פסקי דין על תומר קריספין

43117-06/13 מת     01/09/2013




מת 43117-06/13 מדינת ישראל נ' תומר קריספין




לך






בית משפט השלום בבאר שבע

מ"ת 43117-06-13 מדינת ישראל
נ' קריספין(עציר)



01 ספטמבר 2013




43094-06-13

בפני
כב' השופט דניאל בן טולילה


המבקשת
מדינת ישראל
ע"י ב"כ עו"ד הרוש קובי


נגד

המשיב
תומר קריספין
(עציר) - בעצמו
ע"י ב"כ עו"ד איחסן ווהבי
<#1#>
פרוטוקול

ב"כ המשיב:
לאחר שבשלב מסוים ביקשנו הבהרות מהפסיכיאטר המחוזי, בשורה תחתונה התקבלו לאחר מכן 3 חוו"ד של הפסיכיאטר המחוזי, ד"ר פוקס, אשר נוגדות את חווה"ד שנכתבו בידי פרופסור לרנר. ד"ר פוקס קבע כי המשיב לא אחראי למעשיו בזמן הביצוע וגם לא כשיר לעמוד לדין. כיום הוא במצב פסיכוטי ומאושפז במגן. לצערי, אחרי שבדיון בתיק העיקרי המדינה אמרה בשלבים מוקדמים שכל שצריכים זה באמת התייחסות למצבו בזמן העבירה וחוו"ד עדכנית שתאמר אם הוא כשיר או לא, אם יימצא לא כשיר הם יסכימו. הצהרה זו לא נרשמה אבל הדברים נאמרו. המדינה לצערי חזרה בה וכעת אנו מצויים במצב שישנן 2 חוו"ד סותרות חזיתית. אחד אומר כי המשיב בכלל לא סובל ממחלת נפש, וד"ר פוקס אומר במס' חוו"ד שהמשיב לא אחראי ולא כשיר וכעת במצב פסיכוטי מאושפז. המדינה בוחרת לנהל
את "המלחמה" עם הפסיכיאטר המחוזי על גבו של המשיב. דבר שאינו ראוי בעיני. ציינתי שבפני
קצינת המבחן לא עמדו 3 מחוו"ד שהוגשו ע"י ד"ר פוקס. התסקיר מתייחס לאפשרות כי המשיב סובל מפיגור שכלי. כל הטענה שלנו שהוא סובל ממחלת נפש, ולכן כל הדיון סביב אבחון וחלופה בהקשר של פיגור שכלי לא רלבנטי. אני בשלבים המוקדמים של דיוני מעצר ציינתי שכל עוד לא הובהרה שאלת קיומה של מחלת נפש או לא, גם אי אפשר לקבוע כי ישנן ראיות לכאורה. כשיש 2 חוו"ד סותרות הפסיקה של העליון גבוהה בעניין הזה. צריך לקבוע כי ישנו כרסום ולבחון אפשרות של שחרור של המשיב בתנאים. אביו של המשיב מלווה אותו מהיום הראשון. אפשר לשחרר את המשיב לביתו בדיור מוגן. האב יהיה איתו בביתו ומתחייב לתת לו את הטיפול שהוא זקוק לו.




