פסקי דין על ענת לוי | פסקי דין על המוסד לביטוח לאומי

2151-05/12 בל     07/08/2013




בל 2151-05/12 ענת לוי נ' המוסד לביטוח לאומי








בית דין אזורי לעבודה בבאר שבע

ב"ל 2151-05-12




05 אוגוסט 2013

לפני: כב' השופט צבי פרנקל


התובע
:

ענת לוי
, (ת.ז.

-036007946

)
ע"י ב"כ: עו"ד צביה חן




-נגד-

הנתבע
:

המוסד לביטוח לאומי


ע"י ב"כ: עו"ד סימונה מימון


החלטה

1.
ביום 20.12.12 מיניתי את פרופ' אייל שיינר, מומחה לגניקולוגיה כמומחה מטעם בית הדין על מנת שיחווה דעתו האם זכאית התובעת לגמלת שמירת היריון לתקופה מיום 1.10.11 ועד הלידה ביום 9.2.12.

2.
המומחה הגיש את חוות דעתו ביום 28.4.13 ובהחלטה מאותו יום קבעתי שהצדדים יודיעו האם הם מבקשים לשלוח שאלות הבהרה למומחה.

3.
ב"כ התובעת הגישה בקשה לשלוח למומחה שאלות הבהרה, ב"כ הנתבע התנגד לבקשה מהסיבה שאין בשאלות רלוונטיות ואין בהן כדי להבהיר את חוות הדעת או להשלימה.

4.
לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, החלטתי לאשר חלק מהשאלות, אני סבור שיש בשאלות הללו כדי להבהיר את חוות הדעת.

5.
לאור זאת, המומחה מתבקש להשיב תוך 21 יום לשאלות הבהרה הבאות:

1.
בחוות דעת ד"ר מזעקי מיום 15.7.2013 טענה היא "אציין כי בטופס שמירת ההריון צוינה אבחנה נוספת בלתי קריאה בעליל. . ."
א.
האם קיימת סבירות שהאבחנה שהמומחית מטעם הנתבע לא הבינה ולא ביקשה הבהרות לגביה, היא זו שסיכנה את התובעת ו/או את עוברה?
ב.
האם יכול להיות שהאבחנה הנוספת שהמומחית מטעם הנתבע לא הבינה כלל בצירוף העובדה שהתובעת סבלה מאנמיה וכאבי גב קשים, סיכנו את התובעת ו/או את עוברה? או לפחות החמירו את מצבה של התובעת?
ג.
האם אין מקרים ידועים ברפואה כי אנמיה קשה בצירוף כאבי גב קשים מסכנים את האישה ההרה ו/או את עוברה או לפחות מחמירים את מצבה הרפואי של התובעת ומסכנים את העובר? האם אנמיה אינה גורם מחולל ללידה מוקדמת?

2.
לאור טענות התובעת בתביעה, שהנתבע לא נימק את דחייתו, ולאור חוות דעת רופא הנתבע ד"ר מזעקי שסומנה נ/9 בה טענה לגבי כאבי הגב מהם סבלה התובעת כדלקמן: "בחלקן המצב בדרגת חומרה הפוגעת באופן קשה באיכות חייהן ומחייב בדיקת אורתופד מקיפה, הדמיה. . .בדומה לטענה של אנמיה קשה, גם טענה זו לא גובתה במסמכים רפואיים ולא אוששה בתיעוד כמתבקש. . . "
א.
האם לאור תוצאות בדיקות הדם שצירפה התובעת לתביעתה במל"ל. אישור ד"ר פרוימוביץ מיום 6.11.11 כי ההמוגלובין ירד ל-9.9 וכי התובעת מתחילה טיפול בברזל יכולה היתה להיטען טענה כזו? והאם אשור ד"ר פרוימוביץ מיום 6.11.2011 אינו עונה על חובת ההנמקה ואינו מעיד על אנמיה קשה הזקוקה לטיפול בברזל, אנמיה מהסוג ובדרגה המסכנת את התובעת, או ההריון ו/ או את העובר? או לפחות מחמירה את מצבה של התובעת?

ב.

ביום 30.3.11 המליץ ד"ר פרוימוביץ כי התובעת תבצע דיקור מי שפיר, כי הרירית דקה. המלצתו זו ניתנה בהפנייה לד"ר בן חור בית החולים אסותא, אליה הופנתה התובעת לצורך היסטורוסקופיה טיפולית וגרידה.

ג.
האם תוכל בוודאות לקבוע שצירוף כל הנתונים לעיל, האנמיה, כאבי הגב, דימומים רבים לפני ההריון, אנמיה קשה בהריון, מחלת העובר שמת: "אומפלוצלה ציסטיק היגרומה" – לא סיכנו את התובעת ו/או את עוברה? או לפחות החמירו את מצבה הרפואי והציבו אותה בהריון בסיכון גבוה?

