פסקי דין על עידן דיין | פסקי דין על חופית סופיר | פסקי דין על עמידר | פסקי דין על החברה הלאומית לשיכון בישראל |
44844-05/13 תאק 15/08/2013
תאק 44844-05/13 עידן דיין, חופית סופיר נ' עמידר, החברה הלאומית לשיכון בישראל בע"מ
בית משפט השלום בפתח תקווה
15 אוגוסט 2013
תא"ק 44844-05-13 עמידר
, החברה הלאומית לשיכון בישראל בע"מ
נ' דיין ואח'
מספר בקשה:3
בפני
כב' הרשמת הבכירה איריס ארבל - אסל
מבקשים
1
.
עידן דיין
2
.
חופית סופיר
נגד
משיבה
עמידר
, החברה הלאומית לשיכון בישראל בע"מ
החלטה
לפני בקשה למחיקת התביעה ולחילופין למחיקת כותרת והעברת הדיון לסדר דין רגיל.
לתיק הוגשה תביעה בסדר דין מקוצר לפינוי הנכס ברח' הגלבוע 40 דירה מס' 16 בעיר יבנה (להלן: "הדירה").
המשיבה השכירה את הדירה לסבו וסבתו של המבקש 1 ונחתם בניהם הסכם שכירות ביום 1.9.81.
המבקש1 התגורר בדירה עם סבו וסבתו משנת 2003 וזאת עקב מצבו המשפחתי הקשה בילדותו.
בשנת 2004 נפטר סבו של המבקש 1 ובשנת 2013 נפטרה סבתו.
במהלך חודש אפריל 2013 הגיש המבקש 1 בקשה למשיבה אשר כותרתה "בקשה להקניית זכויות חוזיות לדייר ממשיך", בקשה זו נדחתה ביום 24.4.13 לאחר שנדרש המבקש 1 להמציא מסמכים לתמיכה בבקשתו.
טענות הצדדים
המבקשים טענו כי תביעה זו הוגשה לבית המשפט בחוסר סמכות עניינית שכן הסמכות מסורה לבית המשפט לעניינים מנהליים וכן כי יש להורות על מחיקת התביעה בהעדר עילה מאחר ולא התקיימו יסודות העילה המקימות עילה לפינוי הנתבעים.
הוסיפו לטעון המבקשים כי בהתאם לתקנה 202 (3) לתקסד"א ניתן להגיש
תביעה בסדר דין מקוצר לסילוק יד ממקרקעין כאשר יש עליה ראיות בכתב. הואיל ואין בין המבקשים למשיבים הסכם שכירות, הרי שאין מקום לברר את התביעה בסדר דין מקוצר ו\או בסדר דין מהיר ויש להורות על העברת הדיון לסדר דין רגיל.
כמו כן, טענו המבקשים כי לשון תקנה 214ב לתקסד"א קובעת: " תובענה שנדונה בסדר דין מקוצר, אשר ניתנה בה הרשות להגן..., תידון כתובענה בסדר דין מהיר".
תקנה 214יב לתקסד"א קובעת: "בית המשפט רשאי בכל עת, להורות כי תובענה בסדר דין מהיר או תביעה שכנגד תועבר למסלול דיון רגיל, אם מצא כי אינה מתאימה להתנהל בסדר דין מהיר" וכן ממשיכה התקנה וקובעת את השיקולים שעל בית המשפט לבחון.
לאור האמור טענו המבקשים כי מורכבות העובדות, הראיות והמחלוקות הרבות לצורך ההכרה שבהן נדרשת העדת עדים רבים, לא ניתן לדון בתביעה בסדר דין מהיר.
המבקשים טענו כי המחלוקות בניהם לבין המשיבה הינם מחלוקות עובדתיות כגון: האם הנתבעים התגוררו עובר לפטירת הדיירים החוזיים בדירה? אם כן ממתי מתגוררים בדירה? האם בקביעות וברציפות?, לטענת המבקשים אין מדובר בתיק פשוט שבו השוכר לא שילם דמי שכירות ואין מחלוקת שהוא הפר את חוזה השכירות.
המבקשים ציינו כי לצורך ההכרעה בשאלה האם הנתבעים הם דיירים ממשיכים, יש הכרח בשמיעת עדויות רבות וניהול חקירות.
מנגד לטענות אלו טענה המשיבה כי הינה הבעלים של הדירה נשוא כתב התביעה, על כן הגישה התביעה בהתאם להוראות תקנה 202 (3) לתקסד"א המקימה לה יכולת הגשת התביעה בסדר דין מקוצר וכי דרישת הכתב יכולה להתמלא לא רק במסמכים אלא אף בעדים ובכל ראייה אחרת.
