פסקי דין על מרדכי פרץ | פסקי דין על אבישג מלכה

51730-05/13 רתק     17/09/2013




רתק 51730-05/13 מרדכי פרץ נ' אבישג מלכה








בית המשפט המחוזי בבאר שבע



רת"ק 51730-05-13 פרץ נ' מלכה

תיק חיצוני
:



בפני

כב' השופטת
יעל רז-לוי


המבקש

מרדכי פרץ


נגד

המשיב
ה
אבישג מלכה



בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות בקרית גת
בת"ק 4393-01-13 מיום 22.05.2013
שניתן על ידי כב' השופטת נעם חת מקוב


החלטה

רקע וטענות הצדדים:

1.
המבקש והמשיבה מתגוררים בשכנות, במושב שחר. המבקש ביצע עבודות עם טרקטור ובמהלכן פגע במחסן ישן ומכוסה צמחיה שעמד בחצרה של המשיבה וגרם לו נזק הן בעמוד מסוים והן בגג המבנה. לאחר אותה פגיעה הוזמן למקום שוטר קהילתי שניסה לגשר בין הצדדים. המבקש התנה את תיקון הנזק שנגרם מהפגיעה בכך שהמשיבה תדאג לפינוי השטח מן הצמחייה אשר כיסתה את המחסן. בהמשך, ככל הנראה במהלך (או בסמוך לאחר) פינוי הצמחייה שכיסתה את המחסן, קרס מבנה המחסן לחלוטין. בעקבות כך, הגישה המשיבה לבית המשפט לתביעות קטנות בקרית גת תביעה נגד המבקש על סך 25,000 ₪ – עלות מחסן חדש ופירוק ופינוי מבנה המחסן שקרס, כאשר המשיבה צרפה לתביעתה את הצעות המחיר עליהן ביססה את סכום התביעה, כשהזולה שבהן עמדה על סך 25,000 ₪.

2.
בתאריך 13.4.13 התקיים דיון בפני
בית המשפט קמא, בו נכחו המבקש והמשיבה. המבקש הודה כי אמר למשיבה שיטפל בנזק שגרם לאחר שתנקה את הצמחייה. ובהמשך הוסכם כי הצדדים יזמינו עדים ונקבע מועד לדיון נוסף.

3.
בתאריך 22.5.13 התקיים דיון נוסף בפני
בית המשפט קמא, במסגרתו העידו השוטר הקהילתי, אדם שעבד בביתה של המשיבה בעת פגיעת הטרקטור במחסן, בתה של המשיבה ובתו של המבקש. עדויות אלה הבהירו את השתלשלות האירועים כפי שתוארה לעיל.

4.
בפסק הדין שניתן בתום הדיון ביום 22.5.13 קבע בית המשפט, כי אין חולק שבעקבות פגיעת הטרקטור של המבקש נגרם נזק למחסן, וכי המבקש עמד על כך שהמשיבה תפנה את הצמחייה אשר כיסתה את המחסן, כאשר בתום פינוי זה קרס המחסן לחלוטין. לפיכך, ומאחר שהמחסן קרס ואינו שמיש כיום, על המבקש לפצות את המשיבה. עם זאת קבע בית המשפט כי יהיה זה מוגזם לחייבו בעלות מחסן חדש לגמרי, כאשר המחסן גם קודם לכן היה ישן. מכאן חייב בית המשפט את המבקש לשלם למשיבה סך של 15,000 ₪ וכן הוצאות משפט בסך של 300 ₪.

על

פסק דין
זה מוגשת בקשת רשות הערעור שבפני
.

5.
בבקשת רשות הערעור נטען, כי יש לבטל את פסק דינו של בית המשפט קמא, וזאת משלא הוכחה אחריות המבקש כמי שגרם לקריסת המחסן. לפיכך נטען, כי שגה בית המשפט בחיוב המבקש בגין הנזק. באשר לקביעת מרכיב הנזק נטען, כי גם בכך שגה בית המשפט, זאת מאחר שהמבנה שקרס לא שימש אלא כ"בית כבוד" המט לנפול.

