פסקי דין על ש.ח.מ.ן החזקות | פסקי דין על מאיר חזוני | פסקי דין על בשמחת ירושלים 2011 | פסקי דין על יוסף נחמן שטיינברג | פסקי דין על top investments | פסקי דין על עיריית ירושלים ואח' |

40583-07/13 פרק     20/08/2013




פרק 40583-07/13 ש.ח.מ.ן החזקות בע"מ, מאיר חזוני, בשמחת ירושלים 2011 בע"מ נ' יוסף נחמן שטיינברג, top investments, עיריית ירושלים ואח'








בית המשפט המחוזי בירושלים
לפני כב' השופט
דוד מינץ



20 אוגוסט 2013

פר"ק 40583-07-13



בעניין
:
ש.ח.מ.ן החזקות בע"מ
החברה



1.
מאיר חזוני


2. בשמחת ירושלים 2011 בע"מ

שניהם ע"י ב"כ עו"ד מוני עזורה

המבקשים



נ ג ד



1. יוסף נחמן שטיינברג

2.
top investments
שניהם ע"י ב"כ עו"ד אברהם ביטון

3. עיריית ירושלים
ע"י ב"כ עוה"ד יואל רוטמן
ואריאל סיני
4. כונס הנכסים הרשמי
ע"י ב"כ עו"ד דינה גן עדן סרבי



המשיבים


החלטה


1.
בקשה להקפאת הליכים בחברה שהוקמה בשנת 2011 ומפעילה אולם שמחות ברח' כנפי נשרים 64 בירושלים בשם "שירת ירושלים". לבקשה הצטרף מבקש 1 (להלן: "המבקש"), שהוא מנהל החברה ובעל המניות היחיד במבקשת 2 המחזיקה ב-50% ממניות ההברה. מטרת ההקפאה כפי שצויין בבקשה היא לייצב את מצב החברה לצורך מכירתה כעסק חי, גיבוש הסדר נושים, והשלמת משא ומתן הנמצא בשלב מתקדם עם משקיע חיצוני שבכוונתו לרכוש את פעילות החברה.

2.
בבסיס הבקשה, סכסוך שנתגלע בין המבקש השולט כאמור במחצית ממניות החברה באמצעות מבקשת 2 שבשליטתו, לבין משיב 1 (להלן: "המשיב") המחזיק במחצית השנייה של מניות החברה באמצעות משיבה 2. למעשה, בכתבי הטענות מילאו כל אחד מבעלי המניות קיתונות של הכפשות והאשמות כנגד יריבו וכל צד טען שחברו שולח ידו בקופת החברה ופוגע בפעילות החברה באופן שעלול להביא לקריסתה.

3.
את הבקשה תמכו המבקשים באישור של רו"ח רפי אמסלם, גורם חיצוני ואובייקטיבי לטענת המבקשים, שערך בדיקה לפי מאזני החברה וקבע כי צריך להירשם הפסד במאזן המבוקר של החברה לשנת 2012 וכי יש להשקיע סך של כמיליון וחצי שקלים לכיסוי גרעון החברה. המבקשים הטעימו כי בהעדר צו הקפאה, החברה לא תוכל לפעול ובנוסף לקריסתה יפגעו כל בעלי השמחות שקבעו לחוג את שמחותיהם באמצעות החברה. זאת, בין היתר בשל חוב ארנונה למשיבה 3 (להלן: "עיריית ירושלים") בסך של כ-580,000 ₪ והיא עומדת לבצע עיקול על נכסי החברה; בשל שיקים של משפחתו של המשיב שהחלו לחזור והמבקשים ערבים לפירעונם של אותם שיקים; ובשל תביעה שהגישו המשיב, משיבה 2 והחברה כנגד המבקש ומבקשת 2 (ת"א 13714-07-13 בבית משפט זה).

