פסקי דין על בית חולים קפלן | פסקי דין על קופת החולים של ההסתדרות הכללית | פסקי דין על על-ידי ב"כ עוה"ד איצקוביץ וכפרי | פסקי דין על מזל סיאני | פסקי דין על מדינת ישראל - משרד הבריאות | פסקי דין על מקורות - חברת המים הלאומית ואח' |

26251-06/12 עא     01/08/2013




עא 26251-06/12 בית חולים קפלן, קופת החולים של ההסתדרות הכללית, על-ידי ב"כ עוה"ד איצקוביץ וכפרי נ' מזל סיאני, מדינת ישראל - משרד הבריאות, מקורות - חברת המים הלאומית ואח'








בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים



1.8.13

ע"א 26251-06-12 בי"ח קפלן ואח'
נ' סיאני ואח'




בפני
כב' ס"נ השופט ישעיהו שנלר-
אב"ד, שופט דר' קובי ורדי
, שופטת רות לבהר-שרון




המערערים
1. בית חולים קפלן
2. קופת החולים של ההסתדרות הכללית
על-ידי ב"כ עוה"ד איצקוביץ וכפרי



נגד

המשיבים
1. מזל סיאני
על-ידי ב"כ עוה"ד נווה וששון

2. מדינת ישראל - משרד הבריאות
על-ידי ב"כ עו"ד בנימינוב

3. מקורות - חברת המים הלאומית
על-ידי ב"כ עו"ד רהט

4. ד"ר לודמילה קלאשיאן
5. ד"ר מרינה לוי
6. ד"ר יהושע פרידמן
7. ד"ר ולדיסלב שעייר
8. ד"ר אנטול פרנץ
על-ידי ב"כ עוה"ד איצקוביץ וכפרי





פסק דין


השופט ישעיהו שנלר, אב"ד
:

פסק הדין והליכי הערעור
:
1.
בפני
נו ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בתל אביב-יפו (כב' השופט מנחם (מריו) קליין) מיום 30.4.13 (ת"א 48819/08) אשר חייב את המערערות לשלם למשיבה 1 (להלן: התובעת) סך של 454,800 ₪ כפיצוי בגין מות בעלה עת היה מאושפז בבית החולים, המערער 1 ולאחר שקבע כי המערערת 2 התרשלה.
בנוסף דחה בית המשפט את התביעה כנגד המשיבות 2 (להלן: המדינה) ו-3 (להלן: מקורות) אך חייב את המערערים לשאת בהוצאות משיבות אלו ובשכ"ט עו"ד בסך של 25,000 ₪ לכל אחת מהן.

2.
המערערים משיגים בערעורם הן בנושא האחריות, הן בנושא הנזק והן על חיובם לשאת בהוצאות ושכ"ט המדינה ומקורות.
בין שאר טענותיהם, טוענים המערערים כי בית המשפט קמא לא נימק את פסק דינו תוך התייחסות לכל מרכיבי שאלת הרשלנות, כך גם לא התייחס לחוות הדעת שעמדו בפני
ו ואף ללא התייחסות לשאלת הקשר הסיבתי.

3.
ואכן, מעיון בפסק הדין, עולה כי בית משפט קמא הרחיב בכל הקשור לשאלת אחריות המדינה ומקורות,
אולם קיצר בכל הקשור לשאלת אחריות המערערים.
בית המשפט הסתפק בקביעה כי הוכח, בחינת מאזן ההסתברויות, כי אילו המערערת 2 ושלוחיה היו מקפידים על חיבור המנוח למוניטור ולא מסתפקים בבדיקה אחת בודדת כאשר התקבל המנוח לבית החולים, וכך גם שומרים ביתר שאת על טיהור המים ובמיוחד שמדובר בחולה כליות, אזי "סבורני כי גבוהים היו הסיכויים שהמנוח היה יוצא מבית החולים כשהוא בן החיים, מהסיכויים שילך מן העולם...".
כך גם הפנה בית המשפט לעדותו של ד"ר קוגל מטעם התובעת וכן לעדות נוספת אודות כך כי המנוח לא הלך לישון רגוע.

