פסקי דין על יצחק יחזקאל | פסקי דין על המוסד לביטוח לאומי

32574-06/12 בל     15/08/2013




בל 32574-06/12 יצחק יחזקאל נ' המוסד לביטוח לאומי








בית דין אזורי לעבודה בבאר שבע

ב"ל 32574-06-12

08 אוגוסט 2013

לפני: כב' השופט צבי פרנקל

נציג ציבור עובדים: מר ישראל עמישי
נציג ציבור מעבידים: מר מאיר סהר

התובע
:

יצחק יחזקאל
(ת.ז.

-56364839)
ע"י ב"כ: עו"ד מיכאל לנג




-נגד-

הנתבע
:

המוסד לביטוח לאומי


ע"י ב"כ: עו"ד ילנה צ'וקלר



פסק דין

1.
התובע יליד 1958, עובד כמדריך כושר משנת 1989 במתנ"ס בקריית מלאכי, הגיש תביעה לנתבע להכיר בפגיעתו
כפגיעה בעבודה, על פי תורת המיקרוטראומה או כמחלת מקצוע, כמשמעותה בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה – 1995.

2.
התובע הגיש לנתבע טופס תביעה ביום 14.9.10, בה טען לפגיעה ביד ימין ובצוואר בעקבות עבודתו בחדר הכושר.

3.
לטענת הנתבע, לא הוכחה פגיעה כמשמעותה בסעיף 79 לחוק ואין לקבל את טענת התובע בדבר פגיעה בעבודה על דרך מחלת מקצוע או מיקרוטראומה.

4.
בהודעת התובע לחוקר הנתבע מיום 29.3.11 תיאר התובע מגוון רחב מאוד של פעולות אותן הוא עושה במהלך יום עבודתו:
א.
"הייתי מדגים למתאמנים כיצד לבצע תרגילים".
ב.
"מטפל בציוד חדר כושר".

ג.
"הדרכת המתאמנים".

ד.
"הייתי מתקן אותם (את המתאמנים) ומדגים".

ה.
"עבודות טיפול במקום, בניתי תוכניות אימונים".

5.
התובע
ציין בהודעתו, כי בחדר הכושר יש כ-20 מכשירים, חלק משמשים לאימון כח, חלק של גוף עליון, חלק של גוף תחתון, יש משקולות חופשיות. התובע טען שבמסגרת עבודתו כמפעיל חדר כושר הוא מלווה המתאמנים חדשים שמצטרפים לחדר הכושר, בונה להם תכנית אימונים ובמסגרתה מדגים להם את ביצוע התרגילים במכשירים השונים, תוך ביצוע עשרות פעולות של הרמת משקל כבד תוך יצירת לחץ בעמ"ש צווארי ועל הכתפיים. לטענת התובע במהלך כל שנות עבודתו, בכל יום עבודה הוא ביצע פעולות קבועות חוזרות ונשנות של הרמת משקולות במשקל עשרות ק"ג באופן בו נגרם לחץ על עמ"ש צווארי ועל הכתפיים, תוך מתיחתם, ובתוך כך מכשירי פולי עליון, לחיצת כתפיים, לחיצות חזה עליון, חתירה, סמיט משין, (בתרגיל זה המוט לוחץ ישירות על הצוואר).

6.
לטענתו לאורך כל יום העבודה, הוא ביצע מאות פעולות נוספות של הרמת משקל תוך יצירת לחץ בעמ"ש צווארי ומתיחת הכתפיים, בעת הדרכת המתאמנים בחדר הכושר, כאשר הסתובב בחדר הכושר וכל מתאמן אשר זקוק היה לדוגמה או מתאמן שמבצע את התרגיל בצורה לקויה, הדגים לו התובע את אופן ביצוע העבודה. לעיתים ההדגמה הייתה כרוכה במספר פעמים, כך שמדובר במאות רבות של פעולות נוספות בכל יום.

