פסקי דין על שמואל גרינברג | פסקי דין על יוסי צדיק | פסקי דין על שלמה זיתון ואח' |

5359/13 בשפ     13/08/2013




בשפ 5359/13 מדינת ישראל נ' שמואל גרינברג, יוסי צדיק, שלמה זיתון ואח'




החלטה בתיק בש"פ 5359/13


בבית המשפט העליון



בש"פ 5359/13



לפני:

כבוד השופט א' רובינשטיין


המבקשת:
מדינת ישראל



נ


ג


ד



המשיבים:

1. שמואל גרינברג



2. יוסי צדיק



3. שלמה זיתון


4. יוסף סלומון


5. גיל אלבז


6. אבי אגאבאבא


7. אשר מנגשה


8. ישראל אלבז


9. עידן רחמים


בקשה (לגבי המשיבים 9,8,6,5,4,3,1) להארכת מעצר לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים), התשנ"ו-1996

תאריך הישיבה:
כ"ט באב התשע"ג (5.8.13)
בשם המבקשת:
עו"ד חיים שוייצר
בשם המשיב 1:
עו"ד רובי גלבוע
בשם המשיב 3:
עו"ד ששון בר עוז

בשם המשיב 4:
עו"ד רפי ליטן
בשם המשיב 5:
עו"ד שני פרג'ון
בשם המשיב 6:
עו"ד יריב בן
דוד; עו"ד יפתח רפאלי
בשם המשיב 8:
עו"ד ירום הלוי
בשם המשיב 9:
עו"ד עודד מורנו; עו"ד ליאת לוינסון






החלטה

א.
בקשה להארכת מעצרם של המשיבים 1, 6-3 ו-9-8, וזאת בתשעים ימים, מיום 12.8.13 או עד למתן

פסק דין
בתיק פ"ח 20623-11-12 בבית המשפט המחוזי בבאר שבע, לפי המוקדם, בגדרי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן

חוק המעצרים
). עניינה של הפרשה בעבירות של ניסיון לרצח, ניסיון לשידול לרצח, חבלה חמורה, נשיאה והחזקת נשק, סחיטה, הלבנת הון ועוד, המיוחסות למי מהמשיבים בפעלם במסגרתו של ארגון פשיעה.

ב.
יצוין, כי משיבים 2 ו-7 נתנו את הסכמתם להארכת המעצר המבוקשת (בימים 16.7.13 ו-22.7.13 בהתאמה), משיב 2 ציין על גבי ההסכמה, שזו ניתנת לאור מעצרו בתיק אחר. עוד יצוין, כי משיב 4 חזר בו ערב הדיון בבית משפט זה (ביום 4.8.13) מהסכמתו שניתנה ביום 22.7.13, ועניינו יידון להלן.

רקע

ג.
כנגד המשיבים הוגש (ביום 12.11.12) כתב אישום, שתוקן ביום 26.11.12, המחזיק אחד-עשר אישומים ומייחס להם את העבירות הבאות, שיימנו כאן והן רבות מאוד:

למשיב 1
מיוחסות עבירות של עמידה בראש ארגון פשיעה לפי סעיף 2(א)(1) וסעיף 2(א)(2) לחוק מאבק בארגוני פשיעה, התשס"ג-2003 [אישום ראשון]; קשירת קשר לפשע לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן
החוק
), ניסיון לרצח לפי סעיף 305(1) לחוק, החזקת נשק לפי סעיף 144(א) לחוק, ניסיון לנשיאת נשק לפי סעיפים 144(ב) ו-25 לחוק, קבלת רכב גנוב לפי סעיף 413י לחוק (כולן בצירוף סעיף 3 לחוק מאבק בארגוני פשיעה) [אישום שני]; קשירת קשר לפשע לפי סעיף 499(א)(1)לחוק, חבלה בכוונה מחמירה לפי סעיף 329(א)(1) לחוק (שתי עבירות), החזקת סכין לפי סעיף 186(א) לחוק, שיבוש הליכי משפט לפי סעיף 244 לחוק (כולן בצירוף סעיף 3 לחוק מאבק בארגוני פשיעה) [אישום חמישי]; קשירת קשר לפשע לפי סעיף 499(א)(1) לחוק, חבלה בכוונה מחמירה לפי סעיפים 329(א)(1) ו-329(א)(2) לחוק, החזקת סכין לפי סעיף 186(א) לחוק, שיבוש הליכי משפט לפי סעיף 244 לחוק (כולן בצירוף סעיף 3 לחוק מאבק בארגוני פשיעה) [אישום שישי]; קשירת קשר לפשע לפי סעיף 499(א)(1) לחוק, סחיטה באיומים לפי סעיף 428 רישא לחוק, סחיטה בכוח לפי סעיף 427(א) רישא לחוק, חבלה בכוונה מחמירה לפי סעיף 329(א)(2) לחוק, סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה לפי סעיף 332(2) לחוק (שתי עבירות), החזקת סכין לפי סעיף 186(א) לחוק (כולן בצירוף סעיף 3 לחוק מאבק בארגוני פשיעה) [אישום שביעי]; קשירת קשר לפשע לפי סעיף 499(א)(1) לחוק, ניסיון לרצח לפי סעיף 305(1) לחוק, החזקת סכין לפי סעיף 186(א) לחוק, קבלת רכב גנוב לפי סעיף 413י לחוק (כולן בצירוף סעיף 3 לחוק מאבק בארגוני פשיעה) [אישום שמיני]; מרמה, ערמה ותחבולה לפי סעיף 220(5) לפקודת מס הכנסה (להלן
הפקודה
) (חמש עבירות), מרמה, ערמה ותחבולה לפי סעיף 117(ב)(8) לחוק מס ערך מוסף (להלן חוק
מע"מ
), הלבנת הון לפי סעיף 3(א) לחוק איסור הלבנת הון, התשס"ג-2003 (כולן בצירוף סעיף 3 לחוק מאבק בארגוני פשיעה), אי ניהול פנקסי חשבונות לפי סעיף 216(5) לפקודה ולפי סעיף 117(א)(7) לחוק מע"מ, אי הוצאת חשבוניות מס לפי סעיף 117(א)(13) לחוק מע"מ (ריבוי עבירות), אי הגשת דו"חות תקופתיים למע"מ לפי סעיף 117(א)(6) לחוק מע"מ (ריבוי עבירות) [אישום תשיעי]; קשירת קשר לפשע לפי סעיף 499(א)(1) לחוק, סחיטה באיומים לפי סעיף 428 סיפא לחוק (שתיהן בצירוף סעיף 3 לחוק מאבק בארגוני פשיעה) [אישום עשירי]; סחיטה באיומים לפי סעיף 428 רישא לחוק (בצירוף סעיף 3 לחוק מאבק בארגוני פשיעה) [אישום אחד עשר].

למשיב 3
מיוחסות עבירות של ניהול, ארגון והכוונת פעילות בארגון פשיעה לפי סעיף 2(א)(1) לחוק מאבק בארגוני פשיעה [אישום ראשון]; קשירת קשר לפשע לפי סעיף 499(א)(1) לחוק, ניסיון לרצח לפי סעיף 305(1) לחוק, החזקת נשק לפי סעיף 144(א) לחוק, ניסיון לנשיאת נשק לפי סעיפים 144(ב) ו-25 לחוק, קבלת רכב גנוב לפי סעיף 413י לחוק (כולן בצירוף סעיף 3 לחוק מאבק בארגוני פשיעה) [אישום שני]; קשירת קשר לפשע לפי סעיף 499(א)(1) לחוק, סחיטה באיומים לפי סעיף 428 רישא לחוק, סחיטה בכוח לפי סעיף 427(א) רישא לחוק, סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה לפי סעיף 332(2) לחוק, החזקת סכין לפי סעיף 186(א) לחוק (כולן בצירוף סעיף 3 לחוק מאבק בארגוני פשיעה) [אישום שביעי]; קשירת קשר לפשע לפי סעיף 499(א)(1) לחוק, ניסיון לרצח לפי סעיף 305(1) לחוק, החזקת סכין לפי סעיף 186(א) לחוק, קבלת רכב גנוב לפי סעיף 413י לחוק (כולן בצירוף סעיף 3 לחוק מאבק בארגוני פשיעה) [אישום שמיני].

