פסקי דין על ירון ישראל פינגלי | פסקי דין על איי.די.איי חברה לביטוח | פסקי דין על שולח ל | פסקי דין על חיים חיון | פסקי דין על איילון חברה לביטוח |

2182-11/11 תאמ     28/08/2013




תאמ 2182-11/11 ירון ישראל פינגלי, איי.די.איי חברה לביטוח בע"מ נ' שולח ל, חיים חיון, איילון חברה לביטוח בע"מ








בית משפט השל
ום בתל
אביב - יפו



תא"מ 2182-11-11 פינגל
י ואח' נ' חיון ואח'




בפני

כב' השופטת
אורלי מור-אל


תובעים

1
.
ירון ישראל
פינגל
י

2
.
איי.די.איי חברה ל
ביטוח בע"מ


נגד


נתבע

שול
ח ההודעה ל
צד ג'

1.חיים חיון

, ת.ז. 057891087





צד ג'

איילון חברה לביטוח בע"מ



פסק דין



1.
תביעה זו עניינה נזקי רכוש שנגרמו בתאונת דרכים בין רכב הנתבע, ל
בין רכב התובע שהיה מבוטח על
-ידי התובעת-2. אין מחל
וקת, כי נהג רכב הנתבע אחראי ל
תאונה, המחל
וקת היא ל
גבי קיומו של
כיסוי ביטוחי ל
רכב הנתבע. מבטחת רכב הנתבע – אייל
ון חברה ל
ביטוח (צד ג') (ל
הל
ן: "אייל
ון"), טוענת, כי בעת התאונה ל
א היה ל
רכב כיסוי ביטוחי שכן נהג ברכב נהג צעיר של
א היה מבוטח על
פי הפול
יסה ומשכך הגיש הנתבע הגיש הודעת צד ג' נגד מבטחת רכבו בטענה שביטוח ל
נהג צעיר נעשה זמן קצר ל
פני התאונה.
2.
יוער, כי ל
כתחיל
ה הוגשה התביעה גם כנגד אייל
ון אול
ם בטרם נשמעו הראיות ביקשו התובעים ל
מחוק את אייל
ון חברה ל
ביטוח כנתבעת.
3.
מטעם התובעים נשמעה עדותו של
בעל
הרכב ומטעם הנתבע, העיד הוא, הנהג מטעמו וכן עובדת סוכנות הביטוח שדרכה ל
טענת הנתבע נערך, ל
טענת הנתבע, הביטוח. מטעם צד ג', העיד החוקר הפרטי שחקר את הארוע, הוגשו דו"ח החקירה וצרופותיו.

4.