3.
ד"ר פרוימוביץ נימק לנתבע ביום 7.12.11 כי: "עפ"י הבנתי הבעיות המתוארות (ראה סיכומי ביקור מצורפנו) מסכנות הן את האישה והן את ההיריון זה עונה בדיוק להגדרות שהמחוקק בחוק הביטוח הלאומי, אם האישה לא היתה בהיריון יתכן מאוד שלא היתה נזקקת כלל ל"חופשת מחלה". לאור האמור לעיל מתבקש המומחה לנמק קביעתו לפיה תשובת ד"ר פרוימוביץ לא היתה מנומקת ולא היתה מגובה באסמכתאות ושד"ר פרוימוביץ לא צירף תיעוד רפואי להנמקותיו לנתבע.


4.
ב-ס' ג': תיאור המקרה: ציינת כדלקמן: "התובעת בת 33 (ילידת 1980) נשואה בהריונה השלישי, מצב לאחר ניתוח קיסרי במועד, בשבוע 38 בשל מצב עכוז, מדובר בניתוח אלקטיבי ולאחר הפלה יזומה בשבוע 12 בשל ממצא ציסטי בעורף העובר וכנראה מומים נוספים בשנת 2010".
1.
בשים לב, הניתוח הקיסרי בשל מצב עכוז היה בשנת 2008.
2.
הניתוח האלקטיבי בשל הפלה יזומה בשבוע 12 נערך שנתיים אחרי הניתוח הקיסרי – ביום 21.12.2010.
3.
שלושה חודשים אחרי ניתוח זה, ביום 14.4.11 בוצע בתובעת ניתוח נוסף בבית החולים אסותא בבאר שבע, בהרדמה כללית, לצורך היסטרוסקופיה ניתוחית, וגרידה וכריתת פוליפ.

א.
המומחה מתבקש להבהיר האם שלושה חודשי דימום שקדמו לניתוח ביום 14.4.11 לא תרמו תרומה משמעותית לאנמיה הקשה ממנה סבלה התובעת בהריון השלישי והאם לא החמירו את האנמיה שלה? והאם החמרה אינה כמוה כגרימה לעניין האנמיה ממנה סבלה התובעת בהריונה האחרון?
ב.
האם לא ניתן לומר שהניתוח מיום 14.4.11 אשר קדמו לו שלושה חודשי דימום רצופים בצירוף הממצא של אנמיה קשה בתובעת, ובצירוף כאבי גב קשים מהם סבלה התובעת בהיריון השלישי – כולם יחד מקימים מתווה של מצב רפואי הנובע מההריון שסיכן את התובעת או את עוברה ו/או לפחות החמיר את מצבה?

5.
בחוות הדעת ציינת כי: "ממעבר על הניירת הרפואית והמלצות הרופא המטפל לא ברור מהו עיסוקה של היולדת".
א.
התובעת מפנה ל"אומדן צורכי הערכה – אנמנזה סיעודית מלר" נשים – מהמרכז האוניברסיטאי סורוקה מיום 21.12.10 תחת ראש הפרק "פרטים אישיים" "עיסוק: מטפלת בילדים". "מידע רפואי: המטופלת התקבלה בשל: לצורך אשפוז הפסקת הריון בשל מום בעובר" עוד צוין באותו יום כי התובעת עובדת ב"חוות שקמים".
ב.
לעניין זה מתבקש הנך להשיב:
1.
לאור מידע זה הקיים במסמכים הרפואיים שהומצאו לך, האם תשנה מקביעתך כי "לא ברור מהו עיסוקה של היולדת? והאם יש בכך כדי לשנות את חוות הדעת?
2.
היכן מצאת במסמכי הנתבע תיעוד המעיד כי הנתבע דרש מהתובעת פרטים נוספים כגון תיעוד אודות עיסוקה של התובעת, תנאי עבודתה ומקום עבודתה?
3.
היכן מצאת בתיעוד שהומצא לך מסמכים המעידים על כי הנתבע דרש מהתובעת סיכום ו/או ממצאים של רופא תעסוקתי?
4.
האם המומחה מודע לעובדה שבתעודה הרפואית שסומנה נ/3 מיום 10.10.11 בסעיף 4 להצהרה כי שהתובע הורה לד"ר פוימוביץ לסמן ב-

x
את האפשרות המתאימה הוא סימן "1"? דהיינו שהמחלות מהן סובלת התובעת אינן קשורות למקום העבודה או לסוג העבודה?

