פסקי דין על אלדן תחבורה בע"מ | פסקי דין על משה פנחסוב | פסקי דין על מטרודן באר שבע | פסקי דין על נציג מר רמי ברזי |

59786-07/12 תאמ     03/10/2013




תאמ 59786-07/12 אלדן תחבורה בע"מ נ' משה פנחסוב, מטרודן באר שבע בע"מ, נציג מר רמי ברזי








בית משפט השלום בתל אביב - יפו



תא"מ 59786-07-12 אלדן תחבורה
בע"מ
נ' פנחסוב ואח'




בפני

כב' השופטת
נאוה ברוורמן


תובעת

אלדן תחבורה
בע"מ


נגד


נתבעים

1.משה פנחסוב
2.מטרודן באר שבע בע"מ


ב"כ בהתובעת עו"ד סובל
הנתבע 1 בעצמו
נציג הנתבעת 2 מר רמי ברזי


פסק דין


מונחת בפני
תביעה שעניינה בתאונת דרכים.

רקע:

ביום 14.7.2011 בבאר-שבע ארעה תאונת דרכים בין שני כלי הרכב נשוא התביעה (להלן: "התאונה").

אין חולק כי התרחשה תאונה בין שני כלי הרכב, ושרכב התובעת חנה במקום המיועד לתחנת אוטובוס, אך יש חולק באשר לנסיבות קרות התאונה ולאחריות בגינה.

העידה בפני
עת/1 (להלן: "עת/1") שהינה הנהגת ברכב שבבעלות התובעת (להלן: "רכב התובעת"), כמו כן העיד נתבע 1 (להלן: "נתבע 1") שהינו נהג הרכב מסוג אוטובוס (להלן: "האוטובוס"), שבבעלות הנתבעת 2.

עיקר טענות הצדדים:

לטענת ב"כ התובעת
, רכב התובעת חנה בתחנת אוטובוס, עת/1 נכנסה לרכבה ובעת סגירת הדלת, החל נתבע 1 בנסיעה ופגע ברכבה. עת/1 שוללת את הגרסה לפיה פתחה את דלת רכבה לעבר האוטובוס.

הפגיעה ברכב הינה בקצה הדלת השמאלית עם המגן של הגלגל האחורי ימני של האוטובוס.
לשיטתו, יש להעדיף את גרסתה של עת/1, מאחר והנתבע 1 כלל לא ראה כיצד ארעה התאונה. כמו כן אופי המכה ברכב התובעת אין בו דווקא כדי לתמוך בגרסת הנתבע 1.

לאור האמור מבקש לקבל את התביעה.

לטענת נציג הנתבעים
, עת/1 חטאה פעמיים – פעם אחת שנכנסה לתוך מפרץ האוטובוס, ובפעם השנייה שלא נקטה באמצעי זהירות.

בכתב ההגנה נטען כי בעת עצירת האוטובוס לקליטת נוסעים, רכב אחר שחנה במפרץ התחנה מנע מהאוטובוס להיצמד למדרכה. לאחר עצירת האוטובוס, רכב התובעת עצר במרווח שנוצר בין האוטובוס למדרכה.

זאת ועוד, כאשר הנתבע 1 סיים לקלוט את הנוסעים והחל בנסיעה שמע רעש של פגיעה באוטובוס.

לטענתו, עת/1 פתחה את דלת רכבה באופן פתאומי.

לאור האמור מבקש לדחות את התביעה.

דיון והכרעה:

השאלה הצריכה לענייננו בתיק דנן –
מי אחראי לקרות התאונה – דהיינו האם עת החל נתבע 1 בנסיעה פגע בדלת רכב התובעת, כאשר זו הייתה במהלך סגירה או בעצם במהלך פתיחת הדלת.

כבר עתה אומר שלאחר ששמעתי את טענות הצדדים, את העדויות, עמדתי על נסיבות קרות התאונה, מיקום הרכבים, מיקום הפגיעות ועיינתי בכל אשר הובא בפני
, הגעתי לכלל מסקנה כי מירב האחריות לתאונה רובצת לפתחה של עת/1 בשיעור של 70%, ויש לייחס לנתבע 1 אחריות בשיעור של 30%.

ובמה דברים אמורים:

עת/1 העידה שכאשר הגיעה למקום נשוא התאונה, האוטובוס עמד "באלכסון" והעלה נוסעים. אשר על כן בחרה עת/1 להיכנס במרווח שנוצר בין האוטובוס לבין המדרכה.

זאת ועוד, העידה שהגיעה למקום כדי לפרוק עיתונים ולחלקם, ולאחר שסיימה את מלאכתה נכנסה לרכב, החלה לסגור את דלת הרכב, ובעת סגירת הדלת נהג האוטובוס החל בנסיעה ופגע עם המגן של גלגל האוטובוס בדלת שמאל.