התובע העיד, כי החנה את הרכב ביום הארוע, בסמוך ל
מרפאת המטפל
הרפואי של
ו. הפגישה אצל
המטפל
החל
ה בשעה 10:00, הוא הגיע כמה דקות קודם, החנה את הרכב הל
ך ל
טיפול
שנמשך 50 דקות, חזר ל
רכב בשעה 10:55 וראה, כי הרכב נפגע בתאונה וכן פתק שהושם על
הרכב, מעבר ל
כך ל
א ראה המול
ה או התקבצות של
אנשים אף שמדובר ברחוב ראשי. התובע הבהיר, כי אינו יודע את השעה המדוייקת של
הפגיעה ברכב והשעה שנקב בהודעה ל
חברת הביטוח היא השעה בה ראה את הרכב פגוע.
בהתאם ל
רישומי חברת הביטוח, הודיע התובע ל
ביטוח על
הפגיעה ברכב בשעה 11:15, וכאשר נשאל
, מדוע המתין כל
כך הרבה זמן הסביר, כי נל
חץ עקב הפגיעה ברכב ואף קרא ל
מטפל
של
ו בטרם התקשר ל
חברת הביטוח.
התובע התבקש ל
הסביר מדוע בפעם הראשונה שמסר ל
חברת הביטוח על
התאונה נקב בשעה 10:00 כשעת ארוע התאונה ובטופס בכתב יש 10:55, והוא שב והסביר, כי חזר מן המטפל
ב- 10:55 ואז התוודע ל
נזק ומשום כך נקב בשעה זו.
5.
הנתבע העיד, כי סמוך ל
פני התאונה נשל
ל
רשיונו והוא חיפש נהג ל
רכב, ניסה ל
מצוא נהגים מעל
גיל
40 אבל
ל
א מצא, אל
א נהג צעיר המוכר ל
ו. בבוקר האירוע התקשר הנתבע ל
נהג ל
ערך בשעה 10:20 והוא אמר שיגיע תוך 10 דקות ואכן הגיע. הנתבע התקשר ל
סוכן הביטוח, דיבר עם הפקידה ואמר שהוא רוצה שתעשה ביטוח של
נהג צעיר וכך היא עשתה וחייבה את כרטיס האשראי, וברגע שהנהג הגיע החל
ו ל
נסוע ל
כיוון העיר וכאשר הגיעו ל
היכן שהרכב של
התובע חנה ארעה התאונה בעת סיבוב. הנתבע ביקש מהנהג ל
עצור ירד מהרכב והותיר את כל
הפרטים ול
אחר מכן התקשר ל
פקידת סוכנות הביטוח ודיווח ל
ה שארעה תאונה.
הנתבע העיד, כי ברגע שיש ל
ו בעיה והוא צריך ל
תת ל
מישהו צעיר או ל
יל
דים של
ו ל
נהוג הוא עושה קודם ביטוח ל
אותו זמן שהם צריכים ל
נהוג ואחר כך מבטל
. ל
דבריו, היה יכול
ל
א ל
השאיר פתק או ל
העל
ם, או ל
השיג נהג מעל
גיל
40 שיאמר שהוא נהג, אבל
ל
א נהג כך כיוון שידע שיש ל
ו כיסוי ביטוחי.
בחקירה הנגדית, אישר הנתבע, כי התאונה הייתה ביום ראשון בשבוע כאשר הרשיון נשל
ל
ביום חמישי בל
יל
ה, כך שמועד התאונה היה המועד הראשון בו נזקק
ל
נהג ל
צורך העבודה. הנתבע אישר את חתימתו על
ההודעה בפני
חוקר הביטוח, אול
ם טען של
א כל
מה שנכתב שם מדויק והזמנים הם בסביבות מה שנכתב. הנתבע אף אישר, כי ל
אחר התאונה ועד גמר השל
יל
ה נהגו עבורו אנשים אחרים, כול
ם היו מעל
גיל
40.
כאשר עומת הנתבע עם כך שהשיחה ל
נהג בוצעה בשעה 09:30 ול
א בשעה 10:20 כפי שטען, הסביר, כי התקשר אל
יו בבוקר על
מנת ל
וודא שהוא מגיע, וכאשר עומת עם כך שאמר ל
חוקר שהם יצאו ל
דרך בשעה 09:00 – 09:30 אמר, כי החוקר טעה והוא עצמו כנראה ל
א שם ל
ב ואם היה איתו הנהג הרי של
א היה צריך ל
דבר איתו בפל
אפון.
כאשר נשאל
מתי הגיעו ל
אזור התאונה השיב, כי בערך ברבע ל
אחת עשרה וכאשר הוטח בו, כי במקרה דנן כל
דקה חשובה השיב שיש ל
קחת שתי דקות אחורה מפל
ט השיחות.
הנתבע טען, כי דיבר עם אפרת מסוכנות הביטוח וכאשר נשאל
מדוע בפני
החוקר ל
א ידע ל
ומר עם מי דיבר, השיב, כי בדרך כל
ל
הוא מדבר איתה.
כאשר נשאל
כמה שיחות היו עם חברת הביטוח, השיב שיכול
שיותר משתי שיחות, שכן יכול
ל
היות שהיה צריך ל
מסור את פרטי הרכב. הנתבע הכחיש, כי מיל
א טופס דיווח ידני על
התאונה, אף שקיים טופס כזה, עם כל
פרטי התובע והתאונה.
כאשר עומת התובע עם כך שמעול
ם בפול
יסת הביטוח הרל
וונטית ל
א הרחיב אותה ל
נהגים נוספים, השיב של
גבי הרכב הנוכחי ל
א היה צריך, אך ל
גבי רכבו הפרטי נהג כך.
6.
נהג הרכב, מר קינן יקותי, העיד, כי הנתבע ביקש ממנו, כי ינהג ברכב, הוא הגיע בסביבות 10:30 והם החל
ו בנסיעה ואז קרתה התאונה. העד הסביר, כי בדרך כל
ל
אינו עובד עם הנתבע. כאשר נשאל
כיצד זוכר את השעה בה הגיע אל
הנתבע, השיב, כי הוא זוכר שאיחר, היה צריך ל
היות ל
פני ואיחר. כאשר נשאל
אם דיבר עם חוקר הביטוח, השיב, כי התקשר אל
יו מישהו ול
א היה ל
ו זמן ל
דבר איתו, הוא תפס אותו באמצע היום ואמר שאין ל
ו זמן ל
דבר וכן אמר את מה שמסר בבית המשפט. כאשר נשאל
כמה זמן נסיעה עד מקום התאונה, השיב דקות ספורות, פחות מ- 10 דקות. ונסיעה מביתו ל
בית הנתבע אורכת 5 דקות אם התנועה זורמת.
העד העיד, כי התקשר ל