למשיב 4
מיוחסות עבירות של קשירת קשר לפשע לפי סעיף 499(א)(1) לחוק, ניסיון לרצח לפי סעיף 305(1) לחוק, החזקת נשק לפי סעיף 144(א) לחוק, נשיאת נשק לפי סעיף 144(ב) לחוק (כולן בצירוף סעיף 3 לחוק מאבק בארגוני פשיעה) [אישום שלישי]; קשירת קשר לפשע לפי סעיף 499(א)(1) לחוק, ניסיון לרצח לפי סעיף 305(1) לחוק, פציעה בנסיבות מחמירות לפי סעיפים 344, 355(א)(1) ו-355(א)(2) לחוק, נשיאת נשק לפי סעיף 144(ב) לחוק, שיבוש הליכי משפט לפי סעיף 244 לחוק (כולן בצירוף סעיף 3 לחוק מאבק בארגוני פשיעה) [אישום רביעי]; סחיטה באיומים לפי סעיף 428 סיפא לחוק, סחיטה בכוח לפי סעיף 427(א) סיפא לחוק (כולן בצירוף סעיף 3 לחוק מאבק בארגוני פשיעה) [אישום חמישי].

למשיב 5
מיוחסות עבירות של קשירת קשר לפשע לפי סעיף 499(א)(1) לחוק, סחיטה באיומים לפי סעיף 428 רישא לחוק, סחיטה בכוח לפי סעיף 427(א) רישא לחוק, חבלה בכוונה מחמירה לפי סעיף 329(א)(2) לחוק, סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה לפי סעיף 332(2) לחוק (שתי עבירות), החזקת סכין לפי סעיף 186(א) לחוק (כולן בצירוף סעיף 3 לחוק מאבק בארגוני פשיעה) [אישום שביעי]; מרמה, ערמה ותחבולה לפי סעיף 220(5) לפקודה (שלוש עבירות), מרמה, ערמה ותחבולה לפי סעיף 117(ב)(8) לחוק מע"מ (כולן בצירוף סעיף 3 לחוק מאבק בארגוני פשיעה), אי ניהול פנקסי חשבונות לפי סעיף 216(5) לפקודה ולפי סעיף 117(א)(7) לחוק מע"מ, אי הוצאת חשבוניות מס לפי סעיף 117(א)(13) לחוק מע"מ (ריבוי עבירות), אי הגשת דו"חות תקופתיים למע"מ לפי סעיף 117(א)(6) לחוק מע"מ (ריבוי עבירות) [אישום תשיעי].

למשיב 6
מיוחסות עבירות של קשירת קשר לפשע לפי סעיף 499(א)(1) לחוק, חבלה בכוונה מחמירה לפי סעיפים 329(א)(1) ו-329(א)(2) לחוק, החזקת סכין לפי סעיף 186(א) לחוק, שיבוש הליכי משפט לפי סעיף 244 לחוק (כולן בצירוף סעיף 3 לחוק מאבק בארגוני פשיעה) [אישום שישי]; קשירת קשר לפשע לפי סעיף 499(א)(1) לחוק, סחיטה באיומים לפי סעיף 428 רישא לחוק, סחיטה בכוח לפי סעיף 427(א) רישא לחוק, החזקת סכין לפי סעיף 186(א) לחוק (כולן בצירוף סעיף 3 לחוק מאבק בארגוני פשיעה) [אישום שביעי]; קשירת קשר לפשע לפי סעיף 499(א)(1) לחוק, ניסיון לרצח לפי סעיף 305(1) לחוק, נשיאת נשק לפי סעיף 144(ב) לחוק, החזקת סכין לפי סעיף 186(א) לחוק, קבלת רכב גנוב לפי סעיף 413י לחוק (כולן בצירוף סעיף 3 לחוק מאבק בארגוני פשיעה) [אישום שמיני].

למשיב 8
מיוחסות עבירות של קשירת קשר לפשע לפי סעיף 499(א)(1) לחוק, סחיטה באיומים לפי סעיף 428 רישא לחוק, סחיטה בכוח לפי סעיף 427(א) רישא לחוק, חבלה בכוונה מחמירה לפי סעיף 329(א)(2) לחוק; החזקת סכין לפי סעיף 186(א) לחוק (כולן בצירוף סעיף 3 לחוק מאבק בארגוני פשיעה) [אישום שביעי]; מרמה, ערמה ותחבולה לפי סעיף 220(5) לפקודה (שלוש עבירות), מרמה, ערמה ותחבולה לפי סעיף 117(ב)(8) לחוק מע"מ (כולן בצירוף סעיף 3 לחוק מאבק בארגוני פשיעה), אי ניהול פנקסי חשבונות לפי סעיף 216(5) לפקודה ולפי סעיף 117(א)(7) לחוק מע"מ, אי הוצאת חשבוניות מס לפי סעיף 117(א)(13) לחוק מע"מ (ריבוי עבירות), אי הגשת דו"חות תקופתיים למע"מ לפי סעיף 117(א)(6) לחוק מע"מ (ריבוי עבירות) [אישום תשיעי].

למשיב 9
מיוחסות עבירות של מרמה, ערמה ותחבולה לפי סעיף 220(5) לפקודה (חמש עבירות), מרמה, ערמה ותחבולה לפי סעיף 117(ב)(8) לחוק מע"מ, הלבנת הון לפי סעיף 3(א) לחוק איסור הלבנת הון (כולן בצירוף סעיף 3 לחוק מאבק בארגוני פשיעה), אי ניהול פנקסי חשבונות לפי סעיף 216(5) לפקודה ולפי סעיף 117(א)(7) לחוק מע"מ, אי הוצאת חשבוניות מס לפי סעיף 117(א)(13) לחוק מע"מ (ריבוי עבירות), אי הגשת דו"חות תקופתיים למע"מ לפי סעיף 117(א)(6) לחוק מע"מ (ריבוי עבירות) [אישום תשיעי]; קשירת קשר לפשע לפי סעיף 499(א)(1) לחוק, סחיטה באיומים לפי סעיף 428 סיפא לחוק סחיטה בכוח לפי סעיף 427(א) לחוק (כולן בצירוף סעיף 3 לחוק מאבק בארגוני פשיעה) [אישום עשירי]; סחיטה באיומים לפי סעיף 428 רישא לחוק (בצירוף סעיף 3 לחוק מאבק בארגוני פשיעה) [אישום אחד עשר].

ד.
עד כאן העבירות המיוחסות למשיבים. הנה עובדות הפרשה הנטענות בתמצית: כנטען באישום הראשון, במהלך השנים 2012-2008 היו המשיבים, יחד עם אחד בוריס ניסנוב (להלן

בוריס
), ואחרים, מאוגדים בארגון פשיעה שפעל בעיר באר שבע (להלן
הארגון
). בראש הארגון עמד משה זיתון ע"ה (להלן
זיתון
), עד יום מותו, ותחתיו באו המשיבים 1 ו-2, המשיב 3 היה – כנטען – מנהל בארגון. במסגרת פעילותם בארגון, פעלו המשיבים בדרכים שונות כדי לאפשר לראשי הארגון ולחבריו לעסוק בפעילויות פליליות שונות ולהפיק רווחים. עוד צוין בכתב האישום, כי בין הארגון לבין חבורה אחרת שפעלה בבאר שבע (להלן
החבורה היריבה
) פרץ סכסוך על רקע מאבקי כוחות עוד בשנת 2001.
נטען, כי
משיבים 5 ו-8 שימשו כגובי כספים בעסקי ההלוואות של המשיב 1, ובמקביל ניהלו עסקי הלוואות משלהם, תוך שימוש במוניטין של הארגון. המשיב 9 היה שותפו של המשיב 1 בעסק של הלוואות בריבית
, וכן שימש כגובה כספים בעסק זה, ובמקביל ניהל עסק משלו של הלוואות בריבית. עוד נטען, כי גביית החזרי ההלוואות נעשתה לעיתים קרובות תוך שימוש באיומים ובאלימות. כן נטען, כי עד המדינה שבתיק היה חבר בארגון מאז הקמתו, וכי שימש כנהג לפעילות הפלילית וכגובה כספים.

ה.
כנטען באישום השני, עובר ליום 23.6.08, המשיבים 1 ו-3 קשרו קשר לרצוח את חגי זגורי (להלן

זגורי
), על רקע חשדם כי הוא העומד מאחורי מותו של זיתון ז"ל. במסגרת הקשר, פנו השניים לעד המדינה וביקשו שינהג בעבורם ברכב גנוב לביתו של זגורי, והם יירו בו ויגרמו למותו. ביום 23.6.08 נעצרו השלושה ברכב גנוב, שעה שברשותם שני רובים מסוג קלצ'ניקוב ושני אקדחים מסוג "זיג זאוור", בדרכם להוציא לפועל את תכניתם.

