פסקי דין על אלבר שרותי מימונית בע"מ | פסקי דין על יוסי צרפתי | פסקי דין על הפניקס חברה לביטוח |

31398-07/12 תאמ     08/09/2013




תאמ 31398-07/12 אלבר שרותי מימונית בע"מ נ' יוסי צרפתי, הפניקס חברה לביטוח בע"מ








בית משפט השלום בתל אביב - יפו



תא"מ 31398-07-12 אלבר שרותי מימונית בע"מ
נ' צרפתי ואח'




בפני

כב' הרשם בכיר
עדי סומך


תובעת

אלבר שרותי מימונית בע"מ


נגד


נתבעים

1.יוסי צרפתי
2.הפניקס חברה לביטוח בע"מ




פסק דין


בפני
י תביעה לפיצוי כספי וביסודה תאונת דרכים שהתרחשה ביום 27.2.12 בין רכב התובעת לרכב הנתבע 1 מסוג משאית (להלן: "המשאית"), באזור "הקניותר" בנס ציונה, מכיוון צפון לכיוון דרום של העיר.

לפי עמדת התובעת בהתאם לעדות הנהגת מטעמה שניתנה במסגרת הדיון היום שבפני
י, התאונה ארעה לאחר שיצאה מחניון תת קרקעי של הקניותר ופנתה ימינה לכיוון צפון על מנת לפנות ברמזור הבא מולה ימינה ולבצע בכך מעקף המוביל אותה חזרה לראשל"צ. בעודה עומדת בפקק בנתיב הימני ביותר שחיציו מורים ימינה, סטתה לפתע המשאית שנסעה מימינה לעברה וגרמה לנזקי רכב התובעת. לשיטת נהגת התובעת, מיד לאחר התאונה, הטיחה היא בפני
הנתבע 1 כי הוא נכנס לנתיב נסיעתה.

עמדת הנתבעים שאף נתמכה בעדות הנתבע 1 הינה הפוכה מעדת התובעת ובעטיה, רכב התובעת היה זה אשר סטה אל עבר המשאית, בעוד המשאית עומדת בנתיב השמאלי המוביל ישר לכיוון דרום, בעוד המשאית נסעה כל אותה עת בנתיב נסיעתה, במהירות איטית ומבלי שסטתה כהוא זה אל עבר נתיב נסיעת התובעת. יצויין כי לתיק ביהמ"ש הוגשה תמונה של זירת האירוע שצולמה ע"י הנתבע 1 לאחר התאונה.

לאחר התרשמותי מעדותם של הצדדים, לרבות תמונת הנתבעים ותמונות נזקי רכבה של התובעת ולאחר עיון בהודעות הנהגים שהוגשו לבית-המשפט, הגעתי לכלל מסקנה כי התובעת הצליחה להרים את נטלי השכנוע והראיות המונחים על כתפיה במסגרת תיק זה בכדי להוכיח את תביעתה ועל כן דין התביעה להתקבל.

נדמה כי אין מחלוקת באשר לכיוון נסיעתם של הרכבים, אלא שהמחלוקת העיקרית נוגעת לשאלה מי מרכבים אלה היה זה שסטה לעברו של השני והאם הצליחה התובעת להוכיח כי המשאית היתה זו אשר סטתה לעברה ולא להיפך. הלכה למעשה, טענת נהג המשאית היא שהנהגת התובעת נכנסה "בשטח המת" של המשאית מצד ימין אל עבר נתיב נסיעתו. יצוין כי מתוקף עדותו של הנתבע 1 אנו למדים כי הוא לא ראה מבעוד מועד במראה הימנית את רכב התובעת נוסע בנתיב הימני, אלא רק יודע להסיק אודות סטייתה של נהגת התובעת לנתיב נסיעתו האמור מתוך מה שהרגיש ושמע בעת התנגשות הרכבים בלבד, היינו מתוך היסק וחוכמה שלאחר מעשה, כנתון מתוך עדותו
בעמ' 3 שורות 5-6 לפרוטוקול הדיון:

"שמעתי את רעש ההתרסקות, ישר בלמתי על המקום, והחלפנו פרטים. צילמתי גם. לא ראיתי אותה במראה, הרכב שלה היה שחור, היה ערב".

