פסקי דין על כל בו קרור ממן | פסקי דין על דובי גז | פסקי דין על רות שרם |

251/04 א     12/10/2004




א 251/04 כל בו קרור ממן נ' דובי גז, רות שרם




1
בתי המשפט

א 000251/04
בית משפט השלום בית שאן
12/10/2004
תאריך:
כב' השופט אשר קולה

בפני
:

כל בו קרור ממן

בעניין:
תובע
עו"ד ווינר מרסי

ע"י ב"כ
נ ג ד
1 . דובי גז

2 . רות שרם
נתבע
עו"ד כהן אבירן

ע"י ב"כ
פסק דין
רקע עובדתי
1. תחילתו של תיק זה בבקשה לביצוע שטר שהוגשה על ידי התובעת כאן כנגד שני הנתבעים כאן, בגין שטרי חוב שניתנו על ידי נתבע מס' 1 בערבותה של נתבעת מס' 2, בסך כולל של 135,764 ₪ ( להלן : "שטרי החוב").

2. שטרי החוב ניתנו על ידי הנתבע מס' 1 בגין עיסקה של רכישת בלוני גז אותם רכשה חברת יהל -קור בע"מ (להלן:"יהל- קור") מהתובעת.
יהל קור, היתה חברה שעסקה בשיווק והפצת מזגני אוויר לרכב ולבית והנתבעים היו בעלי מניותיה.
עקב קשיים אליהם נקלעה יהל קור, בגין עיסקה כושלת שעשתה עם חברה בשם טרמוביל בע"מ (להלן:"טרמוביל"), עיסקה שבעקבותיה הוגשה על ידי יהל קור תביעה משפטית, לא יכולה היתה יהל קור לפרוע את חובה ולפיכך, נתנו בעלי מניותיה -הנתבעים שטרי חוב בגובה חובה של יהל קור לתובעת.

3. משלא פרעו הנתבעים את שטרי החוב במועד בו נדרשו לעשות כן, הגישה התובעת את שטרי החוב לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל.

4. הנתבעים, הגישו בקשת התנגדות לביצוע שטר וטענו, כי כנגד שטרי החוב הנ"ל מכרו לתובעת סחורה בשווי כולל של 135,000 ₪ (באשר למקור הסחורה ולבעלות עליה אדרש להלן).

5. במהלך הדיון בהתנגדות, טען הנתבע, כי מחיר הסחורה היה כ-150,000 ₪ (לפני מע"מ) וכך מסר הוא לנציג התובעת בעת שנמסרה הסחורה ואולם "הורדתי לו את המחיר ל-135,000 ₪ כולל מע"מ" (ראה הדיון בהתנגדות פרוטוקול דיון מיום 18.2.04).

6. עוד יצויין, כי במועד מסירת הסחורה 17.12.01, לא הוצאה על ידי יהל קור חשבונית מס כחוק, וזו הוצאה רק בחודש 5/02, עת נערכה ביקורת על אגף מס ערך מוסף במשרד יהל קור .

7. הסחורה נמסרה לתובעת באמצעות נציג מטעמה מר אברהם חגואל אשר כונה על ידי הנתבעת "אבי " (להלן:"אבי").

8. בקשת התנגדות של הנתבעת התקבלה והדיון הועבר לסדר דין רגיל.

9. בפתח הדיון שנערך בפני
, טענה ב"כ התובעת, כי על הנתבעים לפתוח בהבאת ראיותיהם וכי נטל השכנוע מוטל עליהם, ב"כ הנתבעים הסכים לכך, ולפיכך פתחו הנתבעים בהבאת ראיותיהם.

10. כאן גם המקום להבהיר, כי גם נטל השכנוע מוטל עליהם, שכן מדובר בטענת פרעתי שהנטל להוכחתה מוטל על הנתבע.

טענות הצדדים :
11. טוענים הנתבעים איפוא, כי פרעו את השטרות נשוא תיק ההוצל"פ וכי, אין הם חבים דבר וחצי דבר לתובעת, לטענתם, הפרעון היה בדרך של מכירת סחורה בשווי החוב, ואף למעלה מכך, לתובעת.
התובעת, הסכימה לקבלת הסחורה כפרעון החוב נשוא שטרי החוב ולפיכך, לא חבים הנתבעים דבר לתובעת.
לחילופין, טוענים הנתבעים , לראשונה בסיכומיהם, כי מאחר והתובעת טוענת, כי הסחורה ניתנה כערובה לפרעון כשמועד הפרעון הינו בסיום ההליכים המשפטיים שבין יהל קור לטרמוביל בע"מ, ומועד זה טרם הגיע. כמו כן, יכולה היתה התובעת לו רצתה בכך להתחיל בהליכים למימוש הערובה, עוד קודם לכן.