נתבע ל
ומר ל
ו שהוא מאחר וזאת ל
א הרבה זמן ל
פני 10:30. העד ל
א זכר כמה פעמים דיבר עם הנתבע באותו בוקר. כשהגיע אל
הנתבע הוא היה בחוץ מארגן את הרכב. הנהג העיד, כי התאונה הייתה ל
פני 11 משהו כזה. ל
דבריו, ל
אחר התאונה עצרו והנתבע כתב את כל
הפרטים, הוא עצמו נשאר ברכב ול
א השאיר את פרטיו, כאשר נשאל
מדוע ל
א השאיר את פרטיו השיב של
א רצה ל
הסתבך. העד ל
א זכר עם מי דיבר הנתבע ל
אחר התאונה, שכן יש ל
ו הרבה דברים על
הראש.
7.
הגב' אפרת ל
וי מסוכנות הביטוח העידה, כי הנתבע התקשר ל
סוכנות הביטוח, ביקש ל
הרחיב את הביטוח ל
נהג צעיר וכך עשתה. ל
דבריה, זה ל
וקח זמן מרגע שהוא מתקשר עד שהיא מבצעת במחשב אבל
מבחינת הביטוח הוא מבוטח מרגע שהוא מתקשר והיא משתדל
ת ל
עשות את החובה באופן מיידי ואחר כך את המקיף. ברגע שהיא עושה את החובה הוא מבוטח גם במקיף. החל
מהרגע שביצעה את ביטוח החובה הנתבע מוגן מכל
תאונה.
כעבור זמן קצר התקשר והודיע על
התאונה. הגב' ל
וי מסרה, כי ל
א מיל
אה דו"ח ל
תאונה, שכן הנתבע אמר שהנהג של
ו ביצע את התאונה וביקשה שהנהג יגיע ל
משרד עם רשיון ועד היום ל
א מל
אה דו"ח. כאשר הוצג בפני
ה דו"ח שנמצא בחברת אייל
ון, השיבה של
א היא מל
אה אותו וזה ל
א כתב היד של
ה.
בחקירה הנגדית אישרה העדה, כי הפול
יסה ל
רכב הספציפי ל
א הורחבה מעול
ם, אול
ם הסבירה כי בנוגע ל
פול
יסה ברכבו הפרטי של
התובע הוא מבקש מדי פעם ל
עשות שינוי של
כמה ימים ל
טובת יל
דיו הקטנים ומרגע שהוא מתקשר היא דואגת ל
של
ם את ביטוח החובה תוך כמה דקות.
העדה אישרה, כי במקרה הספציפי שיל
מה את פול
יסת החובה בשעה 10:36 כפי שעול
ה מנספח ב' ל
כתב ההגנה, כאשר ל
דבריה בחברה הספציפית הזו צריך ל
של
וח מייל
וכך היא עשתה. כאשר עומתה עם העובדה שמהמסמך נשל
ח מהמייל
של
שרה מל
כה, השיבה שהיא עשתה זאת ויכול
ל
היות שישבה במחשב של
שרה. כאשר עומתה עם העובדה שעל
המייל
חתומה חדווה, השיבה, כי חדווה היא פקידה שהחל
יפה את שרה אבל
היא זו שעשתה את הביטוח, כאשר הם עובדים על
אותו מייל
ורק מחל
יפים את הפרטים.
העדה סיפרה, כי הנתבע סיפר שעשה תאונה והיא כתבה זאת בפתק שהוצג וביקשה שהנהג יגיע ל
משרד ל
מל
א טופס. הפתק הוצג בבית המשפט. עד היום, ל
דבריה ל
א קיבל
ה שום טל
פון מצד ג' כל
שהו. העדה השיבה, כי גם ל
א יידעה את חברת אייל
ון, הם כנראה קיבל
ו דרישה מצד ג' ואז הגיע חוקר, הוציאו פירוט שיחות ובדקו את הנושא מכל
הכיוונים אול
ם ל
א היה כל
טופס. כאשר עומתה עם כך של
חוקר אמרה של
א זכרה שהנתבע התקשר ומסר פרטים נוספים, טענה שזכרה כל
הזמן.
8.
באמצעות החוקר הפרטי הוגש הדו"ח שערך, הודעת הנתבע כפי שתועדה על
ידי החוקר, פל
ט שיחות הפל
אפון של
הנתבע והמסמכים מסוכנות הביטוח. ל
א הוגשו הקל
טות כל
שהן שערך החוקר, ל
רבות הקל
טת השיחה עם הנתבע ועם עובדות סוכנות הביטוח, על
מנת שניתן יהא ל
התרשם מהדברים המדוייקים שנאמרו.
החוקר אישר, כי בהודעתו של
הנתבע נכתב, כי התאונה ארעה ב- 09:35 אבל
זה ל
א יכול
ל
היות, כי התובע החנה את רכבו בשעה 10:00 ול
כן הניח שהתובע טעה בשעה. ל
דבריו, המסקנה הסופית אל
יה הגיע מניתוח החומר היא של
א היה כיסוי ביטוחי ל
תאונה. חקירתו הנגדית של
החוקר התמשכה, אך איני רואה צורך ל
פרט את הדברים, שכן עיקר החשיבות היא בנתונים שאסף החוקר ול
א במסקנות אל
יהן הגיע. ל
א יכול
ל
היות חול
ק שמל
אכת ניתוח החומר והסקת המסקנות נתונה ל
בית המשפט ול
א ל
חוקר פרטי שיעשה עבורו את העבודה.
9.
אחת הראיות המהותיות אותן אסף החוקר הינו פל
ט שיחות הפל
אפון של
הנתבע, מדובר בראיה אובייקטיבית בעל
ת משקל
עצמאי ועל
כן ראוי ל
התייחס אל
יה בשימת ל
ב.
מתוך פל
ט השיחות עול
ה, כי נערכו 3 שיחות פל
אפון בין הפל
אפון של
הנתבע ל
בין סוכנות הביטוח, האחת בשעה 10:30 שארכה 2:35 דקות, ושתי שיחות נוספות האחת בשעה 11:01 באורך דקה והאחרת בשעה 11:03 באורך 0:36 שניות.
קודם ל
שיחה ל
חברת הביטוח, בשעה 10:08 דקות נערכה שיחת פל
אפון בין הנתבע ל
בין הנהג ברכב. שיחה כזו נערכה גם בשעה מוקדמת יותר בבוקר בשעה 09:30.
10.
מתוך המסמכים של
סוכנות הביטוח עול
ה, כי בשעה 10:36 שול
מה הפול
יסה ובשעה 10:50 נשל
ח המייל
המודיע על
הרחבת הביטוח.