מר ניסים קריספין, ת.ז. 067446187, לאחר שהוזהר כחוק:
אני אביו של המשיב. אני בן 62. אני פנסיונר של המשטרה כבר 10 שנים. אני גר באופקים. הבן שלי עצור על איום. חלק מהמחלה שלו זה לאיים והוא לא עושה כלום. גם עלי הוא מאיים. הוא לא מסוגל להרוג זבוב. האיום שלו רק בפה ולא שום דבר פיזי. התלוננה נגדו בגלל האיומים שלו. הוא לא תקף הוא רק שבר עציץ. אין לי עבר פלילי. הוא כבר שנים גר לבד ומתפקד לבדו. ידוע לכל המשפחה שהוא חולה במחלת סכיזופרניה. יש לו פיגור קל. אני במעקב איתו. נקבע מגיל 16 שהוא סובל מפיגור קל. אני גימלאי ולא עובד ומקבל פנסיה. אני פנוי אליו 24 שעות. הוא יהיה בבית שלו ואני אהיה איתו שם. הוא יקבל עזרה שלי ותרופות. דיברתי עם הרופאה במגן והיא תשלח לי את המרשם שלו לתרופות. אני אהיה איתו 24 שעות בבית שלו. אם אצטרך לצאת הוא יצא איתי. הוא יושב בבית סוהר והשאלה אם הוא חולה או לא חולה. זה עוול. עכשיו יש חגים והוא צריך להיות עם המשפחה. בראש השנה הוא יהיה איתי בבית שלי. האחים שלו לא רוצים איתו קשר אבל זה לא אומר שהוא לא יוכל להיכנס לבית. אני קובע מי יכנס לבית ומי לא. יש לו אח קטן בן 25. יש לו אח בן 30 שהם גרים איתי ועם אשתי. יש לו אחות נשואה עם ילדים. המרחק מהבית שלי לבית שלו זה בהליכה 5 דקות וברכב דקה. אני מכיר את התלונות נגדו וחלקן לא מוצדקות. אני כאבא שלו מספק לו אוכל לבית שלו ומספק לו סיגריות, למרות שהוא מקבל 250 ₪ אבל זה לא מספיק לו. הוא פנה לאפוטרופוס כדי לקבל 1,000 ₪ והם לא רצו. הוא עקשן ואם הוא לא מקבל את מה שהוא רוצה הוא מאיים. שאלתי אותו למה הוא מאיים והוא אמר שסתם הוא עשה את זה כי הוא רצה להלחיץ אותם. הוא סתם מוציא שטויות מהפה שלו. זה דברים שנשמעים טפשיים. הוא מעל שנה לא לקח כדורים. סמכתי על האפוטרופוס שיתן לו תרופות. הוא היה שייך לקופ"ח כללית באופקים. יש שם רופאה פסיכיאטרית שמקבלת מטופלים כמוהו. הוא עבר למכבי ושם אין רופאה כזו. הייתה הפסקה של טיפול רפואי בגלל זה. הוא הלך לכללית ואמרו לו שהוא במכבי. הוא עשה את מה שהוא עשה דברים טיפשיים בגלל שלא קיבל תרופות. הוא מחייג כל הזמן למשטרה ואני מסביר לו שלא להתקשר והם לא יעזרו לו לקבל כסף או אוכל. הוא מתקשר כי הוא מחפש תשומת לב שיעזרו לו כי אין לו כסף. אני משתדל לתת לו הכל אבל הוא רוצה עוד ועוד.

ב"כ המבקשת:
לגבי טענת חברי מדובר בטענה שהיא תתברר בתיק העיקרי. סה"כ חברי חולק על המצב הנפשי בו היה נתון המשיב. זה לא התיק הראשון שבו מוגשות חוו"ד סותרות וזה לא מביא לכרסום בראיות התביעה. דין הטענה להתברר במסגרת התיק העיקרי. העובדות מצביעות כי המשיב ביצע את המיוחס לו במס' מועדים. ביהמ"ש נחשף לתיק החקירה. המאשימה סבורה כי יש מסוכנות גבוהה. הוצג ערב שהציג עמדות די מגוננות כלפי בנו. בין יתר הדברים שטען בביהמ"ש טען שבנו אינו מקשיב לו ואף מאיים גם עליו. אני לא סבור שהוא יכול להוות תחליף חלופה. אין מחלוקת שהוא זקוק לטיפול. הוא לא לוקח את הכדורים שנתנו לו. הוגש תסקיר מאת שירות המבחן שמציין כי לאחר שבדק את מכלול הגורמים והציע גורמים טיפולים במסגרת טיפולית. מפנה לתסקיר שירות המבחן. הוא צריך אפיק טיפולי. החלופה לא טובה במקרה הזה.

<#2#>
החלטה


בפני
בקשה להורות על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים כנגדו, וזאת על רקע כתב אישום המייחס לו עבירות של איומים.

בתיק זה נערכו מס' רב של דיונים, בפני
מותב זה וכן בפני
מותבים נוספים.

לא אפרט את מלוא ההשתלשלות אולם אציין כי עיקר הדיונים נסובו סביב מחלוקת שנתגלעה בין 2 פסיכיאטריים, פרופסור לרנר וכן ד"ר פוקס. בעוד שד"ר פוקס סבור כי המשיב סובל ממחלת נפש פעילה ואף מצוי במצב פסיכוטי, עד כי זה אינו כשיר לעמוד לדין, הרי שפרופסור לרנר סבור כי המשיב כשיר לעמוד לדין, סובל מבעיה של פיגור שכלי, אין עדות לפסיכוזה פעילה, ועל כן היה אחראי על ביצוע המעשים המיוחסים לו לכאורה (המדובר בתמצית חוו"ד שכן בתיק זה התבקשו מס' רב של השלמות והבהרות, וזוהי תמונת הדברים הנוכחית).

במהלך הדיון שנערך כיום בפני
י, טוען ב"כ המשיב כי עצם העובדה שבתיק מצויות 2 חוו"ד סותרות חזיתית אחת את רעותה, יש בה כדי לשלול קיומן של ראיות לכאורה, ומשכך להביא לשחרורו של המשיב. עוד
הוסיף וציין ב"כ המשיב כי בשעה האבחנה העיקרית, אשר לטענתם מתאימה למשיב, הינה מחלת הסכיזופרניה ולא פיגור שכלי, או אז אין מקום למצות בחינת שילובו של המשיב בחלות כזו או אחרת המתאימה לבעלי מוגבלות שכלית. ניתן להורות על שחרורו של המשיב בפיקוח אביו, אשר מתייצב לכל הדיונים בעניינו, ויוכל לערוב לביטחון המתלוננים בתיק ואף לדאוג לצרכיו היחודיים של המשיב.

