פסקי דין על עיריית חיפה | פסקי דין על נונה (נינה) קצב

12047-02/12 א     16/09/2013




א 12047-02/12 עיריית חיפה נ' נונה (נינה) קצב








בית משפט השלום בחיפה משפט



ת"א 12047-02-12 עיריית חיפה
נ' קצב

תיק חיצוני
:


בפני

כב' הרשם הבכיר אפרים צ'יזיק


תובעת

עיריית חיפה
ע"י ב"כ עוה"ד פוקס ואח'


נגד


נתבעת

נונה (נינה) קצב
ע"י ב"כ עוה"ד ברקון



החלטה

1.
העניין שבפני
, בקשת הנתבעת לביטולו של

פסק דין
אשר ניתן בהיעדר הגנה ביום 20.8.2012.

השתלשלות ההליכים עד כה:

2.
התובענה הוגשה ביום 7.2.2012, ועילתה תביעת פינוי של נכס מסחרי השייך לתובעת, כאשר לנתבעת הייתה זכות של דיירת מוגנת בנכס.

3.
ביום 1.8.2012 הוגשה בקשה למתן

פסק דין
בהיעדר הגנה, בהסתמך על אישור מסירה מיום 13.2.2012, ובהתאם ניתן

פסק דין
בהיעדר הגנה.

4.
הנתבעת פנתה ביום 9.9.2012, בטרם חלוף המועד הקבוע בדין להגשת בקשה לביטול

פסק דין
, וביקשה כי פסק הדין יבוטל וכי יוארך לה המועד להגשת כתב הגנה.

טענות הנתבעת:

5.
הנתבעת טענה כי המחדל אשר מצא ביטויו באי הגשת כתב הגנה במועד נבע מכך כי בעת שנתקבל כתב התביעה יוצגה בידי עוה"ד אסנת עדי אשר הייתה בהיריון ויצאה לחופשת לידה, עקב שגגה אשר נבעה מאותו מצב, ולא בשל זלזול בהליך השיפוטי .

6.
לגופו של עניין טענה הנתבעת כי יש להב הגנה טובה בפני
התובענה, שכן היא מכחישה את טענת התובעת – המהווה את הבסיס לעילת התובענה – לפיה נטען שהנתבעת נטשה את הנכס המסחרי.

7.
הוסיפה הנתבעת וטענה, כי לא הפרה את הסכם השכירות המוגנת, לא נטשה את הנכס, עמדה בתשלומים על פי ההסכם ובתשלומי המיסים.

8.
התובעת השיבה כי לגישתה המחדל שבאי הגשת כתב ההגנה הייתה מהותית ועליה להשליך על האופן בו נבחנת הבקשה לביטול

פסק דין
; לגופו של עניין טענה התובעת כי הנתבעת נטשה את הנכס, בהתבסס על שלושה דוחות ביקור בנכס המעידים על היותו סגור, וכן העובדה כי צריכת המים בנכס נפסקה מאז שנת 2009 (למעט צריכה מינורית שאינה עולה בקנה אחד עם הפעלת העסק בנכס); עוד הוסיפה התובעת כי הנתבעת צברה חיובים בשל ארנונה עירונית, שלא נפרעו, והדבר מהווה הפרת הסכם השכירות המוגנת כשלעצמו.

דיון והכרעה

9.
לאחר בחינת טענות הצדדים וסיכומי טענות הצדדים, הגעתי למסקנה כי מוצדק במקרה זה לבטל את פסק הדין אשר ניתן.

10.
הואיל וכלל יסוד בהליך השיפוטי התקין, קובע כי יש ליתן לנתבע את יומו בביהמ"ש, ככל שניתן היה

פסק דין

אשר נפל בנתינתו פגם, לא היו נבחנות טענות ההגנה. ראה לענין זה, מ. קשת, "הזכויות הדיוניות וסדר הדין במשפט האזרחי", מה' 15, עמ' 1213, וכן ע"א 64/53 כהן נ' יצחקי, פ"ד ח' 395.

11.
להבדיל, בימ"ש מאבחן בין

פסק דין
אשר ניתן על פי צד אחד שלא כהלכה, לבין

פסק דין
אשר ניתן כהלכה (ראה ע"א 5000/92 בן ציון נ' גורני ואח', פ"ד מח (1) 830), ובמסגרת זאת, רשאי לבטל ביהמ"ש את פסק הדין, לפי שיקול דעתו.

12.
במסגרת זאת, נשאלות שתי שאלות: מהי סיבת המחדל, ומהם סיכויי ההגנה. אוסיף ואציין, כי על פי פסיקת בתי המשפט, קיימים יחסי גומלין בין שני שיקולים אלו – וככל שהתשובה לאחד מהם משכנעת יותר, כך קטן המשקל שיש לייחס לאחר (ראה לענין זה, ע"א 3645/92 קלנר נ' לופוביץ, פ"ד מז (4) 133).

13.
במסגרת הפעלת אותו שיקול דעת, על הנתבע לפרט טעמי הגנתו, שכן השיקול המהותי בעת שמבוקש ביטולו של

פסק דין
, הינו סיכויי ההגנה, שכן אין טעם, תועלת או הצדקה, לביטול

פסק דין
, כשאין תוחלת לטענות ההגנה (וכל עוד לא נפל פגם בהליכי במסגרתם ניתן פסק הדין). ראה לענין זה, ע"א 422/63 חצרוני נ' מחמוד עבד אל חי, פ"ד יח (1) 67.