המשיבה הוסיפה וטענה כי יצאה ידי חובתה כאשר צרפה לכתב התביעה את כל הנספחים לרבות, בקשה להקניית זכויות חוזיות שהוגשה ע"י הנתבעים לתובעת, תדפיסי חשבון המחייבים את הנתבעים בסכום התביעה וכן הודעות על סיום שכירות, בכך עמדה בנטל הבאת הראיות כלשון התקנה.
דיון
תחילה ראוי להבהיר כי הבקשה דנן כוללת בתוכה שתי בקשות, האחת בקשה למחיקת ו\או דחיית התביעה בשל העדר עילה ו\או חוסר סמכות עניינים בהתאמה, והשניה, בקשה למחיקת כותרת.
אשר לבקשה למחיקת התביעה ו\או לדחיית התביעה, מפנה להחלטת סגן הנשיאה כב' השופט אורן שוורץ מיום 12.8.13 והנימוקים לדחיית בקשה זו מצויים בהחלטתו.
לאור האמור אדון בבקשה למחיקת כותרת.
המבקשים טענו כי אין מקום לדון בתביעה בסדר דין מהיר ויש להעבירה לסדר דין רגיל, אך ראוי להדגיש ולהבהיר כי התביעה הוגשה בסדר דין מקוצר כאמור בתקנה 202 (3) לתקסד"א:
"ואלה תביעות שהתובע יכול להגישן לפי סדר דין מקוצר:
(3)
תביעות לסילוק יד ממקרקעין, או לפינוי מושכר שאין חוק הגנת הדייר [נוסח משולב], תשל"ב-1972, חל עליו, ובלבד שיש עליהן ראיות שבכתב".
השאלה הניצבת לפנינו האם עמדה המשיבה בהוראות הדין ועמדה בנטל הבאת ראיות בכתב כלשון התקנה.
קבע כב' השופט אורי גורן בספרו סוגיות בסדר דין אזרחי (מהדורה עשירית, תשס"ט) פרק כ"ה, עמ' 396:
"תביעה
בסדר־דין־מקוצר
מכוח
חוזה
או
התחייבות
מותנית
בקיומן
של
ראיות
שבכתב
התומכות
בתביעה
זו
.
להלן
מספר
נושאי
משנה
הקשורים
לרכיב
זה
של
התביעה
.
א
.
מסמך
חתום
בידי
הנתבע
—
כשנדרש
קיומה
של
״ראיה
בכתב״
הכוונה
היא
למסמך
בכתב
הקשור
לנתבע
העשוי
על־ידיו
או
בחתימתו
.
אם
המסמך
נעשה
בידי
התובע
עצמו
,
אין
הוא
מחייב
כלל
את
הנתבע
ואין
להסתמך
עליו
בהליך
כזה
.
"
טענת המבקשים הינה כי צרוף
הסכם השכירות אשר נערך עם סבו וסבתו של המבקש 1 אינה מחייבת ואינה עומדת בדרישת הכתב המצויה בתקנה 202 (3) לתקסד"א, אך יחד עם זאת מפנה לנספח "ד" החתום בידי המבקש 1 – הבקשה להקניית זכויות לדייר ממשיך.
משבקשה זו נדחתה ולא ניתן למבקשים היתר למגורים בנכס, הרי עומדת למשיבה הזכות להגיש התביעה בהתאם להוראות תקנה 202 (3) לתקסד"א כאשר התביעה לסילוק יד נתמכת בראשית ראיה בכתב לפיה נדחתה בקשת המבקש 1.
טענה נוספת אותה העלו המבקשים הינה כי מורכבות התיק והמחלוקת בין הצדדים מצריכה את בירור התביעה בסדר דין רגיל.
לעניין זה אציין כי טענה זו הקדימה את המאוחר, שהרי תחילה על המבקשים לקבל את רשות בית המשפט להתגונן מפני התביעה ורק לאחר מכן על בית המשפט לבחון את המשך ניהולו של התיק אם בסדר דין מהיר או לחילופין בסדר דין רגיל.
על כן לאור האמור לעיל ולאחר שנתתי דעתי לכלל טענות הצדדים אני קובעת כי הבקשה במתכונתה נדחית.
הואיל והמבקשים הגישו בקשה למחיקת התביעה ו\או דחיית התביעה בפני
סגן הנשיאה כב' השופט אורן שוורץ וניתנה החלטה הדוחה את הבקשה וכן הוגשה הבקשה כאן בשנית ולאחר שמצאתי לנכון לדחות הבקשה ולאחר שערכתי את האיזונים הנדרשים, אני פוסקת הוצאות הבקשה למבקשים בסך של 1,000 ₪ לטובת המשיבה. ההוצאות תשולמנה עד ליום 3.10.2013.
ניתנה היום,
ט' אלול תשע"ג, 15 אוגוסט 2013, בהעדר הצדדים.
תאק בית משפט שלום 44844-05/13 עידן דיין, חופית סופיר נ' עמידר, החברה הלאומית לשיכון בישראל בע"מ (פורסם ב-ֽ 15/08/2013)