ו.
כנטען באישום השלישי, עובר ליום 8.5.11 קשרו המשיבים 2, 4 ובוריס לרצוח את משה רובין, על רקע השתייכותו לחבורה היריבה ומעמדו בה. במסגרת הקשר, מסר המשיב 2 לבוריס ולמשיב 4 אקדח בלא רישיון כדין. נטען, כי במועד שאינו ידוע למבקשת, בחודשים מארס-אפריל 2011, נסעו משיב 4 ובוריס לשכונה ד' בבאר שבע, לאזור שבו נהג רובין להסתובב. המשיב 4 ניגש לרובין מאחור, דרך את האקדח, הצמידו לגבו ולחץ על ההדק בכוונה להמיתו. תקלה באקדח מנעה זאת, והשניים נמלטו מן המקום. בסמוך לכך, הטמינו המשיבים 2, 4 ובוריס בפיר של מעלית בבניין מגורים את האקדח ששימוש אותם בניסיון לרצח, אקדח נוסף ושתי לבנות חבלה מתוצרת תע"ש. ביום 8.5.11 או בסמוך לכך, במסגרת הקשר, הסיע עד המדינה את המשיב 4 ובוריס לאותו בניין מגורים בו הוטמנו כלי הנשק, וזאת בהוראתו של המשיב 2, למען יבדקו את תקינותם. עד המדינה דיוח למשטרה על מיקומם של האקדחים ולבנות החבלה.

ז.
כנטען באישום הרביעי, מסר המשיב 2 לידי עד המדינה אקדח למשמורת. כן נטען, כי לאחר 7.6.11, קשרו המשיבים 2, 4, 7 ובוריס לרצוח את יוני שבתייב (להלן

יוני
), על רקע השתייכותו וחשיבותו לחבורה היריבה. עוד נטען, כי ביום 8.6.11 בסמוך לחצות, הגיעו לביתו של עד המדינה המשיבים 4, 7 ובוריס ונטלו ממנו את האקדח שהופקד בידיו, תוך שבוריס מציין שהוא מקוה שיצא "משהו טוב" היום עם "החד גבה" (כינויו של יוני). השלושה נסעו לעברה של דירת הימורים בבאר שבע אותה ניהל יוני, בכוונה להמיתו. נטען, כי בסמוך לשעה 0015, ארבו השלושה ליוני מחוץ לדירתו כאשר הבחינו בו בדרכו החוצה לרחוב. בוריס ניגש אליו מאחור וירה לעברו ממרחק קצר שלוש יריות בכוונה לגרום למותו. יוני נפל ארצה, תוך שבוריס ממשיך לירות לעברו. יוני נמלט מהמקום כשבאמתו הימנית פצע כניסה ויציאה כתוצאה מהירי. השלושה נמלטו אף הם מהזירה והחביאו את האקדח. נטען, כי במועד מאוחר יותר המשיב 2 מסר למשיב 4, לבוריס ולעד המדינה, שמי שיפגע ביוני יקבל 50,000 ש"ח.

ח.
כנטען באישום החמישי, הניעו המשיבים 2, 4 ובוריס את ערן דלויה, על-ידי שימוש באיומים ובאלימות, לוותר לשרון זינו על חוב בסך 150,000 ש"ח, וזאת לאחר ששרון הסכים עם המשיב 2 שהחוב יעבור לידיו.

ט.
כנטען באישום השישי, ביום 21.6.12 בסמוך לשעה 2300, קשרו קשר המשיבים 1, 6, בוריס, עד המדינה ושני חברי ארגון נוספים לפגוע באמיר בן שימול (להלן

אמיר
) באמצעות סכינים או מברגים שנשאו על גופם, וזאת כיון שהיכה יחד עם אדם נוסף עובד של המשיב 1. כן נטען, כי לאחר שאמיר לא אותר על-ידיהם, שונה יעד הקשר לכל אחד מחברי החבורה היריבה. נטען, כי בסמוך לשעה 2327, הבחינו הקושרים באלירן פרץ ובאושר אלגרבלי, חברי החבורה היריבה, ודלקו אחריהם במכוניתם, תוך שעד המדינה נוהג בה, עד לחסימת דרכם, המשיבים 1, 6 ובוריס התנפלו על השניים ודקרו אותם בכל חלקי גופם באמצעות הסכינים והמברגים שנשאו, וגרמו להם לחבלות חמורות.

י.
כנטען באישום השביעי, המשיבים 1 ו-3 קשרו קשר עם יתר חברי הארגון לסחוט את אלירן חג'ג' המשתייך לחבורה היריבה (להלן

אלירן
). במסגרת הקשר האמור, ניסו המשיבים 1, 3, 5, 6 ו-8 לחבול באלירן במספר מקרים. באחד מאותם מקרים, שאירע ביום 23.8.12, נסעו המשיבים 1, 5, 8, בוריס ואדם נוסף יחדיו, כאשר הבחינו באלירן יושב ברכבו, מיד חסמו את דרכו באמצעות רכבם. אלירן נעל את דלתות הרכב, ולאחר מאמצים רבים הצליח להימלט מן המקום.

יא.
כנטען באישום השמיני, במהלך פגישה שהתקיימה בסמוך ליום 12.6.12, בין המשיבים 1, 3, 6, שני חברים נוספים בארגון, בוריס ועד המדינה, ציינו המשיב 1 וחבר נוסף בארגון כי ברשותם רכב גנוב הנגיש לפעילות הארגון. נטען, כי כעבור יומיים, קשרו המשיבים 1, 3, 6, שני חברים נוספים בארגון ועד המדינה, לגרום למותם של אמיר ונדב בוטביקה, זאת בירי או בדקירות. בשעות הערב, ביקשו המשיב 6, חבר נוסף בארגון ועד המדינה לאסוף את הרכב הגנוב, אולם דיווחו של עד המדינה על הדבר למשטרה הביא להחזרתו לבעליו, כך שלא היה במקום האיסוף הצפוי. כן נטען, כי ביום 11.7.12 בסמוך לשעה 2100, הגיעו המשיבים 1, 3 ו-6 לביתו של אמיר, מצוידים בסכינים, וזאת כדי להוציא אל הפועל את הקשר, ונעצרו בסמוך לכך כדי לסכל את הרצח הצפוי.

יב.
כנטען באישום התשיעי, בין השנים 2012-2008 היו המשיבים 1, 5, 8 ו-9 מעורבים בעסק למתן הלוואות בריבית, במסגרת הארגון. המשיב 1 ניהל את העסק האמור, בשותפות עם המשיב 9, אשר שימש גם כגובה בעסק, כמו גם המשיבים 5 ו-8. כן ניהלו המשיבים 5, 8 ו-9 עסק הלוואות בריבית משלהם. נטען, כי גביית החזר ההלוואות והריבית נעשתה לעתים תוך שימוש בכוח ובאיומים. נטען גם, כי המשיבים פעלו במרמה על מנת להסתיר מידע מרשויות המס ומהרשות לאיסור הלבנת הון בגין הכנסותיהם ממתן הלוואות בריבית. בין יתר הדברים שעשו, עירבו המשיבים בין "רכוש אסור" לפי חוק איסור הלבנת הון לבין רכוש שאינו אסור, הסוו מקור הכנסה, לא הוציאו חשבוניות מס, לא הגישו דו"חות תקופתיים ועוד.

יג.
כנטען באישומים העשירי והאחד-עשר, במסגרת העסק למתן הלוואות בריבית, קשרו המשיבים 1 ו-9 קשר לפיו ילוה המשיב 9 סכומי כסף לאנשים שונים תמורת ריבית גבוהה, ואם יפגרו אלה בהחזר תשלומי ההלוואה והריבית, יאיים עליהם, תוך התייחסות למשיב 1 ולמוניטין שצבר כאדם מסוכן, כדי להניעם לשלם את החזרי ההלוואה והריבית. שני האישומים מתארים מקרים בהם איימו המשיבים 1 ו-9 על לווים שונים.