דיון והכרעה
11.
כאמור, הסוגיה הדורשת הכרעה הינה האם הרחבת הביטוח נעשתה ל
פני התאונה או ל
אחריה.
במסגרת זו, הנתבע – המבוטח, תובע ל
מעשה תגמול
י ביטוח בגין נזקי רכוש שגרם ל
צד ג' ועל
יו הנטל
ל
הוכיח את התרחשות מקרה הביטוח ל
רבות קיומה של
פול
יסה תקפה בעת ארוע מקרה הביטוח. על
אף האמור, שעה שאייל
ון טוענת ל
מרמה מצד המבוטח בכך שהרחיב את הביטוח ל
נהג צעיר רק ל
אחר התאונה, על
יה מוטל
נטל
השכנוע בטענה זו.
בהתאם ל
פסיקה מבוססת היטב, כאשר אחד הצדדים ל
הל
יך מעל
ה טענת מרמה או זיוף, מוטל
על
יו נטל

השכנוע ל
הוכחת טענתו, בין אם מדובר בתובע או בנתבע. הגם שהנטל
הוא של
מאזן

הסתברויות, כמקובל
במשפט האזרחי, הרי שכמות הראיות ורף הראיות הנדרש ל
גבי טענת

מרמה, אשר ל
ה גוון מעין פל
יל
י, הם גבוהים יותר זאת מאחר שמדובר בהטל
ת "סטיגמה של
ביצוע עבירה פל
יל
ית" ומאחר שמדובר בתוצאה קשה ומרחיקת ל
כת – של
של
יל
ת תגמול
י הביטוח מהמבוטח ומשכך על
בית המשפט ל
בחון את הראיות בזהירות

ובקפדנות (ע"א 475/81
זיקרי נ' כל
ל
חברה ל
ביטוח, פ"ד מ(1) 589 (1986); ע"א 678/86 חסן חניפס נ' סהר חברה ל
ביטוח בע"מ, פ"ד מג (4) 177) (ל
הל
ן: עניין חניפס)).
12.
במקרה דנן, מכל
ול
הראיות והמסמכים שהוגשו, מביאים ל
ידי הממצאים הבאים:

א.
מעדותו של
התובע, שעשה רושם פגיע, תמים ומהימן עול
ה, כי התאונה יכל
ה ל
התרחש בחל
ון הזמנים בין 10:00 ל
- 10:55 – המועד בו חנה הרכב במקום, כאשר סביר, כי התאונה ארעה מספר דקות ל
אחר השעה 10:00 ומספר דקות ל
פני השעה 10:55, שכן התובע שעזב את הרכב וחזר ל
רכב באותם המועדים ל
א ראה ול
א שמע את התאונה ויש ל
הניח שפעול
ת רישום הפרטים על
הפתק והנחתם על
הרכב ארכה מספר דקות.
אדגיש, כי ל
א מצאתי שמץ של
ראיה ל
רמיזת חוקר הביטוח בעדותו, בנוגע ל
קיומה של
קנוניה בין התובע ל
בין הנתבע בנוגע ל
שעות התאונה וניכר, כי חוקר הביטוח ל
א דקדק במשך הטיפול
של
התובע ובשעות בהן הרכב שהה בחניה. התובע העיד באופן ברור וחד משמעי שמשך הטיפול
הוא 50 דקות, החל
מן השעה 10:00 ועד 10:50 ומכאן האמור בדו"ח חוקר הביטוח כי הטיפול
הסתיים בשעה 10:40, אינו נכון. כאמור, כי ל
א הוצגו ל
פני הודעת התובע בפני
החוקר ואף ל
א הקל
טה של
השיחה עמו כך של
א ניתן היה ל
התרשם אם אכן אמר התובע ל
חוקר פרטים אחרים מאל
ה שעל
יהם העיד.
אכן בטופס ההודעה הטל
פונית של
התובע נרשמה שעת התאונה כשעה 10:00, אך ל
א יכול
ל
היות ספק כי זו השעה שהרכב החל
את חנייתו במקום באותו טופס עצמו תוארה התאונה כך: "החנה את רכבו ב10 וכשחזר אחרי שעה מצא פגיעה בחזית" דהיינו, ברי כי השעה 10:00 נכתבה כל
אחר יד עקב העובדה שהרכב חנה במקום החל
מהשעה 10:00. באופן דומה, השעה הנקובה בטופס הידני שמיל
א התובע ל
אחר כ- 4 חודשים, ל
פיו שעת התאונה היא 10:55, גם היא ננקבה אך ורק בשל
כך שבשעה זו חזר התובע ל
רכב וראה את הפגיעה.

ב.
מהמסמכים של
סוכנות הביטוח עול
ה, כי ביטוח צד ג' שול
ם בשעה 10:36 והמייל
ל
חברת הביטוח נשל
ח בשעה 10:50, מכאן של
א יכול
ה ל
היות מחל
וקת כי הרכב היה מבוטח גם ל
נהג צעיר מאותה שיחת פל
אפון בה ביקש את ההרחבה ול
מצער החל
משעה 10:36. יצויין, כי ל
א נטען אחרת על
ידי אייל
ון והשאל
ה ממתי בדיוק חל
הביטוח כל
ל
ל
א על
תה ל
דיון.

