פסקי דין על ד"ר גרישה קנדידוב | פסקי דין על ד"ר יחיאל מני | פסקי דין על המועצה לענף הלול | פסקי דין על מדינת ישראל – הממונה על השכר |

3211/07 תעא     14/08/2013




תעא 3211/07 ד"ר גרישה קנדידוב, ד"ר יחיאל מני נ' המועצה לענף הלול, מדינת ישראל – הממונה על השכר








st1\:*{behavior: }
בית דין אזורי לעבודה בתל אביב - יפו


תע"א 3211/07
תע"א 9324/08



ניתן ביום 14.8.2013

לפני:

כב' השופטת לאה גליקסמן

נציגת
ציבור (עובדים)
גב' אורה אופנהיים – דוניו
נציגת ציבור (מעבידים)
גב' רונית אסיה

התובעים
:
ד"ר גרישה קנדידוב
ד"ר יחיאל מני

ע"י ב"כ עו"ד צפריר פז

-

הנתבעת
:


מתייצבת בהליך
:

המועצה לענף הלול

ע"י ב"כ עו"ד טומי מנור
ומיכל לקרץ


מדינת ישראל – הממונה על השכר

ע"י ב"כ עו"ד שגית שדה עטיה





פסק דין


1.
עניינו של הליך זה – האם יש לכלול את רכיב השכר

"כוננות ב" ב"שכר" בחישוב "פיצויי פיטורים" ששולמו לתובעים עם פרישתם לגמלאות,
ובתשלומים לקרן הפנסיה ולקרן השתלמות במהלך תקופת עבודתם של התובעים. לטענת התובעים, על אף כינוי הרכיב כתשלום בעד כוננות, על פי המבחנים המהותיים שנקבעו בפסיקה לאבחנה בין "שכר" לבין "תוספת" מדובר בשכר לכל דבר ועניין. לטענת הנתבעת, בהתאם לפסיקה וכן להוראות ההסכמים הקיבוציים החלים על הצדדים אין לכלול את הרכיב "כוננות ב" בשכרם של התובעים לצורך חישוב הזכויות השונות. הממונה על השכר התייצב בהליך, ותומך בעמדת הנתבעת.
מטעם התובעים העידו התובעים עצמם; מטעם הנתבעת העיד מר רותם, מנהל מינהל ומשאבי אנוש של הנתבעת.

התשתית העובדתית וההסכמית
:
רקע:
2.
הנתבעת (להלן – המועצה) היא תאגיד סטטוטורי והיא בגדר "גוף מתוקצב" כמשמעות מונח זה לעניין סעיף 29 לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה – 1985. תפקידה של המועצה הוא לפקח על שוק העופות בישראל, לרבות פיקוח ובקרה על משחטות.
3.
ד"ר קנדידוב הוא רופא וטרינר במקצועו, ועבד במועצה החל מיום 1.4.1975 עד פרישתו לגמלאות ביום 30.6.2005, במשך שלושים שנה וחודשיים ימים. במסגרת תפקידו ד"ר קנדידוב היה אחראי על משחטה אחת, תחילה של הודים ואח"כ אווזים וברווזים (עדות ד"ר קנדידוב, ע' 11, ש' 7 – 12).

4.
ד"ר מני הוא רופא וטרינר במקצועו, ועבד במועצה מחודש ינואר 1971, עד פרישתו לגמלאות ביום 30.11.2002, במשך 31 שנה ו- 11 חודשים. במסגרת תפקידו היה אחראי על משחטות אווזים, ובשנים האחרונות שימש כרופא מרחבי מרכז דרום. במסגרת תפקידו כאחראי על משחטות אווזים ערך בדיקות לאווזים לפני שחיטה, היה חייב להיות נוכח לאורך כל השחיטה, והיה עליו לאשר כי האווזים כשירים לאכילה (עדות ד"ר מני, ע' 2 –
4 לפרוטוקול).
5.
בתקופה 1981 עד 1985 (או 1986) ד"ר מני כיהן כחבר ועד הרופאים הווטרינרים במועצה, ובחלקה כיהן גם כיו"ר הוועד. במסגרת תפקידו, היה שותף למו"מ על הסכמי השכר עם המועצה
(עדות ד"ר מני, ע' 5, ש' 16 – 23; ע' 6 ש' 1, ש' 24 – 25). ד"ר קנדידוב כיהן כחבר ועד וכיו"ר ועד הרופאים הווטרינרים במועצה במשך כ- 15 שנה (עדות ד"ר קנדידוב, ע' 8, ש' 9 –
17).
6.
על הרופאים הווטרינרים עובדי המועצה הוחלו ההסכמים הקיבוציים החלים על רופאים וטרינרים בשירות המדינה, אשר נחתמו בין המדינה לבין הסתדרות הרופאים הווטרינרים, כפי שאומצו על ידי ההנהלה וועד הרופאים הווטרינרים במועצה, בו היו חברים רופאים וטרינרים מהסקציה שעובדת במשחטות.
על פי רוב, לאחר חתימת הסכם ברמה הארצית, היה מתנהל מו"מ בין הוועד לבין הנהלת המועצה על אופן יישום ההסכמים (עדות ד"ר
מני, ע' 6, ש' 2 – 18; עדות ד"ר קנדידוב, ע' 8, ש' 18 – 26; ע' 9, ש' 10 – 15).


הוראות ההסכמים הקיבוציים ומסמכים רלוונטיים:
7.
הסכם קיבוצי מיום 17.5.1979 (

להלן – הסכם 79) (נספח ב' לתצהיר מר רותם): הסכם 79 נחתם בין מדינת ישראל לבין
ההסתדרות הכללית, סקצית הרופאים הווטרינרים בשירות המדינה. בסעיף 21 להסכם 79 נקבע כי כל הרופאים זכאים לתמורה עבור 7 כוננויות מנהליות בחודש. בנספח ה' להסכם 79 נקבעה מכסת כוננויות נוספות לרופאים וטרינרים, בהתאם לתפקידם. על פי סעיף 23 להסכם 79 מכל הרכיבים הקשורים בעבודתו השכירה של הרופא הווטרינר (למעט רכיבים המוכרים לצורך גמלאות על פי הוראות חוק שירות המדינה (גמלאות) והחזרי הוצאות) מעבירים המדינה והרופאים תשלומים לקרן תגמולים – ארגון רופאי המדינה (להלן – קרן התגמולים), בשיעורים שנקבעו במכתב הממונה על הסכמי עבודה מיום 8.3.1977.
8.
הסכם קיבוצי מיום 13.1.1984 (

