פסקי דין על סלע קפיטל נדל"ן בע"מ | פסקי דין על נועם עמוס

41454-06/12 א     17/09/2013




א 41454-06/12 סלע קפיטל נדל"ן בע"מ נ' נועם עמוס








בית משפט השלום בתל אביב - יפו



ת"א 41454-06-12 סלע קפיטל נדל"ן בע"מ
נ' עמוס

תיק חיצוני
:
0141916129



בפני

כב' השופטת
אושרי פרוסט-פרנקל


מבקשת

סלע קפיטל נדל"ן בע"מ


נגד


משיב

נועם עמוס


החלטה

לפני בקשת הנתבעת שכנגד ( להלן: "המבקשת" ) למחיקת התביעה שכנגד ( להלן: "התביעה" ) על הסף בשל התנהגות המשיב כהגדרתה, הסתרת מסמכים מהותיים, והגשת תביעה מופרכת.

המבקשת הגישה שטר חוב שניתן ע"י חברת
אלון רימון ( חברה בבעלות התובע שכנגד ( להלן: "המשיב" ) והמשיב ערב לו, לחברת "גי ישראל" ,לביצוע בהוצל"פ . התנגדות המשיב בבקשה לבקשת המבקשת , התקבלה והתיק הועבר לדיון בפני
מותב זה.

המשיב הגיש תביעה שכנגד בגין נזקים שנגרמו לו כתוצאה ממה שהוא מגדיר מצגי שווא של חברת גי ישראל שגרמו לו שורה של נזקים כמפורט בכתב התביעה שכנגד.

המבקשת היא חברה ציבורית שנכנסה לנעלי ג'י השקעות וכעת דורשת מהערב/המשיב החזר חובות חברת אלון רימון בהסתמך על שטר חוב שנחתם בין חברת ג'י ישראל והמשיב.
לשיטתה דין התביעה שכנגד להמחק, שכן מדובר בנזק משני שנגרם למשיב כבעל מניות בחברת אלון רימון, נזק שנגזר מנזקה של החברה ולכן איננו מקים עילת תביעה אישית ואיננו יכול להפרע
בגינו מהמבקשת.
המבקשת אף טוענת, כי דין התביעה להמחק בשל העדר עילת תביעה כנגדה , שכן לטענתה
לפי הסכם המכר שבין המבקשת לחברת ג'י ישראל הומחאו למבקשת זכויות חברת ג'י ישראל ולא החובות שקדמו לקבלת החזקה על הנכס ע"י המבקשת ביום 8.5.11 ואילו המועד שבו הומחו הזכויות הוא 8.5.12 "הזכויות וההתחייבויות...ביום 8.5.12" ( פיסקה 31 לבקשה ).

לשיטת המבקשת לא מדובר בהמחאת חובות, שכן לפי סעיף 6 לחוק המחאת חיובים, המחאת חיובים אפשרית בתנאי רק אם הנושה מסכים לכך. משלא ניתנה הסכמה כזו מקישה המבקשת, כי לא הומחו לה חובות חברת ג'י ישראל בהסכם ההמחאה. לטענתה, כי דין התביעה למחיקת התביעה על הסף מכיוון שהמשיב לא פירט בכתב הטענות פרטים , תאריכים והמצגים שהוצגו בפני
ו, לתימוכין בתביעתו כנדרש לפי תקנה 78 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 . עוד לטענתה,
דין התביעה להימחק על הסף, גם כיוון שהמשיב הצהיר במסגרת התחייבותו, שקרא את ההסכם שנחתם בין המאפה ההונגרי לג'י ישראל והנו ערב לכל התחייבויות המאפה ההונגרי.

לטענתה, כי דין התביעה להמחק על הסף לפי חוק הערבות שכן לפי סעיפים 7-8 לחוק הערבות הערב ( שהוא המשיב ) והחייב חייבים כלפי הנושה ביחד ולחוד ולכן משהתחייבה חברת אלון רימון ( החברה הזכיינית שבבעלות המשיב ) שלא לתבוע את ג'י ישראל, מחוייב , לשיטת המבקשת המשיב להתחייבות זו. נימוק נוסף למחיקת התביעה על הסף, הינו,
שבחתימתו על שחרור חברת ג'י ישראל מכל התחייבות יצר המשיב מצג
המקים השתק ומניעות מלתבוע את חברת ג'י ישראל
ומכוח זה הוא מנוע מלהגיש תביעה זו וכן לשיטת המבקשת מנוע המשיב מכוח סעיפים 12,39,61 לחוק החוזים שכן מדובר בחוסר תום לב או בקיום חיוב שאיננו נובע מחוזה.