6.
בתשובת המשיבה לבקשה נטען כי אין הצדקה להתערבות ערכאת הערעור במסקנות אליהן הגיע בין המשפט קמא, אשר נתן את פסק דינו לאחר שהתרשם מהראיות שהוצגו לו ומהעדים אשר העידו בפני
ו.

דיון והכרעה:

7.
לאחר שעיינתי בתיק בית המשפט קמא, בכתבי הטענות, בבקשת רשות הערעור ובתגובה לה, מצאתי כי יש לדחות את הבקשה, וזאת בהתאם לסמכותי לפי סעיף 407(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984.

8.
בית המשפט לתביעות קטנות נוסד במטרה למנוע מן האזרח הפשוט את הקשיים הכרוכים בהגשת תביעה במסלולי השיפוט המקובלים, על ידי קיום הליך מהיר, בסכומי כסף נמוכים וללא פורמאליות, ובכך לפתוח בפני
ו את שערי בית המשפט כאשר הוא סבור כי נגרם לו עוול, בעיקר בנושאי צרכנות (ראו רע"א 292/93 סרבוז נ' אופק בע"מ (פ"ד מח(3) 177 (1994); רע"א 5711/08 פרטוק נ' טורג'מן, (17.3.2009)).

9.
על תכלית זו ניתן ללמוד גם ממאפייניו הייחודיים של בית המשפט לתביעות קטנות שנקבעו בחקיקה וביניהם האפשרות לסטייה מדיני הראיות ומן הפרוצדורה הנהוגה במסלולי התביעה הרגילים (ס' 62 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ב-1982), תקנה 9 לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), התשל"ז-1976), וכן הכלל לפיו לא יתאפשר ייצוג בעלי הדין על ידי עורך דין בבית המשפט לתביעות קטנות (ס' 63 לחוק בתי המשפט).

10.
עוד נקבע כי הערעור על פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות יהיה ברשות (ס' 64 לחוק בתי המשפט, התשמ"ד-1984), וזאת לאור ייחודיות ההליך ואופן הדיון בבית המשפט לתביעות קטנות. הגשת בקשה למתן רשות ערעור כרוכה בעלויות נוספות, מאריכה את משך הזמן הדרוש להשגת התוצאה השיפוטית, גוזלת מהזמן השיפוטי וכן מזמנם של המתדיינים, ובכך מתנגשת עם מטרת המחוקק ליצור ערכאת שיפוט מהירה ויעילה עבור האזרח הפשוט. משכך גם נפסק, כי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות תהיה אך ורק על פסק הדין הסופי ואין אפשרות להשיג בנפרד על "החלטה אחרת" של בתי המשפט לתביעות קטנות (ראו עניין סרבוז).

11.
ההחלטה ליתן רשות ערעור תינתן במשורה שכן:
"העקרונות אשר לפיהם יש לנהוג במתן רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות, צריכים להיגזר מהמטרה שלשמה הוקם בית משפט זה, שבו הותר לסטות מדיני ראיות ופרוצדורה, שבו אין מרשים בדרך כלל הופעת עורכי דין ושבו מדובר בדרך כלל על סכסוכים בסכומים נמוכים יחסית. רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות לא תינתן אלא כשמדובר על טעות משפטית או עובדתית גלויה, ברורה ופשוטה. כאשר מדובר על נושא משפטי שאין בו פסיקה משפטית ברורה וחד משמעית, לא תינתן, בדרך כלל, רשות ערעור"
(א.גורן סוגיות בסדר דין אזרחי מהדורה עשירית, תשס"ט, בעמ' 853).

