פסקי דין על אמנון זוננפלד | פסקי דין על דוד רבן | פסקי דין על ליטל גבעוני | פסקי דין על לוק-ויז'ן |

10981-08/11 תאמ     13/10/2013




תאמ 10981-08/11 אמנון זוננפלד נ' דוד רבן, ליטל גבעוני, לוק-ויז'ן בע"מ








בית משפט השלום בתל אביב - יפו



תא"מ 10981-08-11 זוננפלד נ' רבן ואח'




בפני

כב' השופט
ירון גת

התובע
אמנון זוננפלד


נגד

נתבעים
1.דוד רבן

- ניתן

פסק דין

2.ליטל גבעוני
3.לוק-ויז'ן בע"מ

- ניתן

פסק דין




פסק דין



1.
לפניי תביעת התובע כנגד הנתבעים לתשלום סך של
53,000 ₪.

2.
עניינם של הנתבע 1 והנתבעת 3, הסתיים זה מכבר במתן פסקי דין כנגדם, מטעמים פרוצדוראליים.

טענות התובע:
3.
לטענת התובע, הנתבע 1 הינו בעל השליטה בפועל בנתבעת 3, ואילו הנתבעת 2 הינה מי שרשומה באופן פורמאלי, כבעלת מניות בנתבעת 3.

4.
עוד טוען התובע כי הנתבעת 2, הינה בת זוגו של הנתבע 1 וכי היא מחזיקה עבורו במניות,

בזכויות, בכספים וברכוש.

5.
לטענת התובע, הנתבע 1, היה בעלים ומנהל של חברה בשם "נעילה בטוחה", אשר הגישה

בקשה לביצוע שטר, נגד התובע. התביעה בעניין זה התנהלה, ובסופו של יום נדחתה.

במסגרת אותו הליך, נפסקו לטובת התובע, 50,000 ₪, הוצאות, אשר לא שולמו עד היום.

6.
לטענת התובע, הנתבע 1, גרם להגשת התביעה כנגד התובע, בחוסר תום לב, וניהל את
התביעה בחוסר תום לב, לאחר שרוקן את נעילה בטוחה מנכסיה והבריח נכסים לנתבעת 3,

אשר החליפה את נעילה בטוחה.

עוד טוען התובע כי הנתבע 1, הצהיר הצהרות כזב ביחס ליכולת של נעילה בטוחה לשלם את

ההוצאות.



7.
באשר לנתבעת 2, טוען התובע כי יש לייחס לה אחריות אישית, בגין מעשי הנתבעים 1 ו-3,

וזאת מכיוון שידעה על כל פעולות הנתבע 1, בנעילה בטוחה ובנתבעת 3, מעצם היותה בת

זוגו.

8.
עוד טוען התובע, כי הוכח שהנתבעת 2, החזיקה במניות הנתבעת 3 ושימשה כמנהלת
בנתבעת 3, וזאת כ"אשת קש" מטעם הנתבע 1.
לטענת התובע, די בהוכחת היותה של הנתבעת 2, "אשת קש" כאמור, ובהתחמקותה ממסירת תשובות במסגרת עדותה בבית המשפט, על מנת לייחס לה אחריות אישית
לכל המעשים של בעלי השליטה בנתבעת 3 ושל הנתבעת 3 עצמה.

9.
עוד טוען התובע, כי אחריותה האישית של הנתבעת 2, נובעת גם מעצם עדותה בעניין
התביעה של נעילה בטוחה, כמו גם מהפרת חובתה לעדכן את התובע בכך שהיא "אשת קש"

כאמור.

10.
לסיכום טוען התובע כי הנתבעת 2, חבה חבות אישית, כלפיו, מכוח עילה של "הרמת מסך"

ומכוח עילה נזיקית של עוולת רשלנות.

טענות הנתבעת 2:
11.
לטענת הנתבעת 2 היא לא שימשה
כבעלים של נתבעת 3, אלא היא רק החזיקה בנאמנות

במניות הנתבעת 3, בעבור הנתבע 1.

12.
לטענת נתבעת 2, היא לא ידעה דבר על התנהלות הנתבעת 3 ולא לקחה כל חלק בניהולה

בפועל.

13.
עוד טוענת הנתבעת 2 כי לא ידעה דבר אודות מעשיו לכאורה של הנתבע 1 במסגרת התביעה

של נעילה בטוחה כנגד התובע, ובוודאי שלא הייתה מעורבת בהם.

14.
עוד מציינת הנתבעת 2 כי ביום 07/1/13 החזירה לידי הנתבע 1, את המניות שהוחזקו על

ידה בנאמנות.

15.
לסיכום טוענת הנתבעת 2 כי לא קיימת כל יריבות בינה לבין התובע ביחס לתובענה דנן וכי
אין כל עילת תביעה נגדה. לטענתה אין הצדקה לביצוע "הרמת מסך" במקרה דנן ולא ניתן לייחס לה אחריות מכוח עוולת הרשלנות.