התובע שכנגד ( "המשיב" )עותר לדחיית הבקשה , בטענה, שהמבקשת לא הוכיחה, שלתובע אין כל סיכוי לזכות בסעד המבוקש על ידו כפי שנדרש על פי הפסיקה כדי לזכות בסעד של דחיית התביעה שכנגד. לטענתו, יש לו עילות וטענות אשר לאחר שיוכחו יזכה בדין.

לגופה של הבקשה , טוען המשיב כי מדובר בטיעונים עובדתיים ומשפטיים ארוכים שמעידים כשלעצמם , לשיטתו על כך שאין מקום לסילוק התביעה על הסף.
לעניין זכותו של בעל מניות לתבוע נזקיו, טוען המשיב, כי פסק הדין עליו מסתמכת המבקשת איננו רלוונטי, בהיותו עוסק בנזקים שנגרמו לחברה עקב רשלנות בעלי המניות והמנהלים שגרמו נזק ישיר לחברה והובילו לפירוקה, ואילו באשר לנזק עצמאי שלא תלוי בנזק של החברה לבעל המניות קיימת זכות תביעה אישית.

לטענת המשיב הנזק שנגרם לו, נגרם לו אישית כתוצאה ממצגי שווא שהציגה בפני
ו חברת ג'י שהנתבעת היא חליפתה של הנתבעת לפי כתב המחאת הזכויות שנתנה הנתבעת לכל השוכרים במתחם. לטענתו, המבקשת תבעה ממנו תשלומים בגין מערכת ההסכמים שנחתמה בין הצדדים כהגדרתו ולכן קיימת לו זכות יסוד להגיש תביעה שכנגד בגין נזקיו הישירים.

לשיטת המבקשת בתשובתה , אין בתגובתו כל נימוק שיש בו כדי להפריך את טיעוני המבקשת שכן לשיטתה גם אם יוכיח המשיב כי חברת גי ישראל , בעלת הנכס הקודמת שלטענת המשיב הציגה בפני
ו מצגים בנוגע למושכר לפני שקיבל בו חזקה כבר רשות וגם אם יוכחו הנזקים כמפורט בתביעה, גם אז דין התביעה להדחות מכיוון שהמשיב עצמו מודה כי מי שעוול כלפיו הוא הבעלים הקודם.

המבקשת מוסיפה וטוענת, כי רכשה את הנכס ביום 4.4.11 וקיבלה את החזקה עליו רק ביום 8.5.11
כאשר על פי כתב ההמחאה , המבקשת היא בעלת הזכויות על פי השכירות ולא החובות לפי ההסכמים.

דיון:

ככלל בית המשפט רשאי למחוק ולחילופין לדחות על הסף תובענה על יסוד אחד מעילות המחיקה שבסעיף 100-101 לתקנות:
"...בית המשפט או הרשם רשאי, בכל עת, לצוות על מחיקת כתב תביעה נגד הנתבעים, כולם או מקצתם, על יסוד אחד הנימוקים האלה:
(1)
אין הכתב מראה עילת תביעה;
(2)
נראה לבית המשפט או לרשם מתוך הכתב שהתובענה היא טרדנית או קנטרנית;
(3)
שוויו של נושא התובענה נישום בחסר והתובע לא תיקן את הכתב תוך הזמן שנקבע לכך;
(4)
שולמה אגרה בלתי מספקת והתובע לא שילם את האגרה הנדרשת תוך הזמן שנקבע לכך.
;
101.
(א)
בית המשפט או רשם שהוא שופט רשאי, בכל עת, לדחות תובענה נגד הנתבעים, כולם או מקצתם, מאחד הנימוקים האלה:
(1)
מעשה בית דין;
(2)
חוסר סמכות;
(3)
כל נימוק אחר שעל פיו הוא סבור שניתן לדחות

?
מלכתחילה את התובענה בנוגע לאותו נתבע..."

