלום דמי שכירות משת 2004 ועד תחילת שנת 2008, וכן ודמי ארנונה בגין אותה תקופה, עבור הנכס שהנתבעת שכרה מאת התובע משך תקופה זו מכוח הסכם השכירות אשר נחתם ביניהם ביום 16/1/95. כמו כן טוען התובע, כי על הנתבעת לשלם לו דמי שכירות, דמי ארנונה והפסדי רווח/הפסדי הכנסה בגין קומה אחרת באותו נכס (קומת הקרקע) אשר הוחזקה אף היא על ידי הנתבעת שלא כדין ושלא מתוקף הסכם שכירות כלשהו.

אין מחלוקת בין הצדדים, כי קודם לתביעה דנן הוגשה תביעה אחרת על ידי התובע לפינוי הנכס מהציוד וממתקן השידור אשר הותקנו בו על ידי הנתבעת בשל הפרת ההסכם, וזאת במסגרת ת.א. 16734/07 (שלום חיפה). כמו כן אין חולק, כי ביום 23/1/08 הגיעו הצדדים להסכם פשרה לפיו תידחה התביעה לאור התחייבותה של הנתבעת לפנות את הנכס כאמור, וכי ביום 24/1/08 ניתן

פסק דין
המאשר את הסכם הפשרה, וכי הנתבעת אכן פעלה לפי האמור בהסכם הפשרה ופינתה את הנכס.

כעת טוען התובע, כי הנתבעת נותרה חייבת לו סכומים שונים בגין דמי שכירות, ארנונה והוצאות חשמל למשך כל התקופה אשר צוינה לעיל ועד למועד הפינוי בפועל.

אלא שהנתבעת טוענת כי יש לסלק את התביעה על הסף מחמת כך שהעילה אשר עומדת בבסיס ההליך דנן, ועניינה הפרת הסכם השכירות אשר נחתם ביניהם, היא אותה עילה שעמדה בבסיס תביעת הפינוי בהליך הקודם, ומאחר שהתובע לא בקש בזמנו לפצל את סעדיו, הרי שאין הוא רשאי לתבוע סעדים נוספים בגין אותה עילה.

לעומת זאת טוען התובע כי אין ממש בטענות הנתבעת, וכי אין כל קשר בין סעד הפינוי שעמד במרכז התביעה בהליך הקודם, לבין הסעדים הכספיים הנתבעים בגדר התביעה דנן. עוד טוען התובע, כי לא לכך התכוונו הצדדים בעת החתימה על הסכם הפשרה, אדרבא, בין הצדדים סוכם שהתובע יהא רשאי לברר את תביעותיו הכספיות בהמשך, וללא קשר לתביעת הפינוי.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ועיינתי במסמכים אשר הוגשו לתיק, נחה דעתי לקבל את הבקשה אם כי באופן חלקי.

אשר לכל הסעדים הכספיים הנובעים מהפרת הסכם השכירות, שומה היה על התובע לבקש רשות מבית המשפט בהליך הקודם לפצל את סעדיו קודם למתן פסק הדין, ומשלא נתבקשה ולא ניתנה רשות כזו, אין להתיר דיון בהם כעת.

זה המקום לציין, כי טענת התובע אודות ההסכמה אליה הגיעה יחד עם הנתבעת בשלבי המשא ומתן לקראת החתימה על הסכם הפשרה בהליך הקודם (לפיו תידחה תביעת הפינוי כנגד התחייבות הנתבעת לפנות את הנכס), היא הסכמה שאינה מעוגנת בהסכם הפשרה. ואולם, גם האפשרות כי הסכמה זו היתה בגדר הסכמה בעל-פה בין הצדדים, כפי שנטען בתגובה של התובע, אינה עומדת על הפרק ולו בשל כך שאינה נתמכת בתצהיר מטעם התובע (מדובר בטענה עובדתית מובהקת שמן ההכרח היה לתמוך אותה בתצהיר).

למעלה מן הצורך אבקש להוסיף, כי ביום 16/12/08 הותקנו תקנות סדר הדין האזרחי (תיקון מס' 2), התשס"ט-2008 לפיהן הוסף פרק ט"ז 4 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, המתייחס לתביעות לפינוי מושכר. תיקון זה התיר הגשת תביעות לפינוי מושכר כאשר הסעד היחיד הוא סעד הפינוי, ללא כל צורך בפני
ה לבית המשפט לשם קבלת היתר להגשת תביעה אחרת בנוגע לסעדים הכספיים.

במקרה שלנו, התביעה הקודמת אכן היתה תביעה לפינוי מושכר, אך היא הוגשה בשנת 2007, זמן רב לפני תיקון מס' 2 לתקנות. גם פסק הדין המאשר את הסכם הפשרה בהליך הקודם ניתן לפני התיקון הנ"ל (פסק הדין ניתן ביום 24/1/08).

בנסיבות אלה אין מקום להמשיך בבירור התביעה בקשר לסעדים הכספיים הקשורים בהפרת הסכם השכירות, משום שאין בידי התובע היתר מבית המשפט בהליך הקודם לפיצול סעדיו, ובמצב דברים זה קיים השתק בנוגע לעילת התביעה שעניינה הפרת ההסכם.

שונה הוא המצב ביחס לסעדים הקשורים בתשלום דמי שכירות ודמי ארנונה והפסדים שונים בגין השימוש בקומת הקרקע שבאותו מבנה, ואשר לא מהווה חלק מהנכס המושכר לפי הסכם השכירות. הגם שהתובע לא קרא לילד בשמו ולא נקב באופן מפורש בעילת התביעה בקשר לרכיב זה, ברור מנוסח הטענות שבכתב התביעה המתוקן, כי הסעדים הנוגעים לאותה קומה אשר הוחזקה שלא כדין על ידי הנתבעת, כך לטענת התובע, הם סעדים שאינם נסמכים על הסכם השכירות, ולכן ברור כי השתק העילה המתקיים לגבי הסעדים האחרים הנובעים מהפרת ההסכם, לא חל על הסעדים המבוססים על עילה אחרת.

סיכומו של דבר – דין הבקשה לסילוק התביעה על הסף להתקבל באופן חלקי, בהתאם למפורט מעלה. למען הסר ספק אבהיר, כי הסילוק על הסף חל על כל הסעדים הקשורים או הנובעים מהפרת הסכם השכירות.

מטעמי יעילות ועל מנת להקל על בירור הטענות שלגביהן לא מתקיים מעשה בית דין, אני מורה לתובע להגיש כתב תביעה מתוקן בשנית ובו יכלול אך ורק טענותיו והסעדים להם הוא עותר בקשר לקומת הקרקע שבנכס, תוך שהוא נוקב באופן ברור ומפורש בעילת התביעה עליה הוא מתבסס.

כתב תביעה מתוקן יוגש תוך 30 ימים מיום קבלת ההחלטה. כתב הגנה יוגש לפי האמור בתקנות סדר הדין האזרחי.

בנסיבות אלה, אין צו בגין הוצאות.

המזכירות תמציא העתקים מההחלטה לצדדים.

ניתן היום,
כ"ג תמוז תשע"ג, 01 יולי
2013
, בהעדר הצדדים.














תאק בית משפט שלום 39363-12/11 סאלח עלו נ' סלקום ישראל בע"מ (פורסם ב-ֽ 01/07/2013)