להלן – הסכם 84) (נספח א' לתצהיר מר רותם): הסכם 84 נחתם בין מדינת ישראל לבין ההסתדרות הכללית, סקצית הרופאים הווטרינרים בשירות המדינה. בסעיף 8 להסכם נקבע כי בנוסף למכסות הכוננות על פי נספח ה' להסכם 79, יהיה כל רופא וטרינר זכאי ל- 5.5 כוננויות בחודש, יחסית לחלקיות משרתו, ותשלום זה כונה "כוננויות רופא וטרינר"; הרופאים יהיו זכאים לתשלום "כוננויות רופא וטרינר"
גם בעת שאינם נמצאים בעבודה מסיבות מנוחה או מחלה בשכר, להוציא כל היעדרות אחרת; מהתשלומים בעד "כוננויות רופא וטרינר" תבוצע הפרשה לקרן התגמולים, על פי הכללים שנקבעו בסעיף 23 להסכם 79.
9.
הוראות ביצוע להסכם 84

(נספח ג' לתצהיר מר רותם): בסעיף 5.2 להוראות הביצוע להסכם 84 הובהר כי התמורה בעד
"כוננויות רופא וטרינר" על פי הסכם 84 "אינה שכר לכל דבר ועניין לרבות גמלאות, פיצויי פיטורין, קרן השתלמות ועבודה נוספת".
10.
זכרון דברים מיום 27.3.84 בין המועצה לבין סקצית הרופאים למחלות עופות המועסקים במועצה

(להלן – זכרון
הדברים) (נספח ד' לתצהיר רותם):
בזכרון הדברים הוסכם על החלת הסכם 84, בשינויים ובהתאמות שנקבעו בזכרון הדברים. בסעיף 1(א) לזכרון הדברים נקבע כי מכסת הכוננויות שבנספח ה' להסכם 79 תתוקן; הרופאים יהיו זכאים לתשלום עבור 6 כוננויות מתוך מכסת הכוננויות גם בעת שאינם נמצאים בעבודה מסיבות מנוחה או מחלה בשכר, להוציא היעדרות אחרת.
11.
הסכם מיום 8.4.1981 (

להלן – הסכם הפנסיה) (נספח ט' לתצהירו של ד"ר מני): בהסכם זה הוסדרה הצטרפות עובדי המועצה לקרן הפנסיה "מקפת". על פי ההסכם, תשלומי העובדים והמועצה הם מהמשכורת החודשית. לא מצויה בהסכם הגדרה של ה"משכורת" או "המשכורת החודשית" לעניין הפרשות לקרן הפנסיה.
12.
מכתב מיום 8.1.1995 מאת מנהל כ"א ומינהל, שכותרתו "זכויות עובדים בפרישה מהעבודה וביטוחים" (

להלן – מסמך הזכויות) (נספח ח' לתצהירו של ד"ר מני): במסמך זה הובהר כי ההפרשות לקרן הפנסיה הן מ"רכיבים מוכרים לפנסיה". על פי המסמך, בנוסף לתשלומים לקרן מקפת המועצה מפרישה לקופה להשלמת פיצויים תשלום בשיעור של 2.33%. על פי סעיף 2(ב) למסמך עובד הפורש לגמלאות זכאי לסכום נוסף שיתקבל כתוצאה מהחישוב הבא: "תחילה יחושב סכום המהווה 28% מסכום פיצויי הפיטורין על פי דין. מסכום זה ינוכו סכומי הקרן שהצטברו בחשבון ה- 2.33% וההפרש ישולם לעובד או לשאיריו. בונסף לסכום ההפרש יהיה העובד (או שאיריו) זכאי לקרן ותשואה שהצטברה בחשבון ה- 2.33%."
13.
מדריך לעובד המועצה (

להלן – מדריך לעובד) (נספח יא לתצהירו של ד"ר קנדידוב): על פי המדריך לעובד, עובד זכאי להשתתפות מעביד בתשלומים לקרן השתלמות "בשיעור של 7.5% מהשכר"; עובדי המועצה מבוטחים בתכנית קרן פנסיה מקיפה בקרן "מקפת"; לגבי רופאים נקבע כי המועצה משלמת לקרן התגמולים תשלומים בשיעור של 7.5% "מכל הרכיבים הקשורים בעבודתו השכירה של הרופא, לרבות משעות נוספות מאושרות, למעט רכיבים אשר בגינם קיימות הפרשות לקרן פנסיה או החזרי הוצאות ..."; עובד שסיים את עבודתו במועצה לאחר שהשלים 10 שנות עבודה או הפורש לגמלאות זכאי לפיצויי פיטורין בניכוי ערך מרכיב הפיצויים בקרן "מקפת" ובניכוי סכומי הקרן שהצטברו בחשבון ה- 2.33%. בנוסף לכך העובד זכאי לקרן והתשואה שהצטברו בחשבון ה- 2.33% בקופת הגמל "תמר".

עובדות נוספות:
14.
כפי העולה מהחומר שבתיק, לרבות פסק הדין בעניינו של ד"ר טייטלר (נספח ב' לתצהיר ד"ר קנדידוב) התשלום "כוננויות רופא וטרינר" מכוח הסכם 84 כונה תחילה בתלושי השכר "וטרינר", ולאחר ההתדיינות בעניינו של ד"ר טייטלר
שונה שם התשלום ל"כוננות ב" (עדות יהודה רותם, ע' 13, ש' 1 – 8). בהקשר זה נציין כי יש לדחות מכל וכל את הטענה שהועלתה בסיכומי התובעים, אמנם בשפה רפה, לפיה הרכיב "כוננות ב" הוא "תוספת רופא וטרינר" שהוא חלק מ"שכר יום עבודה" על פי סעיף 4 להסכם 84. כפי שעולה מסעיף 3(ב) להסכם 84 "תוספת רופא וטרינר" היא תוספת שכר שקלית, ואין כל קשר בינה לבין הרכיב "כוננויות רופא וטרינר" שבסעיף 8 להסכם 84,
אשר תחילה כונה בתלושי השכר "וטרינר" ולאחר מכן "כוננות ב". כך גם נקבע ב

פסק דין
טייטלר (סעיף 5 לפסק הדין) עליו מסתמכים התובעים.
15.
במהלך תקופת עבודתם של התובעים המועצה והתובעים לא העבירו תשלומים מהרכיב "כוננות ב'"
לקרן הפנסיה "מקפת" , לקופת התגמולים אליה הועברו תשלומים בשיעור של 2.33% מהשכר להשלמת פיצויי פיטורים ולקרן השתלמות.
16.
המועצה והתובעים העבירו כספים מהרכיב "כוננות ב'" לקרן תגמולים. שיעור תשלומי המועצה עמד על 7.5% מהרכיב, ושיעור תשלומי התובעים עמד על 2.5% מהרכיב.