4.
בבקשתם פרטו המבקשים את חובות החברה וציינו כי לפי ההסדר המוצע על ידם חובות כל הנושים לסוגיהם יפרעו במלואם. לדבריהם, אדם בשם אייל טל מוכן לרכוש את החברה כעסק חי תמורת סך של 3,000,000 ₪, אך בכדי לקיים את העסקה יש לשמֵר את העסק כעסק חי ולשם כך נדרשת הקפאת ההליכים עד להשלמת המשא ומתן ועסקת המכר. המבקשים הציעו את רו"ח אמסלם כנאמן לחברה בתקופת ההקפאה המבוקשת כשהמבקש יוכל לסייע בידיו בניהול החברה. בד בבד נתבקש כי צו הקפאת ההליכים יחול גם על המבקש באופן אישי.

5.
מנגד טענו המשיבים כי הבקשה הוגשה אך בשל חוסר היכולת של המבקש להתגונן כנגד התביעה שהוגשה כנגדו. לטענתם, לא זו בלבד שחובות החברה נמוכים בהרבה מהסך של מיליון וחצי ₪ שננקב על ידי המבקשים אך כדי לסייע בידם לבצע מחטף של מכירת החברה לאנשי קש שלוחי ידו הארוכה של המבקש, אלא שהחברה פעילה, מצויה כל העת בתזרים מזומנים עודף ולא נשקפת כל תחזית להפסדים. למעשה, מדובר באחד מאולמות השמחה המצליחים בירושלים כששיטת העבודה לפיה החברה אך מתווכת בין גורמים שונים לקיום השמחה (שכירת אולם, רכישת מנות וכיוצ"ב) ומשלמת באחוזים מהמחיר אותו היא גובה מלקוחותיה, מבטיחה את היציבות הכלכלית. לדבריהם, אין הם מתנגדים להקפאת ההליכים כנגד החברה ככל שזו נועדה למנוע נזקים מהחברה כתוצאה מניהול הליכי גבייה והוצל"פ כנגדה, אך הם מתנגדים לניסיון של המבקש למינוי נאמן מטעמם שיסייע בידם למכור את החברה לצד שלישי, שאינו אלא שלוחם, תמורת נזיד עדשים. המשיבים מצדם החזירו למבקשים באותה מטבע וכאמור, ערמו טענות כרימון כנגד התנהלותו ואי יושרתו של המבקש בניהול החברה.


6.
בהתייחס למינוי רו"ח אמסלם כנאמן נטען כי לא הוכח כי קיימת לו מומחיות בתחום ניהול אולמות שמחה ואין מדובר באדם ניטראלי אלא במי שמייצג את המבקשים, ועל כן בכל מקרה הם מתנגדים למינויו. באשר להצעה של מר טל לרכישת החברה נטען כי מדובר בהצעה שאינה הגיונית מבחינת בעלי המניות והיא טובה אך למבקש. לדבריהם, מחיר החברה עמד אך לפני שנתיים על סך של 6,500,000 ₪

שעה שהם לבדם שילמו סך של 3,250,000 ₪ בגין מחצית ממניות החברה, ועתה מציע להם המבקש לקבל לכיסו בחזרה סך של 750,000 ₪ בלבד. מנגד, ה"משקיע" החיצוני יקבל חברה רווחית ומצליחה בעלת מוניטין מכובד, נטולת חובות שבקופתה לפי דברי המבקשים עצמם קרוב לחצי מיליון שקלים. הם הוסיפו כי בין מר טל לבין המבקש קיימת היכרות של שנים ובירור שערכו מלמד כי הוא לא יוכל לעמוד ברכישת החברה ולא בניהולה. יתרה מזאת, בדיון שהתקיים ביום 25.07.13 הופיע במפתיע אדם בשם מר שלמה פרלמן כמי שעתיד להשקיע בחברה כשותף של מר טל, כשגם מר פרלמן משמש למעשה כידו הארוכה של המבקש.