הליכי המעצר

יד.
עם הגשת

כתב האישום הוגשה בקשה למעצרם של המשיבים עד תום ההליכים (ביום 12.11.12, מ"ת 20686-11-12). בדיון מאותו יום, הורה בית המשפט המחוזי (השופט
נ' אבו טהה
), בין השאר, על איסור פרסום כל פרט שיש בו כדי לזהות את עד המדינה, וכן דחה את הדיון בבקשה לגופה ליום 3.12.12, וזאת לבקשת באי כוחם של המשיבים, לצורכי צילום ולימוד חומר הראיות. ביום 30.11.12, לאחר שהסכימו באי כוחם של המשיבים לקיומו של "ניצוץ ראייתי", דחה בית המשפט את הדיון, בהסכמת הצדדים, ליום 26.12.12. בדיון מיום 26.12.12, ציין בא כוחו של המשיב 6 כי טרם הוסדר מינויו מטעם הסניגוריה הציבורית, לאחר שהמשיב 6 שחרר את עורך דינו הפרטי מייצוגו, וביקש דחיה של חודש ימים לקבלת חומר הראיות ולימודו. המשיב 4 הביע את רצונו לשכור את שירותיו של עו"ד פרטי, ולשחרר את הסנגוריה הציבורית מייצוגו. בקשת המשיבים לנצל את הדחיה לשם הכנת תסקירי מעצר בעניינם של המשיבים נתקלה בהתנגדותה של המבקשת. ועוד, באי כוחם של המשיבים נתנו את הסכמתם לקיומן של ראיות לכאורה, אולם ביקשו לשמור על הזכות לטעון באופן ממוקד בנוגע לחולשה בתשתית הראייתית. בסיומו של הדיון, הורה בית המשפט על עריכת תסקירי מעצר בעניינם של המשיבים, וכן על דחיית הדיון בבקשה ליום 4.2.13.

טו.
בדיון מיום 4.2.13 ציין סנגורו של המשיב 4, כי טרם החל בהעתקת חומר החקירה ואינו ערוך לטעון בדיון, זאת מאחר שמרשו הודיע לו שאינו מעוניין בייצוג מטעם הסניגוריה הציבורית, וכי הוא מעוניין לשכור את שירותיו של עו"ד פרטי. המשיב 4 ציין כי עד לדיון הבא ישכור את שירותיו של עו"ד פרטי, וכי הוא מסכים להצעת בית המשפט, להיעצר עד תום ההליכים, תוך שמירה על זכותו להגיש בקשה לעיון חוזר, מבלי שיתקיימו נסיבות מיוחדות או עובדות חדשות. בית המשפט הורה על שחרורה של הסניגוריה הציבורית מייצוגו של המשיב 4, וכן הורה על מעצרו של המשיב 4 עד לתום ההליכים בתנאים שהוצעו. כן, הורה בית המשפט על מעצרו של המשיב 2 עד לתום ההליכים, זאת בהסכמת באת כוחו, תוך שמירה על הזכות לפנות בעיון חוזר. המבקשת טענה בדיון לגבי משיבים אחרים לקיומן של ראיות לכאורה, אשר בעיקרן נשענות על עדותו של עד המדינה, האזנות סתר ושתיקתם של המשיבים בחקירותיהם במשטרה. מנגד, טענו הסניגורים המלומדים לעניין הראיות, וכן לשחרור מרשיהם לחלופות מעצר אפשריות, תוך התייחסות לתסקירים שערך שירות המבחן. בית המשפט דחה את ההחלטה בעניינם של המשיבים 1, 3, 5, 7, 8 ו-9 למועד מאוחר יותר, וכן נעתר לבקשת הדחיה של באי כוחו של המשיב 6 ליום 10.3.13; ביום 10.3.13 התקיים דיון בעניינו של המשיב 6, במסגרתו שטחו הצדדים את טיעוניהם באשר קיומן של ראיות לכאורה.

טז.

ביום 21.3.13 הורה בית המשפט (השופט

נ' אבו טהה
), בהחלטתו המפורטת והיסודית, על מעצרם של המשיבים עד תום ההליכים נגדם (בעמודים 24-1 נסקרו האישומים המיוחסים למשיבים 1, 3 ו-9-5; בעמודים 40-24 נסקרו טיעוני באות כוחה של המבקשת ביחס לראיות לכאורה בכל אישום ואישום; בעמודים 43-40 נסקרו טיעוני באות כוחה של המבקשת ביחס לעילת המעצר; בעמודים 58-43 נסקרו טיעוני הסנגורים המלומדים ביחס לעוצמת הראיות ושחרורם של המשיבים לחלופות מעצר; ומעמוד 58 ואילך הובאה הכרעתו של בית המשפט). בקצירת האומר יצוין, כי נקבע שהונחה תשתית ראייתית לכאורית הן לקיומו של "ארגון פשיעה" (להבדיל מ"חבורת פשע") והן להוכחת אשמתם של המשיבים בעבירות המיוחסות להם בכתב האישום המתוקן. צוין, כי תשתית זו מתבססת ברובה על הודעות עד המדינה, שלצידן נמצאו מגוון של ראיות סיוע כנדרש, בין היתר, בדמות שיחות שנקלטו בהאזנות סתר, שחלקן אף נתמכות בצילומי וידיאו, איכון של מכשירי טלפון ועוד. עוד צוין, כי באי כוחם של המשיבים הסתפקו בטיעון כללי, בלא התייחסות למגוון הראיות שפורטו בהחלטה. באשר לעילת מעצר, ציין בית המשפט, כי לא הייתה מחלוקת בדבר קיומה.

יז.
בית המשפט ציין בהחלטתו, כי המשיבים הופנו לשירות המבחן לשם עריכת תסקירי מעצר, אולם שירות המבחן לא בא בהמלצה לשחררם. כעולה מהחלטת בית המשפט, תמציתם של תסקירי המעצר, היא כי "מתקיימת רמת מסוכנות גבוהה להישנות ביצוע העבירות. באשר לחלופות שנבחנו בעניינם, התרשם השירות, כי אין ביכולתם של הערבים והמפקחים להציב גבולות להתנהגותם, חלקם אך נקט גישה מגוננת כלפיהם. באשר למשיב 1 ציין השירות כי קיים קושי להעריך אופי ועומק הסיכון במצבו ובהתאם לכך הצביע על רמת הפיקוח הנדרש. ביחס למשיב 3, לאור מאפייני אישיותו – רמת הסיכון גבוהה. ביחס למשיב 5 – מעריכים את הסיכון להישנות עבירת אלימות בינונית. ביחס למשיב 6 – רמת הסיכון גבוהה להישנות התנהגות פוגעת... ביחס למשיב 8 – הפרמטרים שנבדקו מעידים על רמת סיכון גבוהה למעורבות והתנהגות אלימה. ביחס למשיב 9 – הפרמטרים שנבדקו מעידים על רמת סיכון בינונית למעורבות בהתנהלות אלימה" (נוסיף, כי ביחס למשיב 4, צוין בתסקיר שקיים סיכון גבוה להישנות התנהגות פוגעת, וכי לא הוצגה חלופת מעצר בעניינו בפני
שירות המבחן). כן צוין עברם הפלילי המכביד של המשיבים 1, 3, 5, 6, 7 ו-8, הכולל, בין היתר, הרשעות בעבירות חמורות, וכן ריצוי מאסרים בפועל ומאסרים מותנים התלויים ועומדים נגד חלקם. בית המשפט עמד על מידת מעורבותו של כל אחד מהמשיבים, כעולה מחומר הראיות, בציינו באשר למשיבים 1, 3, 6 ו-7, כי "מעורבותם עמוקה, ממושכת, באישומים החמורים במסגרת כתב האישום, שכללו ניסיונות רצח והעבירות הנלוות להם", ובאשר למשיבים 5, 8 ו-9 – כי מעורבותם עמוקה, מתמשכת, בעבירות לא פחות חמורות של סחיטה באיומים, סחיטה בכוח, המבוצעות לכאורה במסגרת ארגון פשיעה. כן, צוינה מעורבותם של אלה בעבירות הלבנת הון.

בית המשפט קבע, כי אין בחלופות המעצר שנבחנו כדי לתת מענה לרמת המסוכנות הגבוהה שנשקפת מהמשיבים לשלום הציבור ובטחונו "נוכח אופי המעשים אשר מבוצעים לכאורה במסגרת ארגון פשיעה, שאינו בוחל בעיסוק במגוון רחב של עבירות פליליות באופן היררכי, שיטתי ומאורגן, החל בעבירות בעלות גוון של אלימות קשה, תוך שימוש בנשק קר ובנשק חם, וכלה בעבירות בעלות אופי כלכלי, המלווה לעיתים בהתנהגות אלימה...". נוכח האמור, הוחלט על מעצר המשיבים עד תום ההליכים נגדם.

יח.
על החלטה זו הוגשו לבית משפט זה ערריהם של המשיבים 8 ו-9 (בש"פ 2515/13 ובש"פ 2597/13), ואלה נדחו בהחלטתו של השופט

צ' זילברטל
מיום 23.4.13. בית המשפט קבע, כי קיימת תשתית ראייתית לכאורית "בלתי מבוטלת" המבססת הן את ביצוע המעשים המיוחסים למשיבים הללו בכתב האישום המתוקן והן את פעילותם בזיקה לארגון פשיעה. צוין, כי המסוכנות הנשקפת מן המשיבים הללו רבה, וכי קיים חשש ששחרורם לחלופת מעצר יאפשר להם לשבש הליכי משפט. בעניין הימשכות ההליכים צוין, כי "בשלב זה מדובר בתחזית מושכלת, שאף כי סיכוייה להתממש בהחלט קיימים, עדיין לא ברור כיצד יתנהל ההליך העיקרי, כמה עדים יישמעו בפועל וכו'. נוכח יתר השיקולים, איני סבור שיש בכוחו של נתון זה לשנות את נקודת האיזון, לפחות לא לעת הזו".