פסק דין
טייטלר:
17.
ד"ר טייטלר עבד במועצה כרופא וטרינר מיום 21.11.90 עד יום 30.4.2000. בפסק דינו של בית הדין האזורי בתל אביב (עב 7054/02; נספח ב' לתצהיר ד"ר קנדידוב) קבע בית הדין האזורי כי להבדיל מהתשלום "כוננות א",
שהיה מותנה בביצוע כוננות בפועל ובדיווח, התוספת "וטרינר" (היא תוספת "כוננות ב" הנדונה בהליך זה) שולמה בעד עבודתו הרגילה של הרופא, ולא הוכח כל תנאי לתשלומה מעבר לעבודתו הרגילה של הרופא. בית הדין האזורי קבע כי לא הוכחה טענת המועצה כי יש זהות בין "כוננות א" לבין תוספת "וטרינר", כי שתיהן משולמות בעד ביצוע כוננות בפועל, וכי מטעמים היסטוריים מפוצלת התוספת בעד כוננות לשני תשלומים בתלוש השכר. עוד קבע בית הדין האזורי בעניין טייטלר כי לא נקבע בהסכם הקיבוצי שתוספת "וטרינר" אינה חלק מהשכר לצורך חישוב פיצויי פיטורים, ואין ללמוד מהוראות ביצוע להסכם 84 על הסכמת הצדדים להסכם הקיבוצי לכך. בית הדין דחה את התביעה להעברת תשלומים לקרן השתלמות בעד הרכיב תוספת "וטרינר" מהטעם שהמקור לחיוב להפרשות לקרן השתלמות הוא הסכמי, ד"ר טייטלר לא הצביע על מקור משפטי מכוחו חייבת המועצה להעביר כספים לקרן השתלמות גם בגין תוספת "וטרינר", וכמו כן ד"ר טייטלר ידע בכל שנות עבודתו כי לא מועברים כספים ל"קרן השתלמות" מתוספת "וטרינר".
18.
המועצה הגישה לבית הדין הארצי ערעור על

פסק דין
טייטלר. ביום 16.2.2006 ניתן תוקף של

פסק דין
להסדר פשרה בין המועצה לבין ד"ר טייטלר, שלפיו הערעור מתקבל ופסק הדין מושא הערעור מבוטל, אך לפנים משורת הדין, מאחר והסכום שנפסק לטובת ד"ר טייטלר שולם וד"ר טייטלר הוא גמלאי, לא תעמוד המועצה על השבת הסכומים שכבר שולמו לד"ר טייטלר.

טענות הצדדים
:
19.
התובעים טענו

כי רכיב השכר "כוננות ב" הינו במהותו שכר, תשלומו לא הותנה בתנאי כלשהו,
וכינויו כתשלום בעד ביצוע כוננות מהווה פיקציה; הרכיב "כוננות ב" שולם במשך כל השנים ללא תנאי, כתשלום קבוע, מבלי שהתובעים נדרשו להיות משובצים לכוננות ולבצע כוננות בפועל, וגם עת שהו בחופשת מחלה או בחופשה, לרבות בחו"ל. זאת, להבדיל מתוספת "כוננות א" אשר שולמה לתובעים רק עבור שעות בהם היו מצויים בפועל בכוננות או עבור שעות בהן נאלצו להגיע בפועל לעבודה; אין לקבל את הטענה כי גם תוספת "כוננות א" וגם תוספת "כוננות ב" משולמות בעד נכונות לבצע כוננות, וכאמור יש שוני מהותי בין התנאים לתשלום "כוננות א" לבין התנאים לתשלום "כוננות ב"; הוראות הביצוע להסכם 84
אינן חלק מההסכם 84
אלא פרשנות האוצר להסכם 84, ולכן אין ללמוד מהן על כך שרכיב "כוננות ב" אינו חלק מהשכר; אמנם

פסק דין
טייטלר בוטל ב

פסק דין
של בית הדין הארצי, אולם זאת רק מכוח הסכמת הצדדים וללא ניתוח וללא הנמקה, ויש להחיל על התובעים את קביעות בית הדין האזורי ב

פסק דין
טייטלר.
20.
המועצה טענה

כטענה מקדמית טענת התיישנות, ולפיה תביעות התובעים לתשלום כספים שמועד העברתם לקרן הפנסיה ולקרן השתלמות חל עובר ל- 7 שנים להגשת התביעה התיישנו; הרכיב "כוננות ב" (אשר בעבר כונה "וטרינר") מהווה תוספת אמיתית המשולמת בעד נכונות התובעים להיות בכוננות והתייצבות בפועל לעבודה בעת כוננות על פי קריאה; מטעמים היסטוריים הקשורים להסכמים קיבוציים פוצל התשלום עבור כוננות לשני רכיבים (תחילה "כוננות" ו"וטרינר" ובהמשך "כוננות א" ו"כוננות ב"), אולם טיבו של התשלום נותר במהותו בעינו בגין שני הרכיבים; במקרה הנדון, התובעים נדרשו לבצע עבודה מחוץ לשעות העבודה הרגילות, והלכה למעשה גם נקראו למשחטות בשעות שלאחר שעות העבודה הרגילות בשעות בלתי צפויות מראש, ובעד נכונותם להיות כפופים לדרישה להיות זמינים בכל עת לאחר שעות העבודה תוגמלו באמצעות תשלום תוספת כוננות; תשלום הרכיב "כוננות ב" בעת היעדרות בשכר להבדיל מהיעדרויות אחרות אינו מעיד כי אין מדובר בתוספת אותנטית בעד כוננות; בהתאם לפסיקה, לעניין הגדרת "שכר" יש להבחין בין זכויות המגיעות לעובד מכוח החוק לבין זכויות המגיעות לעובד מכוח הסכם, ויש לפרש את הזכות לפי כללי הפרשנות המתייחסים למקורה של הזכות ולהתחקות אחר כוונת הצדדים; יש לפרש את ההסכם הקיבוצי על פי תכליתו ומטרתו ואומד דעתם של הצדדים לאור לשונו של ההסכם ולפי "ההקשר התעשייתי" של המפעל; במקרה הנדון, על פי הסכמת הצדדים, התוספת "כוננות ב" אינה חלק מהשכר לצורך פיצויי פיטורים ופנסיה ומאידך הופרשו בגינה על ידי המעביד כספים לקרן התגמולים בשיעור של
7.5%; משמעות קבלת טענות התובעים הינה תשלום כפל הפרשות, שכן נצברו לתובעים כספים בקרן התגמולים מתשלומים שבוצעו לאורך השנים מרכיב "כוננות ב" בשיעור של 7.5% (חלק מעביד); התובעים, במיוחד לנוכח תפקידם כחברי ועד וכיו"ר ועד הרופאים הווטרינרים, היו מודעים לכך שהרכיב "כוננות ב" אינו מהווה חלק מהשכר הקובע לפיצויים ולא מחו על כך במהלך כל תקופת עבודתם; בהתאם לסעיף 29 לחוק יסודות התקציב, אסור למועצה להעניק לתובעים זכויות שלא הוענקו לעובדי המדינה; אין להחיל את פסק הדין בעניין ד"ר טייטלר, אשר בוטל על ידי בית הדין הארצי ולא נבחן על ידו, והמנוגד לפסיקתו של בית הדין הארצי.
21.
הממונה על השכר

טען כי בהתאם להוראות הסכם 84 הרכיב "כוננות ב" אינו חלק מהשכר לכל דבר ועניין, לרבות גמלאות, פיצויי פיטורים, קרן השתלמות ועבודה נוספת; המועצה אימצה את הסכם 84, ולכן רכיב "כוננות ב" הוא תשלום לא פנסיוני, בין אם מדובר בהסדר של פנסיה תקציבית ובין אם מדובר בהסדר של פנסיה צוברת; אין בעובדה שהרכיב "כוננות ב" משולם בתקופת היעדרות עקב מחלה או חופשה כדי לשנות את מהותה של התוספת כתוספת לא פנסיונית; בהעדר אישור הממונה על השכר, הרי מכוח סעיף 29 לחוק יסודות התקציב לא ניתן לכלול בשכר הפנסיוני של עובדי המועצה רכיבי שכר שאינם חלק מהשכר הפנסיוני בשירות המדינה; תוספת "כוננות ב" שולמה בעד ביצוע כוננות אמיתית, ולכן היא בגדר "תוספת" ולא בגדר "שכר".