4.
במסגרת הדיון בפני
נו, פנינו לב"כ המדינה ומקורות, בנושא פסיקת ההוצאות לזכותן, אולם תוך חיוב המערערות לשאת בהן ולא של התובעת, ואכן "ובסופו של יום, ולאור הערות בית המשפט, ציינו המדינה ומקורות כי ישאירו נושא זה לשיקול דעת בית המשפט".
בהתייחס לחזית הישירה בין המערערים לבין התובעת, מצאנו לנכון לציין בפני
ב"כ הצדדים, כי ככל הנראה לא יהיה מנוס אלא להחזיר את התיק לבית משפט קמא "על-מנת שישלים את פסק דינו, באופן שיינתן

פסק דין
מפורט ומנומק ביחס לכל השאלות שבית משפט קמא הכריע בהן".
אך בכך לא סגי, הואיל והתעוררה בפני
נו מחלוקת נוספת, שעניינה האם אכן המערערים הגישו סיכומים
בפני
בית משפט קמא, אם לאו.
יוער כי בית משפט קמא ציין בפסק הדין "הצדדים הגישו את סיכומיהם בכתב..." תוך פירוט מועדי הגשתם על ידי הצדדים השונים, ובהעדר התייחסות למועד הגשת הסיכומים מטעם המערערים.
יתר על כן, במסגרת הליך הערעור, התייחסו ב"כ הצדדים לאירועים הקשורים בנושא הגשת סיכומים אלו, ולא בכדי ציינו ".. משכך גם נושא זה טעון הכרעה עובדתית".

5.
חרף האמור, ובהתחשב במועדים שחלפו מאז פטירת המנוח, סברנו כי יש מקום שהמערערים והתובעת ישקלו להסמיך את בית המשפט לפסוק לפשרה.

6.
ב"כ המדינה וב"כ מקורות חזרו על עמדתן, כמפורט לעיל, ואילו ב"כ הצדדים האחרים ביקשו לבחון את הדברים.

7.
התובעת קיבלה את הצעת בית המשפט לפיה יוחזר התיק לבית משפט קמא, תוך הדגשה כי אין בכך משום הודאה כאילו פסק הדין אינו מנומק, בהוסיפה כי אם פסק הדין נראה כלא מנומק, הרי הדבר נובע מאי הגשת הסיכומים על ידי המערערים.
כך גם חוזרת התובעת על טענותיה אודות אשר אירע בכל הקשור להגשת הסיכומים, לרבות גרסה זאת או אחרת מפי מי מב"כ המערערים. משכך, ציינה התובעת כי "בכפוף להצגת עמדתנו זו אין לנו התנגדות כי במידה ויוחזר התיק יכריע בית המשפט בשאלה עובדתית זו...".

8.
המערערים אף הם הודיעו לבית המשפט כי הם מסכימים לאשר הוצע על ידי בית המשפט, וכמפורט לעיל.

9.
מקורות ביקשה להדגיש כי כמובן שאם התיק יוחזר לבית משפט קמא, הדיון ייסוב לעניין היחסים שבין המערערים לתובעת, ולא בהתייחס לדחיית התביעה כנגד מקורות.
בעניין חזית המחלוקת בנושא פסיקת ההוצאות, ציינה מקורות כי מחד גיסא מקורות שלחה הודעה לצדדים שלישיים כנגד המערערים, דהיינו נפתחה חזית מחלוקת ישירה בין מקורות למערערים, ובנוסף, המערערים עצמם אף הם שלחו הודעת צד שלישי כנגד מקורות ועל כן, נוצרה יריבות ישירה בין המערערות לבין מקורות, וכי על כן אין מקום להתערב באשר קבע בית משפט קמא בנושא פסיקת ההוצאות האמורה.
המדינה הצטרפה להדגשת מקורות למקרה ובו יוחזר הדיון לבית משפט קמא, ובנושא פסיקת ההוצאות ציינה את ההליכים הממושכים וקבלת התביעה ולו בחלקה.
דיון והכרעה
:
10.
ככלל, משתדלים אנו לעשות כל שניתן על מנת למנוע החזרת הדיון לערכאה הדיונית.
כך, לעיתים אנו בוחרים להתכבד ולבחון את כלל חומר הראיות שעמד בפני
בית משפט קמא, גם אם הדבר מצריך לעיתים כתיבת

פסק דין
כערכאה דיונית.
אולם, ישנם מקרים שאין מנוס מכך, כגון אם נמצא כי יש מקום לשמיעת ראיות נוספות.

11.
מכאן, לשאלת ההנמקה.
כפי שקבע כב' השופט רובינשטיין ברע"א 2108/13 אלבז נ' עו"ד מיטל (21.4.13) "...טיבה של הנמקה אינו נבחן לפי אורכה או מידת פירוטה אלא באופן ענייני לפי נסיבותיו של כל מקרה...".
אולם, כל זאת משנמצאה הנמקה, ואזי נבחנת השאלה אם די בה אם לאו.
נוכח הסכמת הצדדים, וכמפורט לעיל, אין צורך להרחיב בנושא זה במסגרת הדיון דנן.
די אם נציין כי ניתן למצוא מספר נימוקים לצורך בהנמקה של החלטה שיפוטית, וזאת בשני מישורים עיקריים.

