פסקי דין על עירית נתניה | פסקי דין על מיכאל גולדברט | פסקי דין על צביה גולדברט |

34461-04/12 תט     04/08/2013




תט 34461-04/12 עירית נתניה נ' מיכאל גולדברט, צביה גולדברט








בית משפט השלום בנתניה



04 אוגוסט 2013

ת"ט 34461-04-12 עירית נתניה
נ' גולדברט ואח'




בפני

כב' הרשמת הבכירה - יפעת אונגר ביטון


התובעת

עירית נתניה


נגד


הנתבעים

1. מיכאל גולדברט
2. צביה גולדברט



החלטה


1.
התובעת מבקשת לחייב את הנתבעים בתשלום 22,306₪, בגין היטל סלילת מדרכה ברחוב יואב, שהנכס שבבעלות הנתבעים גובל בו.

2.
הנתבעים מבקשים להתגונן, כשבפיהם הטענות הבאות:

א.
היטל הסלילה שולם במסגרת התשלום להיתר הבניה;
ב.
חרף תשלום ההיטל, התובעת לא סללה את המדרכה ולפיכך הנתבעים סללו אותה בעצמם ושילמו בגין החומרים והעבודה.

בנוסף, טוענים הנתבעים כי התובעת העלימה מתיק הנכס את המסמך "חשבון 105" (צ"ל "155" – י.א.ב) וסיפקה להם רק העתקים מהחשבונות המצורפים לתשלום היתר הבנייה.

3.
בעת הדיון שנערך ביום 8.4.13 (להלן: "הדיון הראשון") טען הנתבע כי סלל את המדרכה בהתאם להיתר הבנייה, סעיף ז' לתנאים הכלליים, הגם שלא היה נספח להיתר. כשהוצגו בפני
ו תמונות הרחוב טרם הסלילה שביצעה התובעת, טען כי הונח עפר על המדרכה שסלל ופורקה. הנתבע חזר על טענתו כי ביקש לצלם את חשבון 155, המוזכר בהיתר הבנייה,
אולם נציגי התובעת סירבו לבקשתו. כשהוצג לפניו העתק החשבון טען כי אין מדובר במסמך שראה בתיק העיריה, אותו ביקש לצלם וסורב. הנתבע ציין כי הגיש תלונה במשטרת ישראל על התנהלות התובעת כאמור לעיל, שם פירט את ההבדלים בין המסמכים.

לנוכח טענות הנתבע נדחה הדיון, על מנת לאפשר לב"כ התובעת להציג את תיק הנכס המקורי, בפני
הנתבע ובית המשפט.



4.
א.
בדיון הבא, שהתקיים ביום 5.6.13, הוצג תיק הנכס המקורי בפני
הנתבע. הנתבע
עיין בתיק וחזר על טענתו כי המסמך "חשבון 155" שראה בעבר בתיק אינו מצוי בו. הנתבע ציין כי מדובר במסמך הנושא לצד כל שורה חותמת וחתימה, והוא אינו מצוי בתיק ואינו דומה להעתקים שהוצגו לפניו או למסמכים המקוריים שבתיק.
בכפוף להחלטה כי המסמך אותו מציין הנתבע כאמור לעיל, אינו מצוי בידי התובעת, התקיים הדיון בבקשה לגופה.

ב.
מחקירתו הנגדית של הנתבע עלו הממצאים הבאים:

1)
הנתבע השיב בעבר לפניות התובעת בנושא היטל הסלילה, אולם לא ציין שסלל את המדרכה בעצמו. הנתבע הסביר זאת בכך שבאותן פניות ביקש לקבל מסמך וטענותיו התמצו בכך.

2)
טענת הנתבע כי שילם עבור היטל סלילה במסגרת היתר הבנייה איננה יציבה. הנתבע העיד:


"אני שילמתי עבור הכל. מה ששילמתי שילמתי. אני לא הסתכלתי על כל המסמכים. כנראה שכן שילמתי על המדרכה. אז לא ביררתי את הנושא לעומקו"
(עמ' 4 שורות 1-2)

3)
בניגוד לגרסתו בדיון הראשון, הנתבע הכחיש את התמונה המעידה על מצב הרחוב טרם הסלילה שביצעה התובעת. הנתבע טען כי מדובר במצבו של הרחוב כפי שנוצר עם הזמן.