7.
התובע הסביר בתצהירו כי, הפעלת חדר כושר ובייחוד הדרכת מתאמנים חובבנים דורשת יכולת פיזית ממפעיל חדר הכושר, מדובר באימונים הדורשים ביצוע פעולות חוזרות ונשנות של הרמת משקולות תוך מאמץ, כך שבשל אופי עבודתו כמפעיל חדר כושר, היה על התובע לשמור על כושר גופני ואף יותר מכך ולהוות דוגמה אישית למתאמנים בכל הנוגע לשמירה על הכושר הגופני וכד'.

8.
ב"כ הנתבע טענה שיש לדחות את התביעה ואף טענה כי תצהירו של התובע מחזק את הטענה שיש לדחות את התביעה מאחר שהתובע מתאר מגוון רחב של פעולות אותן הוא מבצע:

"אני בונה להם תכנית אימונים";"מדגים להם את ביצוע התרגילים במשכירים השונים";
"אני הסתובבתי בחדר כושר וכל מתאמן אשר זקוק היה להדגמה ו/או מתאמן שהבחנתי מבצע את
התרגיל בצורה לקויה הדגמתי לו את אופן ביצוע העבודה".
ב"כ הנתבע הפנתה אף לתצהירו של התובע שם הוא מצהיר כי השתמש
במגוון רחב של מכשיר כושר.

9.
לטענת ב"כ הנתבע - מתצהירו של התובע ומחקירתו
ניתן ללמוד כי התובע ביצע מגוון רחב של פעולות, כאשר הן לא נעשו ברצף כלשהו, או בתדירות קבועה, אלא בהתאם לצרכים של המתאמנים, בהתאם לנוכחות המתאמנים בחדר הכושר. כלומר, התובע היה מסתובב בחדר הכושר ומבצע את הפעולות בהתאם לצורך.
לטענתה, גם אם נפריד את מגוון הפעולות אותן נדרש התובע לבצע בהמשך עבודתו, ונתייחס רק לפעולות אותן ביצע על מכשירי הכושר עצמם, ניתן ללמוד, כי התובע ביצע פעולות על 20 מכשירים שונים, בתדירות שונה ובזמנים משתנים, אשר דרשו תנועות שונות, עם אברי גוף שונים, וכן משקלים שונים. אין כל סדר רציף בפעולות שביצע התובע, והן בוצעו בהתאם לנדרש באותו מועד אקראי.

10.