12.
המישור האחד, ענייננו בהתייחס למי שאמור לקרוא את ההחלטה. כך יהיה זה בעל דין, אשר זכאי לדעת מדוע החליט בית המשפט אשר החליט. כך יהיה זה הציבור בכלל והקהילייה המשפטית בפרט. כמובן, שמישור זה קשור לאפשרות השגה על אותה החלטה. ללא הנמקה קשה להעביר את ההחלטה תחת שבט הביקורת, דהיינו יקשה על ערכאת הערעור לבחון את ההחלטה שניתנה. כך ציינה כב' השופטת ארבל ברע"א 1982/05 מקומון כל הצפון נ' פלוני (23.1.06) כי "ההנמקה היא שמאפשרת לצדדים להבין את הבסיס לפסק הדין והיא שמאפשרת לבית משפט שלערעור לבקרו" [ראו גם בע"ם 8500/12 פלוני נ' פלונית (20.6.13); רע"א 8228/08 סגל נ' יחזקאל קורן ובניו בע"מ (25.1.09)].
כמו כן, היעדרה של הנמקה עשויה לעיתים להקים עילה לביטול

פסק דין
והחזרת העניין לבית משפט קמא כדי שיכתוב "

פסק דין
כהלכה" [ראו י' זוסמן סדרי הדין האזרחי (מהדורה שביעית, 1995) 521).
13.
המישור האחר, עניינו בהתייחס לכותב ההחלטה.
לא דומה כתיבת החלטה אשר אינה מצריכה הנמקה לכתיבת החלטה המצריכה הנמקה.
עצם הצורך בהנמקה מחייבת את הכותב להתכבד ולהידרש לכל הנצרך במסגרת ההכרעה שבפני
ו. משכך, עליו לברור היטב את מלוא החומר שבפני
ו תוך ניתוחו בדרך הראויה. אין הוא יכול להתעלם מחומר עובדתי-ראייתי שהונח בפני
ו, כך גם מטענות משפטיות אלו או אחרות. אכן יכול והכותב לא יידרש להתייחס לכל עניין ועניין בחלק הגלוי והכתוב, אולם עליו לבחון בראש ובראשונה עבור "זקיקות מחשבתו" והתוצאה הראויה את מלוא הנדרש. וכבר כתב בעניין זה פרופ' א' ברק, כי: "חובת ההנמקה חשובה היא במיוחד. כל מי שהתנסה בכתיבה יודע זאת. דבר אחד הוא רעיון המשתלט על המחשבה. דבר אחר הוא העברתו של הרעיון בכור ההיתוך של ההתמודדות האינטלקטואלית המבקשת לתמוך בו, תוך מודעות לתוצאותיו. רבים הם הרעיונות אשר הצורך לנמקם הביא לחדלונם, שכן היה בהם אך הדר חיצוני שלא ניתן היה לבססו. חובת ההנמקה היא מהחשובים שבאתגרים בפני
הם חייב שופט, המפעיל שיקול דעת, לעמוד" [ראו אהרון ברק שיקול דעת שיפוטי 46 (התשמ"ז)].

14.
יתר על כן, מוצאים אנו שלאור חובת ההנמקה יכול ולעיתים גם התוצאה תשתנה, כגון אם תוך כדי בחינת הנימוקים השונים ובמיוחד העלאתם עלי ספר, מסתבר כי נימוק זה או אחר, סברה זאת או אחרת – אינם יכולים לעמוד [ראו פסקה 7 ברע"א 3337/12 ליברפול נכסים והשקעות בע"מ נ' עידן פרוביזור אחזקות בע"מ (23.4.13)].

15.
מכאן למקרה דנן.
בעת שעסקינן בתיקי נזיקין ובמיוחד בעת שעסקינן
במקום ובו יש להכריע גם בשאלת אחריות, על בית המשפט להתכבד ולהידרש מחד גיסא לכל הרכיבים הקשורים לעילת התביעה שבפני
ו, ומאידך גיסא לכלל חומר הראיות שבפני
ו, כולל התייחסות למומחים השונים שהגישו חוות דעת וכך גם העדים השונים שהתייצבו בפני
בית המשפט.
על אחת כמה וכמה מעת שעסקינן בשאלה של רשלנות רפואית נטענת.
על בית המשפט להידרש – בין השאר - לניתוחן של כלל חוות הדעת שעמדו בפני
ו, לשאלת ההתנהלות הראויה מחד גיסא והרשלנות מאידך גיסא, וכמובן בחינת הקשר הסיבתי.
לצערנו, במקרה דנן חסר העיקר מהספר, לרבות נוכח אשר בצדק נטען על ידי המערערים, בכל הקשור לחוסר
ההנמקה במקרה דנן.
במכוון, אין אני מוצא לנכון להידרש לפרטי פרטים של הטענות השונות, הואיל ובראש וראשונה, נדרש בית משפט קמא לומר דברו, ורק לאחר מכן ערכאת הערעור.
יתר על כן, ומבלי שיש בכך לחוות דעה לכאן או לכאן, בצורה זאת או אחרת, אין אנו מבקשים לכבול את שיקול דעתו של בית משפט קמא, וזאת אף בהתייחס לתוצאה הראויה.