הכרעה
:
22.
לאחר בחינת טענות הצדדים וכלל החומר שבתיק הגענו לכלל מסקנה כי דין התביעה להידחות. זאת, מנימוקים שיפורטו להלן.



המסגרת הנורמטיבית
:
23.
תביעתם של התובעים היא להכללת הרכיב "כוננות ב" ב"שכר" לצורך חישוב שלוש זכויות – הפרשות לקרן השתלמות, הפרשות לקרן הפנסיה, ו"פיצויי פיטורים" ששולמו להם עם סיום עבודתם. כמוסבר להלן, תביעתם של התובעים נוגעת לזכויות המגיעות להם מכוח הסכם, דהיינו הן, זכויות חוזיות, ולא לזכויות המגיעות לתובעים מכוח
החוק.
23.1.
הזכות לתשלומים לקרן פנסיה

מעוגנת בהסכם הפנסיה החל על התובעים, ולא חלה הוראת חוק המחייבת את המועצה לבטח את העובדים בקרן הפנסיה.
23.2.
הזכות לתשלומים לקרן השתלמות


אינה מעוגנת בחוק,
והיא מוקנית לתובעים מכוח הסכם קיבוצי או הסדר קיבוצי.
23.3.
גם הזכות שכונתה על ידי הצדדים להליך "פיצויי פיטורים" אינה זכות מכוח החוק, כיון שאין מדובר בפיצויי פיטורים המגיעים לתובעים מכוח חוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג – 1963, אלא במענק פרישה חוזי. ונסביר: התובעים פרשו לגמלאות, והיו מבוטחים בהסדר של פנסיה מקיפה בקרן הפנסיה "מקפת". בהתאם לפסיקה, בעת סיום עבודה בדרך של פרישה לגמלאות, כאשר קיים הסדר פנסיוני מלא ומקיף, העובד אינו זכאי לפיצויי פיטורים מכוח חוק פיצויי פיטורים [דב"ע (ארצי) שם/139- 3 מועצת פועלי חיפה – ירחמיאל, פד"ע יב', 365]. מכאן, התשלום שכונה על ידי הצדדים "פיצויי פיטורים" או "השלמת פיצויי פיטורים" אינו פיצויי פיטורים מכוח חוק פיצויי פיטורים אלא הוא מענק פרישה בשיעור של 2.33% מהשכר, שהתובעים זכאים לו מכוח הסכם. [ראו: ע"ע (ארצי) 594/06 אברהם בתיה ואח' – בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ (23.9.2009); להלן –

פסק דין
בזק]. לפיכך, גם הזכות לתשלום שכונה על ידי הצדדים "פיצויי פיטורים" היא זכות חוזית לתשלום מענק פרישה עם סיום העבודה בדרך של פרישה לגמלאות.

24.
בהתאם לפסיקה, בכל הנוגע להגדרת "שכר" לצורך חישוב זכויותיו של עובד יש להבחין בין זכויות המגיעות לעובד מכוח חוק לבין זכויות חוזיות, המגיעות לעובד מכוח הסכם (הסכם קיבוצי, הסדר קיבוצי או הסכם אישי). בעניין זה נקבע כי –

"במידה והזכאות נקבעה בחוק, קובע החוק אם רכיב שכר מסוים יובא בחשבון אם לאו (לדוגמא: הגדרת 'משכורת קובעת' בסעיף 8 לחוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], תש"ל – 1970; סעיף 13 לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג – 1963). ואולם, אם הזכות לא נקבעה בחוק או שהחוק לא נותן תשובה לגבי דרך חישוב אותה זכות, יש לפרש את הזכות לפי כללי הפרשנות המתייחסים למקורה של הזכות: חוזה אישי, הסכם קיבוצי או הסדר קיבוצי."
דב"ע (ארצי) שנ/42 – 2 ז'אק פרחי – חברת החשמל לישראל בע"מ (4.3.90).
וראו גם

פסק דין
בזק והאסמכתאות שם.
25.
במאמר מוסגר יצוין כי בעניין קמיל [ע"ע (ארצי) 156/09 ישראל קמיל – בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ (21.12.2011)] קבע בית הדין הארצי כי בנסיבות מסוימות, הוראה בהסכם קיבוצי יכולה גם לסייג את הגדרת "שכר" לעניין זכויות המגיעות לעובד מכוח החוק. מכל מקום, שאלה זו אינה מתעוררת בהליך זה, שכן כמוסבר לעיל תביעתם של התובעים היא להכללת רכיב השכר "כוננות ב" בזכויות המגיעות להם מכוח הסכם ולא בזכויות המגיעות להם מכוח החוק.
26.
לנוכח
העובדה שהשאלה העומדת להכרעה בהליך זה היא האם רכיב השכר "כוננות ב" הוא חלק מ"השכר" לצורך חישוב זכויות חוזיות של התובעים, המבחנים שנקבעו בפסיקה לאבחנה בין "שכר" לבין "תוספת" לצורך חישוב פיצויי פיטורים או הכללת הרכיב ב"משכורת הקובעת" לפי סעיף 8 לחוק שירות המדינה (גמלאות) אינם רלוונטיים. הקביעה אם רכיב שכר בו מדובר הוא חלק מהשכר לצורך חישוב זכות חוזית אינה נגזרת ממהות הרכיב – "שכר" או "תוספת, – אלא מהגדרת ה"שכר" בהסדר החוזי מקור הזכות. יתר על כן. אפילו אם רכיב שכר מסוים הוא בגדר "שכר" על פי המבחנים שנקבעו בפסיקה לאבחנה בין "שכר" לבין "תוספת" לעניין חוק פיצויי פיטורים וחוק שירות המדינה (גמלאות), אין משמעות הדבר בהכרח שהוא חלק מה"שכר" לצורך חישוב הזכות החוזית [דב"ע
מג/85 – 3 רשות הנמלים בישראל – גוניק, פד"ע יט 21, 25; אושר בבג"צ 567/87 גוניק ואח' נ' בית הדין הארצי לעבודה, פ"ד מב (4) 693].
27.
בבחינת השאלה אם רכיב השכר בו מדובר הוא חלק מהשכר לצורך חישוב הזכויות החוזיות על בית הדין להתחקות אחר תכליתו של ההסכם, מקור הזכות, מטרתו ואומד דעתם של הצדדים, ולתת תוקף להסכמתם של הצדדים; אין לפרש את ההסכם רק על יסוד משמעותו המילולית; יש להתחשב בהקשר התעשייתי; יש לתת משקל רב לאופן בו יושם ההסכם מקור הזכות על ידי הצדדים במהלך התקופה, שכן יש בו כדי להעיד על אומד דעתם של הצדדים (