ההליכים בתיק העיקרי

יט.
בדיון מיום 28.11.12 ביקשו באי כוחם של המשיבים לעדכן כי כתבי האישום הוקראו למשיבים, וכי הם מבקשים לדחות את המענה לכתב האישום ב-45 יום, לצרכי לימוד חומר החקירה. בית המשפט הורה על דחיית הדיון ליום 15.1.13, וכן על הגשת מענה בכתב.

כ.
בדיון מיום 15.1.13, ביקש משיב 2 דחיה למען הסדרת ייצוגו ומתן מענה לכתב האישום, באי כוחם של המשיבים 1 ו-9-4 הצטרפו לבקשת הדחיה למתן מענה. בית המשפט דחה את הדיון ליום 27.2.13, בהסכמת המבקשת; ביום 27.2.13 עדכנו בא כוחם של משיבים 1, 5, 8, ו-9 ובא כוחו של המשיב 7 כי פנו ללשכת עורכי הדין לשם קבלת הנחיות, כיוון שייצגו בעבר, האחד את עד המדינה והשני את אחד מעדי התביעה. עוד בדיון, הובהר כי המשיב 2 עדיין לא הסדיר את ייצוגו, וכי הוצאת תעודת החיסיון מתעכבת בשל מורכבותה. בית המשפט קבע ישיבת תזכורת בעניינו של המשיב 2 ליום 12.3.13, ודיון בעניינם של כלל המשיבים ליום 21.3.13.

כא.
בדיון מיום 21.3.13 הודיע בא כוח משיבים 1, 5, 8 ו-9 כי לשכת עורכי הדין הנחתה אותו שלא לייצג בתיק בשל ניגוד אינטרסים, וכי בכוונתו לפנות בשאילתה נוספת ללשכה, כך שמתבקשת דחיה נוספת מטעמו. המשיבים 1, 5 ו-8 ביקשו לשכור את שירותיו של עו"ד פרטי, ככל שלא יאופשר הייצוג על-ידי בא הכוח הקיים, ומשיב 9 ביקש עו"ד מהסניגוריה הציבורית. עוד בדיון, נמסר על ייצוג למשיב 2 ולמשיב 4. בית המשפט קבע ישיבת תזכורת בעניין מינויו של של עורך הדין האמור ליום 9.4.13, וכן, דיון נוסף למתן מענה לכתב האישום וקביעת מועדי הוכחות ליום 30.4.13.

כב.
בישיבה מיום 9.4.13 נמסר כי אין שינוי בהנחיית לשכת עורכי הדין, וכי המשיבים מודעים לדבר ונערכים בהתאם. בית המשפט קבע ישיבת תזכורת נוספת בנושא ליום 14.4.13, שנדחתה מאוחר יותר ליום 17.4.13; בימים 17.4.13 ו-30.4.13 נדחו הדיונים שנקבעו למענה, בשל סוגיית הייצוג אשר לא הוסדרה; בדיון מיום 30.5.13 נמסר לבית המשפט כי עדיין לא הוסדר ייצוגם של משיבים 1 ו-5. בית המשפט המחוזי (סגנית הנשיא

ר' יפה-כץ
, השופט
א' ואגו
והשופט
י' צלקובניק
) הורה על הגשת תגובה מפורטת בכתב לכתב האישום עד ליום 9.7.13, וכן נקבעו מועדים לישיבות הוכחות החל מיום 14.10.13 בכל יום שני, שלישי, וחמישי בשבוע; ביום 18.7.13 מונתה סניגורית למשיב 5 וניתנו לה 21 יום לצורך מענה לכתב האישום. ביום 23.7.13 עתרה המבקשת למינוי ייצוג מטעם הסניגוריה הציבורית למשיב 1 בהתאם להחלטת בית המשפט מיום 9.7.13.

בימים 9.7.13, 16.7.13, 24.7.13 ו-30.7.13 הוגש מענה לכתב האישום מטעמם של המשיבים 7, 6, 8 ו-3 בהתאמה.

הבקשה

כג.
בבקשה הנוכחית (מיום 30.7.13) נטען, כי

המעשים החמורים המיוחסים למשיבים בכתב האישום מלמדים על המסוכנות הטבועה בהם, שלא ניתן להפיגה באמצעות חלופת מעצר. כן נטען, כי עבירות האלימות נעברו במסגרתו של ארגון פשיעה, דבר המלמד אף הוא על מסוכנותם של המשיבים לשלום הציבור, אשר לא קהתה בחלוף תשעה חודשים. לדידה של המבקשת, רף הסיכון הנשקף מן המשיבים הוא על הצד הגבוה, כך שגם בחלוף תשעה חודשים, נקודת האיזון הראויה מייחסת משקל מכריע לאינטרס של שלום הציבור ובטחונו, כפי שהוחלט בבש"פ 5272/06
מדינת ישראל
נ' מוסלי
(2000). נטען, כי מסוכנותם של המשיבים מתחזקת נוכח עבירות הלבנת ההון המיוחסות לארגון, אשר מלמדות על בסיסו האיתן, וכן נוכח עברם הפלילי המכביד של המשיבים. עוד נטען, כי קיים חשש מובנה מהימלטות מאימת הדין, בשים לב לעונש החמור הצפוי למי מהמשיבים אם יורשע. צוין, כי אמנם עד עתה לא התקיימו ישיבות הוכחות, אולם, העיכוב נבע בעיקר מנסיונות להסדיר את ייצוג המשיבים, ופרשת התביעה צפויה להתחיל בחודש אוקטובר ולהתנהל בקצב מזורז. כן צוין, הקושי המובנה בניהול תיק מורכב ורחב היקף מסוג זה.


הדיון

כד.
בדיון נשמעו בהרחבה טיעוני הצדדים. בא כוחה של המבקשת טען, ?י אמנם טרם החלו דיוני הוכחות בהליך העיקרי, אולם הדבר נבע מעיכוב בהסדרת ייצ?גם של המשיבים, כאשר המשיבים 1 ו-5 הסדירו את ייצוגם אך בחודש יולי. כן נטען, כי המענה לכתב האישום ניתן רק ביום 9.7.13, גם מטעם מי שהיה מיוצג קודם לחודש יולי. עוד נטען, כי יש לתת את הדעת להיקפו של התיק, אשר מאפשר לפי החוק גם הארכת מעצר של 150 ימים על פי התיקון לחוק המעצרים, וכי מועדי ההוכחות צפויים להתקיים לאחר הפגרה בקצב נמרץ. בא כוחה של המבקשת התמקד במסוכנותם של המשיבים 8 ו-9, אשר – כזכור – עררו על מעצרם עד תום ההליכים, בשונה מן האחרים. באשר למסוכנותו של המשיב 8 נטען, כי יש להביא במניין השיקולים את עברו הפלילי, הכולל הרשעה בעבירות אלימות כנגד שוטרים, בגינה הושת עונש מאסר בפועל בן חודשיים (זאת לאחר שניתנה החלטתו של השופט

צ' זילברטל
(בבש"פ 2515/13 ובש"פ 2597/13)). באשר למסוכנותו של המשיב 9 נטען, כי הוא מקורב לראשי הארגון, ונהג באלימות כלפי לווים שונים בתפקידו כגובה, כמו גם באישום השביעי המיוחס לו. נטען, כי שחרורם של השניים לחלופת מעצר יסכן את בטחון הציבור וחברי החבורה היריבה, תוך חשש לשיבוש הליכי משפט, שמטבעו מבוסס על עדים רבים, וכן קיים חשש מפני הימלטות מאימת הדין.