14.
ברי כי במקרה זה לא נפל פגם במתן

פסק דין
: כתב התביעה הומצא כדין ביום 12.2.2012, וביום 12.6.2012 הודיע ב"כ התובעת כי הצדדים מנהלים ביניהם מו"מ.

15.
יוצא כי ב"כ הנתבעת דאז כרעה ללדת בחודש אפריל 2012, ובחודש אוגוסט 2012 הוגשה בקשה למתן

פסק דין
. משמע, במהלך חודש וחצי שלאחר הודעת ב"כ התובעת על ניהול מו"מ, לא התקדם העניין – ויכול שהדבר אירע בשל חופשת הלידה כאמור, והדבר הוביל להגשת הבקשה למתן

פסק דין
בהיעדר הגנה.

16.
הצדדים עמדו בפירוט רב אודות המתרחש בחודשים אפריל – אוגוסט 2012, ובין היתר הפנתה התובעת בסיכומי הטענות לעובדה כי המועד המוסכם להגשת כתב הגנה נתבקש ע"י עו"ד אסנת עדי, ובו לא עמדה (אותו מועד, 24.7.2012), וסבורני כי אכן אירע מחדל – בשגגה, אצל עוה"ד אסנת עדי, ומן הראוי היה שתדאג להגיש כתב ההגנה במועד אשר נתבקש על ידה, או לדאוג להארכתו (בין בהסכמה ובין בדרך של פניה לביהמ"ש).

17.
המחדל, בהקשר זה, אינו ניכר, ואינו מגלה זלזול מופגן בהליך השיפוטי, ולפיכך די בהגנה אפשרית, דחוקה ככל שתהא, על מנת להצדיק את ביטול פסק הדין.

18.
בהקשר של טענות ההגנה, טענת הנתבעת הייתה כי מעולם לא נטשה את הנכס המושכר בשכירות מוגנת, אלא לפרקים הופסקה הפעלתו של הנכס, ואין מדובר בנטישה מוחלטת של הנכס. לראיה, מציינת הנתבעת כי המשיכה לשלם את דמי המפתח כסדרם, ונשאה בתשלום המיסים הרלוונטי, כמו גם הפנתה לעובדה כי צריכת המים בנכס לא הייתה מאופסת, משמע, הנכס לא ננטש.

19.
אני מאמץ בהקשר זה. את הטענות כמפורט בסעיפים 21-22 לסיכומי טענות הנתבעת, באשר למהותה של עילת הנטישה; עילת התובענה הינה נטישת הנכס, וכאשר מועלית הטענה כי הדייר מחזיק בנכס לפרקים, הרי שקביעה כי נטישה התממשה והתגבשה, הדבר טעון בירור עובדתי, אשר מצדיק בחינת העובדות וקביעת ממצאים עובדתיים לגופו של עניין – דבר המצדיק ניהול ההליך בפועל, שכן בחינת כוונתו של הדייר שלא לשוב לנכס, הינה חלק מהוכחת עילת התובענה, דבר אשר לא בוצע במסגרת של מתן

פסק דין
בהיעדר הגנה (רע"א 2183/05 הפטריארך היווני אותודוקסי נ' עיריית ירושלים).

20.
כאשר מעומתים הנתונים אשר הוצגו במסגרת טענות הצדדים, קרי, דוחות הביקור – אשר עורכיהם טרם נחקרו, חשבונות צריכת המים (וער אני לצריכה המינורית מאוד כפי שמציינת התובעת בס' 21 לסיכומי טענותיה), וטענת הנתבעת באשר לכוונה לחזור ולהפעיל את הנכס – הרי שכל אלו יכולים להוות נדבך בבחינת כוונת הדייר המוגן לחזור ולהשתמש בנכס, והדבר מהווה הגנה אפשרית בפני
תובענה לפינוי דייר מוגן, במידה המספקת בנסיבות העניין לצורך ביטול פסק הדין על מנת שינוהל ההליך לגופם של דברים.

21.
אוסיף, גם אם לנתבעת לא הייתה הגנה כנגד העילה הנוספת הנטענת (והיא אי תשלום מס מוניציפלי כהפרת הסכם הדיירות המוגנת), הרי ששיקולי צדק, החלים באופן ייחודי בדיני הגנת הדייר, מצדיקים שלא להיתלות ב"הישג המשפטי" הקרוי

פסק דין
בהיעדר הגנה, אשר ניתן ללא בחינת מלוא טענות הצדדים.

22.
סעיפים 131-133 לחוק הגנת הדייר מקנים לבית המשפט שיקול דעת רחב מאוד, בהקשר זה (אפנה לעמ' 3 לפרוטוקול הדיון מיום 12.12.2012 שורות 2-3), וכאשר מדובר בפינויו של דייר מוגן, לגישתי - שומה על בית המשפט להעדיף את שמיעת הראיות לגופן, על פני הצבת מחסום בפני
הדייר המוגן, בשל אי עמידה דווקנית בדרישות הפרוצדורליות.

23.
לאור האמור לעיל, אני מורה על ביטול פסק הדין מיום 12.8.2012.

24.
כתב הגנה יוגש עד ליום 20.10.2013, ככל שלא יוגש כתב הגנה, פסק הדין לפינוי יושב על כנו.

25.
לא מצאתי לנכון לעשות צו להוצאות.

26.
ת.פ. למעקב 21.10.2013.


ניתנה היום, י"ב תשרי תשע"ד, 16 ספטמבר 2013, בהעדר הצדדים.









א בית משפט שלום 12047-02/12 עיריית חיפה נ' נונה (נינה) קצב (פורסם ב-ֽ 16/09/2013)