פסק דין
בזק והאסמכתאות שם).
28.
כללו של דבר

: בהליך זה עומדת להכרעה השאלה אם יש לכלול את רכיב השכר "כוננות ב" ששולם לתובעים בחישוב זכויות חוזיות – הפרשות לקרן פנסיה, הפרשות לקרן השתלמות ותשלום מענק פרישה 2.33%; לנוכח העובדה שמדובר בזכויות חוזיות, אין צורך להידרש לשאלה אם על פי המבחנים שנקבעו בפסיקה לאבחנה בין "שכר" לבין "תוספת" הרכיב "כוננות ב" הוא במהותו "תוספת", דהיינו תשלום אותנטי בעד ביצוע כוננויות, או הוא במהותו "שכר",
וכינויו כתשלום בעד ביצוע כוננות הוא פיקציה. כדי להכריע בשאלה השנויה במחלוקת בהליך זה,
יש לבחון את הוראות ההסכמים וההסדרים הקיבוציים החלים על הצדדים, על יסוד הכללים לפרשנות הסכם.

מן הכלל אל הפרט
:
29.
יישום ההלכה הפסוקה כמפורט לעיל מביא למסקנה לפיה יש לדחות את התביעה להכללת הרכיב "כוננות ב" בשכר לעניין תשלומים לקרן הפנסיה, לקרן השתלמות ולתשלום מענק פרישה, שכונה על ידי הצדדים "פיצויי פיטורים". זאת, מנימוקים שיפורטו להלן.


הפרשות לקרן הפנסיה:
30.
כאמור, מקור הזכות לרכיב השכר "כוננות ב" הוא הוראת סעיף 8 להסכם 84, בו נקבע כי כל רופא וטרינר זכאי ל – 5.5 כוננויות בחודש, יחסית לחלקיות משרתו, בנוסף למכסת הכוננויות על פי הסכם 79,
בעדה משולם רכיב "כוננות א". תשלום זה כונה בהסכם 84 "כוננויות רופא וטרינר", בתלושי השכר של התובעים שולם תחילה תחת הכותרת "וטרינר", ולאחר ההתדיינות בעניין ד"ר טייטלר שולם תחת הכותרת "כוננות ב".
31.
אכן, בסעיף 8 להסכם 84 לא נקבע במפורש כי הרכיב "כוננויות רופא וטרינר" אינו חלק מהשכר לעניין פנסיה. אולם, ניתן ללמוד על הסכמה זו מסעיף 8(ג) להסכם 84, בו נקבע כי מתוספת זו תבוצע הפרשה לקרן התגמולים על פי הכללים שנקבעו בסעיף 23 להסכם 79. כאמור, בסעיף 23 להסכם 79 נקבע כי המדינה והרופאים יפרישו לקרן התגמולים תשלומים "מכל הרכיבים הקשורים בעבודתו השכירה של הרופא" למעט מרכיבים המוכרים לצורך גמלאות על פי הוראות חוק שירות המדינה (גמלאות) והחזרי הוצאות. הקביעה כי מתוספת "כוננויות רופא וטרינר" יועברו תשלומים לקרן התגמולים מעידה כי הצדדים להסכם 84 לא ראו בה רכיב שכר פנסיוני על פי חוק הגמלאות.
32.
כאמור, עובדי המועצה לא בוטחו בפנסיה תקציבית אלא בפנסיה צוברת בקרן הפנסיה "מקפת", על פי הוראות הסכם הפנסיה. אולם, מהמדריך לעובד עולה כי הוחל על רופאים עובדי המועצה אותו הסדר שחל בשירות המדינה, שלפיו רק חלק מרכיבי השכר הם רכיבים מוכרים לפנסיה, ומהם מועברים תשלומים לקרן הפנסיה, ומרכיבי שכר שאינם מוכרים לפנסיה מועברים תשלומים לקרן התגמולים. כך, בסעיף 6 בפרק ד' למדריך לעובד (ע' 8) נקבע כי לעניין ההפרשות לקרן "מקפת" "ההפרשות לצורך השכר הכולל הקובע לפנסיה הן על המשכורת המשולבת וכל תוספת מוכרת שהוכרה לעניין גימלאות". כן נקבע בסעיף 2 לפרק ד' (ע' 6) כי בכל הנוגע לרופאים המועצה תפריש לקרן התגמולים 7.5% "מכל הרכיבים הקשורים בעבודתו השכירה של הרופא, לרבות משעות נוספות מאושרות, למעט רכיבים אשר בגינם קיימות הפרשות לקרן פנסיה או החזרי הוצאות, .. (בהתאם לסעיף 23 להסכם סקצית הרופאים הווטרינריים בשירות המדינה מים 17.5.79).
33.
כללו של דבר

