פסקי דין על אריה חורזבסקי | פסקי דין על יהודית פישל | פסקי דין על חנה שחר ואח' | פסקי דין על ראש עיריית בני ברק הרב אברהם רובינשטיין | פסקי דין על מנהל אגף הפיקוח העירוני עיריית בני ברק | פסקי דין על ואח' |

7094-08/13 עתמ     28/08/2013




עתמ 7094-08/13 אריה חורזבסקי, יהודית פישל, חנה שחר ואח' נ' ראש עיריית בני ברק הרב אברהם רובינשטיין, מנהל אגף הפיקוח העירוני עיריית בני ברק, ואח'








בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו בשבתו כבית-משפט לעניינים מנהליים



עת"מ 7094-08-13 חורזבסקי ואח'

נ' ראש עיריית בני ברק הרב אברהם רובינשטיין
ואח'




בפני

כב' השופטת
ד"ר דפנה אבניאלי


עותרים

1
.
אריה חורזבסקי

2
.
יהודית פישל

3
.
חנה שחר

4
.
שירה טלנסקי

5
.
יעקב טלנסקי

6
.
בנימין מאיר בן הרוש

7
.
אורשלימי יעקב
ע"י עו"ד
דפנה תמיר


נגד


משיבים

1.ראש עיריית בני ברק הרב אברהם רובינשטיין
2.מנהל אגף הפיקוח העירוני עיריית בני ברק
,מר
3.הועדה
המקומית לתכנון ובניה בניברק
4.עיריית בני ברק
ע"י ב"כ עו"ד אריאל יונגר



פסק- דין


זוהי עתירה מנהלית שבה מתבקש בית המשפט להורות למשיבים לפעול לאלתר מכוח סמכויותיהם, בהתאם ל

פסק דין
שניתן ע"י כב' השופטת גדות במסגרת עת"מ 15345-02-11 אריה חוזבסקי ואח'

נ' ראש עירית בני ברק מיום 19.3.13, לפינוי הבניה ולהפסקת השימוש בכל הנוגע לחוות הגנרטורים הפיראטית הפועלת במקרקעין הידועים בתור "גבעת הבנים" בבני ברק
(להלן: "פסק הדין").

הדיון בפגרה

העתירה הוגשה במהלך הפגרה
ביום 5.8.13.

לצד העתירה הוגשה בקשה לקביעת מועד דיון דחוף בעתירה בפגרה, בנימוק כי העתירה מוגשת נוכח מחדלם המתמשך של המשיבים באכיפת פסק הדין.

הבקשה לקביעת מועד דיון דחוף בעתירה נדונה על ידי כב' השופטת שיצר, במסגרת תורנותה בפגרה. כב' השופטת שיצר קבעה בהחלטתה מיום 6.8.13 כדלקמן:

"1. המשיבה תפעל למימוש פסק הדין כדי לייתר הליכים דיוניים והוצאות ולכבד פסיקת בית משפט.
2. נקבע לדיון ל- 26.8.13 שעה 09:00 בפני
שופט תורן, אלא אם הצדדים יודיעו כי פסק הדין מושא העתירה בוצע".

ביום 26.8.13 התקיים דיון בפני
בנוכחות הצדדים, בהתאם להחלטה דנן.

המשיבים לא הגישו כל תגובה או התייחסות לעתירה, אך ב"כ המשיבים התייצב לדיון במועד שנקבע.

בפתח הדיון נשאל עו"ד יונגר, מדוע לא הוגשה תגובה מטעם המשיבים לעתירה והשיב כי הדבר לא נעשה מכיוון שחזר מחו"ל בשבוע שעבר ולא ידע "מה הסטטוס של הדיון היום" (עמ' 1 לפרוטוקול שורה 11).

חרף העובדה שהמשיבים לא הגישו תגובה לעתירה, ניתנה לב"כ המשיבים הזדמנות לשטוח את טענותיו בפני
בית המשפט וב"כ המשיבים עשה כן באריכות, כפי שניתן ללמוד מפרוטוקול הדיון.