12.
בענינננו, בית המשפט שמע את הצדדים, בחן את הראיות והתרשם באופן בלתי אמצעי מן העדים במהלך שני דיונים. לאחר כל אלו קבע בית המשפט, כי הטרקטור של המבקש פגע במחסן של המשיבה, וכי המבקש הוא שדרש מהמשיבה לפנות את הצמחיה אשר כיסתה את המחסן כתנאי לתיקון הנזק שגרם לה. גם אם לא הוברר עד תום אם קריסת המחסן כולה ארעה רק כתוצאה מאותה פגיעה, או האם כתוצאה מהוצאת הצמחייה, כפי שדרש המבקש עצמו; עדיין ברי, כפי שקבע בית המשפט קמא, כי המבקש אחראי לנזקה של המשיבה. שכן, אין חולק כי טרם פגיעת טרקטור
המבקש במחסן, בין אם במכוון ובין אם בשגגה, המחסן עמד על תילו. מכאן בדין מצא בית המשפט,
כי יש מקום לחייב המבקש בנזקי המשיבה.

13.
זאת ועוד, גם אם בית המשפט ציין כי לא ניתן לקבוע את הסיבה המדויקת לקריסת המחסן, הרי אין חולק שטרם פגיעת טרקטור של המבקש במבנה הוא עמד על תילו;
כי באותו מועד המדובר היה בפגיעה משמעותית שקולה נשמע בתוך הבית וגרם ליציאת המשיבה ועד נוסף שהיה עימה מן הבית בשל רעש הפגיעה; כי השוטר שהגיע למקום ראה את הפגיעה; וכי המבקש לא תיקן אותה פרק זמן ממושך והתנה התיקון בפינוי הצמחיה.

14.
לאור האמור, בדין קבע בית המשפט כי האחריות לנזק רובצת לפתחו של המבקש, שהרי לא יכול להיות חולק כי לולא אותה פגיעה המחסן היה עומד על תילו.

15.
יתרה מכך, אין זה מדרכה של ערכאת הערעור להתערב בממצאים אשר נקבעו על ידי הערכאה המבררת, אשר המשפט מתנהל בפני
ה, והיא אשר שומעת את העדים ומתרשמת מדבריהם וממהימנותם. קל וחומר כאשר זכות הערעור אינה מוקנית ומבקשים להתערב בפסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות. במקרה דנן בית המשפט שמע באריכות את הצדדים ואת העדים שזומנו על ידם, ויש ליתן משקל ראוי להתרשמותו מן העדים כבסיס למסקנותיו המשפטיות.

16.
ביחס לטענת המבקש לגבי גובה הסכום שנפסק על ידי בית המשפט קמא, הרי שסכום זה נקבע כאמור על דרך האומדנא, בהתחשב בעובדה שהמחסן נשוא המחלוקת היה מבנה ישן ולאור סכום התביעה, שהתבסס על הצעת המחיר הנמוכה מבין השלוש שהגישה המשיבה. בית המשפט לא חייב את המבקש במלוא גובה הנזק, אלא מצא לנכון לחייב את המבקש בעלות נמוכה יותר מזו של מחסן חדש על פי הצעות המחיר שהוצגו לו על ידי המשיבה, בשל כך שלקח בחשבון שאין להטיב את מצבה של המבקשת, ובהתחשב אף בכך שערך מעין חלוקת אחריות ולקח בחשבון כי יכול להיות שחלק מן הנזק נגרם בשלב המאוחר יותר, ומכאן לא פסק למשיבה את מלוא סכום התביעה, אלא סכום פחות בהרבה. מכאן שלא מצאתי כל עילה המצדיקה התערבות בקביעות הנוגעות לגובה הסכום שנפסק לטובת המשיבה.

17.
לאור כל האמור לעיל, לא מצאתי כל עילה המצדיקה התערבות בפסק דינו של בית המשפט קמא, ומכאן שדין הבקשה להידחות.

בנסיבות העניין ובשים לב לעובדה שהמבקש מיוצג על ידי הלשכה לסיוע משפטי,
אין צו להוצאות.


ניתנה היום, י"ג תשרי תשע"ד, 17 ספטמבר 2013, בהעדר הצדדים.









רתק בית משפט מחוזי 51730-05/13 מרדכי פרץ נ' אבישג מלכה (פורסם ב-ֽ 17/09/2013)