ג.
מפל
ט שיחות הפל
אפון של
הנתבע, עול
ה, כי השיחה הראשונה ל
חברת הביטוח נערכה בשעה 10:30. ניתן ל
קבוע, כי זו השיחה בה ביקש הנתבע ל
הרחיב את הביטוח, דבר המתיישב היטב עם תשל
ום הפול
יסה בשעה 10:36. ל
אחר שיחה זו נערכו שתי שיחות נוספות, שתיהן מספר דקות ל
אחר השעה 11:00, האחת ב- 11:01 והשניה ב- 11:03, ואל
ה שיחות הטל
פון בהן דווח על
התאונה – דהיינו קיים פער של
30 דקות בין שיחת הפל
אפון ל
חברת הביטוח ל
בין הדיווח על
התאונה, בגדרו היה הנתבע מבוטח גם ל
נהג צעיר.

ד.
ל
ענייננו חשוב עוד, כי השיחה האחרונה בין הנתבע ל
בין הנהג מטעמו התרחשה בשעה 10:08 דהיינו ניתן ל
קבוע, כי בשעה זו, ל
א היו הנתבע והנהג ביחד, שהרי אם היו ביחד מדוע שידברו בפל
אפון? הווה אומר הנהג הגיע פרק זמן מסוים ל
אחר השעה 10:08 ואז יצאו השניים ל
דרך – מה שמצמצם עוד את פרק הזמן בו יכל
ה ל
התרחש התאונה.

ה.
ל
נוכח ראיות אל
ה ניתן ל
קבוע כי התאונה ארעה מתי שהוא ל
אחר השעה 10:08 ול
פני 10:55 והשאל
ה היא האם ארעה ל
פני השעה 10:30 או ל
אחריה, דהיינו בטרם היה כיסוי ביטוחי או ל
אחר מכן.

ו.
ל
א הובאה ראיה אובייקטיבית בנוגע ל
פרק זמן הנסיעה מבית הנתבע ל
מקום התאונה, בדו"ח החוקר הפרטי נרשם מפי סוכן הביטוח, כי מדובר ב- 4-5 דקות נסיעה (סעיף 5.5.), הנתבע העיד, כי מדובר בפרק זמן של
בין 10 ל
- 15 דקות (עמ' 6 ל
פרוטוקול
שורות 10-9), נהג הנתבע העיד, כי מדובר בדקות ספורות, פחות מ- 10 דקות.

ז.
בחינת ל
וח הזמנים והאפשרות שהתאונה ארעה ל
פני השעה 10:30 (השיחה הראשונה ל
חברת הביטוח) מעל
ה, כי פרק הזמנים צפוף מאוד וכמעט בל
תי אפשרי. בהתחשב בשעה בה נערכה השיחה האחרונה בין הנתבע ל
בין הנהג מטעמו – 10:08 דהיינו במועד זה ל
א היה הנהג עם הנתבע, ניתן ל
הניח כי חל
ף ל
פחות פרק זמן של
15-20 דקות מאז שהנהג הגיע והשניים יצאו ל
דרך, בצירוף כ- 10 דקות נסיעה ל
מקום התאונה, הרי שהגיעו ל
מקום התאונה ל
ערך בשעה 10:40, ל
אחר שיחת הפל
אפון ל
חברת הביטוח ותשל
ום ביטוח החובה.

ח.
הכרעה בין הגרסאות, משמעה הכרעה בין דקות, ומשכך מיקדו הצדדים את טענותיהם בסוגיית מהימנות, כאשר חברת אייל
ון טוענת ל
סתירות בעדותו של
הנתבע ושל
פקידת סוכנות הביטוח המל
מדים על
חוסר מהימנותם ומצדיקים את הקביעה, כי התאונה ארעה בטרם התבקשה הרחבת הביטוח ואל
ו הנתבע טוען ל
מופרכות דו"ח החוקר וטופס הדיווח שהוצג מטעם אייל
ון, על
פיו התאונה ארעה ל
כאורה בשעה 10:00.
13.
כאמור, אייל
ון מכבירה טענות על
חוסר התאמות והסתירות בין עדותו של
הנתבע ל
בין הודעתו בפני
החוקר ל
בין פל
ט הפל
אפון. כך נטען, כי הנתבע ל
א זכר בפני
החוקר כמו גם בתחיל
ת עדותו את המועד בו נשל
ל
רשיון הנהיגה של
ו, אול
ם בחקירה הנגדית ידע ל
העיד על
המועד המדויק – יום חמישי קודם ל
תאונה. הנתבע, טען כי דיבר עם הנהג מטעמו פעמיים במוצאי שבת וביום התאונה, כאשר ל
מעשה ביום התאונה ישנן שתי שיחות האחת בשעה 09:30 והאחרת בשעה 10:08, ורק ל
אחר שעומת הנתבע עם פל
ט הפל
אפון הוא זכר שיחה של
ישית.
כמו כן, נטען ל
סתירות בין עדותו של
הנתבע ופל
ט הפל
אפון ל
בין הודעתו ל
חוקר הביטוח, כאשר בהודעה ל
חוקר הביטוח טען בכל
ל
ל
זמנים בין 09:00 ל
- 09:30. נטען עוד ל
סתירות בנוגע ל
שאל
ה מתי התקיימה השיחה ל
סוכנות הביטוח, ל
אחר הגעת הנהג או ל
פני שהגיע. סתירה נוספת, כך נטען היא בנוגע ל
זמן של
קח ל
נתבע ול
נהג מטעמו ל
הגיע ל
מקום התאונה – כאשר הנתבע העיד 10-15 דקות ואיל
ו הנהג פחות מ- 10 דקות, דקות ספורות. כן נטען, כי ל
חוקר הביטוח מסר הנתבע שאינו זוכר עם מי דיבר בסוכנות הביטוח ואל
ו בבית המשפט טען כי דיבר עם אפרת, עוד נטען ל
סתירות בנוגע ל
שעת התאונה, כאשר בפני
החוקר טען הנתבע שאינו זוכר את השעה ובבית המשפט טען שהתאונה ארעה ל
ערך ברבע ל
אחת עשרה. הוסיפה ב"כ אייל
ון וטענה, כי מעדותו של
הנתבע עול
ה שהוא ביקש ל
התאים את הזמנים בעדותו ל
פל
ט הפל
אפון, דבר הנל
מד מאמירתו שצריך ל
קחת שתי דקות אחורה מן הזמנים בפל
ט.
14.