: על פי הוראות ההסכמים הקיבוציים החלים על רופאים וטרינרים בשירות המדינה, שהוחלו על עובדי המועצה, מרכיבי שכר שאינם מוכרים כרכיבים לפנסיה (פנסיה תקציבית בשירות המדינה (בעבר) ופנסיה צוברת במועצה), מועברים תשלומים לקרן התגמולים. לפיכך, ההסכמה כי בגין רכיב "כוננות ב" יועברו תשלומים לקרן התגמולים מעידה כי בהסכם 84, שאומץ על ידי המועצה וועד הרופאים הווטרינריים במועצה, נקבע בהסכמה כי רכיב "כוננות ב" אינו רכיב מוכר לפנסיה.
34.
מעבר לאמור נוסיף:
34.1.
אין מחלוקת, כי מרכיב השכר "כוננות ב" לא העבירו המועצה והתובעים תשלומים לקרן הפנסיה, אולם העבירו תשלומים לקרן התגמולים, וזאת בהתאם לסעיף 8(ג) להסכם 84. בהקשר זה לא מקובלת עלינו טענת התובעים שלא ידעו על כך, הן בשל תפקידם כחברי ועד בתקופת עבודתם, והן בשל העובדה שעובדה זו משתקפת הן בתלושי השכר והן בדו"חות מקרן הפנסיה "מקפת" ומקרן התגמולים. התנהלות זו מעידה על כך שהייתה הסכמה, או לפחות השלמה, עם העובדה כי רכיב "כוננות ב" אינו חלק מהשכר לעניין הפרשות לקרן הפנסיה [על המשקל שיש לתת להתנהגות הצדדים בפרשנות הסכם קיבוצי ראו: ע"ע (ארצי) 1308/04 קריגל – רשות הנמלים (11.6.2007); בג"צ 567/87 גוניק נ' בית הדין הארצי לעבודה, פ"ד מב (4) 693, 700; ע"ע (ארצי) 300212/97 מוהר ואח' – עיריית תל אביב (13.5.1999)].
34.2.
בעניין קאהן [ע"ע (ארצי) 249/03
מיכל קאהן –
מדינת ישראל (9.12.2004)] עמד בית הדין הארצי על כך שהאבחנה בין "שכר" לבין "תוספת" משקפת את המוסכם בין הצדדים ליחסי העבודה הקיבוציים, לפיה לא כל הכנסתו של העובד תוכר לצורך חישוב הפנסיה, אלא רק חלק ממנה, כ- 60% בקרוב. אכן, הסכמה זו הביאה לתוצאה שלילית, לפיה ההכנסה ששימשה בסיס לחישוב הפנסיה הייתה נמוכה משמעותית מהשכר ששולם לעובד טרם הפרישה. בנוגע לרוב העובדים במגזר הציבורי מצב דברים זה תוקן על ידי הצדדים ליחסי העבודה הקיבוציים בהסכמים קיבוציים שנחתמו בין המעסיקים בשירות הציבורי לבין ההסתדרות הכללית
(הסכם קיבוצי מיום 10.8.95 והסכם קיבוצי מיום 3.3.99) בהם הוסכם כי העובדים והמעבידים יעבירו הפרשות לקופת גמל או לקרן פנסיה צוברת בגין הרכיבים שאינם פנסיוניים, לרבות כוננויות ותורנויות. במגזר הרופאים, שהתובעים משתייכים אליו, תוקן המצב הבעייתי הרבה לפני כן, וכאמור כבר בהסכם 79 נקבע כי יועברו כספים לקרן התגמולים, תשלומים מכל הרכיבים הקשורים בעבודתו השכירה של הרופא הווטרינר שאינם רכיבים מוכרים לפנסיה. ואכן, משנת 1984, עם הנהגתה של תוספת "כוננות ב" הועברו בגינה תשלומים לקרן התגמולים. לפיכך, אין מדובר במצב בו לא שולמו כלל תנאים סוציאליים על רכיב השכר "תגמולים ב", ובמקום תשלומים לקרן הפנסיה בשיעור של 6% הועברו בגינו תשלומים לקרן התגמולים בשיעור של 7.5%.
34.3.
יתר על כן. משמעות תביעתם של התובעים להכללת הרכיב "כוננות ב" בשכר לעניין הפרשות לקרן הפנסיה או היא דרישה לתשלום כפל תנאים סוציאליים בגין אותו רכיב שכר.
35.
כללו של דבר

: לאור כל הנימוקים שפורטו לעיל, התביעה לתשלום הפרשות לרן הפנסיה מרכיב "כוננות ב" או לפיצוי על כך שהמועצה לא הפרישה לקרן הפנסיה מרכיב זה נדחית.

הפרשות לקרן השתלמות:
36.
התובעים לא הציגו כראייה הוראות הסכם קיבוצי המקנה זכאות להפרשות לקרן השתלמות. עם זאת, הזכאות לקרן השתלמות מעוגנת במדריך לעובד, בו נקבע בפרק ד', שכותרתו "שכר ותנאים סוציאליים",
כך:
"1.
דרוג העובדים
א.
עובדי המועצה מדורגים בדירוג האחיד או בדרוג מקצועי עפ"י מקצועם ותפקידם בהתאם להסכמים קיבוציים ארציים.
ב.
דירוג העובדים הינו במסגרת הדרגות שהוצמדו למשרה בתקן והקידום הינו בהתאם לעקרונות התקשי"ר ו/או הסכמים קיבוציים ארציים (רופאים, בכ"מ, עמ"מ, מהנדסים, טכנאים וכו').
ב.
תוספות מיוחדות: -

....
(6)
קרן השתלמות – השתתפות המעביד בשיעור 5% מהשכר בדירוג האחיד, 7.5% מהשכר בשאר הדירוגים, לעומת 2.5% חלק העובד".
37.
במדריך לעובד אין הגדרה מהו ה"שכר" לצורך הפרשות לקרן השתלמות. אנו סבורות, כי פרשנות המדריך לעובד, על בסיס ההקשר התעשייתי והתנהגות הצדדים, מביאה למסקנה לפיה רכיב "כוננות ב" אינו חלק מהשכר לצורך הפרשות לקרן השתלמות. זאת, מנימוקים שיפורטו להלן.
38.
כעולה הן מהמדריך לעובד והן מהראיות לפנינו, על עובדי המועצה הוחלו הוראות ההסכמים הקיבוציים וההסדרים הקיבוציים החלים על עובדי המדינה. לכן, ניתן ללמוד על הגדרת "שכר" להפרשות לקרן השתלמות מהוראות התקשי"ר לעניין זה. בפרק 55.1 לתקשי"ר בו נקבעה זכאותם של עובדי מדינה להצטרף לקרן השתלמות נקבע כך:




"משכורת - לעניין ניכוי והפרשה לקרנות ההשתלמות, פירושה המשכורת המשולבת וכן התוספות שהוכרו כתוספות קבועות לצורך תשלום גמלאות".

39.
בסעיף 2 להסכם 84 נקבעה כי "המשכורת המשולבת החדשה" כוללת את הרכיבים "שכר משולב (תחילי וותק) ושילוב הרכיבים הבאים: גמול השכלה, ספרות מקצועית, גמול אקדמי, 7 כוננויות מינהליות, מקדמת השכר לפי הסכם מיום 12.9.1982 והמקדמה עפ"י הסכם מיום 3.2.83, תוספת משפחה, תוספת היוקר ותוספות השכר לשנים 1984 – 1982".
כעולה במפורש מההגדרה בסעיף 2 להסכם 84 התוספת "כוננויות רופא וטרינר" (שהיא הרכיב "כוננות ב") אינה חלק מהמשכורת המשולבת. כמו כן, כמוסבר בהרחבה לעיל, הרכיב "כוננות ב" לא הוכר כתוספת קבועה לצורך תשלום גמלאות. לאור האמור, המסקנה המתחייבת היא כי הרכיב "כוננות ב" אינו חלק משכר לצורך הפרשות לקרן השתלמות.
40.
זאת ועוד. כאמור, ניתן ללמוד על פרשנות של ההסדר החוזי מהתנהגות הצדדים. במקרה הנדון, ההתנהלות מאז חתימת ההסכם הקיבוצי בשנת 1984 ועד לפרישתם של התובעים לגמלאות – 19 שנה לאחר מכן (ד"ר מני) ו- 21 שנה לאחר מכן (ד"ר קנדידוב) – מעידה גם כן כי על פי ה.נהוג והמוסכם במועצה הרכיב "כוננות ב" לא היה היווה חלק מה"שכר" ששימש בסיס להפרשות לקרן השתלמות.
41.
כפי העולה מחומר הראיות, במהלך תקופת עבודתם התובעים לא מחו על כך שלא מועברים לקרן השתלמות תשלומים מהרכיב "כוננות ב". בהקשר זה נציין כי השכר להפרשות לקרן השתלמות בא לידי ביטוי בתלושי השכר, שכן מצוין בהם סכום הפרשות העובד לקרן השתלמות, ועל פי תלושי השכר שצורפו לתצהירו של ד"ר קנדידוב, גם סכום הפרשות המעביד לקרן השתלמות. כמו כן, מדי שנה נשלחים לעובד דו"חות קרן השתלמות
לאור האמור, אנו דוחות את טענת התובעים כי לא ידעו שלא מועברים תשלומים לקרן השתלמות מרכיב "כוננות ב", וכי מטעם זה לא מחו על כך. אנו קובעות, כי היה ברור לתובעים כי הרכיב "כוננות ב" אינו נכלל בבסיס "השכר" לתשלומים לקרן השתלמות, והם הסכימו לכך, או למצער השלימו עם כך.
42.
מעבר לנדרש נוסיף כי בכל מקרה תביעתם של התובעים להפרשות לקרן השתלמות לתקופה העולה על שבע שנים לפני הגשת התביעה התיישנה.

