פסקי דין על עסאם מיסק | פסקי דין על המוסד לביטוח לאומי

14124-08/12 בל     06/08/2013




בל 14124-08/12 עסאם מיסק נ' המוסד לביטוח לאומי








בית דין אזורי לעבודה בירושלים


ב"ל 14124-08-12


06 אוגוסט 2013

לפני:

כב' השופט
דניאל גולדברג

ה
מערער
עסאם מיסק

ת.ז.

081085870
ע"י ב"כ: עו"ד פיראס עסלי
-

ה
משיב
המוסד לביטוח לאומי

גופים על פי דין

513436494
ע"י ב"כ: עו"ד ארז בן דוד




פסק דין


1.
המערער, מר עסאם מיסק
, הגיש ערעור זה לפי סעיף 213 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995, על החלטת ועדת העררים לאי-כושר מיום 13.5.12, על פיה לא איבד המערער 50% מכושרו להשתכר.
2.
בערעורו תוקף המערער גם את החלטת הועדה הרפואית לעררים בעניינו מיום 15.4.12, על פיה נקבעו לו 50% נכות מיום 1.2.12 עד ל-31.12.12, אך הואיל והחלטת הוועדה הרפואית לעררים הומצאה למערער ביום 19.4.12 והערעור הוגש ביום 8.8.12, ערעור זה התיישן בהתאם לתקנות הביטוח הלאומי (מועד להגשת ערעור על החלטות מסוימות), התשל"ז-1977.
הרקע לערעור והחלטת הוועדה לעררים לאי כושר
3.
למערער, יליד
1979, אירעה תאונת דרכים בחודש 8/2010, בעקבותיה קיבל קצבת נכות זמנית עד לחודש סוף שנת 2011. עד אמצע 2011 היו אחוזי נכותו הזמניים 100% ולאחר מכן הופחתו ל-50%. במקביל, ביום 10.7.11 קבע רופא מוסמך לעניין כושר השתכרות כי יש לראות את המערער כחסר כושר השתכרות עד תום הנכות הרפואית בשל טיפולי פיזיוטרפיה אינטנסיביים אותם הוא עובר.
4.
בסמוך לסיום תקופת תשלום קצבת הנכות עמד המערער בפני
רופא מוסמך וזה קבע למערער ביום 16.1.12 44% נכות החל מיום 1.2.12 (20% בגין מצב אחרי שבע וקיבוע ברך ימין עם שינויים
ניווניים ו-30% בגין אי יציבות והגבלה בתנועה בברך שמאל).
5.
בממצאי בדיקת הרופא המוסמך נרשם כי המערער "הולך עם שני קביים, צליעה קלה על רגל שמאל, צלקות מכוערות בברך שמאל, ברך ימין יישור מלא כיפוף 120 מעלות, ברך שמאל חוסר יישור 5 מעלות – כיפוף 180 מעלות ואי יציבות צדדית עם התעקמות תחת כובד המשקל".
6.
המערער הגיש ערר לוועדה הרפואית לעררים. הערר התקבל ונקבעה לו (ביום 15.4.12) נכות זמנית בשיעור 50% לתקופה 1.2.12 עד 13.12.12 בגין שינויים ארטרוטיים בברכיים וכאבים ברגל שמאל, אי יציבות ברך שמאל, צלקות מרובות מכוערות ואי ספיקה של ורידים ברגל שמאל, תוך שהוועד הרפואית לעררים מציינת כי מצבו של המערער אמור להשתפר.
7.
בבדיקתה ציינה הוועדה הרפואית לעררים מיום 15.4.12:
"בבדיקה הליכה עם קביים עם צליעה שתי רגליים. יותר ברגל שמאל. דילדול קל שירים של ירך שמאל יחסית לירך ימין. צלקות מרובות ומכוערות מעל הברכיים באפקט קידמי ובאספקט קידמי של שוקיים קרוב לברכיים. צלקת עדינה בגב, כף רגל שמאל נפיחות קלה. כף רגל שמאל וקרסול. חולשת שרירים של שוק שמאל וירך שמאל. אי יציבות צדדית קלה של ברך שמאל וברך ימין יציבה. קליקים בתנועות הברכיים".
8.
המערער התייצב לוועדת עררים לאי כושר ביום 13.5.12. הוועדה לעררים לאי כושר ציינה בפרוטוקול את שנת לידתו של המערער וקבעה:
"התובע לאחר תאונה, סובל מבעיות בברך שמאל. התובע מתהלך בעזרת קביים קנדיות.
גבר צעיר, שעבד בסופרמרקט בסידור סחורות בעל 12 שנות לימוד, בתיכון-מקצועי.
למד גם הנדסאות בנין אך לא סיים.
התובע לסוגל לעבוד בכל עבודה בישיבה.
כגון: קופאי, פקידות, טלמרקטינג, עבודות חרושתיות קלות – במשרה מלאה.
התובע נמצא בהליך שיקום. עבר אבחון במרכז לשקום וממתין לתשובה.
הוועדה דוחה את הערעור".
טענות המערער
9.
להלן עיקרי טענות המערער בערעור:
10.
המערער טוען כי עד לקביעתה של וועדת העררים היה שיעור הירידה בכושרו 100%, ובנסיבות אלה היה על וועדת העררים לציין את שיעור אי הכושר של המערער, ולא הייתה רשאית להסתפק בקביעה לאקונית כי היא דוחה את הערעור.
11.
וועדת העררים לא ביססה כדבעי את מסקנתה על הממצאים הרפואיים בעניינו של המערער. כל שציינה הוועדה הוא כי המערער "לאחר תאונה, סובל מבעיות בברך שמאל, התובע מתהלך בעזרת קביים".
וועדת העררים לא דנה בקביעות הרפואיות שנקבעו בהליכי קביעת נכותו הרפואית של המערער, לרבות קביעת הוועדה הרפואית לפיה המערער סובל מכאבים בברך שמאל וימין ולא יכול ליישר את רגל ימין, חולשה ברגל שמאל ואי יציבות של הברך, כאבים המקרינים לגב, כאבים בצורת זרם וכן חולשת שרירים של שוק שמאל וריך שמאל וקליקים בתנועת הברכיים. ועדת העררים לא הסבירה כיצד ממצאים רפואיים אלה וכן ממצא של בעיה בכיפוף ויישור ברך שמאל, מתיישבים מסקנותיה בדבר יכולתו של המערער לבצע כל עבודה בישיבה, במיוחד כאבי הברכיים והקליקים בברכיים והכאבים המקרינים לגב.
12.
וועדת העררים לא ביססה כדבעי את מסקנתה על עברו התעסוקתי האמתי של המערער. הוועדה רשמה כי המערער עבד כסדרן סחורות בסופרמרקט. אמנם המערער עבד בין היתר בעבודה זו אך עבודתו העיקרית לפני התאונה הייתה עבודה כטבח. ועדת הערר לא התייחסה ליכולתו של המערער לחזור לעבוד כטבח, עבודה שדורשת תנועה כללית ועמידה ממושכת.
13.
ועדת העררים לא התייחסה לנסיבותיו האישיות של המערער ובמיוחד לכך שאינו דובר עברית והשלכת הדבר על יכולתו לבצע עבודת "טלמרקטינג" או "פקידות".
14.
הליקויים האמורים בהחלטת ועדת העררים מצביעים על אי מילוי חובת ההנמקה החל עליה, במיוחד בשים לב לכך שלא חל שינוי בשיעור הנכות הרפואית של המערער מאז אמצע שנת 2011, אשר עד סופה קיבל המערער קצבת נכות על פי דרגת אי כושר בשיעור 100%.