6.
בסיכום גיליון רלוונטי ציינת כדלקמן: "בבדיקת הדם לציין ההמוגלובין בתאריך 6.11 הינו 9.9 ההמוגלובין אחרי הלידה למעשה היה גם הוא מעל 9. (9.2) (למעשה ירד).
א.
בקשר עם כן נבקשך להבהיר:
1.
מהם ערכי ההמוגלובין האמורים להתקיים באישה הרה נורמלית?
2.
מהן התופעות והנזקים העלולים להירגם לאישה שערכי ההמוגלובין שלה הינם הערכים שהתקיימו בתובעת בזמן ההיריון?
3.
מהן התופעות והנזקים העלולים להיגרם לאישה שערכי ההמוגלובין שנמצאו בתובעת אחרי הלידה?
4.
מהם התופעות והנזקים וההשלכות שיכולים להיות על העובר אשר נולד לאישה שהיו בה רמות ההמוגלובין אשר היו בתובעת אחרי הלידה?
5.
האם אתה יכול לקבוע בוודאות שאחרי שהתובעת השתחררה לביתה עם ערכי המוגלובין נמוכים מאשר היו בתקופת ההריון, ואשר לגביה נרשם בגיליון הלידה "מניקה" – שהאנמיה שהיתה בתובעת שאחרי הלידה לא החמירה עד כדי סכנת חיים של ממש?
6.
כמו כן מתבקש המומחה להבהיר מתי אישה הרה נחשבת כסובלת מאנמיה? מהם הערכים האמורים להתקיים בה? מתי נחשבת כסובלת מאנמיה בינונית ומתי מקשה?
7.
כיצד אתה מסביר את העובדה שכאשר התובעת סבלה מאנמיה ברמה של 9.9 וקיבלה טיפול בברזל, ולמרות הטיפול בברזל מצבה לא השתפר אלא החמיר עד כדי שערכי ההמוגלובין שלה ירדו ל-9.2? האם ירידת ערכי ההמוגלובין בדם אינה נחשבת להחמרה במצב רפואי?
8.
האם יש טעם מיוחד לעובדה שלא ציינת שבסיכום הלידה מיום 9.2.12 – הומלצה התובעת טיפול על ידי תכשירי ברזל?
9.
האם יש טעם מיוחד לכך שלא ציינת שבמכתב השחרור של התובעת מבית החולים סורוקה ביום 21.12.10 צוין: במידה והריון רצוי יש לטול חומצה פולית 400 מק"ג?
10.
לאור העובדה שבמשך כשנתיים הומלצה התובעת לטיפול בברזל ובחומצה פולית ניתן לטעון שבתובעת מתקיימת אנמיה ארוכה – וסימפטומית – המתאימה בדיוק לדרישות הנתבע בהתאם למסמכים שצירף לתביעתו ושהוו בסיס לטענתו המאוחרת לדחיית התביעה?
11.
בחוות דעת המומחית מטעם הנתבע, מיום 5.7.12 שסומנה
נ/9 טענה המומחית כי "נתבקשה המוטחת להמציא מסמכים רפואיים המעידים על חומרת מחלתה כגון – אשפוז טיפול בברזל".
12.
לעומת זאת, ביום 6.11.11 המציא ד"ר פרוימוביץ לנתבע אישור בו ציין כי רמת ההמוגלובין ירדה ל-9.9 וכי "תתחיל ברזל

x2
".
13.
כיצד אתה מיישב ממצא זה עם הטענה שהנתבעת לא המציאה מידע על הטיפולים באנמיה ממנה סבלה.
14.
כיצד אתה מיישב קורלציה זו בין דרישת המומחה מטעם הנתבע לבין מסמכי ד"ר פרוימוביץ עם קביעתך כי תשובת ד"ר פרוימוביץ לא היתה מנומקת?

7.
לאור הבהרותיך ולאור קביעת
המומחה מטעם התובעת, שהתובעת היתה לפחות בחודש אוקטובר 2011 בסיכון גבוה, האם תוכל בוודאות לטעון כי הפגימות מהן סבלה התובעת לפני, במהלך ואחרי ההריון לא סיכנו אותה ו/או את עוברה בשום שלב של ההריון, הלידה ולאחר הלידה? האם הבעיות והניתוחים שקדמו להריון זה לא החמירו את מצבה של התובעת?

8.
האם ניתן לטעון בוודאות כי האנמיה ממנה סבלה בהריון התובעת, לא היתה תולדה של הדימומים , ההפלות והניתוחים שקדמו להריון זה, כי ההריון החמיר את האנמיה עד כי בלידה רמות האנמיה ירדו כמעט ל-9 המוגלובין ולאור העובדה שאין תיעוד לגבי התקופה שאחרי הלידה, יכול להיות שרמות ההמוגלובין אחרי הלידה ירדו עוד יותר גם לאור העובדה שהתובעת הניקה? והאם כל האמור לעיל לא החמיר את מצבה הרפואי של התובעת בהריונה ולאחר מכן?

9.
האם לא נכון לומר כי החמרה של האנמיה כמוה כגרימה?

6.
המזכירות תשלח את ההחלטה לב"כ הצדדים ולמומחה שכאמור אמור להשיב על שאלות ההבהרה תוך 21 יום.

7.
לעיוני ביום 1.9.13.

ניתנה היום, א' אלול תשע"ג,
(
07 אוגוסט 2013), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.











בל בית דין אזורי לעבודה 2151-05/12 ענת לוי נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם ב-ֽ 07/08/2013)