בחנתי בשימת ל
ב את עדותו של
הנתבע ואת הודעתו ל
חוקר הביטוח. ברי, כי הזמנים שנכתבו בהודעה ל
חוקר הביטוח (ל
פיה השניים יצאו ל
דרך בין 09:00 – ל
- 09:30) אינם נכונים, שכן הנתבע נקב בזמנים שאינם מתיישבים עם ל
וח הזמנים האובייקטיבי ומכל
מקום הזמנים שנקב בהודעה זו נוגדים את האינטרסים של
ו עצמו. מצער מאוד שחוקר הביטוח ל
א מצא ל
העמיד את הנתבע על
טעותו ול
בקש את תגובותיו בהתאם ל
ממצאים, כמו כן, אף שחוקר הביטוח העיד, כי השיחות עם הנתבע מוקל
טות, ל
א הוגש תמל
יל
שבגדרו ניתן היה ל
התרשם מן הדברים המדוייקים שנאמרו על
ידי הנתבע ומאופן מתן תשובות הנתבע ל
חוקר, שכן כפי שחוזרת וטוענת אייל
ון, מדובר בעניין של
דקות. מכל
מקום, איני רואה בזמנים שנקב בהודעתו משום ראיה ל
חוסר מהימנות. נהפוך הוא. מדובר במי שהשיב ל
פי תומו וזכרונו, מבל
י ל
תכנן, ל
בדוק את פל
ט השיחות ול
ארגן את הגירסה בהתאם ל
מרמה ל
כאורית שביצע.


מאופן עדות הנתבע בפני
, תשובותיו ל
שאל
ות שנשאל
וההסברים שנתן, ל
א התרשמתי כי מדובר במי שאינו דובר אמת, הרי כפי שאמר הנתבע ל
ו רצה ל
רמות, יכל
ל
ומר שמאן דהוא אחר נהג ברכב ול
א הנהג הצעיר, שהרי ל
א היו עדי ראיה ל
תאונה ול
א הייתה עדות ברורה מי נהג ברכב. בהתאם ל
ראיות שנשמעו, הנתבע גם ל
א מסר פרט זה ל
חברת הביטוח, ל
בד מכך שהוא ל
א נהג ברכב. המרמה המיוחסת ל
נתבע היא מרמה של
ומיאל
ית במיוחד ומעוררת חשד מיידי, כך במיוחד כאשר הנתבע מתרשל
עוד בהודעתו ל
חוקר הביטוח. העובדה שהנתבע היה אחראי של
א ל
נהוג ברכב, כמו גם העובדה שהיה אחראי מספיק ל
הותיר את כל
פרטיו המהימנים על
הרכב מל
מדת שמדובר באדם שעל
פניו ל
וקח אחריות על
מעשיו.
בעדותו של
הנתבע, כי דיבר עם פקידה בשם אפרת מסוכנות הביטוח, תמכה עדות עובדת סוכנות הביטוח אפרת. ל
א התרשמתי כי מדובר במי שעשתה קנוניה עם הנתבע ועל
אף חוסר ההתאמה בשמות הכתובים על
המייל
ל
שמה של
אפרת, אפרת העידה שהיא זו שעשתה את ההרחבה ל
ביטוח והיא זו שקיבל
ה את ההודעה על
התאונה ואף הציגה את הפתק שרשמה בכתב ידה ל
אחר אותה הודעה. יצויין, כי גם תמל
יל
שיחת החוקר עם אפרת ל
א הוצג ואף ל
א הוצגה בפני
הודעתה בפני
החוקר, כך שאין בידי ל
קבוע כי אמרה ל
חוקר דברים שונים מאל
ה שעל
יהם העידה.
אכן, קיימות חוסר התאמות בין הודעתו של
הנתבע ל
חוקר הביטוח, ל
בין עדותו ובתוך העדות עצמה, אך כאמור דווקא ההודעה המופרכת ל
חוקר הביטוח ושנוגדת את האינטרסים של
הנתבע ל
פיה התאונה ארעה ל
פני השעה 10:00 מל
מדת על
מי של
א תיאם את עדותו בטרם החקירה ותכנן מראש מה ל
ומר.
אדגיש, כי בחנתי היטב את עדותו של
הנתבע ואת התנהגותו על
דוכן העדים, כאמור, ל
א התרשמתי על
בסימנים של
אי אמירת אמת. איני רואה פגם בניסיון הנתבע ל
התאים את השעות ל
פל
ט שיחות הפל
אפון, כפי שקבעתי מדובר בראיה אובייקטיבית המהווה עוגן ל
שעות הרל
וונטיות ל
אירועים ואך טבעי שהנתבע ינסה ל
תמוך את דבריו בראיה אובייקטיבית הקיימת והעשויה ל
תמוך בדבריו.
15.
ב"כ אייל
ון מכבירה מיל
ים על
חוסר מהימנותו של
הנהג קינן ועל
הקשר של
ו עם הנתבע. ניכר היה מאופן עדותו והתנהל
ותו של
הנהג, כי מדובר בבחור צעיר, שהנתבע, האינטרסים של
הנתבע או של
מי מן הצדדים והתאונה עצמה אינם מעניינו כל
ל
. ל
א התרשמתי מתיאום בין הנתבע ל
בין הנהג מטעמו בשל
ב חקירת הביטוח או העדות, אף שיש היכרות בין השניים ואף שנסעו יחד ל
עדותם בבית המשפט. על
התנהגותו המזל
זל
ת של
הנהג ניתן ל
ל
מוד מכך שכל
ל
ל
א הגיע ל
סוכנות הביטוח על
מנת ל
מסור גרסה כהל
כתה, ל
א שיתף פעול
ה עם חוקר הביטוח, סרב ל
הפגש איתו ומסר ל
ו כל
אחר יד גרסה טל
פונית. עדותו בבית משפט הייתה חמקמקה, כשהוא כמעט עושה טובה בהשיבו על
השאל
ות ובהסבירו כי "יש ל
ו הרבה דברים על
הראש". ל
א ניכר שהוא מנסה ל
התאים את עדותו ל
עדות כל
שהי או כי נעשה נסיון ל
תאם בין עדותו ל
בין עדות הנתבע. איני רואה ל
ייחס ל
עדות זו משקל
של
ממש, מל
בד העובדה העול
ה מפל
ט השיחות, ל
פיו בשעה 10:08 התקיימה שיחה בין הנתבע ל
בין הנהג, מה שמוכיח שבאותה שעה הם עדיין ל
א נפגשו.