בנוסף, ניתנה לב"כ המשיבים הזדמנות לחקור את המצהיר מטעם העותרים, מר בנימין בן-הרוש (העותר מס' 6) והצדדים סיכמו את טענותיהם בעתירה לגופה.

בנסיבות אלה, בשלו התנאים להכרעה שיפוטית בעתירה כפי שהוגשה.

רקע עובדתי
:

1. העותרים מתגוררים בסמיכות למקרקעין הידועים כ"גבעת הבנים", בעיר בני ברק, המוגדרים כשטח ציבורי פתוח, המשתרע על כ- 10 דונם, בבעלות עירית בני ברק (להלן: "המקרקעין").

2. בשנת 2007 הונחו גנרטורים בשטח המקרקעין, לשם יצירה ומכירה של "חשמל כשר" (חשמל המיוצר ע"י חברה/מכונה שאינה פעילה בשבת).

לאחר הנחת הגנרטורים פנו מספר תושבים המתגוררים בסמיכות למקרקעין, במסגרת עת"מ 1870/07, רמי קליין ואח'

נ' ראש עירית בני ברק, וטענו כנגד הצבת הגנרטורים ללא היתר בניה.

בית המשפט קבע ביום 1.5.08,
מפי כב' השופטת קובו, כי הגנרטורים אכן הוצבו ללא היתר בניה ובניגוד לתוכנית החלה על המקרקעין, ועל היועץ המשפטי לממשלה והיועץ המשפטי של הועדה המחוזית, לפעול בהתאם לסמכויות הנתונות להם על פי דין (להלן: "

פסק דין
קליין").

3. לאחר מתן פסק הדין בענין קליין, לא חל שינוי במצב העובדתי, למעט העובדה שעירית בני ברק (משיבה 4) והועדה המקומית (המשיבה 3) הוציאו היתרי בניה לגנרטורים במקרקעין.

היתרים אלה ניתנו בניגוד לעמדתה של הועדה המחוזית לתכנון ובניה מחוז תל-אביב (המשיבה 5), שקבעה, כי
אין בידי הועדה המקומית בני ברק
סמכות להנפיק היתרים לגנרטורים, ועליה להכין תוכנית סטטוטורית אם ברצונה להכשיר את השימוש ב"חשמל כשר" ברחבי העיר (נספח 2 לעתירה).

בנסיבות אלה, פנו העותרים בעתירה נוספת לבית המשפט, וביום 19.3.13 ניתן כאמור פסק דינה של כב' השופטת גדות, אשר קיבלה את טענות העותרים בכל הנוגע להיתרים הקשורים לגנרטורים, וקבעה כי ההיתרים שניתנו על ידי המשיבים – הינם בלתי חוקיים ובטלים.

4. המשיבים 1, 4 הגישו ערעור על פסק הדין שניתן על ידי כב' השופטת גדות, אך לא פנו בבקשה לעיכוב ביצועו ובפועל לא פעלו בהתאם למתחייב על פי פסק הדין.

בנסיבות אלה, פנו העותרים בבקשה לפי פקודת בזיון בית המשפט ביום 27.5.13 (נספח 5 לעתירה).

בית המשפט (כב' השופטת גדות) דחה את הבקשה בנימוק, כי "הליך בזיון בית המשפט הוא הליך אכיפה חיצוני ואין מקום לנקוט בו אלא לאחר שההליכים נבחנו או מוצו. בענייננו, היה על המבקשים להגיש עתירה מנהלית כנגד מחדלם של המשיבים באכיפת פסק הדין ולעתור לחייבם לפעול במסגרת הסמכויות הנתונות להם...".

נוכח החלטת בית המשפט בבקשה לביזיון, הוגשה העתירה הנוכחית.