16.
ברור כי החזרת הדיון לבית משפט קמא, אין בה "לפתוח" את אשר הוחלט בעניינן של המדינה ומקורות,
לדחיית התביעה כנגדן.

17.
כך גם, אמור בית המשפט קמא, להידרש לסוגיית הגשת הסיכומים על ידי המערערים, על כל המשתמע מכך, הגם שכמובן גם אי הגשת סיכומים על
ידי נתבע עדיין מחייב הוכחת התביעה על ידי התובע.

18.
בנושא פסיקת ההוצאות, לזכותן של המדינה ומקורות, נראה לנו כי בכל הקשור למדינה, אין חולק כי לא "נפתחה" כל חזית בין המערערים לבין המדינה, ועל כן לא היה מקום לחייב את המערערות בתשלום הוצאות למדינה.
אכן, במסגרת אשר הגישה עתה מקורות לבית המשפט, דומה כי אכן נפתחה חזית בין המערערים למקורות. אולם, חזית זאת הינה המשך לחזית שנפתחה בין התובעת לבין מקורות, מעת שהתובעת צרפה את מקורות כצד להליך. יתר על כן, בית המשפט קמא לא הכריע כלל ועיקר בהודעת הצד השלישי ששלחו המערערים כנגד מקורות והסתפק בדחיית התביעה כנגד מקורות, הגם שיכול ואותם נימוקים ששמשו לדחיית התביעה כנגד מקורות, יפים גם לשאלה זאת.
מכל מקום, ובהתאם להסכמה הראויה הן של המדינה והן של מקורות, נראה כי לא היה מקום לפסיקת ההוצאות באופן כפי שפסק בית משפט קמא.

סיכומם של דברים
:
19.
לאור כל האמור אנו מקבלים את הערעור, באופן שהדיון בתביעת התובעת כנגד המערערים, יוחזר לבית משפט קמא "על מנת שישלים את פסק דינו, באופן שיינתן

פסק דין
מפורט ומנומק ביחס לכל השאלות שבית משפט קמא הכריע בהן".
כאמור, הוראה זאת אינה מתייחסת לדחיית התביעה כנגד המדינה ומקורות -
דחייה אשר תיוותר על כנה -
ו/או בהתייחס להודעת הצד שלישי שנשלחה כנגד מקורות.

20.
בנוסף, יידרש בית המשפט למחלוקת שבין הצדדים האמורים, בשאלת הגשת הסיכומים על ידי המערערים, תוך שכל צד יהיה רשאי להביא בפני
בית משפט קמא גרסתו הוא, לרבות העמדות כפי שהוצגו בפני
נו.

21.
כל האמור בהתאם להוראות שיינתנו על ידי בית משפט קמא ובהתאם לשיקול דעתו ואשר יימצא לנכון, לרבות נוכח האמור לעיל.
כך גם לא יהיה כבול בית המשפט קמא, לתוצאה אליה הגיע בפסק הדין מושא הערעור.

22.
כמובן, ששמורה הזכות לכל צד, לפנות לאחר מתן פסק הדין לערכאת הערעור, כאשר במסגרת השגותיו יוכל להשיג גם בהשגה שציין במסגרת הערעור דנן.

23.
בנוסף,
מתקבל הערעור במובן ביטול חיובם של המערערים בתשלום הוצאות ושכ"ט למדינה ומקורות, וככל שאלו שולמו, יחזירן המקבל בצרוף הפרשי הצמדה וריבית מעת קבלת התשלום ועד השבתו.

24.
כל צד יישא בהוצאותיו במסגרת הערעור.
הערבון שהפקידו המערערים יוחזר להם באמצעות ב"כ.


25.
המזכירות תמציא העתק מפסק הדין לב"כ הצדדים.







ניתן היום,
כה אב תשע"ג, 1 אוגוסט 2013.








ישעיהו שנלר, סג"נ
אב"ד

ד"ר קובי ורדי, שופט

רות לבהר-שרון
, שופטת








עא בית משפט מחוזי 26251-06/12 בית חולים קפלן, קופת החולים של ההסתדרות הכללית, על-ידי ב"כ עוה"ד איצקוביץ וכפרי נ' מזל סיאני, מדינת ישראל - משרד הבריאות, מקורות - חברת המים הלאומית ואח' (פורסם ב-ֽ 01/08/2013)