12. התובעת טענה, כי מעולם לא הסכימה לקניית הסחורה, כי הסכימה לקבל סחורה זו אך ורק כבטוחה כלשהי לחוב העבר, וכי משראה מנהל התובעת את טיב הסחורה כשזו הגיעה לרשותו, הודיע לנתבע, כי אינו מעוניין בסחורה זו, כי לא ניתן לממשה וכי הוא עומד על כך שהנתבעים יפרעו את חובם בהתאם לשטרי החוב שאם לא כן, יגיש את השטרות לביצוע בלשכת ההוצל"פ.
לעניין הטענה החלופית, טוענת ב"כ התובעת, כי מדובר בשינוי חזית שכן, כל שטענו הנתבעים בטענת ההתנגדות מטעמם, היה טענת פרעתי.

דיון ומסקנות :
13. אתחיל בטענתו החלופית של ב"כ הנתבעים ולפיה, מדובר בערובה או, במשכון שטרם הגיע זמן פרעונו שכן, מועד הפרעון הוא בסיום התביעה המשפטית שבין יהל קור לבין טרמוביל בע"מ ולפיכך, לו רצתה התובעת לממש את המשכון קודם לכן, היה עליה בהתאם לחוק המשכון, לפתוח בהליכים למימוש מוקדם של המשכון.

14. טענה זו, יש לדחות מכמה טעמים:

א. צודקת ב"כ התובעת כי מדובר בשינוי חזית מהותי, הנתבעים הגישו בקשת התנגדות בטענה אחת בלבד, טענת פרעתי, ואינם רשאים בסיכומיהם (!) להעלות טענות נוספות.

ב. גם לגופם של דברים, טועה ב"כ הנתבעים בכך, שהוא קובע שמועד פרעון החוב הוא רק בסיום ההליכים המשפטיים שבין יהל קור לטרמוביל, אין לכך כל שחר! מדובר בחוב שמועד פרעונו היה עוד בשנת 2000, בגין סחורה שקנתה יהל קור מהתובעת ומסרה עבורה ממסרים דחויים שחזרו פעם אחר פעם (ראה תצהיר הנתבע בבקשת ההתנגדות וכן עדות מנהל התובע, אשר לא נסתרה בעמ' 8 ו-9 לפרוטוקול).
התובעת, מעולם לא הסכימה לדחות פרעון החוב עד לאחר סיום ההליכים המשפטייים שבין יהל קור לטרמוביל, ומכל מקום, לא הוצג בפני
כל מסמך הקובע, כי מועד מימוש המשכון ( וככל שכלל היה משכון) יהיה רק לאחר סיום ההליכים המשפטיים הנ"ל.

ג. יתר על כן, לטענת מנהל התובעת, אשר גם היא לא נסתרה, אי אפשר לממש כלל את ה"משכון" שכן לסחורה שהועברה על ידי הנתבע, לא היה כל ערך של ממש.
במאמר מוסגר יוער, כי לתובעת אינטרס למזער את נזקיה ולצמצמם ולפיכך, לו יכולה הייתה לממש את הסחורה הרי שסביר להניח שהייתה עושה כן.

ד. זאת ועוד, הנושה רשאי לגבות את חובו גם שלא בדרך מימוש המשכון (ראה סעיף 22 לחוק המשכון תשכ"ז - 1967) ולפיכך, כל טענות ב"כ באשר למימוש שלא במועד, אינן רלנבטיות כלל, לזכות הנושה לפעול לגביית חובו בדרך אחרת, וכך עשתה הנושה במקרה שבפני
נו.

15. באשר לטענה העיקרית של הנתבעים , בדבר מכירת הסחורה ופרעון החוב בדרך זו, הרי שגם טענה זו יש לדחות וכפי שאפרט להלן.