כמו כן, העידה כי הנתבע 1 לא חש כלל בפגיעה, והיא זו שהפנתה את תשומת לבו.

כשנשאלה בחקירתה הנגדית האם ידוע לה שחנתה במקום אסור, השיבה בצורה ברורה: "כן".

כאשר נשאלה על אופי הפגיעה ברכבה, השיבה כי הפגיעה הייתה בעת שסגרה את הדלת והסבירה שוב כי הפגיעה ברכבה היה כתוצאה מכיסוי הגלגל האחורי של האוטובוס שבלט, כפי שנראה בתמונה שהציגה באמצעות הפלפון הנייד.

לאחר עדות זו העיד הנתבע 1 ואישר כי הגיע לתחנת האוטובוס על מנת לקלוט נוסעים, ושלא יכול היה להיצמד למדרכה עקב רכב אחר שעמד במקום.

זאת ועוד, העיד כי לאחר שסיים לקלוט את הנוסעים החל בנסיעה, ופתאום שמע את המכה.

לעניין זה אציין כי הנתבע 1 לא העיד כלל כי הסתכל סביבו לפני שהחל בנסיעתו, כל שאמר הוא כי החל בנסיעה לאחר שקלט את נוסעיו, ולטעמי בכך הוא חטא. הגם, שלא חנה בסמוך למדרכה, אלא "באלכסון".

הנתבע 1 ציין שלאחר התאונה הוא הסתכל במראה הימנית ושם לב כי דלת רכב התובעת נפתחה, והוסיף ואמר (עמ' 2): "ופגעתי בה".

לאור האמור, הנתבע 1 לא ראה כיצד התרחשה התאונה, שהרי העיד כי רק לאחר התאונה הסתכל במראה הימנית וראה את הדלת פתוחה. לפיכך, אין ממש בטענת נציג הנתבעים כי התאונה ארעה בשעה שעת/1 פתחה את הדלת לעבר האוטובוס. הגם, שתמונות נזק רכב התובעות לא תומכות דווקא בגרסה זו.

לאחר שמיעת העדויות ובחינת הראיות, מצאתי את עדותה של עת/1 אמינה ומהימנה, שהרי העידה את אשר ראתה במו עיניה, ובאשר לעדותה לאופי הפגיעה, היה לה על מה לסמוך בהתחשב בתמונה שהציגה באמצעות הפלפון הנייד, בה ניתן היה לראות את הכיסוי של גלגל האוטובוס הבולט.

יחד עם זאת, השתכנעתי כי אכן עת/1 חטאה בכך שחנתה במקום אסור לחניית כלי רכב, ושנכנסה לרכבה וביקשה לסגור את דלת רכבה כאשר הייתה צמודה לאוטובוס. לטעמי, היא הכניסה עצמה למצב שיש בו סיכון, ובסופו של יום הסיכון התממש, ועל כן יש לייחס לה את מירב האחריות לתאונה בשיעור של 70% .

אולם, הנתבע לא יוצא ידי חובתו, שהרי היה עליו טרם נסיעתו להסתכל במראה ולבחון כי הדרך פנויה, ולא לא להתחיל בנסיעה בעיניים עצומות. לדידי, הנתבע 1 היה ער לאופי התנועה שבמקום נשוא התאונה, שהרי הוא עצמו העיד כי לפניו היה רכב שהפריע לו להחנות בצמוד למדרכה. לפיכך, מצאתי לנכון לייחס לו אחריות בשיעור של 30% לקרות התאונה.

התובעת תמכה את נזקיה בחוו"ד שמאית המעידה על שומת הנזק, חוו"ד זו לא נסתרה ועל כן מצאתי לנכון לאמצה.

סוף דבר

לאור המקובץ לעיל, ישלמו הנתבעים לתובעת סך של 683 ₪ בתוספת ריבית והפרשי הצמדה מיום 27.7.2011, ואגרת בית משפט ששולמה.

שכר בטלת עדים כפי שנפסק במהלך הדיון ושכ"ט עו"ד בסכום של 1,250 ₪.

הסכום הכולל ישולם בתוך 30 ימים.

המזכירות תמציא את פסק הדין לבאי כח הצדדים.

ניתן היום,
כ"ט תשרי תשע"ד, 03 אוקטובר 2013, בהעדר הצדדים.















תאמ בית משפט שלום 59786-07/12 אלדן תחבורה בע"מ נ' משה פנחסוב, מטרודן באר שבע בע"מ, נציג מר רמי ברזי (פורסם ב-ֽ 03/10/2013)