ב"כ המבקשת, מנגד, סבור כי טענות הנוגעות לאחריותו וכשירותו של המשיב לעמוד לדין דינן להתברר במסגרת התיק העיקרי. עוד הפנה למסוכנות הגבוהה הנשקפת מן המשיב, כפי האמור בתסקיר וכפי הנלמד מחומר החקירה, וממילא טען כי אין בחלופה המוצעת כדי לצמצם המסוכנות הנשקפת מן המשיב.

לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים, קראתי החלטות קודמות בעניינו של המשיב, קראתי חוו"ד וכן שמעתי את אביו של המשיב, לא מצאתי לנכון להורות על שחרורו ואנמק.

ראשית, אתייחס למשמעות של קיומן של 2 חוו"ד נוגדות בדבר כשירותו ואחריותו של המשיב לעמוד לדין. בשונה מעמדת ב"כ המבקשת, לא ניתן לומר שאין לכך כל השפעה, וביהמ"ש בשבתו כשופט מעצרים אינו אמור להידרש לכך כלל ועיקר.

ראשית, יצוין כי בשונה ממצב בו קיימת חוו"ד מאת הפסיכיאטר המחוזי, אשר הינו גורם מקצועי בלתי תלוי אל מול חוו"ד מטעם ההגנה, הרי פה 2 חווה"ד סותרות, ניתנו שתיהן מאת הפסיכיאטר המחוזי. לא זו בלבד ששורתן התחתונה של חווה"ד סותרות זו את רעותה, אלא ישנו שוני מהותי בעצם האבחנה הנוגעת למשיב. אין מחלוקת כי הסתירה בין חווה"ד דינה להתברר במסגרת התיק העיקרי, וכך אין מחלוקת כי ניהול ההוכחות, עוד בטרם הבאת עדויות המתלוננים, סביר כי יחל בהעדתם של המומחים מאת הפסיכיאטר המחוזי.

בבש"פ 4706/12, התייחס כב' השופט זילברטל על המשמעות קיומה של חוו"ד פסיכיאטרית מאת הפסיכיאטר המחוזי לפיה המשיב לא היה אחראי למעשיו מחמת מחלת נפש. כב' השופט קובע כי קיומה של חוו"ד כזו אין בה כדי לשלול קיומן של ראיות לכאורה, ואין בה כדי להביא לגישה קיצונית של הכל או לא כלום, אלא יש בכך כדי להשפיע על עוצמתן של ראיות לכאורה: "קיומה של מחלת נפש במועד ביצוע העבירה לא ישלול קיומן של ראיות לכאורה, אלא ישפיע על עוצמתן, לעיתים באופן ניכר ולעיתים באופן מתון, הכל על פי נסיבות המקרה. חווה"ד (מאת הפסיכיאטר המחוזי לפיה המשיב לא כשיר לעמוד לדין – ד.ב.ט.), אינה מביאה לשלילת האפשרות לעצור אלא לבחינתה של אפשרות זו גם לרקע האמור בחווה"ד בתוך הבאתה בחשבון".

בעוד שבמקרה הנדון, בסופם של דברים, עמדה בפני
ביהמ"ש חוו"ד מאת הפסיכיאטר המחוזי לפיה
המשיב לא אחראי למעשיו, הרי שבמקרה שבפני
נו ישנה חוו"ד מאת מומחה נוסף, לפיה המשיב אחראי וכשיר למעשיו. מכאן, לא ניתן, מחד, להתעלם מחווה"ד של ד"ר פוקס, מאידך המשקל שיש ליתן לה אינו מכריע.

על רקע האמור לעיל, יש לבחון את המסוכנות הנשקפת מן המשיב ואת החלופה. בענייננו מצאתי כי מן המשיב נשקפת מסוכנות גבוהה. הדבר נלמד הן נוכח אופן התנהלותו אל מול המתלוננים בתיק.

המדובר באיומים קשים כלפי מי שאמורים לטפל בעניינו של המשיב, לרבות איומים כי בכוונתו לשרוף את הקרן לטיפול בחסויים, בצד עשרות ומאות טלפונים לאנשי הקרן.

עוד לצין כי אפילו מצבו הנפשי של המשיב טרם הוברר דיו, הרי שדרישותיו מעוגנות במציאות ונוגעות לחוסר שביעות רצונו לגבי גודל הגמלה אותה הוא מקבל ואופן פריסת התשלומים, כך שאין להקל ראש בהם.