אדגיש עוד, כי ל
א נותר בל
יבי ספק שקינן הוא זה שנהג ברכב ול
א היה מקום ל
רמיזה של
חוקר הביטוח בעדותו כאיל
ו הנתבע הוא זה שנהג, ניכר, כי התאונה התרחשה עקב חוסר נסיון בנהיגה ברכב מסוג זה, כאשר הנהג פגע ברכב חונה בסמוך ל
סיבוב.
16.
באשר ל
עדותה של
פקידת הביטוח אפרת, ל
א מצאתי ל
פקפק בדברים שמסרה, אכן המייל
שנשל
ח ממחשב אחר על
יו חתומה פקידה אחרת מעורר תהיות אול
ם ההסבר שנתנה העדה, כי הם עובדים על
תבנית מייל
קיימת ל
או דווקא מאותו מחשב מתקבל
על
הדעת. ואין אל
א ל
תהות האם ל
א היה זה תפקידו של
החוקר הפרטי, במיוחד כאשר סוכן הביטוח הוא השל
וח של
חברת הביטוח עצמה, ל
בדוק את העניין, ל
חקור גם את חדווה ול
הציג את הממצאים בפני
בית המשפט?
ל
א התרשמתי, כי אפרת תשקר במצח נחושה ל
מען הנתבע, מה גם שאין ל
ה את היכול
ת ל
העיד האם התאונה ארעה טרם הרחבת הביטוח או ל
או. גם ל
א ממש משנה מי בדיוק של
ח את המייל
, העובדה העול
ה מן המסמכים הכתובים היא, כי בשעה 10:30 נערכה שיחה ל
סוכנות הביטוח, בשעה 10:36 שול
ם הביטוח ובשעה 10:50 נשל
ח המייל
. ל
א נטען ובוודאי ל
א הוכח, כי הרחבת הביטוח החל
ה רק בשעה 10:50 וכפי שהעידה אפרת, ניתן ל
קבוע כי החל
מאותה שיחת טל
פון בה ביקש הנתבע את הרחבת הביטוח בשעה 10:30 ול
מצער משעת התשל
ום ב- 10:36 הוא ל
מעשה מבוטח.
17.
אייל
ון הציגה הודעה בכתב מטעם הנתבע כביכול
ל
פיה שעת התאונה הייתה 10:00, אול
ם ההודעה ל
א חתומה, ול
א ברור מי כתב אותה ובאיל
ו נסיבות. הנתבע הכחיש שכתב את ההודעה וההודעה כתובה בגוף של
ישי ול
א בגוף ראשון. גם פקידת סוכנות הביטוח הכחישה, כי כתבה את ההודעה, בנסיבות אל
ה אין ל
י אל
א ל
קבוע, כי ל
א הוברר מה מקורה של
ההודעה. אכן בהודעה זו מפורטים פרטי הארוע, כפי שארעו ויש ל
שער שהיא נכתבה בהתאם ל
גרסה שנתן הנתבע, אך איני רואה ל
ייחס ל
ה כל
משקל
בנוגע ל
שעה, מה גם שבל
תי אפשרי, כפי שמוסכם על
הכל
, שהתאונה ארעה בשעה 10:00, שכן בשעה זו רק הגיע התובע ל
חניה. יתכן שהשעה נל
קחה מהודעתו הטל
פונית של
התובע. כך או כך מדובר במסמך חסר משקל
ל
עניין שעת התאונה ובאשר ל
נסיבות התאונה, הרי שעל
יהן אין חול
ק.
18.
סוף דבר, אני מאמינה ל
נתבע, כי ערך את הביטוח בטרם בתאונה. גירסה זו מתיישבת עם ל
וח הזמנים כפי שהוכח גם על
ידי ראיות אובייקטיביות. ל
א מצאתי, כי אייל
ון הביאה ראיות עצמאיות, ממשיות שיש בהן כדי ל
סתור את גרסת הנתבע, מל
בד טענה ל
חוסר מהימנותו עקב סתירות שנפל
ו בגרסאות שמסר, כאשר דווקא חוסר התאמות אל
ה, מביאות ל
ידי מסקנה שהנתבע ל
א "תפר" את גירסתו בקפידה, אל
א מסר את הדברים בהתאם ל
זכרונו באותה עת.
חברת ביטוח המבקשת ל
ערער גרסת מבוטח ול
טעון ל
מרמה מצידו, כאשר גרסת המבוטח היא גרסה אפשרית המתיישבת עם הראיות, חייבת ל
דאוג ל
אסוף ראיות ממשיות אובייקטיביות ככל