מענק פרישה – "פיצויי פיטורים":
43.
בסעיף 9 לפרק ד' למדריך לעובד (ע' 8) נאמר כך:
"א.
בנוסף לתשלומי המועצה לקרן הפנסיה "מקפת" מפרישה המועצה לקופת תגמולים "תמר" 2.33% מהמשכורת החודשית שבגינה משולמים התשלומים ל"מקפת". סכומים אלה מנוהלים בחשבונו האישי של כל עובד, ומיועדים להשלמת פיצויים במקרה של הפסקת עבודה.

....
ג.
עובד שסיים את עבודתו במועצה לאחר שהשלים 10 שנות עבודה או הפורש לגמלאות , זכאי העובד (או שאיריו ) לפיצויי פיטורין בניכוי ערך מרכיב הפיצויים בקרן "מקפת" ובניכוי סכומי הקרן שהצטברו בחשבון ה- 2.33%. בנוסף לכך הוא זכאי לקרן והתשואה שהצטברו בחשבון ה- 2.33% בקופת 'תמר'".

44.
ההסדר המפורט במדריך לעובד הוא הסדר שהיה מקובל עת העובדים היו מבוטחים בפנסיה צוברת, ועל פיו המעביד מפקיד לקופת גמל לחשבון אישי של העובד סכום שמיועד לתשלום השלמת פיצויי פיטורים בשיעור 2.33%
או מענק פרישה בשיעור 2.33%
במקרה של פרישה לגמלאות, כמוסבר להלן:
44.1.
פיצויי פיטורים מלאים הם בשיעור של 8.33% מהשכר.
44.2.
בתקופה הרלוונטית לתביעה, תשלומי המעסיק על חשבון פיצויי פיטורים לקרן הפנסיה עמדו על 6% מהשכר, כך שהסכום שהצטבר בקרן הפנסיה משקף 72% מפיצויי הפיטורים שהגיעו לעובד. לפיכך, במקרה של פיטורים, זכאי העובד להשלמת פיצויי פיטורים בשיעור של 28%, שהם 2.33% מהשכר החודשי.
44.3.
כעולה מהמדריך לעובד, המועצה העבירה באופן שוטף תשלומים לקופת הגמל בגין השלמת פיצויי פיטורים בשיעור של 2.33%, וזאת מאותם רכיבי שכר בגינם הועברו תשלומים לקרן הפנסיה "מקפת".
45.
כעולה מהמדריך לעובד, משלמת המועצה לעובד הפורש לגמלאות מענק בסכום השווה ל- 28% מסכום פיצויי הפיטורים שהיה מגיע לו בעד תקופת עבודתו. תשלום זה משולם באמצעות תשלום ההפרש בין הסכום המגיע לעובד לבין הסכום שהצטבר בקופת הגמל מהפרשות המועצה בשיעור של 2.33%. לנוכח העובדה שעובד הפורש לגמלאות עת הזכות לפנסיה הוסדרה הסדר מלא ומקיף אינו זכאי לפיצויי פיטורים, התשלום המשולם לעובד הפורש לגמלאות וששולם לתובעים
הוא מענק פרישה חוזי, למרות כינויו כ"פיצויי פיטורים".
46.
האם יש לכלול את רכיב השכר "כוננות ב" בשכר בחישוב מענק הפרישה 2.33% ששולם לתובעים? אנו סבורות שהתשובה לשאלה זו שלילית, כמוסבר להלן:
46.1.
לנוכח העובדה שאין מדובר בתשלום פיצויי פיטורים מכוח החוק אלא בתשלום מענק פרישה חוזי, יש לבחון איזה רכיבים כלולים ב"שכר" בחישוב מענק הפרישה על פי ההסדר החוזי מקור הזכות.
46.2.
ההסכמה בעניין הרכיבים הכלולים ב"שכר" לצורך חישוב מענק הפרישה באה לידי ביטוי בתשלום השוטף מדי חודש בשיעור של 2.33% מהשכר לקופת הגמל, וכאמור קיימת זהות בין רכיבי השכר מהם מועברים תשלומים לקרן הפנסיה לבין רכיבי השכר מהם מועברים תשלומים בשיעור 2.33% לקופת גמל.
46.3.
מהאמור לעיל עולה כי על פי ההסדר החוזי מקור הזכות לתשלום מענק פרישה, הרכיב "כוננות ב" אינו חלק מ"השכר" לצורך חישוב מענק הפרישה.
47.
נדגיש, כי לתובעים היה ידוע שהפרשות למענק הפרישה בשיעור 2.33% הם מרכיבי השכר מהם מועברים תשלומים לקרן הפנסיה, שכן הדבר מובהר במפורש במדריך לעובד (שצורף על ידי ד"ר קנדידוב לתצהירו). עובדה זו גם משתקפת בתלושי השכר, בהם יש פירוט של הפרשות המעסיק ומהדו"חות השנתיים של קופת גמל הנשלחים לעובד מדי שנה. מעבר לכך, לנוכח העובדה שהתובעים היו חברי ועד ואף יו"ר ועד הרופאים הווטרינרים בחלק מתקופת עבודתם, אנו משוכנעות כי עובדה זו הייתה ידועה להם.
48.
לא נעלם מעיננו כי במסמכים שונים (מדריך לעובד, מסמך הזכויות) ואף בתכתובת בין הצדדים ובכתבי הטענות בהליך זה נעשה שימוש בביטוי "פיצויי פיטורים",
אולם:
48.1.
יש להכריע במחלוקת בין הצדדים על פי המהות האמיתית של הזכות המגיעה לתובעים ולא על פי כינויה על ידי הצדדים, וכמובהר לעיל
מדובר במענק פרישה חוזי ולא בפיצויי פיטורים מכוח החוק.