אציין כי מתוקף עיון בתמונת זירת האירוע של הנתבעים ומתוקף עיון בתמונת זירת האירוע בתוכנת "
google maps
" במעמד הדיון ובהסכמת הצדדים כמובן, ניתן לראות כי לא היה כל קושי לנהג המשאית להבחין ברכבים הבאים מאחוריו מצד ימין אילו רצה בכך, שכן עד לנקודת המפגש הנתיב הימני הינו נתיב עצמאי, די רחב, כאשר המרחק שבין מוקד השתלבות נהגת התובעת בו ועד לנקודת מפגש הרכבים מותיר עשרות מטרים לפחות של נסיעה.

לעומתו נהג המשאית, זיקוק עדות נהגת התובעת מלמד כי זו הבחינה במשאית פונה לעברה, לכל הפחות בעת נקודת הסטייה של זו אל עבר מכוניתה. העדה יודעת לספר על חוויה שעברה הקשורה בהתנגשות הרכבים, חוויה שראשיתה עוד בשלב המוקדם למפגש הרכבים וסופה בהטחת האשמה מצידה כלפי הנתבע 1 בהקשר לאחריותו לה, עדות שלא נסתרה בכל שלב הקשור בה ומלמדת על נתונים שנחרטו בזיכרון העדה כתוצר החוויה שעברה. כך ראו לעניין זה עדותה בעמ' 2 שורה 12 לפרוטוקול הדיון בהקשר לשלב הקודם לתאונה: "כשהוא נסע אני עוד עמדתי. אני משערת שהוא רצה להשתלב" ועדותה בעמ' 2 שורות 16-
17 לפרוטוקול הדיון בהקשר לשלב המפגש שבין הרכבים:
"הוא היה בנתיב שלי, זה בטוח, אין לי מושג כמה מהרכב שלו".

אציין כי גם עדותו של הנתבע 1 בהקשר לדברים ששמע והרגיש לא נסתרה, ואולם מאחר שעדותה של נהגת התובעת הינה מכלי ראשון בנוגע לסטיית המשאית לעברה ולא מתוך היסק של הדברים ועל יסוד תמונת המשאית, אליה אתייחס בהמשך, ניתן לומר כבר בשלב זה כי עדותה של נהגת התובעת בנוגע לסוגיית הסטייה בעלת משקל עדיף על עדותו של הנתבע 1 בעניין זה אלא שבכך בלבד לא סגי שכן על ביהמ"ש המבקש להסתמך על עדות יחידה לתמוך יתודיו של פס"ד בראיות חיצוניות נוספות לפחות.

בהקשר לכך באה לעזרנו תמונת הנתבעים של המשאית בזירת האירוע. במסגרת עדותו, מודיע הנתבע 1 לבית המשפט כי צילם את המשאית מבלי שהזיז אותה ממקומה (עמ' 3 שורה 14 לפרוטוקול הדיון). משמעות הדברים היא כי לפחות מבחינת הנתבע 1 על המשאית להימצא בתוך נתיב נסיעתו ולא מחוצה לו כעדות לאי סטיית המשאית לנתיב נסיעת נהגת התובעת. במסגרת עדות הראשית חיזק הנתבע 1 את עמדת הנתבעים בסוגייה בהסתמכו בין היתר על התמונה בציינו כך:
"ש. בית-המשפט: לא סטית אפילו ס"מ לעברה מעבר לקו?
ת. לא. מקסימום עד לקו.
" (עמ' 3 שורות 11-12 לפרוטוקול הדיון).

איתנות דעתו של הנתבע 1 בסוגיה זו אינה מתיישבת עם את שרואות עינינו בתמונה שם ניתן לראות בבירור שגלגלה הימני קדמי של המשאית עומד מחוץ לטווח נתיב הנסיעה של המשאית ולמעשה מצוי בנתיב הנסיעה שבו נסעה נהגת התובעת. לעזרנו באה העובדה שממול המשאית מצוי קו הפרדה מקווקו בצבע לבן, המסמן את ההפרדה שבין הנתיבים, בעוד שהמשאית מצויה מאחורי קו זה מחוץ לטווח הקו הדמיוני שבינה לבינו. הנתבע 1 ציין אמנם בעדותו המשאית נסעה בצמוד לקו המקווקו, אולם נדמה כי "הרכב שלי צריך לנסוע ככה לפי החוק" (עמ
' 3 שורה 25 לפרוטוקול הדיון) אלא שאמרה סתמית זו נשמעה לראשונה היום בבית המשפט ואינה נתמכת בדין עד כי נדמה כי את תשובתו זו הכין הנתבע 1 על מנת לרפא את מצב עמידת המשאית שהינה בכל מקרה כפי שציינתי לעיל מעבר לקו המקווקו ממילא.