סניגורו של משיב 1 (עו"ד גלבוע) טען, כי ההצדקה להארכת המעצר טמונה באיזון בין הזכות לחירות לבין אינטרס שמירת החוק, בטחון הציבור וקיום ההליך השיפוטי. נטען, כי אין לתלות במי מן המשיבים את העיכוב בהליך העיקרי, הנובע מאי הסדרת הייצוג של חלקם, בשל ניגוד עניינים שעלה כאמור. עו"ד גלבוע ציין כי הוא מונה רק לפני שבועיים כסניגורו של המשיב 1, וכי סד הזמנים הצפוף שנקבע לדיונים, כמו גם למתן מענה מפורט לכתב האישום, עלול לפגוע ביכולתו לייצג באופן הולם. עוד נטען, כי אין חולק שיידרשו הארכות מעצר נוספות בתיק, כך שיש לתת את הדעת לדבר כבר עכשיו, וזאת שעה שלמשיב 1 עומדת חזקת החפות. נטען, כי בתסקיר לא צוינה מסוכנות ממוקדת מן המשיב 1, וכי שירות המבחן התרשם מהמפקחים ומחלופת המעצר לטובה.

סניגורו של משיב 3 (עו"ד בר עוז) טען, כי מרשו מיוצג על-ידיו כבר מן הימים הראשונים למעצרו, כך שאין להותירו במעצר אך בשל האופן שבו התנהלו שאר המשיבים בפרשה. כן נטען, כי המשיב 3 אינו שייך לארגון הפשיעה, וכי לא ברור מה תפקידו בארגון כעולה מהאישום הראשון, ואת מי "ניהל" כמיוחס לו. נטען, כי מהמיוחס למשיב 3 באישומים השני והשמיני לכתב האישום לא עולה עבירת ניסיון לרצח, כי אם לכל היותר קשירת קשר לביצוע פשע, מה גם שהאישום השמיני אינו נתמך בראיה או בראשית ראיה. עוד נטען, כי באישום השביעי מיוחסת למשיב 3 אך עבירת הסחיטה באיומים. עו"ד בר עוז טען, כי יש להבחין בין מרשו לשאר המשיבים, ולאפשר בחינת חלופת מעצר לגביו. באשר לעברו הפלילי של המשיב 3 נטען, כי זה מסתכם כולו רק בריצוי מאסר בפועל בן שנתיים.

סניגורו של משיב 4 (עו"ד ליטן) טען, כי למשיב 4 מיוחסים שלושה אישומים בלבד בכתב האישום המתוקן, וכי אינו נמנה על ראשי הארגון, כך שיש להבחין בינו ושאר המשיבים באשר לשחרורו לחלופת מעצר. כן נטען, כי הסיבה שבגללה הדיונים מתחילים באוקטובר 2013 נובעת מאילוציה של המבקשת בהבאתו של עד המדינה לעדות ואילוצי יומן בית המשפט, ולא כפי שנטען בשל העיכוב בהסדרת הייצוג, או במתן מענה לכתב האישום. עוד נטען, כי עד המדינה צפוי להעיד בשני תיקים במקביל באותם המועדים, דבר שאינו אפשרי ובוודאי יוביל לדחיות נוספות. עו"ד ליטן טען, כי רק
שני עדים מתוך 178 עדים צפויים להעיד כנגד מרשו, וכי אינו נמנה על חברי הארגון, כך שיש לשקול את הארכת מעצרו בנפרד משאר המשיבים.

באת כוחו של משיב 5 (עו"ד פרג'ון) טענה, כי כבר בדיון מיום 30.5.13 קבע בית המשפט מועדי הוכחות לחודש אוקטובר, כך שאין לראות באי ייצוגו של המשיב 5 או באי הגשת מענה לכתב האישום מטעמו דבר שעיכב את ההליך. נטען, כי למשיב 5 מיוחסים שני אישומים בלבד בכתב האישום המתוקן (האישומים השביעי והתשיעי), וכי יש להבחין בינו לשאר המשיבים בשל חלקו המועט בפרשה, שכן מיוחסת לו עבירה אחת באישום השביעי. עוד נטען, כי שירות המבחן לא בחן חלופת מעצר בעניינו של המשיב 5, משהמפקחת המוצעת לא התייצבה לראיון, ולפיכך יש להורות על תסקיר משלים במסגרתו תיבחן חלופת מעצר.

סניגוריו של משיב 6 (עו"ד בן דוד ועו"ד רפאלי) טענו, כי שולחם מיוצג מן היום הראשון למעצרו, וכי למעשה אנו נמצאים בפתחה של הארכת מעצר שניה, מאחר שההליך העיקרי צפוי להתחיל אך בעוד חודשיים ימים. משכך, נטען, כי יש להבחין בין המשיב 6 לשאר המשיבים, באשר מיוחסים לו רק שלושה אישומים בכתב האישום המתוקן ואינו נמנה על ראשי הארגון. באשר לעברו הפלילי של המשיב 6 נטען, כי אינו כולל עבירות ברף העליון של מנעד העבירות, תוך שצוינה עבירת שוד מלפני עשר שנים. באשר למסוכנותו של המשיב 5 נטען, כי עבירות 4 ו-5 באישום השביעי אינן מיוחסות לו, וכי חלקו בפרשה קטן יחסית. צוין, כי רק חלק קטן מהעדים הרבים שצפויים להישמע רלבנטיים להוכחת אשמתו. התבקש להורות על שחרורו למעצר בית בתנאים מגבילים.

סניגורו של משיב 8 (עו"ד הלוי) טען, כי מרשו אינו רצידיביסט ולא בעל עבר פלילי מכביד, וכי הוא מואשם באישומים השביעי והתשיעי בלבד. באשר לאישום השביעי נטען, כי אמנם מיוחסת למשיב 8 עבירה של חבלה בכוונה מחמירה, אולם המתלונן לא נפגע כלל באירוע, כך שמדובר למעשה בנסיון דקירה. באשר לאישום התשיעי, נטען כי הוא מיחס למרשו עבירות מס שאין בגינן עילת מעצר, וכי אין מחלוקת שלא בגין האישום התשיעי הורה בית המשפט קמא על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים.

סניגורו של משיב 9 (עו"ד מורנו) טען, כי מרשו ניהל אורח חיים נורמטיבי עד למעצרו בתיק זה, וכי רק ביום 11.6.13 הועברה אליו תעודת החיסיון המתוקנת (שהוצאה ביום 13.5.13), ולא ניתן היה לצפות להגשת מענה לכתב האישום קודם למועד זה. נטען, כי ניתנו לעד המדינה סכומי כסף גדולים למען יספק מידע רב, אולם אין בו כל אזכור של משיב 9. עוד נטען, כי רוב עדי התביעה אינם רלבנטיים לגבי האישומים המיוחסים למשיב 9, וכי אינו חבר בארגון. עו"ד מורנו טען, כי תקופת המעצר עלולה להימשך מעבר לזו הצפויה לשולחו נוכח העבירות המיוחסות לו. נטען, כי קיימות אפשרויות לחלופות מעצר נוספות על אלו שהוצגו בפני
שירות המבחן, וכי ניתן לשלבן בערבויות ואיזוק אלקטרוני.

בתשובה לטענותיהם של הסניגורים המלומדים, טען עו"ד שוייצר כי המשיב 3 אכן היה מיוצג מיום מעצרו, אולם תגובתו לכתב האישום ניתנה אך ביום 9.7.13. כן נטען, כי באשר למשיב 5, יש לאזכר את סיפת האישום השביעי, המתארת כיצד חבט באבן משתלבת בשמשות הרכב של אלירן חג'ג', בעוד חבריו אוחזים בסכינים. באשר למשיב 6 נטען, כי הוא זה שזיהה את המתלונן באישום השביעי, וכן כי המשיב 8 מעורב אף הוא בניסיון הלינץ' באלירן חג'ג'.

הכרעה

כה.
חלק מרכזי בתפקידו של בית משפט זה בתיקים לפי סעיף 62 לחוק המעצרים הוא הידרשות להתנהלות התיק בבית המשפט הדיוני. במקרה דנא, מקום שמדובר במספר נאשמים גדול כל כך ובתיק ארגון פשיעה, ברי כי ניהול המשפט הוא מורכב ומחייב איזונים עדינים. לא בכדי תיקן המחוקק בתשע"א את חוק המעצרים ואיפשר אף הארכת מעצר ל-150 יום (סעיף 62(ב)) (אך ראו חוות דעתי בבג"ץ 2442/11

שטנגר נ' יו"ר הכנסת
, פסקה ב' (26.6.13)). אכן, במשפט רב נאשמים, יתכן שיהיה מי שעניינו יימשך מעל לאשר היה אילו הוגש נגדו כתב אישום "אישי" – אך במסכת אחת עסקינן, והתרופה הנחוצה היא החשת המשפט. בנידון דידן אכן היו חלק מן הנאשמים שיוצגו מתחילה, וישנם חלק של מי שענייניהם מצומצמים יחסית, אך בשלב הנוכחי נראה שיש להורות על המשך המעצר, כפי שיפורט. נידרש עתה אל המשיבים אחד לאחד.