מצאנו לנכון להציג את עדותו של התובע בפני
נו:-


"..
ש.
אני מבינה שמגיעים מנויים הם משתמשים בסוגים שונים של מכשירים?
ת.
לא. אני בונה להם תוכנית. המקום מאוד קטן. שם ההדרכה מאוד צמודה. אני בונה להם את התוכנית מדגים איך עושים את התרגילים.
ש.
נניח מתאמן אחד הוא בא כאשר בא מנוי שהוא יודע מה לעשות, יתכן מצב?
ת.
כן. לא נקלעתי במתאמן שאני לא מתקן אותו תוך כדי אימון.
ש.
מה זה לתקן?
ת.
אם את צריכה הדרכה למשכשירים אני מדגים לך נותן לך לעבוד. כל פעם מתקן אותך, עשרות פעמים ביום לפחות אני מדגים על אותו מכשיר.
ש.
אתה אמרת בעצמך אתה הדגמת, בן אדם עובד, אתה עוסק בדברים אחרים
בינתיים, אתה לא מתאמן יחד איתו במכשיר?
ת.
אני הדגמתי וצריך לפקח עליו. אני לא מתאמן יחד איתו. אני משגיח עליו. אם הוא לא עושה את התרגיל נכון אני מדגים לו עוד פעם ועוד פעם. אנו עובדים על מכשירים אחרים. הוא לא עובד כל הזמן על אותו מכשיר.
ש.
אתה כותב בתצהיר אני עושה פעולות חוזרות ונשנות?
ת.
בא אדם אחד אני מתקן אותו. אני עובד 9 שעות שם.
ש.
לא כולם מתאמנים על אותו מכשיר?
ת.
המקום לא גדול. יש לי פולי אחד. את יודעת כמה יושבים עליו ביום? אם באים 70 באותו יום כל אחד מתאמן על המכשיר. המקום הזה לא מגוון. יש כמה מכשירים.
ש.
כל המנויים משתמשים נניח במכשיר הזה שצולם, כולל נשים?
ת.
בוודאי. כל המנויים. יש סמיט משין. כולם מתאמנים.
ש.
כמה פעולות אתה עושה כשאתה מדגים פעם אחת?
ת.
אני לא זוכר. לפחות 10 חזרות.
ש.
מה אתה עושה אחר כך?
ת.
נותן למתאמן לבצע את התרגיל.
ש.
מה אתה עושה בעצמך כשאתה משגיח?
ת.
אני מסתכל על האיש שמבצע את התרגיל, אם לא בוצע נכון, אני מדגים עוד פעם ועוד פעם. יש כאלה שקולטים פעם ראשונה ויש כאלה שיותר.
ש.
אתה מסתכל גם על אחרים?
ת.
נכון. ראיתי אם האדם עושה כמו שצריך, אני כל הזמן מסתובב בחדר הכושר.
ש.
אתה כתבת שאתה מתקן מכשירים, מה החלק של תיקון מכשרים ביום?
ת.
פעם ב- פעם בחודשיים שלוש. שימון וכל מיני דברים כאלה.
ש.
כשאתה בונה תוכנית אתה מדבר עם בן אדם, משוחח עם בן אדם לפני שאתה בונה תוכנית אימון?
ת.
קודם צריך אישור רפואי. ההרשמה לא אצלי. זה לא מקום פרטי. זה מתנס. אני מטפל רק בבניית תוכנית אימונים והשגחה על החברה וכל נושא הניירת אישורים רפואיים לא אני.
ש.
כשאתה עושה לבן אדם תוכנית אימונים אתה משוחח איתו מה הוא יכול או לא ?
ת.
בוודאי.
ש.
כמה זמן לוקח לך עם בן אדם להכין תוכנית אימונים?
ת.
10 דקות כאלה.
ש.
כמה יש לך כאלה בכל יום?
ת.
זה עניין של תקופות, יש פעמיים יש 10 ביום, יש 7 יש כל מיני."

(עמ' 4 – עמ' 5 לפרוטוקול הדיון מיום 9.4.13).

11.
המחלוקת בין הצדדים, נסבה אודות שאלת קיומן של תנועות חוזרות ונשנות ברציפות לצורך הכרה בתביעה על דרך תורת המיקרוטראומה. זאת, לנוכח ההלכה הפסוקה ולפיה:-"הכרה בפגיעה בעבודה מסוג מיקרוטראומה מחייבת קיום תשתית עובדתית מוכחת וכן ביסוס רפואי לגבי אותה תשתית" (דב"ע (ארצי) נ/0-90 אריה אוחיון - המוסד לביטוח לאומי
, פסקה 20 (1996)). לצורך ביסוס אותה תשתית עובדתית, על התובע להוכיח כי במהלך עבודתו נגרמו לו אין ספור פגיעות זעירות שכל אחת מהן הסבה לו נזק זעיר, שלא ניתן לאבחון, והצטברותן הביאה בשלב מסוים לנזק של ממש הפוגע בכושר עבודתו (דב"ע (ארצי) מח/0-77 אליעזר מזרחי - המוסד לביטוח לאומי
, פד"ע יט 538, 540 (1988)).