7.
כנגד הצעת המבקשים באו המשיבים בשתי הצעות משלהם. האחת, שהם ירכשו את החברה בעצמם או על ידי משקיע חיצוני אחר באמצעות רכישת מניות החברה המוחזקות על ידי המבקש תמורת סך של מיליון וחצי שקלים מתוכם יפרעו מחצית מחובות החברה, כשהמחצית השנייה של החובות תפרע על ידם. השנייה, שהמבקשים והמשיבים יפרעו ביחד את חובות החברה, אך זאת בכפוף לקבלת תביעתם כנגד המבקשים באופן שהמבקש יפסיק את עבודתו בחברה; ימונה רו"ח לבדיקת הניהול הכספי של החברה וחשדותיהם כנגד המבקש; תופסק עבודת עובדים נוספים שהתקבלו לעבודתם בחברה שלא כדין ומועסקים ללא צורך; ימונה מנהל חדש לחברה; ותינתנה הוראות על ידי בית המשפט לשם הסרת הקיפוח שלהם כבעלי המניות ומניעת קיפוחם בעתיד. בהתאם להצעותיהם, יקבלו הנושים את מלוא כספם, החברה תמשיך לתפקד ללא נאמן או בעל תפקיד אחר אשר יפגע בשמה הטוב של החברה, ואיש מבעלי המניות לא יפגע.

8.
עיריית ירושלים שהשיבה לבקשה בשל היותה כאמור, נושה של החברה בסך של כחצי מיליון שקלים, טענה כי הבקשה אינה מגלה כל עילה שבדין למתן צו של הקפאת הליכים, ולוּ בשל כך שהיא אינה נתמכת במסמכים הבסיסיים הנדרשים כתנאי לבקשה מסוג זה, ובשל אי עמידת המבקשים בהוראות בית המשפט מיום 25.07.13 לפיה היה על המבקשים לתקן את הבקשה באופן שהחברה לא תהיה בין המבקשים ושהבקשה תומצא בין היתר לכנ"ר, לנושים המהותיים, כולל הנושים המובטחים. לדבריה, הבקשה הוגשה בחוסר תום לב ובחוסר ניקיון כפיים, כשבבסיסה עומד אך ניסיון שיטתי של החברה בראשותו של המבקש לחמוק מתשלום ארנונה. לגופו של עניין נטען כי לא הוגשה כל תכנית הבראה אמיתית ומגובשת, וכי חרף טענות החברה כי היא אינה חפצה ב"תספורת" ביחס לחובותיה כלפי נושיה, עיון במכתבו של מר טל, המשקיע המוצע, מיום 14.07.13 עולה כי הוא מבקש, הלכה למעשה לרוקן את החברה מכל תוכן באמצעות העברת פעילותה לישות משפטית אחרת, וכי אין לו כוונה להשקיע בחברה לצורך הבראתה. מה גם, שהחברה כלל אינה "חולה" וכפועל יוצא מכך היא אינה זקוקה ל"הבראה", אלא אך לפתרון הסכסוך בין בעלי מניותיה.

9.
בדיון שהתקיים ביום 19.08.13 טען ב"כ המבקשים כי אין למבקשים התנגדות לביצוע התמחרות לרכישת החברה בין המשיבים למבקשים או למשקיע חיצוני, אך הדבר דורש מינויו של בעל תפקיד שיפקח על המשך פעילות החברה עד לסיום ההתמחרות ויבחן את ההצעות השונות. המשיבים מצדם הסכימו לקיום התמחרות על אתר וטענו כי התנגדות המבקשים לכך שהמשיבים ירכשו את חלקו של המבקש באותו שווי שהציע מר טל מלמדת על התנהלות המבקשים החפצים לפגוע בזכיותיהם.

10.
ב"כ הכנ"ר ציינה בדיון כי אין מדובר כלל במצב המתאים להליך של הקפאת הליכים. לכל היותר מדובר במצב של מבוי סתום (
dead lock
) בניהול החברה בשל הסכסוך בין שני בעלי מניותיה ואין כל הצדקה למתן צו הקפאה. מדובר גם בחברה רווחית שאינה נמצאת במצב של חדלות פירעון. ככל שהמבקש מעוניין במכירת החברה הוא יכול לפעול לכך בהתאם לדין וככל שקיימים מחלוקות בינו לבין המשיב הם יכולים לפותרם בערכאות המתאימות לכך, אך לא במסגרת בית משפט של פירוק ולא במסגרת בקשה למצן צו הקפאת הליכים.

