Google

רמון יעקב סמילה - רחמים קאשי

פסקי דין על רמון יעקב סמילה | פסקי דין על רחמים קאשי

28040-07/13 עא     16/09/2013




עא 28040-07/13 רמון יעקב סמילה נ' רחמים קאשי








בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים

ע"א 28040-07-13 סמילה נ' קאשי


בפני

כב' השופטת
רבקה פוקס

מבקש
רמון יעקב סמילה


נגד

משיב
רחמים קאשי



החלטה

המבקש הגיש ביום 14.7.13 ערעור על

פסק דין
של בית משפט השלום בעכו (כב' השופט ג' נאסר) מיום 20.5.13, אשר קיבל את תביעת המשיב והורה למבקש לפנות את הדירה הנמצאת בדרך עכו 33 קריית מוצקין (להלן: "הדירה") וזאת תוך 75 יום ממועד מתן פסק הדין, וכן לשלם למשיב אגרת בית משפט ושכ"ט עו"ד בסך 1,500 ₪ (להלן: "פסק הדין").
בד בבד עם הערעור מוגשת על ידי המבקש בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין, דהיינו עיכוב ביצוע פינוי הדירה ותשלום ההוצאות שנפסקו לחובתו, עד להכרעה בערעור שהגיש על פסק הדין.
עסקינן בתביעת פינוי שהגיש המשיב בבית משפט קמא במסגרתה טען כי רכש ביום 23.6.12 את זכויות הבעלות בדירה, ולאחר רכישתה התברר לו כי הדירה תפוסה ע"י המבקש, אשר פלש לדירה והוא מחזיק בה ללא זכות בדין, ואף מסרב לפנותה. המבקש שהינו "חסוי" טען בבית משפט קמא כי לא פלש לדירה אלא הוא מתגורר בה כ-27 שנים, וציין כי הורי זוגתו המנוחה היו דיירים מוגנים בדירה, כך גם זוגתו אשר המשיכה להתגורר עם הוריה עד פטירתם וכך גם המבקש שהתגורר עם זוגתו כ-25 שנה עד פטירתה ביום 8.2.11, ולפיכך אין לפנותו מהדירה.
ביום 20.5.13 ניתן פסק הדין אשר קיבל את תביעת המשיב והורה על פינויו של המבקש מהדירה, ובנסיבות אלה הוגשה הודעת הערעור ובקשת עיכוב הביצוע המונחת בפני
י.
פסק הדין בבית משפט קמא ניתן לאור הסכמה דיונית לפיה לא יישמעו ראיות וההכרעה תהא לפי סיכומי הצדדים והמסמכים שיוגשו.

טענות הצדדים
:
המבקש טוען כי יש לעכב את ביצוע פסק הדין ופינויו מהדירה בנסיבות בהן הוא סובל מליקוי שכלי מלידה, הוא מוכר כנכה בשיעור של 100% ע"י המל"ל וקצבת המוסד לביטוח לאומי בסך של
2,752 ₪ הינה הכנסתו היחידה.
המבקש מוסיף וטוען, כי הוא סובל מבעיות רפואיות שונות, אין לו רכוש ולא אמצעים לשכור דיור חלופי ועל כן, באם יפונה מהדירה ייגרם לו נזק שאינו ניתן לתיקון, וקיים חשש שיישאר ללא קורת גג.
המבקש מוסיף וטוען כי סיכויי הערעור טובים, בנסיבות בהן בת זוגו המנוחה התגוררה בדירה עם הוריה משנות ה-70 כדיירת מוגנת וכי הוא זכאי, כבן זוגה, להיחשב אף הוא דייר מוגן.
לאור האמור, עותר המבקש לקבל את בקשת עיכוב ביצוע פסק הדין.
המשיב מתנגד לבקשה, וטוען כי סיכויי הערעור אפסיים, היות ובית משפט קמא דן בטענת הדיירות המוגנת שהעלה המבקש, בפרוטרוט, ודחה אותה, בנסיבות בהן נקבע כי הורי בת זוגו, בת זוגו ואף המשיב מעולם לא שילמו דמי שכירות ולפיכך אין לקבל את טענתם לדיירות מוגנת. כמו כן, טוען המשיב כי בית משפט קמא דחה את טענת המבקש כי הינו "דייר ממשיך" בהתאם לחוק זכויות הדייר בדיור הציבורי, תשנ"ח-1998 ולפיכך, סיכויי הערעור אינם גבוהים.
עוד טוען המשיב כי המבקש אינו משלם את חוב המים והחוב רובץ על כתפו, וכן לא העביר לידיו את תשלום ההוצאות שנפסקו בפסק הדין. בהתחשב בסיכויי הערעור הנמוכים, דין הבקשה להידחות, לשיטתו.
הפן הנורמטיבי
:
הכלל הוא כי יש לבצע את פסק הדין עם נתינתו, והגשת ערעור אינה מעכבת את ביצוע פסק הדין שעליו מערערים (תקנה 466 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד - 1984
). על מנת לעכב את ביצועו של פסק הדין, יש צורך בטעם מיוחד כדי שבית המשפט ימנע ממי שזכה בדין לממש את פירות זכייתו (
בש"א 2966/96