כו.
משיב 1

, הוא מראשי הארגון הנטען, ומיוחסים לו מרבית האישומים בכתב האישום המתוקן (תשעה אישומים), הכוללים עבירות אלימות קשות, ביניהן שני נסיונות לרצח (אישומים 2 ו-8), כמו גם עבירות כלכליות בהיקף נרחב. למשיב 1 מעורבות עמוקה ברוב רובה של הפעילות העבריינית המתוארת בכתב האישום; המשיב 1 הסדיר את ייצוגו אך שבועיים בטרם הדיון בבית משפט זה, ועד היום לא הוגש מענה מטעמו לכתב האישום. יוזכר, כי החשש לניגוד אינטרסים של עורך דינו הקודם עלה כבר ביום 27.2.13, הנחיית הלשכה ניתנה ביום 21.3.13, וביום 9.4.13 הודיע עורך הדין כי מרשיו נערכים להחלפת הייצוג; לחובת משיב זה 18 רישומים פליליים, בעבירות: שיבוש מהלכי משפט, נשק, מספר תקיפות (ביניהן תקיפת שוטר), סחיטה באיומים, הפרת הוראה חוקית, סמים, רכוש ועוד. הוא ריצה ארבעה עונשי מאסר. אכן, שירות המבחן התרשם מהמפקחים המוצעים (אביו ובת זוגו) כאנשים נורמטיביים, אשר מבינים את דרישות תפקיד הפיקוח. צוין, כי האב מהוה דמות סמכותית שומרת חוק. עם זאת, בשל הפער בין דבריו של המשיב 1 והצגת תפקודו ודיווחי משפחתו לבין האישומים החמורים נגדו, התקשה שירות המבחן להעריך את אופי ועומק הסיכון במצבו, ולהצביע על רמת הפיקוח הנדרש ואופיו. שירות המבחן לא בא בהמלצת שחרור.

כז.
משיב 3

, הוגדר בכתב האישום כמנהל הארגון, אחיינו של ראש הארגון המנוח (זיתון ע"ה). מיוחסים לו ארבעה אישומים בכתב האישום המתוקן, הכוללים עבירות אלימות קשות, ביניהן שני נסיונות לרצח (אישומים 2 ו-8). בשונה מטענות הסניגור בדיון, מיוחסות לו באישום השביעי לא רק עבירת הסחיטה באיומים, בה לקח חלק פעיל, כי אם גם עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, סחיטה בכוח, סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה והחזקת סכין. מעורבות המשיב 3 באישומים המיוחסים לו עמוקה; אכן, המשיב 3 מיוצג על-ידי עו"ד בר עוז מיומו הראשון במעצר (12.11.12), אולם רק ביום 30.7.13 הוגש מענה מטעמו לכתב אישום, וזאת אף שביום 30.5.13 הורה בית המשפט על הגשת תגובה מפורטת עד ליום 9.7.13; לחובתו 20 רישומים פליליים, בעבירות הכוללות מספר תקיפות (ביניהן תקיפות שוטר), איומים, סמים, מספר החזקות אגרופן או סכין, בריחה ממשמורת חוקית, רכוש ועוד. כן, ריצה עשרה עונשי מאסר, וכעולה מגיליון ההרשעות נגזרו עליו במצטבר סך הכול 102 חודשי מאסר; שירות המבחן ציין, כי מדובר באדם בעל התנהלות מניפולטיבית, אימפולסיבית ואלימה, אשר גם כיום מונע מהרווחים שבניהול אורח חיים שולי ועברייני. עוד צוין, כי סנקציות קודמות אינן מהוות בעבורו גורם הרתעתי, וכי הוא מתקשה בהצבת גבולות פנימיים ובעמידה בגבולות חיצוניים. שירות המבחן העריך כי קיימת רמת סיכון גבוהה להישנות התנהגות פורצת גבולות בעתיד. גם לא הוצגה חלופת מעצר. שירות המבחן לא בא בהמלצת שחרור.

כח.
משיב 4

, כנטען חבר בארגון, לו מיוחסים שלושה אישומים בכתב האישום המתוקן, הכוללים עבירות אלימות קשות, ביניהן שני נסיונות לרצח (אישומים 3 ו-4). למשיב זה חלק דומיננטי באישומים המיוחסים לו. כך לדוגמה, באישום השלישי, תקלה באקדח היא שמנעה ממנו לרצוח חבר בחבורה היריבה. אכן, עו"ד ליטן קיבל עליו את הייצוג של המשיב 4 עובר לדיון מיום 27.2.13 (קודם לכך יוצג על-ידי הסנגוריה הציבורית), אך אין אזכור להגשת מענה מטעם המשיב 4 לכתב האישום; לחובתו 6 רישומים פליליים, בעבירות סמים והחזקת אגרופן או סכין למטרה לא כשרה. כן נגזר עליו מאסר ממושך בן 26 חודשים; בתסקיר צוין, כי בעבר לא שיתף המשיב 4 פעולה עם שירות המבחן, וכי יתכן שמדובר באדם שהפנים נורמות עברייניות. באשר לבחינת חלופת המעצר צוין, כי בני משפחתו של המשיב 4 לא הגיעו לפגישה שנקבעה עם שירות המבחן. עוד צוין, כי נוכח האישומים החמורים המיוחסים למשיב 4, וכן הערכת קיומו של סיכון גבוה להישנות התנהגות פוגעת, אין שירות המבחן רואה את המשיב 4 מתאים לחלופה.

כט.
משיב 5

, כנטען חבר בארגון, לו מיוחסים שני אישומים בכתב האישום המתוקן, הכוללים עבירות אלימות, כמו גם עבירות כלכליות. למשיב חלק דומיננטי באישומים המיוחסים לו. כך לדוגמה, באישום השביעי, בשונה משטענה הסניגורית בדיון, השתתף בלא פחות מארבעה מרדפים אחר אלירן חג'ג', כולל מרדף שבמהלכו נתקל אלירן בעמוד תאורה עם רכבו. עוד באותו מרדף חבט המשיב 5 בחלונות רכבו של אלירן באמצעות אבן משתלבת, וזאת כדי לנפצם ולחבול באלירן (למשיב יוחסה יותר מעבירה אחת בגין המתואר בכתב האישום); ביום 18.7.13 הוסדר ייצוגו של המשיב 5, וניתנו לו 21 יום לצורך מענה לכתב האישום. יוזכר, כי היה מיוצג על-ידי בא הכוח הקודם אשר הודיע לבית המשפט עוד ביום 9.4.13 כי מרשיו נערכים להחלפת הייצוג; לחובתו 11 רישומים פליליים, בעבירות קשירת קשר לביצוע פשע, תקיפה, נשק, גניבה, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, החזקת אגרופן או סכין למטרה לא כשרה ועוד. כן, ריצה שבעה עונשי מאסר בפועל; בתסקיר צוין, כי בעבר לא גילה נכונות לקבל אחריות על מעשיו, ולא ביטא מוטיבציה להשתלבות בטיפול בדפוסי התנהגותו הבעייתיים. עוד צוין, כי להערכת שירות המבחן מתקשה המשיב 5 לגייס כוחות לפעול לשינוי משמעותי בתפקודו ולהתנתק מחברה שולית, וכי קיים סיכון להמשך התנהלות שוליים בעתיד. כן צוין, כי הסיכון להישנות עבירות אלימות הוא בינוני, ואם ותבוצע עבירה דרגת חומרתה הצפויה אף היא בינונית. בת זוגו של המשיב 5 לא הגיעה לפגישה שנקבעה לה עם שירות המבחן, לבחינת חלופת מעצר, וניסיונות ההתקשרות עמה כשלו. שירות המבחן לא בא בהמלצת שחרור.