לצד דברים אלו גם לתמונת נזקי רכב התובעת משמעות בקבלת החלטה בתיק זה שכן הללו
מדברות לדידי במקומן של אלף מילים באשר למה שארע בין הרכבים בפועל. לעניין זה אבקש להפנות את הצדדים לתמונות צבע של הרכב שבעמ' 12 לחוות דעת השמאי מטעם התובעת. בהתאם לתמונות אלה ניתן לראות בבירור כי לאחר התאונה הכנף שמעל הגלגל השמאלי נותרה חבוטה ונכנסה פנימה וזאת פרט לשריטות עמוקות שנותרו בדופן שמאל שברכב התובעת בחיבור שבין הכנף השמאלית לדלת הנהג השמאלית. למעשה התאונה הותירה אחריה מכת מעיכה שהותירה חלל בעל סמטימטרים בודדים שבין הכנף שמאל לדלת הקדמית שמאלית של רכב התובעת. משמעות הדבר הינה שבאופן שיצירתה, כפי טיב הנזק שנוצר, מעידה המכה על פגיעה של רכב מצד שמאל תוך כדי גריפת פח רכב התובעת שבנקודת המפגש שבין הרכבים מימין לשמאל. גריפה זו על כניסת הכנף השמאלית פנימה יכולות להיווצר כתוצר מסטייה כאמור של רכב הבא משמאל אל עבר רכב הנוסע מימין כמנח המכוניות במקרה זה שלפנינו.

ביסוד דברים אלו, אילו כעמדת הנתבע 1, אשר כאמור הוסקה מתוך חכמה שלאחר מעשה ולא מתוך מה שראו עיניו, רכב התובעת היה סוטה לנתיב נסיעתו במהירות כמעט אפסית ומנצל לשם כך את "השטח המת" מצד ימין של המשאית, לא היינו צפויים לסוג זה של נזקים. על מנת שניווכח בנזקים שנותרו לאחר התאונה ברכב התובעת בפועל, קיים הכרח בביצוע התנגשות אקטיבית של רכב הבא משמאל
אל רכב
שעומד או לפחות נוסע לאיטו מימין ולא להיפך.

זאת ועוד ובהקשר לכך, הפגיעה בכנף שמאל שמעל הגלגל השמאלי הינה פגיעה מסוג מעיכה אובלית, מעין קשת קמורה אשר הותירה את הגלגל השמאלי חשוף במרכז איזור המעיכה כמעט במלואו. בהתאם למרווח שנוצר מתחילת הקשת ועד תומה, ניתן לראות כי אין מדובר בקשת בעלת קימור אחיד אלא כזה שמתחיל בסנטימטרים בודדים ומתרחב לכלל פתיחה מקסימלית במרכז הגלגל ומסתיים במרחק סנטימטרים בודדים שוב לקראת סיומה של הקשת. משמעות הדברים מחזקת בהכרח את עמדת התובעת לפיה רכבה נפגע מרכב אחר שבא מצידו השמאלי תוך כדי סטייה לעברו, באופן שטיב הקשת יכל להתרחש כתוצר הסטייה כאמור מצד שמאל, ולא בדרך אליה ביקשו לכוון הנתבעים.

בסיכומם של דברים, אני סבור כי כעמדת הנהגת מטעם התובעת, כי התאונה התרחשה בעת סטיית המשאית, ככל הנראה מבלי משים, לכיוון נתיב נסיעת רכב התובעת, דבר אשר הביא ליצירת הנזקים המתוארים בכתב התביעה.

אשר על כן, אני מורה כי הנתבעים, באמצעות הנתבעת 2, ישלמו לתובעת את סכום הנזק המוסכם על ידם במעמד הדיון בסך 11,648 ₪, בצירוף הצמדה למדד מיום 29.2.12, בצירוף שכ"ט עו"ד בשיעור 17.7%, אגרת בית משפט ששולמה בפתיחת התיק ושכר העדה מטעם התובעת כפי שנפסק בדיון.

הסכומים האמורים ישולמו בתוך 30 ימים מהיום, שאם לא כן, ישאו הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום בפועל.

המזכירות תשלח את פסק-הדין לצדדים בדואר.

ניתן היום,
ד' תשרי תשע"ד, 08 ספטמבר 2013, בהעדר הצדדים.










תאמ בית משפט שלום 31398-07/12 אלבר שרותי מימונית בע"מ נ' יוסי צרפתי, הפניקס חברה לביטוח בע"מ (פורסם ב-ֽ 08/09/2013)