12.
כמו כן נקבע, כי התנועות שבעקבותיהן נגרמות פגיעות זעירות, "אינן חייבות להיות זהות אלא "זהות במהותן" כהגדרת הפסיקה, דהיינו דומות האחת לרעותה ובלבד שיפעלו במקום מוגדר. תדירותן אינה חייבת להיות קבועה וסדירה אלא על התנועות לחזור ולהישנות בתכיפות הנמשכת על פרק זמן מספיק לגרימת הנזק המצטבר..." (עב"ל 313/97 (ארצי) המוסד לביטוח לאומי
- אשר יניב, פד"ע לה 529, 533 (1999)).
כן נקבע כי יש "לאבחן בין סדרה של פעולות זהות או דומות במהותן לבין פעולות שונות ומגוונות. אלה האחרונות לא תקנינה את כרטיס הכניסה לסיווגן כמיקרוטראומה (עבל (ארצי) ליליאן פרץ - המוסד לביטוח לאומי
, פסקה 5ב (2006)) וכן "...יש לאבחן בין פעילות חוזרת על עצמה הכוללת מס' רב של תנועות לבין התנועות המרכיבות אותה" (עב"ל 1012/00 אלי שבח-המוסד לביטוח לאומי
, פסקה 6ג (2002)).

13.
התובע ביצע פעולות מורכבת מתנועות מגוונות, שכללו: בניית תכנית אימונים אישית למנויים, הדגמת התרגילים במכשירים השונים, הסתובבות בחדר הכושר, תיקון המתאמנים בהתאם לצורך -בחדר כושר ישנם כ-20 מכשירים שונים.

14.
על מנת ליישם את תורת המיקרוטראומה להוכחת קיומה של תאונת עבודה, על המבוטח להוכיח שהייתה סדרה של פגיעות חוזרות ונשנות, שכל אחת מהן תרמה נזק זעיר משלה, עד שהתהווה במצטבר, נזק רבתי (המחלה עצמה) שמנע מן העובד להמשיך לעבוד (דב"ע נא/0-116 המוסד לביטוח לאומי
- קמיליה חורי, פד"ע כ"ה 25).



15.
הנתבע בסיכומיו הפנה לעב"ל 32417-01-12 דליה חסידי - המוסד לביטוח לאומי
(12.2012) שם נקבע כי כאשר בוחנים שאלת "התשתית" בתיקי מיקרוטראומה יש לתן משקל לביצוע או חזרת הפעולות על פני רצף הזמן (גם אם התובע מבצע פעולות נוספות במהלך יום העבודה). ניתוח המקרה שלפנינו לא מעיד כי התובע ביצע רוב הזמן פעולות חוזרות ונשנות ולכן לא ניתן להכיר בפעולות שביצע התובע כפעולות המהוות תשתית לעילת המיקרוטראומה, לא מדובר בפעולות רצופות אלא במגוון פעולות בהתאם לצרכי המתאמנים ובהתאם לצרכי כל מתאמן באופן שונה ועל מכשיר שונה.

16.
כאמור, לאחר שבחנו את טענות הצדדים הגענו למסקנה שלא מתקיימים התנאים הבסיסיים לקיום התשתית העובדתית הנדרשת לצורך הכרה בתביעה, התובע העיד שהיו מגוון רחב של פעולות במשקל שונה, לא ניתן למצוא סדר קבוע ומשקל קבוע בעבודת התובע, לא השתכנענו כי עבודת התובע במקרה
חייבה ביצוע רציף של תנועה חוזרת ונשנית זהה או דומה במהותה אחת לרעותה במהלך יום עבודתו.
לא ניתן למצוא פעולות מונוטוניות, על כן יש לדחות את התביעה מבלי להיזקק למינוי מומחה רפואי.
זאת ועוד, כאשר דנים בהכרה
בתורת המיקרוטראומה,
יש לזכור את שנקבע בעניין מודחי, עב"ל 709/08
יהודה מודחי - המוסד לביטוח לאומי
פסקה 7ה (2009):-