אולם, על פי ההלכה הפסוקה, בית המשפט יורה על מחיקה או דחייה של כתב תביעה על הסף רק במקרים מיוחדים ובנסיבות מיוחדות:

"הסנקציה של מחיקה על הסף היא סנקציה מרחיקת לכת, אשר בית המשפט יעשה בה שימוש רק במקרים מיוחדים ובנסיבות מיוחדות" (
ע"א 693/83 שמשון שמש נ' רשם המקרקעין תל אביב יפו מ
(2), 668, 271).

בית המשפט יורה על מחיקת התובענה על הסף רק כאשר כלו כל הקיצין וברור שהתובע לא יוכל לקבל את הסעד המבוקש שביקש, אפילו הוכיח את כל העובדות הכלולות בכתב התביעה.

(
ע"א 109/84 ורבר ואח' נ' אורדן תעשיות בע"מ ואח' מא'
(1), 577,
ע"א 642/89 עיזבון המנוח מאיר שניידר ז"ל נ' עיריית חיפה מו
' (1), 470,
ע"א 50/89 פרופ' רות ליטן נ' פרופ' חיים אילתה ואח', מה
(4), 18).


בפני
תביעה שטרית לביצוע שטר חוב, בטענה שהמשיב חתם עליו, ותביעה שכנגד, כספית נזיקית במסגרתה
נטען כי חברה בשם ג'י ישראל שנמכרה למבקשת חבה בפיצוי המשיב בגין נזקים שנגרמו לו בשל מצגים כוזבים שהציגה בפני
ו חברת ג'י ישראל.

לטענת המבקשת נחתם בינה לבין חברת ג'י ישראל הסכם לפיו רכשה את הנכס נשוא התביעה מג'י ישראל
וחתמה על הסכם ניהול במסגרתו נקבע כי זכויות חברת ג'י ישראל יומחו למבקשת , כאשר חובות חברת ג'י ישראל לא הומחו לה בהתאם להוראות חוק המחאת חיובים.

בכל מקרה לטענת המבקשת, הנתבעת הראויה היא חברת ג'י ישראל, ולא היא שכן הנזקים הנטענים נוצרו בתקופה שבה חברת ג'י ישראל הייתה בעלת הנכס ולא המבקשת.

המשיב טוען, מנגד כי לא התקיימו התנאים למחיקת כתב התביעה שכנגד לפי הפסיקה שדורשים כי בית המשפט יורה על מחיקת כתב תביעה רק כאשר שוכנע בית המשפט כי התובע לא יוכל לקבל את הסעד המבוקש , גם אם יוכיח את כל טענותיו. מה שלטענתו, לא ניתן לקבוע במקרה דנן.

שוכנעתי כי דין הבקשה להידחות. לצורך הכרעה בשאלות העובדתיות והמשפטיות יש לדון במכלול ההסכמים שנחתמו ע"י מי מהצדדים מול חברת ג'י ישראל לעומקם, שכן המבקשת טוענת לפטור מחיובי חברת ג'י ישראל והשתק ומניעות של המשיב מתביעה כנגד חברת ג'י ישראל או המבקשת ואילו המשיב טוען לחיובה של המבקשת.

שוכנעתי, כי אין זה מקרה מקים את התנאים למחיקת כתב תביעה על הסף ויש לתת למשיב הזדמנות לטעון טענותיו, הן לאור הצורך לדון במכלול ההסכמים שנחתמו בין הצדדים וכן בשים לב לפיסקה 31 לבקשה, לפיה הסכם המחאת הזכויות שנחתם בין חברת ג'י ישראל והמבקשת, דן הן בהמחאת זכויות חברת ג'י ישראל והן בהמחאת חובות חברת ג'י ישראל למבקשת.

לא ניתן לקבוע בשלב זה, שאם התובע שכנגד יוכיח את כל האמור בכתב התביעה שכנגד, לא יהיה זכאי לסעד המבוקש.

אני דוחה את הבקשה.
שאלת ההוצאות תידון בסוף ההליך.






ניתנה היום, י"ג תשרי תשע"ד, 17 ספטמבר 2013, בהעדר הצדדים.








א בית משפט שלום 41454-06/12 סלע קפיטל נדל"ן בע"מ נ' נועם עמוס (פורסם ב-ֽ 17/09/2013)