16.
הנתבעת 2 התנגדה לכל הרחבת חזית מצד התובע.

דיון והכרעה:
17.
לאחר בחינת ראיות וטענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה נגד הנתבעת 2

להידחות.

עדות התובע:
18.
התובע בתצהירו ובעדותו
אישר כי הנתבעת 2 אכן לא הייתה מעורבת בניהול של נעילה
בטוחה ושל הנתבעת 3, וכן אישר כי הנתבעת 2 לא ביצעה בעצמה מעשה מרמה כלפיו, או
שהציגה מצג שווא, וזאת במסגרת ההליכים בעניין תביעת נעילה בטוחה.

עדות הנתבעת 2:
19.
בעדותה, אישרה נתבעת 2 למעשה כי שימשה כ"אשת קש", עבור הנתבע 1, בנתבעת 3.

20.
בעדותה שללה הנתבעת 2
כל מעורבות בניהול בפועל של הנתבעת 3, וטענה כי מעבר
לפעולות טכניות שהתבקשה לבצע על ידי הנתבע 1, ו/או בעלי המניות האחרים, לא ביצעה

כל פעולה ממשית בנתבעת 3.


21.
עדותה של הנתבעת 2 הותירה רושם מתחמק ובלתי מהימן
וניכר היה כי הנתבעת 2 העדיפה

למסור שאינה יודעת ואינה זוכרת כמעט כל פרט.

עדות הנתבע 1:
22.
בעדותו מטעם הנתבעת 2, אישר הנתבע 1, כי הנתבעת 2 לא ניהלה בפועל את הנתבעת 3

ולא לקחה כל חלק בפעילותה.

23.
עוד מסר הנתבע 1, בעדותו כי כל פעולותיו במסגרת התביעה של נעילה בטוחה, היו על דעתו

ולא
בידיעה או במעורבות של הנתבעת 2.

טענות התובע שהינן בגדר הרחבת חזית:
24.
בסיכומיו העלה התובע טענות שונות ביחס לנתבעת 2 אשר לא בא זכרן בכתבי הטענות מטעמו.





25.
עיון בכתב התביעה מעלה כי
חלקו הארי
מתמקד בפעולתם של הנתבע 1 ושל
הנתבעת 3

ולמעשה הנתבעת 2, כמעט ואינה מוזכרת בכתב התביעה.

26.
כך, עילת התביעה היחידה המיוחסת לנתבעת 2, הינה מכוח
"הרמת מסך", ואין בכתב

התביעה כל זכר לעילת תביעה נזיקית מכוח עוולת הרשלנות.

לפיכך, העלאת העילה הנזיקית מכוח עוולת הרשלנות הינה בגדר הרחבת חזית אסורה,

שאינני מתירה.

27.
בנוסף, בסיכומיו העלה התובע מספר טענות עובדתיות אשר לא בא זכרן בכתב התביעה.

כך, הטענות באשר לעדותה של הנתבעת 2 בעניין נעילה בטוחה והטענות באשר לחובתה של

הנתבעת 2 לעדכן את התובע על כך שהיא משמשת כ"אשת קש", לא נזכרו בכתב התביעה,

ועל כן מדובר בהרחבת חזית שאינני מתירה.

הרמת מסך:
28.
התנאים הדרושים על פי הדין לייחוס אחריות אישית לבעלי מניות ונושאי משרה בתאגיד

מוגבל במניות מכוח "הרמת מסך" הינם מוכרים וידועים, ורק במקרים חריגים ונדירים

ייחס בית המשפט אחריות אישית מכוח "הרמת מסך" כאמור (ראה סעיף 6 לחוק החברות

התשנ"ט-1999).

מקרים אלו כוללים, בין היתר, מצבים בהם נושאי המשרה או בעל המניות ביצע פעולות

העולות כדי מרמה, הונאה או הצגת מצגי שווא, או נטילת סיכון בלתי סביר באופן המצדיק

ייחוס אחריות אישית.

29.
במקרה דנן, התובע אינו משתית את תביעתו על הניהול הכולל של הנתבעת 3, או על מעשים

הנובעים מעצם היותה של הנתבעת 2 "אשת קש", אלא הוא מבקש לייחס אחריות אישית

כתוצאה ממעשים מסוימים שבוצעו במסגרת הליך התביעה בעניין נעילה בטוחה.

30.
בהקשר זה, התובע לא הציג כל ראייה על כך שהנתבעת 2, הייתה מעורבת באותם מעשים

במסגרת התביעה של נעילה בטוחה ואף לא הציג ראייה על כך שהנתבעת 2 ידעה על אותם

מעשים, או שחשדה כי הם מבוצעים ועצמה את עיניה מברור פשרם. לפיכך התובע לא עמד

בנטל הראייה המוטל על כתפיו בהקשר זה (ראה סעיף 6(ב)(2) לחוק החברות התשנ"ט-

1999).