16. הנטל להוכחת טענת פרעתי, מוטל על כתפי הטוען זאת ונטל זה לא הורם על ידי הנתבעים.
יש להדגיש, עדות הנתבע מהווה עדות יחידה כמשמעה בסעיף 54 א' לפקודת הראיות .
על מנת שבית המשפט יסתמך על עדות יחידה, על בית המשפט לנמק, מה הניע אותו להסתפק בעדות יחידה זו.
בנדון שבפני
נו, לא רק שאיני יכול לנמק מה הניע אותי להסתפק בעדות יחידה זו אלא, שגם לא נתתי אמון רב בגירסה זו, שכן, וראשית הנתבע לא דאג לקחת את שטרי החוב חזרה מן התובעת, ולעניין זה לא הצליח הנתבע לשכנעני שבינו לבין מנהל התובעת שררו יחסי ידידות ואמון מיוחדים , עד כדי כך שהנתבע לא דאג לקבל חזרה לידו את שטרי החוב.
שנית , החשבונית עבור הסחורה, הוצאה רק כ-5 עד 6 חודשים לאחר מסירת הסחורה ללא שהיה בידי הנתבע הסבר סביר לעניין זה, כך הודה הנתבעבמהלך עדותו בבקשת ההתנגדות, ואילו, במהלך הדיון בתיק זה, טען הנתבע שלא הוציא חשבונית לתובעת, כיוון שלא קיבל ממנה חשבונית עבור הבלונים שרכש מהתובעת.
טענה זו, נוסף על כך שנולדה רק עתה, אינה משכנעת ואינה מהווה סיבה לאי הוצאת חשבונית כדין עבור סחורה שנמכרה, לטענת הנתבע, מה גם, שהסחורה אותה רכשה יהל קור מהתובעת נרכשה בשלהי שנת 1999 או בתחילה שנת 2000, ומנהל התובעת העיד במפורש כי מסר ליהל קור חשבונית מס כחוק.
לו אכן כטענת הנתבע עתה לא נמסרה לו אז חשבונית , יכול היה הנתבע לטעון שכלל אינו חב דבר עבור סחורה שלא נתקבלה אצלו חשבונית בגינה, והנתבע כמובן לא טען כן. כמו- כן, מדוע לא העלה הנתבע או יהל קור טענה כלשהי כזו, במהלך כל תקופת המו"מ להחזר החוב שבין יהל -קור לתובעת?
שלישית, הנתבע לא הציג בפני
נו אישור כלשהו לשווי הסחורה, למעט אישור מע"מ שהוצא בגין חשבונית חד צדדית שהוצאה בסופו של דבר על ידי יהל -קור, ואולם, אין בכך כל אישור אובייקטיבי לשווי הסחורה.
רביעית, לטענת הנתבע, אבי, עובד התובעת, קיבל את הסחורה ושוויה הוערך ביחד איתו, עד זה הובא לעדות על ידי התובעת דווקא, ולא נשאל, ולו גם שאלה אחת, בחקירתו הנגדית, בדבר טענתה זו של הנתבעת.
וחמישית, הנתבעים או מי מהם, מעולם, עובר להגשת תצהיר ההתנגדות, לא דאגו להמציא לתובעת הודעה כתובה על כך שחובם נפרע, עם מכירת הסחורה.

18. מכל האמור לעיל, איפוא, אני דוחה את גירסת הנתבעים, ולפיה מכרו את הסחורה לתובעת.

19. כתבתי קודם כי אתייחס למקור הסחורה , אותה מכרה לטענת הנתבעים, יהל קור לתובעת. במהלך העדויות בתיק הסתבר , כי סחורה זו הייתה במקור של טרמוביל, ולפיכך לטענת הנתבע בתביעה שהוגשה על ידי יהל קור כנגד טרמוביל הופחת שווי סחורה זו. ואולם, גם טענת הנתבע ולפיה נאלץ להפחית סך של 200,000 ₪ מהתביעה שתבע מטרמוביל, בגין הסחורה שהועברה לתובעת, גם אם נכונה היא, והדבר לא נתמך ולו גם בפרוטוקול בית המשפט שם, אינה מועילה לנתבע כאן במאומה שכן, אין בעובדה שהנתבעים לא החזירו לטרמוביל סחורה שהייתה שייכת לה, כדי להעיד שסחורה זו נמכרה אומנם לתובעת.

סוף דבר
גירסת הנתבעים נדחית, דין התביעה להתקבל , התובעת רשאית להמשיך בהליכי הוצאה לפועל
בגין שטרי החוב. בנוסף, ישלמו הנתבעים לתובעת עבור שכ"ט עורך דין והוצאות משפט סך של
15,000 ₪ בצירוף מע"מ כחוק.

ניתן היום כ"ז בתשרי, תשס"ה (12 באוקטובר 2004) בהעדר הצדדים.
המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.
ערעור תוך 45 יום לבית המשפט המחוזי.
_______________
אשר קולה
, שופט

000251/04א 117 זיוה שמעון








א בית משפט שלום 251/04 כל בו קרור ממן נ' דובי גז, רות שרם (פורסם ב-ֽ 12/10/2004)