5.
א.
למעשה, טענותיו של הנתבע, אחריתן כראשיתן. הנתבע חוזר וטוען כי שילם בעד
סלילת מדרכה במסגרת תשלומי היתר הבנייה. טענתו זו עומדת בניגוד מפורש למסמכים מקוריים המצויים בידי התובעת.
לשיטת הנתבע, היה בידה "חשבון 155" נוסף נושא חותמות וחתימה בכל שורה והמסמך איננו. לשיטת הנתבע, אותו מסמך מעיד על תשלום היטל הסלילה.

ב.
כפי שניתן להווכח, טענת התשלום הנ"ל נתערערה במסגרת חקירתו הנגדית של הנתבע אולם היא לא קרסה לחלוטין. משכך, אין לסגור את דלתות בית המשפט בפני
ו ויש ליתן בידו את ההזדמנות להוכיח כי ההיטל שולם. כאן המקום להזכיר, כי הנתבע הינו אדם מבוגר והיתר הבנייה ניתן לו בשנת 1980. נוכח השנים הרבות שחלפו, סביר כי לא יזכור את מלוא הפרטים הנוגעים למרכיבי התשלום. עוד יש לזכור, כי הנתבע טען מלכתחילה בפני
התובעת ששילם את ההיטל ודרש ממנה העתק של המסמך המעיד על כך. מאידך, לא סביר כי בשנת 1980 תדרוש התובעת תשלום עבור היטל סלילה, כשטרם התקבלה באותה השנה החלטה לסלול במקום. יש להותיר מחלוקת זו לשמיעת הראיות.

ג.
אשר לטענה כי המדרכה נסללה ע"י הנתבע, טוען ב"כ התובעת שככל והדבר נעשה, הגם שהנתבע לא הראה דבר לתמוך הביצוע לכאורה, הרי הוא בניגוד לסע' 10 לחוק העזר, משום שלא היה בידי הנתבע היתר כדין לבנות מדרכה.


בדיון הראשון טען הנתבע כי סלל את המדרכה בעצמו לפי סעיף 5 לתנאים הכלליים של היתר הבנייה. ההיתר על תנאיו הכלליים לא צורף לבקשה.


סעיף 10 לחוק עזר לנתניה (סלילת רחובות), התש"ן – 1990 קובע:


"לא יסלול אדם – חוץ מהעיריה – מדרכה אלא בשני תנאים אלה:

(1)
כשהוא ממלא אחר הודעת ראש העירייה או לפי היתר בכתב שניתן לו
מאת ראש העיריה.
(2)
באופן ובתנאים שנכללו בהודעה או בהיתר"

התובעת טוענת כי בהיתר הבניה שניתן לנתבעים, לא נכללה הוראה לסלילת מדרכה. ואילו הנתבע טוען, כי סע' ז' כאמור דרש ממנו לסלול מדרכה וכך עשה.
מאחר וההיתר לא הוצג לבית המשפט, לא ניתן להכריע במחלוקת הנ"ל.
לעת הזו, אין מקום לקבוע כי סלילת המדרכה ע"י הנתבע, ככל ונעשתה, היתה שלא כדין.

אעיר, כי לא ניתנת רשות להגן ביחס לטענה כי המדרכה היתה סלולה עת רכש הנתבע את הנכס. טענה זו עלתה לראשונה בסיכומי הנתבע, לא נתמכה בתצהירו ודינה ככל טענה אחרת המועלית בסיכומים, בלא תשתית ראייתית. במאמר מוסגר אעיר, כי על פניו הטענה האחרונה הנ"ל חותרת תחת הטענה כי הנתבע הוא שסלל את המדרכה.

6.
הבקשה מתקבלת איפוא.

תצהירו של הנתבע ישמש כתב הגנה.

על הצדדים להגיש תצהירי עדות ראשית, שלהם ושל עדיהם, בתוך 45 יום.

לתצהירי עדות ראשית יש לצרף כל מסמך שבדעת הצדדים להגיש.

מסמך שלא יצורף לתצהירים לא יצורף לאחר מכן, אלא בהיתר מיוחד של בית המשפט.

עד שלא יגיש תצהיר לא יורשה להעיד במשפט, אלא בהיתר כאמור.


אני מעמידה את סכום ההוצאות בגין הליך זה על סך 2,000 ₪. ההוצאות ישלמו ע"י הצד שפסק הדין יכריע נגדו.


המזכירות תשלח ההחלטה לצדדים בדואר רשום.

המזכירות תקבע מועד לישיבה מקדמית לאחר הגשת התצהירים כמפורט לעיל.


ניתנה היום,
כ"ח אב תשע"ג, 04 אוגוסט 2013, בהעדר.














תט בית משפט שלום 34461-04/12 עירית נתניה נ' מיכאל גולדברט, צביה גולדברט (פורסם ב-ֽ 04/08/2013)