48.2.
בפרשנות הביטוי "פיצויי פיטורים" או "פיצויי פיטורים כדין" המופיעים במדריך לעובד או במסמך הזכויות אין להסתפק בבחינת המשמעות המילולית, אלא יש לפרשו פרשנות תכליתית, על פי מטרתו ומכלול נסיבות העניין, לרבות ההקשר התעשייתי [השוו: עס"ק (ארצי) 1006/02 ארגון הסגל האקדמי הבכיר באוניברסיטת חיפה – אוניברסיטת חיפה (4.11.2002)]. לפיכך, במקרה הנדון, משמעות הביטוי "פיצויי פיטורים" או "פיצויי פיטורים כדין" הינה פיצויי פיטורים על פי החישוב המקובל והנהוג במועצה, כלומר פיצויי פיטורים המחושבים על בסיס השכר ממנו מועברים תשלומים לקופת גמל בשיעור 2.33% לקופת גמל, שהוא זהה לבסיס השכר ממנו מועברים כספים לקרן הפנסיה. במקרה הנדון, בהתחשב במכלול הנסיבות, אין להסיק מהשימוש בביטוי "פיצויי פיטורים" הסכמה לכלול בשכר לצורך חישוב מענק הפרישה בשיעור 2.33% המשולם לעובד הפורש לגמלאות רכיבי שכר נוספים על רכיבי השכר מהם מועברים תשלומים לקרן הפנסיה. לפיכך, אין בשימוש בביטוי "פיצויי פיטורים" כדי להרחיב את בסיס השכר לצורך חישוב מענק הפרישה בשיעור 2.33% ברכיבים נוספים, ללא תלות בשאלה אם אותם רכיבים הם בגדר "שכר" או "תוספת" על פי המבחנים שנקבעו בפסיקה. [השוו לעניין זה גם: עב (ת"א) 911549/99 מנחם כהן – שקם בע"מ (12.8.2003)].

49.
כאמור, התובעים הסתמכו בטיעוניהם על

פסק דין
טייטלר. ראשית, מדובר ב

פסק דין
של בית הדין האזורי שלא אושר בארצי, ולכן אינו בגדר תקדים מחייב. שנית, בית הדין על פי סעיף 1 לפסק הדין שולמו לד"ר טייטלר פיצויי פיטורים. לפיכך, בחן את
השאלה אם הרכיב "כוננות ב" הוא בגדר "שכר יסוד" על פי תקנה 1 לתקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים והתפטרות שרואים אותה כפיטורים), תשכ"ד – 1964, על יסוד המבחנים שנקבעו בפסיקה בעניין האבחנה בין "שכר" לבין "תוספת", וכמוסבר בהרחבה לעיל דרך זו אינה הדרך הנכונה להכריע בהליך זה, שעניינו האם רכיב "כוננות ב" הוא חלק מהשכר בחישוב זכויות חוזיות.
50.
כללו של דבר:

אין לכלול את הרכיב "כוננות ב" בשכר בחישוב מענק הפרישה, שכונה על ידי הצדדים פיצויי פיטורים, אשר שולם לתובעים עם סיום קשר העבודה.


תביעתו של ד"ר מני להשלמת מענק פרישה
:
51.
בסעיף 29 לתצהירו טען ד"ר מני כי ללא קשר לאי הכללת הרכיב "כוננות ב" בשכר, לא שולם לו מלוא הסכום שהגיע לו בגין מענק פרישה (פיצויי פיטורים). זאת,
לנוכח העובדה שהמועצה חישבה את המענק המגיע לו על בסיס שכר בסך של 6,475.71 ₪ בעד כל תקופת עבודתו, כעולה מטופס 161 נספח י' לתצהירו. לטענתו, בתקופות בהן עבד בהיקף של 50% משרה שכרו לצורך חישוב מענק הפרישה עמד על סך של 6,457 ₪, ואילו בתקופות בהן עבד בהיקף של 66% משרה שכרו לצורך חישוב מענק הפרישה עמד על סך של 8,524 ₪, ובסך הכול היה זכאי למענק פרישה בסך של 257,032 ₪ ולא בסך של 176,231 ששולם לו בפועל. לתצהירו צירף ד"ר מני את החישוב הנטען על ידו (נספח יא'), שלפיו הוא זכאי לפיצויי פיטורים בסך של 257,031.9 ₪.
52.
אין בידינו לקבל תביעה זו של ד"ר מני. כאמור, ד"ר מני פרש לגמלאות, ועל פי המדריך לעובד היה זכאי לקבל מענק פרישה, בניכוי ערך מרכיב פיצויי הפיטורים בקרן מקפת ובניכוי סכומי הקרן שהצטברו בחשבונו בקופת גמל מהפרשות המועצה בשיעור של 2.33%. בתחשיב נספח יא' לתצהירו של ד"ר מני לא נוכו מהסכום שנתבע בגין פיצויי פיטורים (שהוא בעצם מענק פרישה) הכספים שהצטברו בקרן מקפת ובקופת הגמל "תפארת". לכן, ד"ר מני לא הוכיח כי הוא זכאי להפרשי מענק פרישה בסכום הנתבע על ידו.

סוף דבר
:
53.
תביעותיהם של ד"ר מני וד"ר קנדידוב לכלול את הרכיב "כוננות ב" ב"שכר" בחישוב
הזכויות החוזיות - הפרשות לקרן פנסיה ולקרן השתלמות במהלך תקופת עבודתם ובחישוב "מענק הפרישה" (שכונה פיצויי פיטורים) ששולם להם עם פרישתם לגמלאות - נדחית. זאת, לנוכח העובדה שעל פי ההסכמים וההסדרים מקור הזכויות החוזית רכיב השכר

"כוננות ב" אינו מהווה חלק מהשכר. לאור המסקנה אליה הגענו, אין לנו צורך להכריע בשאלה אם רכיב השכר "כוננות ב" הוא במהותו "שכר" או "תוספת" על פי המבחנים שנקבעו בפסיקה לאבחנה בין "שכר" לבין "תוספת" לצורך חישוב זכויות מכוח החוק.
54.
תביעתו של ד"ר מני לתשלום הפרשי מענק פרישה /פיצויי פיטורים נדחית.
55.
הואיל והתובעים הם גמלאים – אין צו להוצאות.


56.
זכות ערעור:

כל צד רשאי להגיש לבית הדין הארצי ערעור על פסק הדין בתוך 30 יום ממועד המצאת פסק הדין לצדדים.


ניתן היום, ח' אלול תשע"ג, (14 אוגוסט 2013
)
,
בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.
















נציגת ציבור (עובדים)
גב' אורה אופנהיים
דוניו

לאה גליקסמן

, שופטת

נציגת ציבור (מעבידים)
גב' רונית אסיה
















תעא בית דין אזורי לעבודה 3211/07 ד"ר גרישה קנדידוב, ד"ר יחיאל מני נ' המועצה לענף הלול, מדינת ישראל – הממונה על השכר (פורסם ב-ֽ 14/08/2013)