הדברים מוצאים ביטוי גם באמור בתסקיר בו מצוין: "במצבי לחץ תומר עלול לפעול באופן אימפולסיבי ואלים ללא יכולת לכלכל מעשיו והשלכות מעשיו עליו ועל סובביו. לאור האמור ולאור חוו"ד הפסיכיאטרית אנו מעריכים הערכת סיכון גבוהה להישנות עבירה פוגעת".

יצוין כי אכן לא כל חווה"ד היו מונחות בפני
שירות המבחן, אולם הסתירה בין 2 חווה"ד הייתה
מונחת בפני
שירות המבחן, כפי העולה מהתסקיר מיום 23.7.13.

להשלמת התמונה יצוין כי למשיב הרשעה משנת 2005 בגין עבירות איומים, סחיטה בכוח ותקיפת בן משפחה, וכן 3 תיקים נוספים בהם הועמד לדין וההליכים הופסקו בשל היותו של המשיב לאו בר עונשין.

על רקע האמור לעיל, לא מצאתי את החלופה שהוצגה בפני
ככזו שיש בה לצמצם המסוכנות.

אכן, ביהמ"ש יכול להתרשם באופן בלתי אמצעי מהתייצבותו של אביו לכל הדיונים בעניינו, וכן לגבי רצונו לסייע לו. הלכה למעשה, כפי שעולה מהתסקיר מיום 23.7.13, כל משפחתו של המשיב הפנתה לו גב, למעט אביו. בצד זאת, לא מצאתי כי יש ביכולת החלופה כדי לצמצם המסוכנות שהינה ברף הגבוה. מדובר במפקח יחיד, אשר ציין כי יצטרך מעת לעת לקחת איתו את המשיב אל הארוחות המשפחתיות, וכן לפעילות מחוץ לכתובת מעצר הבית. אביו של המשיב פירט באריכות את השתלשלות הקשר שלו עם בנו, ובמובהק ניתן היה להתרשם מעמדות מגוננות, לרבות המעטה של איומים שהמשיב מפנה כלפי כל סביבתו. בין אם שאינו במודע ובין אם מתוך מגמת התגוננות לא ידע לספר מה אותה הרשעה של המשיב שנוגעת לתקיפת בן משפחה, וכך גם המעיט מאותה תלונה של בת זוגו, שם נטען כי הפעיל אלימות כלפיה.

החלופה המוצעת לא ידעה להפעיל מרותה גם בדברים מהותיים הנוגעים למסוכנות בדגש על מעקב וטיפול רפואי ולקיחת תרופות. בשעה שמצבו הנפשי של המשיב התדרדר, נוכח כך שחדל מליטול תרופות במשך שנה שלמה, יש גם בכך כדי להחליש החלופה.

בסיכומם של דברים, יש בחווה"ד כדי להחליש בעוצמתן של הראיות לכאורה, אולם אפילו אקבע חולשה בראיות, אין בכך כדי להביא לשחרורו של המשיב לחלופה שהוצגה בפני
י.

אשר על כן, הנני להורות על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים כנגדו.

בהתאם לאמור בחווה"ד של ד"ר פוקס, מעצרו של המשיב יהיה במתקן מב"ן של שב"ס.

בצד האמור לעיל, נדמה כי יש דחיפות רבה לקביעת מועדי הוכחות בתיק זה.

מתוך קבלת המורכבות, הוריתי על ניתוב התיק לשמיעה בפני
השופט עדן כבר ב 3.7.13. כפי שעולה מהפרוטוקולים השונים נערכו 2 דיונים בפני
השופט עדן, אשר מסיבה שטרם הובררה התיק הועבר לשמיעה בפני
השופט עטר ובהמשך בפני
השופט ליבדרו (אשר התייחסו לחווה"ד במסגרת הליך המעצר). כפי שנמסר לי על ידי ב"כ המשיב, הוגשה בקשה דחופה לקביעת מועד הוכחות. מיותר לציין כי הליך ההוכחות יחל בבירור מצבו הנפשי של המשיב. כמו כן, ביהמ"ש הציע לצדדים לשקול מינוי מותב מורחב של 3 מומחים מאת הפסיכיאטר המחוזי, באופן שהמלצותיו יהיו מקובלות על שני הצדדים ויש לקוות כי הליך זה יאומץ ויחסוך את הליך ההוכחות.

נקבע לדיון תזכורת בפני
כב' השופט עדן ליום 3.9.13 שעה 10:00.

המשיב יובא לדיון באמצעות שב"ס.

<#3#>
ניתנה והודעה היום כ"ו אלול תשע"ג, 01/09/2013 במעמד הנוכחים.


דניאל בן טולילה
, שופט







מת בית משפט שלום 43117-06/13 מדינת ישראל נ' תומר קריספין (פורסם ב-ֽ 01/09/2013)