דין הבקשה להידחות.

11.
הליך של הקפאת הליכים נועד להעמדת חברה הנמצאת בקשיים כלכליים באופן העלול להביא לקריסתה, על רגליה, מקום שניתן לשקמה לטובת נושיה, עובדיה, בעלי המניות בה והחברה בכללותה בדרך של הסדר פשרה סביר ומאוזן המקובל על מרבית הנושים, מבלי להיזקק לפירוק החברה (ע"א 359/88 סולל בונה בע"מ נ' ד"ר י' נאמן כונס ומפרק של כוכב השומרון עמנואל בע"מ (בכינוס נכסים), פ"ד מה(3) 862; בש"א (מחוזי-י-ם) 8587/09 אלומות מ.ג. הנדסה בע"מ (החברות) נ' יעקב אמסטר עו"ד נאמן בהקפאת ההליכים, 9.11.09). ברם, די נהיר כי מקרה זה אינו בא בגדרי התנאים המצדיקים מתן צו הקפאה. לא זו בלבד שמדובר בחברה שאינה מצויה בקשיים כלכליים, אלא שמדובר בחברה פעילה, מצליחה ומשגשגת שמאזניה מלמדים על רווחיותה. למעשה, גם מבלי לקבל את טענת עיריית ירושלים כי מטרת הבקשה היא להימנע מתשלום הארנונה - טענה שלא ניתן לשלול על הסף - ההתרשמות היא כי הבקשה במהותה מכוונת אך כדי לכפות על המשיב, המחזיק כמו המבקש במחצית ממניות החברה, למכור את החברה לצד שלישי בתמורה נמוכה תוך נישול המשיב מזכויותיו בחברה. זאת, כאשר המבקש עצמו הודה כי המשיב לא קיבל את החלק הארי של השקעתו בחברה בסך של 3.25 מיליון שקלים אך לפני כשנתיים, כשלטענת המבקש הושב לו אך 750,000 ₪ ולטענת המשיב הושב לו סכום נמוך בהרבה, כשמצבה הכלכלי של החברה מעורר תהיות קשות לגבי מקום הימצאותם של כספי השקעה אלו. למעשה, גם לא הוכח כי החברה נמצאת במבוי סתום (
dead lock
) המונע את המשך תפקודה השוטף, אלא אך שהצדדים טוענים זה כנגד זה טענות בדבר מעילה בכספי החברה ואי עמידה בתשלומים להם התחייבו. בנסיבות אלו, פשיטא כי אין הצדקה למתן צו הקפאה שיימנע מנושי החברה ומהמשיב לקבל את המגיע להם. על כל אלו בצדק גם נטען כי הבקשה אינה עומדת בהוראות תקנות החברות (בקשה לפשרה או להסדר), התשס"ב-2002 כשבין היתר, לא צורפו לבקשה דוחות כספיים מבוקרים של החברה לשנתיים האחרונות כמו גם תכנית אמיתית להבראתה. לבקשה גם לא צורפו נושיה המהותיים של החברה.

כאמור, הבקשה נדחית והמבקשים ישאו ביחד ולחוד בהוצאות שני המשיבים ועיריית ירושלים בסך של 15,000 ₪ לכל אחד מהם.

ניתנה היום,
י"ד אלול תשע"ג, 20 אוגוסט 2013, בהעדר הצדדים.










פרק בית משפט מחוזי 40583-07/13 ש.ח.מ.ן החזקות בע"מ, מאיר חזוני, בשמחת ירושלים 2011 בע"מ נ' יוסף נחמן שטיינברג, top investments, עיריית ירושלים ואח' (פורסם ב-ֽ 20/08/2013)