טענות העותרים

5. העותרים טוענים, כי עתירה זו הינה הליך שלישי שבו הם נאלצים לנקוט, במסגרת מאבקם כנגד הקמת חוות הגנרטורים ללא היתר על שטח ציבורי פתוח.

לדברי העותרים, המשיבים מתעלמים במשך תקופה של כ- 7 שנים מפסיקותיו של בית המשפט ומהנחיות הועדה המחוזית לתכנון ובניה, ומאלצים אותם – פעם אחר פעם – להוציא כספים על מנת לפעול לאכיפת שלטון החוק או למימוש ביטחונם בשטח "גבעת הבנים".

6. המשיבים מבזים את פסקי הדין שניתנו נגדם ואינם פועלים על מנת להשיב את החוק על כנו. המשיבים מתעלמים מפסקי הדין שקבעו, כי נעשה שימוש במקרקעין על פי היתרים שהינם בטלים, ונמנעים מלפעול לאלתר מכוח סמכויותיהם להפסקת השימוש במקרקעין.

7. לרשות המשיבים עומדים אמצעים לאכיפת פסק הדין, בין היתר הגשת כתב אישום כנגד מפעילי "חוות הגנרטורים" לפי סעיף 204 לחוק התכנון והבניה; הגשת בקשה לבית המשפט לצו הפסקה שיפוטי לפי סעיף 239 לחוק התכנון והבניה; הגשת תביעת פינוי; הגשת כתב אישום נגד המשיבה 4 בגין שימוש ללא היתר לפי סעיף 204 לחוק התכנון והבניה (סעיפים 37, 38 לעתירה).

לפיכך, מבקשים העותרים, כי בית המשפט יורה למשיבים "לפעול לאלתר בכל אמצעי העומד לרשותם" כנגד חוות הגנרטורים ולהפסיק לאלתר את השימוש שנעשה במקרקעין.


טענות המשיבים

8.
ב"כ המשיבים התייחס בעל פה לטענות העותרים וטען, כי המשיבים פועלים למימוש פסק הדין ובעבר אף הוציאו היתרי בניה לגנרטורים. אמנם בפסק דינה של כב' השופטת גדות נקבע, כי ההיתרים המתייחסים
לגנרטורים – בטלים, אך
לדברי ב"כ המשיבים, הוגש ערעור על פסק הדין ואין מדובר בקביעה סופית.


9. כאשר נשאל ב"כ המשיבים מדוע לא התבקש עיכוב ביצוע ושל פסק הדין השיב, כי המשיבים לא מצאו לנכון לעשות כן, מאחר שהעיריה פועלת לשינוי התב"ע ושלב זה התקבלה החלטה של הועדה המקומית, אך הליכי התכנון אמורים להמשך זמן רב, עד כדי חמש שנים. המשיבים פועלים לקידום הליכי התכנון החדשים, למרות שהועדה המקומית סברה ועודנה סבורה, כי היתרי הבניה לגנרטורים ניתנו כדין. אמנם בית המשפט קבע שההיתרים בטלים, אך בעשותו כן התעלם מהצורך של הציבור החרדי בבני ברק ל"חשמל כשר" ומהצורך לצרף לדיון צדדים נוספים, העלולים להיפגע מן ההליך.


11. ב"כ המשיבים הוסיף וטען, כי מאז שניתן פסק דינה של כב' השופטת קובו בענין קליין, חלפו כשלוש שנים, אך העותרים שם לא עשו דבר כדי לאכוף את פסק הדין.
אמנם, חלק מהעותרים שבו ופנו לבית המשפט, בעתירה שהתבררה בפני
כב' השופטת גדות, אך מדובר לטענת ב"כ המשיבים ב"משחק כפול", לאור העובדה שנוהל מו"מ עם העותרים, באמצעות העותר מס' 6, שתצהירו הוגש בתמיכה לעתירה הנוכחית.