טענות המשיב
15.
המשיב טוען כי ועדת העררים נימקה כדבעי את החלטתה. היא ציינה את ליקויו הרפואיים ודנה בעברו התעסוקתי ובהשכלתו.
16.
לא חלה על ועדת העררים כל חובה לנמק סטייה מקביעת דרגת אי כושר זמנית.
17.
טענת המערער כי אינו יודע עברית לא הועלתה על ידו בוועדת אי הכושר.
18.
אשר לאי ציון עבודתו של המערער כטבח, הרי שוועדת לא דנה רק ביכולתו לשוב לעבודתו הקודמת אלא גם ביכולתו לשוב לעבודה מתאימה אחרת.
19.
חוות דעתה של פקידת השיקום תומכת בהחלטת ועדת העררים.
דיון והכרעה
20.
לאחר שעיינתי במכלול טענות אני סבור שדין הערעור להתקבל, בעיקר בשל התייחסות לא מספקת של וועדת העררים לליקויים הרפואיים שפורטו על ידי הוועדה הרפואית לעררים.
21.
מקובלת עלינו עמדת המערער כי האיפיון "סובל מבעיות בברך שמאל, מתהלך בעזרת קביים", אינו ממצה את הליקויים הרפואיים שאישרה הוועדה הרפואית לעררים, אשר כוללים שינויים ארטרוטיים בברכיים ובכף רגל שמאל ואי יציבות ברך שמאל. כמו כן איפיון זה אינו מהווה התייחסות מספקת לממצאי הוועדה הרפואית לעררים, שכללו, בין היתר, דילדול של ירך שמאל, נפיחות בכף רגל שמאל וקרסול, אי יציבות צדדית קלה של ברך שמאל וקליקים בתנועות הברכיים.
22.
כמו כן, מקובלת עלי טענת המערער כי קביעות וועדת העררים בעניין סוגי העבודות אותם מסוגל המערער לבצע אינה לוקחת בחשבון את טענת המערער כי אינו יודע עברית. ראוי כי וועדת העררים תשקול מחדש את עמדתה לנוכח טענת המערער ותיתן דעתה לעברו המקצועי המדויק של המערער (הגם שעל פי סעיף 209(ב) לחוק הביטוח הלאומי וועדת העררים דנה גם ביכולת המבוטח לבצע עבודה אחרת או לרכוש מקצוע חדש מסוג העבודות או המקצועות שהמבוטח מסוגל לעסוק בהם והתואמים את כשרו הגופני ומצב בריאותו).
23.
טענת המערער בדבר אי נימוק הסטייה מן הקביעה בדבר אבדן כושר השתכרות מלא שנקבעה לאחר התאונה, אינה מקובלת עלי. נכונה עמדת המשיב לפיה לא היה מוטל על וועדת העררים לנמק סטייה מהקביעה, הזמנית במהותה, בדבר איבוד כושר השתכרותו של המערער שניתנה לאחר התאונה.
24.
לאור האמור החלטתי להורות כי עניינו של המערער יוחזר לוועדה לעררים לאי כושר על מנת שתשוב ותשקול את מידת הירידה בכושר השתכרותו של המערער על בשים לב לכלל הליקויים הרפואיים בגינם הוענקו למערער אחוזי נכות ותשקול את כישורי השפות של המערער ואת עברו התעסוקתי הנכון, ותנמק את קביעתה.
25.
הערעור מתקבל כאמור בסעיף 24 לעיל.
26.
המשיב ישלם למערער שכ"ט עו"ד בסך 3,000 ₪.
27.
ערעור ברשות לבית הדין הארצי לעבודה תוך 30 ימים.


ניתן היום, ל' אב תשע"ג, (06 אוגוסט 2013
)
, בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.














בל בית דין אזורי לעבודה 14124-08/12 עסאם מיסק נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם ב-ֽ 06/08/2013)