"תורת המיקרוטראומה היא פרי יצירת הפסיקה, כדי להתגבר על הרשימה הסגורה של מחלות המקצוע. על פי תורה זו מכירים בנסיבות מסוימות בתאונות זעירות רבות ורצופות כ" פגיעה בעבודה" כמשמעות מונח זה בחוק . לא כל מאמץ בעבודה הגורם למחלה מביא להכרה בו כפגיעה בעבודה. כללי תורת המיקרוטראומה בנויים על כך, שהבסיס לה הוא קיומו של מצבור של תאונות זעירות, רצופות, בניגוד לתאונה שהיא תוצאה של אירוע פתאומי חד פעמי. בכך יש הרחבה של מונח ה"תאונה" שבחוק הביטוח הלאומי המיוחד כאמור לאירוע חד פעמי בלבד ולמחלת מקצוע הכוללת רשימה סגורה של מחלות. ההרחבה של המונח "תאונה" הקבוע בחוק נעשית על פי כללים מוגדרים, וכשאין עומדים בהם, לא מוכרת המחלה כפגיעה בעבודה."

17.
בית הדין הארצי בעב"ל 204/10 יעקב דיין - המוסד לביטוח לאומי
(ניתן ביום 7.7.10) דן בערעורו של מורה לחינוך גופני שעבודתו היתה כרוכה בשעות ארוכות של פעילות גופנית ובמסגרת עבודתו הדגים תרגילי התעמלות, בסעיף 13 לפסק הדין קבע השופט (כתוארו אז) פליטמן:-
"על האמור נוסיף כי במקרה שלפנינו לא רק שלא היה מקום למנות מומחה אחר אלא אף קיים ספק אם עלה צורך במינוי מומחה מלכתחילה. ונבאר דברינו. כאמור, תנאי להכרה בפגיעה בעבודה מיקרוטראומטית הינו קיומן של פגיעות זעירות שכל אחת הסבה נזק זעיר בלתי הדיר. עבודת המערער, כמתואר בהחלטת בית הדין האזורי, היתה כרוכה " בשעות ארוכות של פעילות גופנית, ריצות וקפיצות על משטחים שונים... " במסגרת עבודתו היה המערער מדגים תרגילי התעמלות "והיה מצוי שעות רבות תוך כיפוף ברכיים כעמידת מוצא ". העובדה כי המערער ביצע פעולות חוזרות של ריצה או כריעה אין בה די להוכיח רצף של תנועות, במובחן מפעולות, חוזרות על עצמן. עבודת המערער, כמורה לחינוך גופני, לא חייבה תנועות ברכיים חוזרות ונשנות, כפי הדבר למשל בעבודת רצף הגורר עצמו על ברכיו במהלך עבודתו על הרצפה, אלא תנועות אשר בוצעו על פי סדר משתנה בהתאם לצרכי העבודה תוך הימצאות לעיתים ספורות במצב סטטי של כריעת ברכים (וראה לעניין זה הנקבע על ידינו בעב"ל 421/09 המוסד לביטוח לאומי
- יעקב בן סימון , ניתן ביום 8.3.10 וכן הנפסק בעב"ל 1213/00 חיים לוי - המוסד לביטוח לאומי
, ניתן ביום 25.4.01, לעניין הכרה במיקרוטראומה בנסיבות עבודת מורה לחינוך גופני). במצב דברים זה ספק אם הונחה תשתית עובדתית מספקת להוכחת מיקרוטראומה.

"

18.
לאור האמור, דין התביעה להידחות. אנו קובעים שלא התקיימה תשתית עובדתית למיקרוטראומה ולכן גם אין מקום למנות מומחה מטעם בית הדין.

19.
אין צו להוצאות.

20.
זכות ערעור תוך 30 יום מקבלת פסק הדין.
ניתן היום, ט' אלול תשע"ג,
(
15 אוגוסט 2013), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.





נציג ציבור עובדים
מר ישראל עמישי

צבי פרנקל
, שופט

נציג ציבור מעבידים
מר מאיר סהר










בל בית דין אזורי לעבודה 32574-06/12 יצחק יחזקאל נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם ב-ֽ 15/08/2013)