ל.
משיב 6

, כנטען חבר בארגון, לו מיוחסים שלושה אישומים בכתב האישום המתוקן, הכוללים עבירות אלימות קשות, ביניהן ניסיון לרצח אמיר בן שימול. למשיב חלק דומיננטי באישומים המיוחסים לו. כך לדוגמה, מיוחס לו באישום השישי, כי באמצעות סכינים ומברגים שנשאו על גופם הוא, משיב 1 ובוריס, דקרו וחתכו את אלירן פרץ ואושר אלגרבלי, וגרמו להם לחבלות חמורות; בדיון מיום 26.12.12 הודיעו באי כוחו של המשיב 6 כי ייצוגו הועבר אליהם מהסניגוריה הציבורית, אולם רק ביום 16.7.13 הוגש מענה לכתב האישום מטעמו של המשיב; לחובתו 8 רישומים פליליים, בעבירות שוד מזויין, חבלה חמורה בנסיבות מחמירות, תקיפה, איומים, רכוש, הפרת הוראה חוקית, החזקת אגרופן או סכין למטרה לא כשרה ועוד. כן, ריצה ארבעה עונשי מאסר בפועל; שירות המבחן התרשם ממשיב זה כבעל אישיות ילדותית, עם נטייה לאימפולסיביות, אשר הפנים דפוסי התנהגות עבריינים, צוין, כי ככל הנראה לו בעיית התמכרות לאלכוהול והימורים, אף שהוא מכחיש את קיומה. שירות המבחן העריך כי קיים סיכון גבוה להישנות התנהגות פוגעת, לצד מסוכנות אפשרית לפגיעה חמורה בציבור. צוין, כי לא הוצגה חלופת מעצר בפני
שירות המבחן, וממילא נוכח האמור, אין שירות המבחן רואה בו מתאים לשחרור לחלופה.

לא.
משיב 8

, כנטען חבר בארגון, לו מיוחסים בכתב האישום המתוקן שני אישומים, הכוללים עבירות אלימות ועבירות כלכליות. בהחלטתו של השופט
צ' זילברטל
מיום 23.4.13 צוין, כי אמנם חלקו של המשיב 8 בכתב האישום המתוקן קטן משל שאר המשיבים (מבחינת היקף המעשים וטיבם). אולם, ממעשיו נשקפים מסוכנות רבה וחשש כבד מפני שיבוש הליכי משפט, שהרי חומר הראיות מבוסס ברובו על עדויותיהם של אותם לווים החשופים להשפעה ולהפחדות שונות. כן צוין, באשר לאישום השביעי, כי התנהלותו של המשיב 8 מלמדת על קשר עם חבורה עבריינית, המתנהלת באלימות, תוך נשיאת סכינים ללא מורא החוק; כך, כאשר היה שותף למרדף אחר אלירן חג'ג' ובניסיון לגרום לו לחבלה חמורה; עובר לדיון מיום 30.5.13 מונה עו"ד הלוי לייצוגו של המשיב 8. ביום 24.7.13 הוגש מענה לכתב האישום מטעמו של המשיב 8; לחובתו 6 רישומים פליליים, בעבירות תקיפת שוטר, תקיפה הגורמת חבלה של ממש, איומים, העלבת עובד ציבור, סמים, החזקת אגרופן או סכין למטרה לא כשרה ועוד. כן, הושת על המשיב עונש מאסר בן חודשיים, מאז החלטתו של השופט
צ' זילברטל
מיום 23.4.13, וזאת בנוסף לעונש מאסר שריצה בעבר כחייל (בגין עבירת סמים); שירות המבחן התרשם בראיון עם המשיב 8 מגישתו המניפולטיבית, והקושי לנטילת אחריות כלשהי למצבו ולהישנות הסתבכויותיו. כן צוין, כי לא שילובו של המשיב בתהליך טיפולי למשך שנה וחצי, ולא ההליך הפלילי בו הוא נתון, היו גורם מרסן ומציב גבולות בעבורו. שירות המבחן העריך, כי קיימת רמת סיכון גבוהה למעורבות בהתנהגות אלימה, וכי ככל שזו תתרחש חומרתה הצפויה היא בינונית. באשר לחלופת המעצר שהוצעה, בבית הוריו בבאר שבע בפיקוחם ובפיקוחה של בת זוגו, צוין כי המפקחים לא יצלחו להוות גורם מפחית סיכון במצבו, ולפיכך אינם מתאימים לפיקוח. באשר לחלופת מעצר שניה שהוצעה, בבית בן זוגה של אם בת זוגו בדימונה, צוין כי המפקחים אינם ערים לקשיים העלולים לעלות בתקופת הפיקוח. כן צוין, כי אין ביכולתם של אלה להוות גורם סמכותי בעבור המשיב 8, ולא יוכלו לצפות מצבי סיכון ולהתמודד איתם. שירות המבחן לא בא בהמלצת שחרור.

לב.
משיב 9

, כנטען חבר בארגון, גיסו של המשיב 1. למשיב 9 מיוחסים שלושה אישומים בכתב האישום המתוקן, בגין עבירות של סחיטה באיומים, סחיטה בכוח ועבירות כלכליות, וזאת במסגרת עסקי ההלוואות שניהל בשותפות עם המשיב 1, וכן פעל בהם כגובה. השופט
צ' זילברטל
עמד בהחלטתו מיום 23.4.13 על מסוכנותו של המשיב 9, וכן על החשש הכבד מפני שיבוש הליכי משפט, שהרי חומר הראיות מבוסס ברובו על עדויותיהם של אותם לווים החשופים להשפעה ולהפחדות שונות; עובר לדיון מיום 30.5.13 מונה עו"ד מורנו לייצוגו של המשיב 9. ביום 28.7.13 קיבל בית המשפט את בקשת המשיב 9 להארכת מועד להגשת תגובה מטעמו לכתב האישום וזאת עד ליום 8.8.13; למשיב 9 אין עבר פלילי; שירות המבחן התרשם מהמשיב 9 כמניפולטיבי ומתוחכם, משהסתיר מידע בראיון שנערך עמו. שירות המבחן העריך כי קיימת רמת סיכון בינונית למעורבות בהתנהלות אלימה, וכי ככל שזו תתרחש חומרתה הצפויה היא בינונית. באשר לחלופת המעצר, בביתו שבבאר שבע בפיקוחן של אמו ואשתו, צוין כי אלה אינן מהוות דמויות סמכותיות ומציבות גבולות בעבור המשיב 9 באופן מפחית סיכון, ולפיכך אינן מתאימות לשמש כמפקחות. באשר לחלופה השניה שהוצעה, בבית אחותו של המשיב, צוין כי היא רואה בו קרבן בפרשה, ואינה מוצאת בעייתיות באופן התנהגותו. שירות המבחן לא מצא כי האחות ובן זוגה מתאימים לשמש כמפקחים. שירות המבחן לא בא בהמלצת שחרור.

לג.
כפי שתואר מעלה, אין להטיל לפתחו של בית המשפט, ואף לא לפתח התביעה את העיכובים אשר בשלהם טרם החלו ההוכחות. מצויים אנו בתיק שלעת הזאת אין בו חולק על הראיות לכאורה, ואין חולק על עילת המעצר. כפי שראינו, כמעט כל אחד מן המשיבים נושא קופת שרצים, מי גדולה ומי קטנה יותר. שירות המבחן, הסמן השיקומי, לא בא בהמלצה ולוא לגבי אחד מהם. גם לגבי המשיבים 9-8, שהמדינה נימקה במיוחד את טעמיה להמשך מעצרם, לא חל לעת הזאת שינוי מאשר נקבע בהחלטתו

המפורטת של השופט
צ' זילברטל
מ-23.4.13. איני סבור שבנסיבות שתוארו באשר למשפט העיקרי, שפרשת הייצוג לגבי חלק ניכר מן המשיבים תוארה מעלה, עומדים אנו בנקודת זמן של תזוזת "נקודת האיזון". על כן רואה אני לקבל את בקשת המדינה. אוסיף עם זאת, כי לטעמי על התביעה להשתדל להביא במועד מוקדם, בנוסף כמובן לעד המדינה, את הראיות הכרוכות במשיבים 9-8 ככל הניתן, כדי שתהא אפשרות לבחון בהמשך, ככל שתתבקש הארכה נוספת, זאת גם כדי להסיר ככל הניתן את עילת השיבוש, וכמובן איני נוטע מסמרות באשר לתוצאה. לעת הזאת יפים – בשינויים המחויבים – דברי השופטת
א' פרוקצ'יה
בבש"פ 5272/06
מדינת ישראל
נ' מוסלי
(2006) "כי לא ראיתי לאבחן לענין המעצר בין המשיבים בינם לבין עצמם, גם אם חלקם של כל אחד מאלו חמור ומורכב יותר משל חבריהם, שהרי כולם שותפים רבי השפעה בארגון הפשיעה, ולכל אחד מיוחסות עבירות חמורות שביצע בתחומי משבצת תפקידו בארגון".

לד.
נוכח על האמור מתקבלת הבקשה כמפורט ברישה.

ניתנה היום, ז' באלול התשע"ג (13.8.2013).



ש ו פ ט

_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.

13053590_t04.doc

הא

מרכז מידע, טל' 077-2703333
; אתר אינטרנט,

www.court.gov.il








בשפ בית המשפט העליון 5359/13 מדינת ישראל נ' שמואל גרינברג, יוסי צדיק, שלמה זיתון ואח' (פורסם ב-ֽ 13/08/2013)