הנתין ול
פרוס את אותן ראיות בפני
בית המשפט. מסקנותיו של
חוקר פרטי אין בהן די והל
כה ל
מעשה, משקל
ן אפסי. הראיות שאוסף חוקר הביטוח הן העיקר והחקירה אמורה ל
יתן בידי בית המשפט כל
ים ל
בחון את מהימנות העדים שנטען, כי עדותם אינה מהימנה, כך ל
דוגמא, במקרה דנן, אפשר היה ל
בחון את זמני הנסיעה בין בית הנהג ל
בית הנתבע ובין בית הנתבע ל
מקום התאונה, ראוי היה ל
הציג את תמל
יל
י השיחות שקוימו, כך שבית המשפט ל
א יזון מכל
י שני שהוא דו"ח החקירה, אפשר היה ל
נסות ל
עגן את השעות של
יציאת הנתבע ל
דרך ומקום הימצאותו באמצעים נוספים כגון חקירת בעל
י חנויות בסביבה, איכון הפל
אפון או מצל
מות בדרך ועוד', כך במיוחד כאשר מדובר במקרה בו ההכרעה הנדרשת ל
כאן או ל
כאן היא הכרעה בעניין של
דקות.
במקרה דנן ל
א הוצגו בבית המשפט ראיות מספיקות שיש בהן כדי ל
סתור את גרסת הנתבע שכשל
עצמה, הגם שהיו בה אי התאמות, הינה גירסה סבירה המתיישבת עם הראיות האובייקטיביות ומכל
ול
התנהל
ות הנתבע (השווה ל
עניין חניפס באשר ל
אופן בו יש ל
בחון את עדות המבוטח, גם כאשר יש בעדותו אי אל
ו פרטים המעוררים תמיהות).
משכך, אני קובעת, כי הנתבע עמד בנטל
המוטל
על
יו במאזן הסתברויות ל
הוכיח, כי ערך את הרחבת הביטוח בטרם התאונה ול
פיכך בעת התאונה היה ל
רכב הנתבע ביטוח תקף הכול
ל
נהג צעיר.
שיעור הנזק
19.
חוות דעת השמאי והמסמכים שהגישו התובעים ל
א נסתרו. כתוצאה מהתאונה נגרמו ל
תובע-1, נזקים כדל
קמן: סך 1,016 ₪ בגין השתתפות עצמית, סך של
1,528 ₪ בגין ירידת ערך, וכן 244 ₪ בגין כינון ובסה"כ – 2,788 ₪.
התובעת 2 פיצתה את התובע-1, בסך של
11,968 ₪ וכן נשאה בשכ"ט שמאי בסך של
427 ₪ ובסה"כ 12,395 ₪.
20.
משכך, ישל
ם הנתבע ל
תובע-1 סך של
2,788 ₪ בצירוף ריבית והצמדה מיום התאונה, ול
תובעת 2, סך של
12,395 ₪ בצירוף הצמדה מיום התשל
ום.
כמו כן, ישל
ם הנתבע את שכר העדים כפי שנפסק, אגרה כפי ששול
מה ושכ"ט עו"ד בשיעור 11.8%.
21.
משקבעתי, כי ל
רכב היה ביטוח תקף בעת התאונה, אני מקבל
ת את ההודעה ל
צד ג' שהגיש הנתבע ומורה כי צד ג', תשיב ל
נתבע את כל
הסכומים שישל
ם, בתוספת שכר טרחת עו"ד בסכום של
4,000
₪ בתוספת מע"מ ואגרה כפי ששול
מה.
22.
בנסיבות שהתבררו ועל
מנת ל
פשט את הדברים, אני מורה כי צד ג' תעביר ישירות את הכספים כפי שנפסק בסעיפים 19-20 ל
תובעים, ל
מעט שכ"ט עו"ד הנתבע כפי שנפסק שישול
ם ל
ידי ב"כ הנתבע.

הסכומים ישול
מו בתוך 30 יום, שאם ל
א כן ישאו ריבית והצמדה עד מועד התשל
ום בפועל
.
זכות ערעור ל
בית המשפט המחוזי בתוך 45 יום.

ניתן היום,
כ"ב אל
ול
תשע"ג, 28 אוגוסט 2013, בהעדר הצדדים.














תאמ בית משפט שלום 2182-11/11 ירון ישראל פינגלי, איי.די.איי חברה לביטוח בע"מ נ' שולח ל, חיים חיון, איילון חברה לביטוח בע"מ (פורסם ב-ֽ 28/08/2013)