12. ב"כ המשיבים סבור, כי מדובר בעתירה שהוגשה בחוסר תום לב, ועל בית המשפט לאפשר למשיבים לפעול לאכיפת פסק הדין על פי שיקול דעתם, קרי, בדרך של גיבוש תב"ע חדשה, שתכשיר את בנית הגנרטורים במקרקעין. לדבריו, העיריה פעלה גם לחיפוש שטחים אחרים להקמת הגנרטורים, אך לא הצליחה למצוא, והיא פועלת להקטנת סבלם של העותרים ממפגעי רעש וריח של הגנרטורים.


הליכי המשא ומתן בין העותרים לבין העיריה

13. לנוכח טענת המשיבים, כי העותר מס' 6 (מר בן-הרוש) היה צד למשא ומתן שהתנהל במקביל להגשת העתירה הנוכחית לבית המשפט, ניתנה לב"כ המשיבים אפשרות לחקור את מר בן-הרוש בחקירה נגדית.

14. במסגרת חקירתו הנגדית טען בן הרוש, כי התקיימה פגישה במשרדו של ב"כ המשיבים, בנוכחות הרב מנחם רוטשילד וב"כ המשיבים בלבד, אך לא התקיים משא ומתן עם גורמים אחרים מטעם המשיבים. הפגישה התקיימה לאחר שהוגשה הבקשה לפי פקודת ביזיון בית המשפט ובטרם ניתנה החלטת בית המשפט בבקשה זו. בין הצדדים לא התנהל משא ומתן ולא הוסכם שום דבר "ובינתיים אנחנו סובלים..." (עמ' 5 שורות 14-20).

15. מר בן-הרוש נשאל, האם נכון שהעותרים דרשו פיצוי כספי והשיב, כי התבקש פיצוי על ההוצאות שהוצאו במסגרת ההליכים המשפטיים, אך לא סוכם דבר, ונציגי המשיבים שוחחו עם העותרים רק על נושא התב"ע ולא על הנושא הכספי (עמ' 6 שו' 1-5). ב"כ המשיבים ביקש לחקור אדם נוסף שלטענתו נכח באולם (מר מורגנשטיין), אך אין מדובר בבעל דין או במצהיר, ולכן מבוקשו לא ניתן לו.


דיון והכרעה

14. שני פסקי דין שניתנו בבית משפט זה על ידי מותבים שונים (כב' השופטת קובו וכב' השופטת גדות), בהפרש של 5 שנים, לא שכנעו את המשיבים כי עליהם לפעול לסילוק הגנרטורים, שהוקמו ללא היתר כדין על שטח בבעלות העיריה המוגדר כשצ"פ.

15. בענין קלין פסקה כב' השופטת קובו, כבר ביום 1.5.08, כי "העתירה מתקבלת במובן זה שאני מורה ליועץ המשפטי לממשלה וליועץ המשפטי של הועדה המחוזית לפעול בהתאם לסמכויות הנתונות להם" כאשר "אין למתקן החשמל רישוי כפי שנדרש לפי חוק משק החשמל ואין לרשת החשמל תוכנית שאושרה כדין, כמתחייב על פי תקנות התכנון והבניה" (סעיף 39 לפסק הדין).

15. משחלפו שלוש שנים ודבר לא נעשה, הגישו העותרים עתירה מנהלית נוספת לבית המשפט, וביום 19.3.13 פסקה כב' השופטת גדות, כי "הקמתם של מבנים דורשת הסכמת הועדה המחוזית על פי סיעף 59(ב)(6) לתוכנית המתאר, כפיך שנקבע בפדיק דין קליין, וזו לא ניתנה... (סעיף 43 לפסק הדין), וכן "ההיתר הראשון מיום 24.12.07 בטל, ההיתר השני מיום 8.11.10 בטל" (סעיף 63 לפסק הדין".