עטיה נ' עיריית תל-אביב-יפו
פד נ (1) 668, בעמ' 671)
.
בית המשפט השוקל בקשת עיכוב ביצוע, בוחן את סיכויי הערעור, וכן בודק האם יהיה זה מן הנמנע או קשה מאוד להשיב את המצב לקדמותו אם לא יעוכב הביצוע, והערעור יתקבל (
ע"א 7688/06
גולדנברג נ' מכבי שירותי בריאות כללית
(לא פורסם, החלטה מיום 25.9.06).
שיקולים אלה – סיכויי הערעור והנזק הצפוי הינם שיקולים התלויים זה בזה ומושפעים זה מזה (
עע"מ 9177/01 אחים שרבט יוזמים ובונים נ' עיריית תל אביב, פ"ד נו
(2) 163, 167).
דיון והכרעה:
לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה מצאתי להיעתר לבקשה;
ראשית אציין, כי אין בידי לקבל את טענות המשיב כי סיכויי הערעור אפסיים בנסיבות בהן עיקר ערעורו של המבקש נסוב על פרשנות משפטית של הוראות החוק, טענות אשר אין לומר כי ערכאת הערעור לא תוכל לעיין בהן בשנית. על כן, נראה כי המבקש עומד ולו ב"רף מינימאלי" במבחן האחד קרי בסוגית סיכויי הערעור.
אך דומה, כי בענייננו המבחן האחר, מבחן מאזן הנוחות, הוא האדן העיקרי לבקשה, ואבהיר.
משמעות ביצוע פסק הדין במקרה דנן הינו פינוי המבקש מהדירה, כאשר הוא עלול למצוא עצמו ללא קורת גג לאחר שלטענתו התגורר בדירה 27 שנים, וברי, אם כן, כי מאזן הנוחות נוטה לטובתו.
הלכה היא כי לא בנקל ידחה בית המשפט בקשה לעיכוב ביצוע שעניינה פינוי בעל דין ממקרקעין, היות וההנחה היא שבנסיבות אלו יהא קשה להחזיר את המצב לקדמותו במידה והמערער יזכה בערעורו [ע"א 8564/06 סולטאני נ' בנק לאומי לישראל (טרם פורסם 26.2.07)].
בנסיבות המקרה דנן, סבורני כי ההנחה דלעיל לא נסתרה, שכן פינוי המבקש בטרם הכרעה בערעור, עלולה לייתר את הערעור ולהוביל לנזק בלתי הפיך למבקש, כאשר מנגד ככל שייגרם נזק למשיב והערעור יידחה, הרי אין לומר כי מדובר בנזק שאינו ניתן לכימות ולפיצוי כספי.
אשר על כן, לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, סבורני כי יש מקום לעכב את ביצוע פסק הדין עד להכרעה בערעור.
עוד אציין כי מועד הדיון בערעור נקבע לזמן הקרוב, קרי, ביום 19.11.13, וגם לכך נתתי את דעתי בקבלת הבקשה.
אשר על כן, אני מקבלת את הבקשה ומורה כי הצו הארעי שניתן ביום 15.7.13 יעמוד על כנו, כצו זמני, עד למתן פסק הדין בערעור.
בנסיבות המקרה דנן, אין צו להוצאות.


ניתנה היום, י"ב תשרי תשע"ד, 16 ספטמבר 2013, בהעדר הצדדים.








עא בית משפט מחוזי 28040-07/13 רמון יעקב סמילה נ' רחמים קאשי (פורסם ב-ֽ 16/09/2013)














מידע

© 2024 Informer.co.il    אינפורמר       צור קשר       תקנון       חיפוש אנשים