אינני מקבל את טענת התובע לפיה הנתבעת 2 ידעה על כל פעולות הנתבע 1 בנעילה בטוחה

ובנתבעת 3 מעצם היותם בני זוג. מדובר בהנחה בלתי מבוססת, אשר אינה תואמת את

ניסיון החיים, הסבירות וההיגיון, והתובע לא הביא כל ראייה המבססת טענה זו.

31.
אינני מקבל גם את טענת התובע לפיה די בהיותה של הנתבעת 2 "אשת קש"
ובעדותה

המתחמקת על מנת לייחס לה אחריות אישית לכל מעשי בעלי השליטה בנתבעת 3 ומעשי

הנתבעת 3 עצמה.

לטעמי, ועל מנת לייחס לבעל מניות ו/או למנהל המשמש כ"איש קש" אחריות אישית מכוח

"הרמת מסך" יש צורך בדבר מה נוסף מעבר לעצם היותו "איש קש". דבר מה נוסף זה,

צריך לכלול ראיות למעורבות או לידיעה או לעצימת עיניים או לכל הפחות לרשלנות רבתי

מצד "איש הקש" ביחס למעשים הנטענים. אין די בהקשר זה, ברשלנות בלבד.

ראיות שכאלו כשל התובע מלהציג במקרה דנן. התובע לא הציג כל מסמך ממנו ניתן ללמוד

על מעורבות, ידיעה, עצימת עיניים, או רשלנות רבתי מצידה של הנתבעת 2 ביחס למעשים

הנטענים בכתב התביעה, ולמעשה אף אישר בעדותו כי לנתבעת 2 לא הייתה כל מעורבות או

כל ידיעה ביחס למעשים הנטענים בכתב התביעה.

בהקשר זה אין די בעדותה המתחמקת והבלתי מהימנה של הנתבעת 2, כדי להשלים את
החוסר בראיות התובע.

עוד יש לציין בהקשר זה כי הנתבעת 2 לא הקימה את הנתבעת 3 בעצמה, אלא קיבלה לידיה

את המניות מהנתבע 1 לאחר הקמתה של הנתבעת 3.

32.
גישתי האמורה לעיל עולה בקנה אחד גם עם הפסיקה אליה הפנה התובע, בתיק 1904-12-09 ציוני נ' מעצבי תרבות בע"מ ואח'.

בפרשת ציוני באותו

פסק דין
נקבע כי על מנת לייחס אחריות אישית לנושא משרה שהינו בגדר
"איש קש" יש להוכיח שאותו נושא משרה היה שותף פעיל ופעל במודע ובדעה צלולה בשימוש לרעה במסך ההתאגדות.

במקרה דנן, בניגוד למקרה בפרשת ציוני, התובע לא הוכיח כי הנתבעת 2 הייתה שותפה פעילה למעשי הנתבע 1 ופעלה במודע ובדעה צלולה על מנת לאפשר בשימוש לרעה במסך ההתאגדות לנתבעים.

בפרשת ציוני הוכח כי "אשת הקש" הייתה מודעת לנתונים רבים, לרבות קיומם של חובות, לרבות קיומו של הליך משפטי ולרבות חוסר היכולת לפתוח חשבון בנק,
ומנתונים אלו
עלה שעצם הקמת החברה נועדה על מנת לאפשר הסתתרות מאחורי מסך ההתאגדות.

במקרה שבפני
י התובע לא הוכיח את מודעותה של הנתבעת2 , לאמור לעיל, כאשר בהקשר זה יצוין, כאמור, כי הנתבעת 2 לא הקימה את הנתבעת 3 בעצמה, אלא קיבלה לידיה את המניות מנתבע 1 לאחר הקמתה של נתבעת 3.

33.
לפיכך אני קובע כי התובע לא עמד בנטל ההוכחה המוטל עליו להוכיח התחייבותה של עילה

לביצוע "הרמת מסך" בעניינה של הנתבעת 2.

סוף דבר:
34.
התביעה כנגד הנתבעת 2 נדחית.

35.
בהתחשב בהיקף ההליכים ומספר הדיונים אליהם נדרשה הנתבעת 2 להתייצב, אני מחייב

את התובע בתשלום הוצאות לנתבעת 2 בסך של 6,000 ₪, אשר ישולמו בתוך 30 יום מהיום,

שאם לא כן יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כחוק עד ליום התשלום המלא בפועל.


זכות ערעור כחוק.


המזכירות תשלח העתק פסק הדין בדואר לצדדים.





ניתן היום,
ט' חשון תשע"ד, 13 אוקטובר 2013, בהעדר הצדדים.














תאמ בית משפט שלום 10981-08/11 אמנון זוננפלד נ' דוד רבן, ליטל גבעוני, לוק-ויז'ן בע"מ (פורסם ב-ֽ 13/10/2013)