16. אם לא די בכך, הרי בהחלטתה מיום 23.7.13, במסגרת הבקשה לפי פק' בזיון בית המשפט קבעה כב' השופטת גדות כי "התנהגותם של המשיבים ו/או מי מהם ראויה לכל גינוי והיא זכתה לביקורת הן ב

פסק דין
קליין שניתן על ידי כב' השופטת קובו והן בפסק הדין שניתן על ידי בעתירה זו" (סעיף 8 להחלטה).

16. מבלי להביע דעה על ההחלטה להימנע מהליכי בזיון בית המשפט כנגד המשיבים, אין חולק כי המשיבים אכן מבזים את בית המשפט ומתעלמים מפסקי דין מפורשים המורים כי היתרי בניה לגנרטורים ניתנו שלא כדין. המשיבים אף אינם טורחים לבקש עיכוב ביצוע של

פסק דין
עד להכרעה בערעור שהוגש על ידם – משל מדובר בפיסת נייר שאינה מחייבת אותם.

17. גם עתה, לאחר שהוגשה עתירה מנהלית נוספת, לא טרחו המשיבים להגיש תגובה מטעמם, כאשר הם מסתתרים מאחורי טענה סתמית של בא-כוחם, כי לא הבין "מה הסטטוס של הדיון", הגם שנאמר במפורש בהחלטתה של כב' השופטת שיצר, מיום 6.8.13 כי העתירה נקבעת לדיון.

ב"כ המשיבים טען כי
ההיתרים שהוצאו אינם בטלים, ובאותה נשימה טען כי העיריה ניסתה למצוא אתר חלופי להקמת הגנרטורים ולא עלה בידה. מדובר בטענות שהדעת אינה סובלת, שכל תכליתן להימנע מנקיטת צעדים שעל העיריה כרשות ציבורית לנקוט, בהתאם לעקרון שלטון החוק.

מצופה, כי רשות ציבורית תפעל לכיבוד פסקי דין של בית המשפט ותשמש בכך אות ומופת לסדר התקין.



כפי שנאמר על ידי כב' השופט דוד חשין בעתמ (נצ') 326-09
התנועה למען איכות השילטון בישראל ע"ר נ' עירית בית שאן (9.12.10)

"מיותר לציין כי איני מקבל כלל ועיקר מצב בו צד להליך משפטי יתעלם במופגן מהחלטות בית המשפט, לא כל שכן כאשר מדובר ברשויות ציבוריות הפועלות על פי דין. כאשר רשות ציבורית גוררת רגליה בקיום החלטות בית המשפט, פוגעת היא פגיעה קשה באמון הציבור במערכת השיפוטית וממילא מעבירה מסר פסול שיש לעקרו מן השורש".


העובדה שהמשיבים טוענים כי פתחו בהליכי תכנון חדשים, העלולים להימשך כחמש שנים, בוודאי אינה מצדיקה התעלמות מפסקי הדין, שבהם נאמר מפורשות כי הנחת הגנרטורים במקרקעין בוצעה על פי היתרים בטלים.

במצב דברים זה, חובה על המשיבים לפעול לסילוק הגנרטורים שהוקמו שלא כדין.


סוף דבר

העתירה מתקבלת.

אני מורה כי המשיבים יפעלו לאלתר מכוח סמכויותיהם, להפסקת השימוש שנעשה במקרקעין ולפינוי הגנרטורים מהשטח הידוע כגבעת הבנים בבני ברק.


המשיבים ישאו בשכ"ט עו"ד ובהוצאות העותרים בסך 50,000 ₪.


ניתן היום,
כ"ב אלול תשע"ג, 28 אוגוסט 2013, בהעדר הצדדים.














עתמ בית משפט לעניינים מנהליים 7094-08/13 אריה חורזבסקי, יהודית פישל, חנה שחר ואח' נ' ראש עיריית בני ברק הרב אברהם רובינשטיין, מנהל אגף הפיקוח העירוני עיריית בני ברק, ואח' (פורסם ב-ֽ 28/08/2013)